שיתוף - לביקורת שומרי שבת

  • הוסף לסימניות
  • #1
ערבי טוב זה ערבי אין כזה דבר

"הלילה באחד בפשוטעים. יש סיר מיוחד בשבילנו", עברה ההודעה בקבוצת הואטסאפ 'ברכפלדוס'.

לאט לאט התמלאה החניה המאולתרת בשני אמבולנסים, שלושה אופנועים וכמה רכבים.

"אהרון, פינקת", חייך מיילך לעבר מוזג הטשולנט. שים פה עוד טיפה קישקע, יופי, ככה".

טוב תקשיבו, פתח שליימה את האספה המאולתרת. אם אנחנו לא נעשה משהו, אין מי שיעשה.
כולם הנהנו בהסכמה. חייבים לעשות משהו. השבת האחרונה עברה עליהם בחשש ואי נעימות. דירות נפרצות בזו אחר זו כאילו כאן זה רמלה לוד. הם לא אברכי כולל ויש מה לגנוב אצלם, ברוך השם.

אין בעיה עם שבת, המשיך שליימה. מותר טלפונים כרגיל, נשק, מה שצריך. זה חשש פיקוח נפש. אבל אם תופסים גנב, אסור לקרוא למשטרה אלא נשמור עליו לבד עד מוצאי שבת.

אבל למה הם נטפלים דווקא לאזור שלנו? הקשה יוני.
מה אתה לא מבין, ענה שמחה, תראה מיד אחרי הקראוון הזה איזה חושך. הם מתחבאים שם והופ, שתי שניות והם אצלך בבניין.
בקיצור, זו התוכנית, אמר שליימה. נתחלק לזוגות. כל זוג יהיה על גג של בניין אחר, נהיה בינינו בקשר בואטסאפ, אם מישהו רואה משהו חשוד, איזה מישהו נכנס לבניין בשעה מוזרה, נראה לא כמו כולם, מודיע לזוג בבניין ממול והולכים ביחד לתפוס אותו. למי שיש אקדח, גז מדמיע, הכל טוב. לא לפחד, יהיה פסדר.

ליל שבת. שליימה ושמחה עמדו על הגג של רשב"י 46 וצפו אל החושך. השעה היתה שתיים בלילה. אי שם הלך לו איזה אברך מאחר שבת. איפה הקשיו? נגמר? יא קמצן.

זזזזזזום. רטט הטלפון של שליימה. "מישהו יצא עכשיו מאחורי בית ישראל, יורד לכיוון הכיכר". הם נדרכו.
גבר לבוש חולצה לבנה, מכנסיים כחולות ונעלי אדידס לבנות נראה הולך במהירות כשהוא זורק מבטים לכל עבר. על גבו תיק.

הוא התקרב לעבר הבנין "שלהם" ונכנס פנימה.
הם ירדו קומה אחת והקשיבו בדממה. הוא נשמע עולה.
"בואו" כתב שליימה לחבר'ה בבניין ממול והחל לרדת. שמחה ירד אחריו כשידו ממששת את הגז מדמיע.

"בטח הוא יכנס לוינטרוב, הם לא בבית" לחשש שמחה, וצדק. מחלון חדר המדרגות הספיק לראות את מיילך ויוני נכנסים לבניין.
הגנב, כאילו ידע או שבאמת ידע, ניגש אל הדירה של וינטרוב, התעסק עם המנעול חצי דקה בשיטות הידועות רק לערבים, והנה הוא בפנים.
בשלוש אנחנו עליו, פקד שליימה. אחת שתיים ו...ש...לוש.
בום - טראח - טססססס- זבנג. על הרצפה שכב צעיר ערבי, כשדם נוזל מאפו, והביט בהם בפחד. הם הביטו על עצמם וגיחכו. שליימה עם משקיים עקומות, שמחה עם חולצה קרועה, מיילך לופת את ידו הפצועה, ויוני עם סכין שחיטה ביד. אתה נורמלי? זעם מיילך. כמעט חתכת אותי!

הערבי התיישב.
שכב! יא כלב! בעט בו יוני. הערבי התקפל בפינה.
מה נעשה איתו עכשיו? צריך לשמור עליו.
קודם נקשור אותו, הציע שליימה והביא מאנשהו חבל קפיצה. מותר לקשור בשבת, כי זה קשר רשעים ואינו מן המניין, התבדח שמחה. לא כולם הבינו.
הערבי נקשר והושלך לפינה.

כעת ישבו על הספות הנוחות של וינטרוב ונפנו לסקור את הסלון.
בוא'נה, שיפץ יפה, אה? אתה זוכר אותו הגיע לפה אברך דלפון, היה רץ למשנת יוסף עם עגלה, אבל מאז שפתח את החנות מחשבים, נהיה טחון.
אחחח, אתה יודע כמה חובות יש לו? מה אתה מדבר. רק שכירות על החנות הפיצית הזאת הוא משלם 5000. ומי בכלל קונה ממנו מזמינים מהאינטרנט. אוזניות וזה, הכל אלי אקספרס.
צ'מע, קונים או לא, יש לו בית יפה. היית חולם שהבית שך יראה ככה.

