הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
שולם עלייכם, אני אברום שייע, שייק'ה בשבילכם, מפריע לכם הסיגריה? אין דבר, היא כבר נגמרת.
למעשה אתם שואלים איך נכנסתי לתחום הזה של הייעוץ, כן... כן... לא פשוט.
זה הלך ככה.
איך כתוב במשנה באבות? בן חמישים לעצה, אצלי, כנראה הגעתי לעצה כבר בגיל 35. הרגשתי שיש לי הרבה מה לתרום מהניסיון חיים שלי, מספרים שקראתי, אתה יודע, חכמה בגויים תאמין, גם מהם יש מה ללמוד פה ושם... לא פשוט.
זה היה בדיוק אחרי שגמרתי את "פרוץ דרך עצמך" של ראולי קאופרינג. שמעת עליו? הוא פרופסור אנגלי, זוכה פרס הולגרסון להגשמה אישית. נו, שטותים. ואז אמרתי לעצמי, הרי הכל רמוז בתורה, כל העצות הכי חכמות. אני כבר שלוש עשרה שנים בכולל, פלוס חמש שנים בישיבה גדולה, זה כמעט עשרים שנה של נאר תיירה. וזה עוד בלי הישיבה קטנה והחיידר.
הסתכלתי במראה, ואמרתי לעצמי שייק'ה, אין שום סיבה שלא תהיה יועץ בכיר בין-תחומי. כרס כבר יש, זקן מכובד- זה בחינם. תוך חודשיים יהיה מוכן. נשאר רק לקנות משקפי ברגים ולהתרגל למבט מסויים כזה, שמשדר עומק. כי מה לעשות, בזמנינו אנשים מתסכלים על חיצוניות גם כן.
שכרתי משרד במקום דיסקרטי, ופרסמתי מודעה גדולה בידעת ומצאת: הודעה משמחת. היועץ הבכיר ורב הניסיון ר' אברהם ישעיהו ל. יפתח בקרוב סניף בעירנו. היועץ מטפל בשיטת .a.y.l בהמלצת גדולי ישראל. לקביעת תור וכו'.
ואנשים התחילו להגיע.
אני זוכר, הראשון היה אברך צעיר כזה, נשוי שש שבע שנים. אני נשוי כפול ממנו. נעבך, התלונן על בעיות בשלום בית. שוין. דיבר ודיבר, ואני קולט את הבעיה שלו. אמרתי לו: אתה מוותר לאשתך? אמר לי, אני משתדל, לפעמים אני מתעקש ואז יש פיצוצים קצת.
אמרתי לו: כאן הבעיה. איך קוראים לאשתך, דבורה אמרת? ראית פעם דבורה שרוצה לצאת מחלון סגור? מה קורה? מנסה, נתקעת בזכוכית ובום למטה. ועוד פעם, נתקעת בזכוכית ובום למטה. מה קורה אחרי 30 פעם? היא כבר לא מנסה. זה הסוד. אשה רוצה בעל חזק והחלטי. תהיה כמו קיר. ככה תהיה לך אשה כנועה וצייתנית. לא תריבו יותר - תקעתי מבט חודר ישר בעיניו. האברך התפתל. אתה בטוח שזה הכיוון? הנחתי יד מרגיעה על הכרס. אני בטוח בוודאות. ראיתי כבר הרבה מקרים כאלה ובס"ד אף אחד לא חזר להגיד לי שטעיתי. 450₪ כי זה הטיפול הראשון ויש לפנינו עוד סדרה. האברך שילם ויצא מבוהל.
השני היה מהחרדים החדשים האלה, שהציץ לו מהכיס מוגן שאני לא יודע באמת כמה הוא מוגן, וסיפר שהוא עובד כבר שלוש שנים בחברה להפצת אביזרי רכב. הוא התקבל בתור עובד פשוט מתוך תקווה לעלות לניהול עד מהרה, אבל הוא שם לב שמקדמים אחרים והוא נשאר למטה.
ואתה עובד חרוץ?
בטח חרוץ, כל מה שהבוס מבקש מיד אני עושה. אפילו מתנדב מעצמי לפעמים. אבל הבוס הזה... מרירות השתקפה מעיניו.
הבטתי בו במבט פיקח. בדיוק ההיפך. אתה יודע מה בוס מחפש? שקט תעשייתי. אם אתה עושה כל מה שהוא מבקש ממך, ועושה את זה טוב, הוא תמיד ימשיך לבקש ממך. כי זה נוח לו. אם היית מהסוג הזה שקצת מתחמק, הוא היה קולט, פה יש בן אדם כמוני, לא אוהב לעבוד רק לתת פקודות. זה מנהל. ואז הוא היה מקדם אותך. תבוא לספר לי על הקידום, כל טוב.
השלישי היה אברך כולל, הוא התיישב באי נעימות. אמרתי לו, הרב, תרגיש נוח. השולחן הזה כבר ראה ושמע הכל.
הוא התחיל לדבר. קשה לו בכולל. מה פירוש קשה, לא ממש קשה, פרנסה יש ברוך השם מהאשה, אבל קשה לו, איך מיין, קשה להסביר. הוא יודע ללמוד ברוך השם. הוציא קונטרס. אז מה קשה. בסוף זה יצא. לא מעריכים אותו מספיק.
נס שבדיוק אתמול סיימתי את "וורד אוף הונור" של סטנלי ג'בליו מק'בלוסטין כך שיכולתי בדיוק לתת לו עצה הוגנת.
תראה, אתה יושב ולומד, ומצפה שאחרים יכבדו אותך. אולי הם באמת מכבדים אותך בלב, אבל אתה רוצה לגרום להם להוציא את זה מבחינת ידיעה שכלית גרידא לבחינת ביטוי שפתיים. עברתי לשפה תורנית כדי לזרום איתו. הוא נענע בראשו. אז כתוב בהלכה, כבולעו כך פולטו. אתה צריך לעורר אצלם את כח המדבר, וממילא תראה שגם הם יהיו בבחינת רוח ממללא לגביך. עיניו התערפלו במקצת ואני מיהרתי לבאר. תבוא, תשב ליד אחד שממש חשוב לך ההערכה שלו, זה לא בושה כולנו בני אדם, הוספתי למראה פניו המסמיקות. תתחיל לדבר איתו בלימוד, תפתח באיזה שאלה טובה, תתרץ משהו טוב, אפשר אפילו לקחת משהו של אחד האחרונים, הרי תלמיד חכם משני בדיבוריה מפני הכבוד. וכל הזמן תשחיל בלי שהוא ישים לב "וכאן חדשתי בסייעתא דשמיא סברא לאמיתה של תורה, שאני בטוח שמי שאמר אותה הוא בקי בש"ס. תדחוף מחמאות, העיקר שבסוף השיחה הוא יישאר עם הרבה קומפלימנטים עליך. כן. ככה. הבהרתי לעצמי את העצה תוך כדי דיבור. משום מה בספר של סטנלי זה היה יותר משכנע. מובטחני בך שתראה ישועות בקרוב. שכוייח.
גביתי ממנו רק חצי מהסכום כי כשהוא פתח את הארנק נפל משם פתק עם זמני הפתיחה של יד חדווה.
הרביעי היה מוכר, נדמה לי שלמדנו יחד בחיידר, הגיע עם בעיות בחינוך הילדים. נזקקתי לגייס את כל הביטחון העצמי שלי, כי הסנדלר הולך יחף. גם לי יש קשיים עם בניומין שיהיה בריא. אחרי הישיבה קטנה במקום לחזור מיד הביתה הוא מעדיף לשוטט עם חברים, מעשנים, שותים אקסל ובלו. פאסט נישט. והוא בסך הכל בשיעור ב'. בספרים המתורגמים שאני קורא, עם כל הכבוד להם, לא מצאתי פיתרון. פה אני צריך לענות לו מכח הדעת תורה שלי, פלוס מהניסיון בבית.
נסחפתי בהרהורים לכן פספתי חלק נכבד ממה שאמר. שמעתי רק את הסיום: "ואז הוא אומר לי, אז אני לא רוצה לגור פה יותר!"
נתפסתי על המשפט הזה. אתה יודע מה זה שילד אומר אני לא רוצה לגור פה יותר? הרי זה כאומר דין ודברים אין לי בנכסיך! מה זה לא רוצה. מכין אותו עד שיאמר רוצה אני.
השואל התבלבל. אתה מתכוון שאני ארביץ לו? הוא יותר גבוה ממני.
מיהרתי לתקן את הרושם. לא, לא מכות ממש. חס ושלום. הכוונה מכות אממ... מנטליות. כלומר, במובן הוירטואלי, המטאפיזי של המילה. מי שמתקשה להבין אותי, אני תמיד דוחף כמה מילים לועזיות ופתאום כבר אין לו שאלות. גם הפעם זה עבד.
נאמר הוא מבקש ממך כסף לקנות לעצמו איזה פינוק. דבר ראשון תסרב.
אחרי זה תמצא כבר סיבה. תשאל אותו, התפללת מעריב? אם יגיד לך יש בעשר אני כבר הולך, תגיד לו ומה עם זריזים מקדימים? מה עם עשרה ראשונים? אה? לא נותן לך.
ואתה תראה שככה הוא יהיה תלוי בך.
הוא יצא בלי לומר מילה. נראה לי שלא קלט את העומק.
היום, ברוך השם אני שוב בכולל. למה? אי אי אי. לא פשוט. כנראה שלא היה לכלל ישראל את הזכות לקבל את העצות שלי. יום אחד פרסמו במקומון להיזהר מהרב אברהם ישעיהו ליגנער, לפרטים אפשר לפנות למזכירות בית ההוראה. ככה. בלי הסברים. בינתיים עד סוף החוזה אני משכיר את המשרד לסופרים. אתה מכיר סופר שמחפש חדר?
למעשה אתם שואלים איך נכנסתי לתחום הזה של הייעוץ, כן... כן... לא פשוט.
זה הלך ככה.
איך כתוב במשנה באבות? בן חמישים לעצה, אצלי, כנראה הגעתי לעצה כבר בגיל 35. הרגשתי שיש לי הרבה מה לתרום מהניסיון חיים שלי, מספרים שקראתי, אתה יודע, חכמה בגויים תאמין, גם מהם יש מה ללמוד פה ושם... לא פשוט.
זה היה בדיוק אחרי שגמרתי את "פרוץ דרך עצמך" של ראולי קאופרינג. שמעת עליו? הוא פרופסור אנגלי, זוכה פרס הולגרסון להגשמה אישית. נו, שטותים. ואז אמרתי לעצמי, הרי הכל רמוז בתורה, כל העצות הכי חכמות. אני כבר שלוש עשרה שנים בכולל, פלוס חמש שנים בישיבה גדולה, זה כמעט עשרים שנה של נאר תיירה. וזה עוד בלי הישיבה קטנה והחיידר.
הסתכלתי במראה, ואמרתי לעצמי שייק'ה, אין שום סיבה שלא תהיה יועץ בכיר בין-תחומי. כרס כבר יש, זקן מכובד- זה בחינם. תוך חודשיים יהיה מוכן. נשאר רק לקנות משקפי ברגים ולהתרגל למבט מסויים כזה, שמשדר עומק. כי מה לעשות, בזמנינו אנשים מתסכלים על חיצוניות גם כן.
שכרתי משרד במקום דיסקרטי, ופרסמתי מודעה גדולה בידעת ומצאת: הודעה משמחת. היועץ הבכיר ורב הניסיון ר' אברהם ישעיהו ל. יפתח בקרוב סניף בעירנו. היועץ מטפל בשיטת .a.y.l בהמלצת גדולי ישראל. לקביעת תור וכו'.
ואנשים התחילו להגיע.
אני זוכר, הראשון היה אברך צעיר כזה, נשוי שש שבע שנים. אני נשוי כפול ממנו. נעבך, התלונן על בעיות בשלום בית. שוין. דיבר ודיבר, ואני קולט את הבעיה שלו. אמרתי לו: אתה מוותר לאשתך? אמר לי, אני משתדל, לפעמים אני מתעקש ואז יש פיצוצים קצת.
אמרתי לו: כאן הבעיה. איך קוראים לאשתך, דבורה אמרת? ראית פעם דבורה שרוצה לצאת מחלון סגור? מה קורה? מנסה, נתקעת בזכוכית ובום למטה. ועוד פעם, נתקעת בזכוכית ובום למטה. מה קורה אחרי 30 פעם? היא כבר לא מנסה. זה הסוד. אשה רוצה בעל חזק והחלטי. תהיה כמו קיר. ככה תהיה לך אשה כנועה וצייתנית. לא תריבו יותר - תקעתי מבט חודר ישר בעיניו. האברך התפתל. אתה בטוח שזה הכיוון? הנחתי יד מרגיעה על הכרס. אני בטוח בוודאות. ראיתי כבר הרבה מקרים כאלה ובס"ד אף אחד לא חזר להגיד לי שטעיתי. 450₪ כי זה הטיפול הראשון ויש לפנינו עוד סדרה. האברך שילם ויצא מבוהל.
השני היה מהחרדים החדשים האלה, שהציץ לו מהכיס מוגן שאני לא יודע באמת כמה הוא מוגן, וסיפר שהוא עובד כבר שלוש שנים בחברה להפצת אביזרי רכב. הוא התקבל בתור עובד פשוט מתוך תקווה לעלות לניהול עד מהרה, אבל הוא שם לב שמקדמים אחרים והוא נשאר למטה.
ואתה עובד חרוץ?
בטח חרוץ, כל מה שהבוס מבקש מיד אני עושה. אפילו מתנדב מעצמי לפעמים. אבל הבוס הזה... מרירות השתקפה מעיניו.
הבטתי בו במבט פיקח. בדיוק ההיפך. אתה יודע מה בוס מחפש? שקט תעשייתי. אם אתה עושה כל מה שהוא מבקש ממך, ועושה את זה טוב, הוא תמיד ימשיך לבקש ממך. כי זה נוח לו. אם היית מהסוג הזה שקצת מתחמק, הוא היה קולט, פה יש בן אדם כמוני, לא אוהב לעבוד רק לתת פקודות. זה מנהל. ואז הוא היה מקדם אותך. תבוא לספר לי על הקידום, כל טוב.
השלישי היה אברך כולל, הוא התיישב באי נעימות. אמרתי לו, הרב, תרגיש נוח. השולחן הזה כבר ראה ושמע הכל.
הוא התחיל לדבר. קשה לו בכולל. מה פירוש קשה, לא ממש קשה, פרנסה יש ברוך השם מהאשה, אבל קשה לו, איך מיין, קשה להסביר. הוא יודע ללמוד ברוך השם. הוציא קונטרס. אז מה קשה. בסוף זה יצא. לא מעריכים אותו מספיק.
נס שבדיוק אתמול סיימתי את "וורד אוף הונור" של סטנלי ג'בליו מק'בלוסטין כך שיכולתי בדיוק לתת לו עצה הוגנת.
תראה, אתה יושב ולומד, ומצפה שאחרים יכבדו אותך. אולי הם באמת מכבדים אותך בלב, אבל אתה רוצה לגרום להם להוציא את זה מבחינת ידיעה שכלית גרידא לבחינת ביטוי שפתיים. עברתי לשפה תורנית כדי לזרום איתו. הוא נענע בראשו. אז כתוב בהלכה, כבולעו כך פולטו. אתה צריך לעורר אצלם את כח המדבר, וממילא תראה שגם הם יהיו בבחינת רוח ממללא לגביך. עיניו התערפלו במקצת ואני מיהרתי לבאר. תבוא, תשב ליד אחד שממש חשוב לך ההערכה שלו, זה לא בושה כולנו בני אדם, הוספתי למראה פניו המסמיקות. תתחיל לדבר איתו בלימוד, תפתח באיזה שאלה טובה, תתרץ משהו טוב, אפשר אפילו לקחת משהו של אחד האחרונים, הרי תלמיד חכם משני בדיבוריה מפני הכבוד. וכל הזמן תשחיל בלי שהוא ישים לב "וכאן חדשתי בסייעתא דשמיא סברא לאמיתה של תורה, שאני בטוח שמי שאמר אותה הוא בקי בש"ס. תדחוף מחמאות, העיקר שבסוף השיחה הוא יישאר עם הרבה קומפלימנטים עליך. כן. ככה. הבהרתי לעצמי את העצה תוך כדי דיבור. משום מה בספר של סטנלי זה היה יותר משכנע. מובטחני בך שתראה ישועות בקרוב. שכוייח.
גביתי ממנו רק חצי מהסכום כי כשהוא פתח את הארנק נפל משם פתק עם זמני הפתיחה של יד חדווה.
הרביעי היה מוכר, נדמה לי שלמדנו יחד בחיידר, הגיע עם בעיות בחינוך הילדים. נזקקתי לגייס את כל הביטחון העצמי שלי, כי הסנדלר הולך יחף. גם לי יש קשיים עם בניומין שיהיה בריא. אחרי הישיבה קטנה במקום לחזור מיד הביתה הוא מעדיף לשוטט עם חברים, מעשנים, שותים אקסל ובלו. פאסט נישט. והוא בסך הכל בשיעור ב'. בספרים המתורגמים שאני קורא, עם כל הכבוד להם, לא מצאתי פיתרון. פה אני צריך לענות לו מכח הדעת תורה שלי, פלוס מהניסיון בבית.
נסחפתי בהרהורים לכן פספתי חלק נכבד ממה שאמר. שמעתי רק את הסיום: "ואז הוא אומר לי, אז אני לא רוצה לגור פה יותר!"
נתפסתי על המשפט הזה. אתה יודע מה זה שילד אומר אני לא רוצה לגור פה יותר? הרי זה כאומר דין ודברים אין לי בנכסיך! מה זה לא רוצה. מכין אותו עד שיאמר רוצה אני.
השואל התבלבל. אתה מתכוון שאני ארביץ לו? הוא יותר גבוה ממני.
מיהרתי לתקן את הרושם. לא, לא מכות ממש. חס ושלום. הכוונה מכות אממ... מנטליות. כלומר, במובן הוירטואלי, המטאפיזי של המילה. מי שמתקשה להבין אותי, אני תמיד דוחף כמה מילים לועזיות ופתאום כבר אין לו שאלות. גם הפעם זה עבד.
נאמר הוא מבקש ממך כסף לקנות לעצמו איזה פינוק. דבר ראשון תסרב.
אחרי זה תמצא כבר סיבה. תשאל אותו, התפללת מעריב? אם יגיד לך יש בעשר אני כבר הולך, תגיד לו ומה עם זריזים מקדימים? מה עם עשרה ראשונים? אה? לא נותן לך.
ואתה תראה שככה הוא יהיה תלוי בך.
הוא יצא בלי לומר מילה. נראה לי שלא קלט את העומק.
היום, ברוך השם אני שוב בכולל. למה? אי אי אי. לא פשוט. כנראה שלא היה לכלל ישראל את הזכות לקבל את העצות שלי. יום אחד פרסמו במקומון להיזהר מהרב אברהם ישעיהו ליגנער, לפרטים אפשר לפנות למזכירות בית ההוראה. ככה. בלי הסברים. בינתיים עד סוף החוזה אני משכיר את המשרד לסופרים. אתה מכיר סופר שמחפש חדר?
Reactions: שמואלזון ו-yes I am2 //