שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של חזנים

[אליז]

בהמשך לשרשור 'שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים', כמדומני שישנם הרבה שיבושים שנכנסו מטעויות של חזנים.
ב'נקדישך' בשבת בבוקר נוהגים החזנים לומר 'אז בקול רעש גדול - אדיר וחזק משמיעים קול', במקום לומר 'אז בקול רעש גדול אדיר וחזק - משמיעים קול', וכך למתפלל זה נשמע שה'אדיר וחזק' 'משמיעים קול'.

 

[לצדדין קתני]

בסידור הרב מלאדי המשפט הבא מפוסק כך [גם הוא מ'נקדישך']:
'מתי תמלוך בציון בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון, תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים'....
כשראיתי זאת, אמרתי שמא הפיסוק המקובל 'בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון. תתגדל ותתקדש'... - גם הוא טעות.

מישהו יודע משהו בנידון?

 

[מצפה ופועל לישועה]

אני לא יודע מה יותר נכון דקדוקית. מה שאני יודע שאכן בחב"ד החזנים מפסקים בד"כ כמו בסידור הנ"ל (או: מתי תמלוך בציון, בקרוב בימינו לעולם ועד. תשכון, וכו')

 

[בייביגרו]

ב'נקדישך' בשבת בבוקר נוהגים החזנים לומר 'אז בקול רעש גדול - אדיר וחזק משמיעים קול', במקום לומר 'אז בקול רעש גדול אדיר וחזק - משמיעים קול', וכך למתפלל זה נשמע שה'אדיר וחזק' 'משמיעים קול'.

יש ביאור של ספר 'קושיות' מהראשונים, בשם מדרש, שיש מלאכים הקרויים 'אדיר וחזק' והם משמיעים קול.
אבל הקוז'יקלובר (רבי אריה צבי פרומר) בסוף ספרו ארץ צבי חידש משהו מדהים, שיתכן שהגירסא היתה 'אופנים וחיות' משמיעים קול, כמו שאומרים בקדושת יוצר 'והאופנים וחיות הקודש, ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים ואומרים', אלא שכאן היה כתוב בר"ת כך 'או"ח משמיעים קול' והבחור הזעצר שפיענח את הר"ת כתב 'אדיר וחזק'...
כל זה ראיתי בסידור המפורש של הרב וינגרטן.

 

[אליז]

יש ביאור של ספר 'קושיות' מהראשונים, בשם מדרש, שיש מלאכים הקרויים 'אדיר וחזק' והם משמיעים קול.
אבל הקוז'יקלובר (רבי אריה צבי פרומר) בסוף ספרו ארץ צבי חידש משהו מדהים, שיתכן שהגירסא היתה 'אופנים וחיות' משמיעים קול, כמו שאומרים בקדושת יוצר 'והאופנים וחיות הקודש, ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים ואומרים', אלא שכאן היה כתוב בר"ת כך 'או"ח משמיעים קול' והבחור הזעצר שפיענח את הר"ת כתב 'אדיר וחזק'...
כל זה ראיתי בסידור המפורש של הרב וינגרטן.

יש"כ.
חידושים נפלאים.

 

[אפכא מסתברא]

אחת השגיאות הדקדוקיות הנפוצות - בגלל חזנים או אולי בגלל ניקוד שגוי (ראו זה פלא, גם מ'קדושה'): 'כדבר הֶאָמוּר' - בסגו"ל זו ה"א השאלה, ואילו כאן צ"ל ה"א הידיעה: הָאָמוּר.

 

[אליז]

יש ביאור של ספר 'קושיות' מהראשונים, בשם מדרש, שיש מלאכים הקרויים 'אדיר וחזק' והם משמיעים קול.
אבל הקוז'יקלובר (רבי אריה צבי פרומר) בסוף ספרו ארץ צבי חידש משהו מדהים, שיתכן שהגירסא היתה 'אופנים וחיות' משמיעים קול, כמו שאומרים בקדושת יוצר 'והאופנים וחיות הקודש, ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים, לעומתם משבחים ואומרים', אלא שכאן היה כתוב בר"ת כך 'או"ח משמיעים קול' והבחור הזעצר שפיענח את הר"ת כתב 'אדיר וחזק'...
כל זה ראיתי בסידור המפורש של הרב וינגרטן.

שוב מצאתי שכבר בסידור של רב עמרם גאון כתוב 'אדיר וחזק', וגם הפייטן רבינו משולם בר יצחק עשה פיוט שלם עם המילים 'אדיר וחזק', כך שככל הנראה השערה זו אינה נכונה.

 

[אליז]

 

[מוישה]

שוב מצאתי שכבר בסידור של רב עמרם גאון כתוב 'אדיר וחזק', וגם הפייטן רבינו משולם בר יצחק עשה פיוט שלם עם המילים 'אדיר וחזק', כך שככל הנראה השערה זו אינה נכונה.

פשוט כך, והרחיב בזה ידידי ר' יעקב לויפר, משונצינו ועד וילנא, עמ' 273-271.

 

[גידל]

בתפילת ערבית

"והוא רחום יכפר עוון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו"
הרבה חזנים שמים את הפסיק במקום הלא נכון וקוראים כך "והוא רחום יכפר עוון, ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו" באופן שמשתמע שה' לא ירבה להשיב את אפו ח"ו.

 

[בתיה רחל]

צפה בקובץ המצורף 947481

ב''ה

אפשר לראות שהפיוט בנוי כך שכל שורה אחרונה היא חלק מהקדושה.
לפי החלוקה הזו של הפיוט, אכן יש פסיק בין - אז בכל רעש גדול - שמופיע בבית השלישי, לבין - אדיר וחזק משמיעים קול - שמופיע בבית הרביעי.
שני המשפטים גם מתחרזים, כך שכנראהזו לא סתם טעות של חזנים.

 

[גידל]

מה שמפריע לי...

 

[בן עמרם]

כל צורת אמירת הפיוטים אצל האשכנזים משובשת כידוע, וכל מאמינים נאמר עם השורה שאחריו,
במקום עם השורה שלפניו- האוחז ביד מידת משפט וכל מאמינים שהוא אל אמונה- זה הפיסוק הנכון. וכן בכל הפיוטים- לאל עורך דין, אמרו לאלוקים וכו' וכו'

 

[ערך רב]

כל צורת אמירת הפיוטים אצל האשכנזים משובשת כידוע, וכל מאמינים נאמר עם השורה שאחריו,
במקום עם השורה שלפניו- האוחז ביד מידת משפט וכל מאמינים שהוא אל אמונה- זה הפיסוק הנכון. וכן בכל הפיוטים- לאל עורך דין, אמרו לאלוקים וכו' וכו'

על סמך מה אתה קובע בכזאת קלות שכולם טועים?
בוא ואציג בפניך פירוש של כמה קטעים מתוך הפזמון וכל מאמינים [ממה שקיבלתי מרבותי] ותראה את הקשר:
"וכל מאמינים שהוא דין אמת, ההגוי באהיה אשר אהיה".
אם תכפיל "אהיה" ב"אהיה" (21*21) תקבל 441 שהוא גימטריא "אמת". ולכן השם "א-היה אשר א-היה" רומז שהוא דיין אמת.

נמשיך: "וכל מאמינים שהוא היה הוה ויהיה, הודאי שמו כן תהלתו".
היינו, "ודאי" בגימטריה "אהיה", ו"הודאי" בגימט' שם הויה, שני השמות הרומזים להיותו "היה הוה ויהיה", וממילא "הודאי שמו" מגלה שהוא היה הוה ויהיה.

מנהג ישראל תורה, ואין לנו לזלזל בו מחוסר הבנה.

 

[חגי פאהן]

בוא ואציג בפניך פירוש של כמה קטעים מתוך הפזמון וכל מאמינים [ממה שקיבלתי מרבותי] ותראה את הקשר:

אני מוכן להתערב שהגימטריות האלה נמצאו שנים אחרי שהתחילו לשיר עם השורה שאחרי.

 

[חתחתול]

ביום טוב (או ר"ח) שחל בשבת בחתימת הברכה האמצעית עפ"י המנגינה זה יוצא כך- מקדש השבת וישראל, והזמנים
השיבוש ברור שצ"ל מקדש השבת, וישראל והזמנים, שהרי כשחל בחול אומרים מקדש ישראל ובשבת רגילה לא אומרים, א"כ מקדש ישראל שייך לזמנים ולא לשבת. ופשוט.

 

[גידל]

במוסף של שבת
וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ ולא קָרְבָּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ

 

[סערצע]

וכ"ה בסדור אדה"ז.

 

[שקדי]

שוכן עד, מרום וקדוש שמו
ולא:
שוכן עד- מרום

 

[אי המטמון]

משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה - ואמרו כולם.
ולא כמנגינה של ליל שבת משה ובני ישראל לך ענו שירה - בשמחה רבה ואמרו כולם.