יואו איך אני עייף, בא לי קפה, מלמל יוני.
נו, מה הבעיה? ישך פה גוי של שבת. שיכין לך.
וואלה, הפצצת. נקשור לו את הרגליים, נשחרר לו את הידיים.

הי, שו אסמק? פנה שליימה לערבי.
פאיז.
וואלה פאיז, בוא למטבח. אנחנו צמאים.
הפאיז הלך והם הסבירו לו בתנועות ידיים של שפיכה וערבוב. לאחר כמה דקות, ישבו כולם ושתו קפה במרפסת. אני לא בטוח שזה מותר אמר מיילך.

עזוב, לצורך עונג שבת. וחוץ מזה אמרנו לו ברמז.
מותר, מותר, הסכימו כולם.

התפתחה שיחה על יהודים וערבים, היסטוריה של הפלסטינים, ביבי בנט וביידן, אבו מאזן כיפת ברזל, עזה והשטחים, דמוגרפיה, ילדים, ופרנסה. פאיז עשה רושם של אינטליגנט. סיפר שלמד רוקחות בבודפשט, אבל עובד במוסך של אבא.

הנה תראו תמונה של הבן שילי, שלף פאיז טלפון: איזה נסיך! שטן קטן חד גבתי הציץ אליהם.
אייי איזה מותק, התמוגגו כולם.
אז תגיד פאיז, אתה מטפל גם בלקסוס?
בטח, אצלי טיבול עשרת אלפים מאתיים שקל. עם החלקים.
חבל לא באתם עד היום. בכלל אני חושב, למה ערבים ויהודים צריכים לריב, אנחנו שם אתם פה, יש מספיק לכולם, זה רק הממשלות שיריבו. אנחנו רוצים רק עבודה ושקט, אינשאללה.

הבוקר האיר. נתפלל כאן. זה פיקוח נפש, לא? ערבי ככה יכול להסתובב חופשי בשכונה. מסוכן.
שמחה קפץ הביתה והביא לכולם סיר טשולנט ולחמניות. היתה אוירה טובה. פאיז עשה לכולם קפה שחור.

"בואו לתפילה. בואו לגאולה. אללה הוא הגדול מכולם" קרא המואזין עם דמדומי חמה. הערבי השתטח על השטיח והתפלל.
יאללה פאיז עוד מעט יוצא שבת ואנחנו מוסרים אותך למשטרה, אמר שליימה.
מה, למה משטרה? שאל פאיז. למה אתה עושה ככה חשבתי אנחנו כמו אחים. ואני עושה לך הטיבול חינם. עלי.

הם נאספו להתייעצות. סך הכל, אולי מדובר באמת בערבי בן טובים שמעד, ככה ידפקו לו את העתיד?
הם החליטו חד פעמי לשחרר אותו.

שבת יצאה והם ליוו אותו אל מאחורי שורת הקרוואנים.
אולי נעשה איזה תמונה מזכרת מהשבת? הציע שליימה.
לא, לא צריך תמונה, הגיב פאיז והתחיל להתרחק דרך הפירצה.

אבל רגע, איפה הטלפון שלי בכלל, שאל שליימה?
ושלי?
ושלי?
היי יא פאיז!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
גדול! מה זה גדול?! ענק! מה זה ענק?!
לא יודע... גדול כזה... נראה לי...

רק מה, נראה לי שורת הסיום מיותרת. הפאנץ' הידהד קודם

טוויסט בעלילה
תגיד פאיז איך אתה יודע לאכול טשולנט?

מה זאת אומרת סבתא שלי יהודיה.

וואלה!

וואלה וואלה, אמא של אמא שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מושלם!

רק מה, נראה לי שורת הסיום מיותרת. הפאנץ' הידהד קודם

לי היא נשמעת מעולה. סוגרת יפה את הפינה.
לא באה לגלות את הפאנץ׳ אלא לחדד את כל הסיטואציה של ההתרחקות והעוקץ, ו"מנגנת" יפה את צליל הסיום.

תוחזר לאלתר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
למי שיש אקדח, גז מדמיע, הכל טוב. לא לפחד, יהיה פסדר.
אני מניח שכוונתך לצטט את הדובר העילג. ובכל זאת זו אחת השגיאות הכי מרגיזות בעברית המדוברת:
"למי שאיבד שעון רולקס מזוייף שיפנה למשפחת לטקס" /
"למי שיש לו כסאות חד פעמיים מיותרים בבית שיתקשר לגבאים"
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לי היא נשמעת מעולה. סוגרת יפה את הפינה.
לא באה לגלות את הפאנץ׳ אלא לחדד את כל הסיטואציה של ההתרחקות והעוקץ, ו"מנגנת" יפה את צליל הסיום.

תוחזר לאלתר!
קסטמיר, היתה פה שורה אחרונה אחרת שמחקתי כבר.

למי שסקרן השורה היתה: צחוק רע ומתרחק ענה להם.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה