קופירייטינג מודל הפרסום מארה''ב

  • הוסף לסימניות
  • #22
ההבדל כמובן חד וברור לטובת הפרסומות החוצניקיות
לדעתי הנקודה היא- הפניה אל הרגש ולא אל השכל
התייעצתי לפני תקופה עם יועץ אסטרטגיה מאד גדול מהמגזר הכללי והוא הסביר לי שבמגזר החרדי רגילים לדבר בסיסמאות...
אולי בגלל החכמה המיוחדת והשכל החד אנחנו/ הלקוחות שלנו נוטים לאהוב פרסומות שיש בהן 'הברקה' או משפט חכם, במקום להתמקד בתועלת שתהיה לצרכן.
שלא לדבר על מגזיני הפרסום שם הרמה של הפרסומות גם מבחינה קריאיטיבית וגם מבחינה עיצובית שואפים לאפס.
שאלתי אותו- ועובדה שזה עובד... הוא ענה- זה יכול לעבוד יותר טוב...

ואם תרצו עוד נישה שההבדל מאד בולט בה זה בסרטי התדמית החרדיים, שם צריך לצעוק כמה שיותר בקול ש"אנחנו הכי הכי..." כשלמעשה הדרך הנכונה היא להעביר את הרגש של המותג דרך סיפור/ תהליך שמחבר את הצופה רגשית.

אכן, זה אתגר רציני. אבל אני לא בטוחה שבעלי העסקים החרדיים בנויים לשינויים מסוג כזה בשלב זה, כי כשאתה מציע להם פרסומת על זו הדרך הם טוענים שלא אמרת כלום...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
עוד סימפטום ישראלי
להכניס הרבה מסר בכל מודעה
כי אם הוא משלם אז הוא רוצה לפרסם עולם ומלואו
ואם יש חלל ריק חבל על המקום/להגדיל את הטקסט שיתפוס את כל החלל וכדו'

כמובן לא כל הלקוחות אבל בהחלט זה קיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
עוד סימפטום ישראלי
להכניס הרבה מסר בכל מודעה
כי אם הוא משלם אז הוא רוצה לפרסם עולם ומלואו
ואם יש חלל ריק חבל על המקום/להגדיל את הטקסט שיתפוס את כל החלל וכדו'

כמובן לא כל הלקוחות אבל בהחלט זה קיים
סוג של לנצל כל ס"מ בחנות כי משלמים על כל ס"מ ארנונה שכירות. חשמל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הפרסומים שם מבטאים חומרניות בצורה מוגזמת
שלא תתקבל בעין יפה אצל העיתונים החרדים בארץ
למשל צלחות מלאות אוכל מגרה עם כל ה"שמאלץ"
[לדוגמה, הפרסומת שהראו כאן קודם שהילד והאבא מביטים בערגה בבקבוק שוקו.
בארץ, יש הרבה שיחשבו שקשר אבא-ילד הוא הרבה יותר מבקבוק שוקו...]
כל מילה!
חוץ מהשורה האחרונה..
כאן בארץ הוועדות הרוחניות של העיתונים לא יתנו לזה לעבור
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
הדיון כאן מעניין ובמקום.
אני הייתי מנתחת את ההבדלים המהותיים מעט אחרת.
מבחינת הברקות, חריפות, תחכום, המודעות הישראליות במגזר שלנו שואפות ליותר.
מבחינה ויזואלית, קורקטית, מכירתית - המודעות בארה"ב לוקחות ובענק.
אממה,
סינתזה של שניהם לא ממש תביא תוצאות מוצלחות. למה?

הקהל הישראלי, החרדי בדווקא, מקבל מאד מאד בחשדנות מודעות ריקות מדי. (לא רק הלקוח, אלא הצרכן עצמו) כל מודעה שתשדר משהו ריק מדי הן בויזואל והן במסר, לא תתקבל טוב.
כמובן, מודעה שמדי תדגיש את הנאות העוה"ז, תיפסל על הסף.

כותרת כמו כאן למשל: ליהנות משני העולמות, כשעולם אחד הוא שוקולד צ'יפס והשני הוא עוגיה - בחיים לא היתה מתקבלת יפה בעיני הצרכן. (שני העולמות זה לפחות עולם הבא אחד ועולם הזה, וגם זה, מסר שזקוק לתמיכה רצינית כדי שיעבור חלק בציבור. אז ששני העולמות יהיו שניהם מלאי סוכר חומרי? לא יקרה.) לא מדברת כרגע על המבקרים בכלל.
לעומת זאת, כותרת מתפלפלת ומלל והסברים ודוגמאות - לראש האמריקאי זה מתיש, טרחני, מיותר, מרחיק. דברו ישר. הפרסום הוא פרסום. העוגיה היא עוגיה. עולם הבא הוא עולם הבא, ודבר איתי עליו כשתראה לי גמרא חדשה עם תרגום באותיות מאירות עיניים. בארץ הכל יותר כמו סבך של חוטי חשמל, זה קשור לזה קשור לזה קשור לזה. חלוקה למדורים לא מתקבלת בברכה.


- דוגמא נוספת שהביאו כאן: איפה אתה בחול המועד? אני בבעקיטשע שלי.
למכור בעקיטשע חסידי סתם כלבוש מלכותי ויפה לחג? ס'פאסט נישט. הצרכן החרדי הישראלי לא היה סובל את המסר. דברו על הרגשת בני מלכים, אם כבר. וגם, אל תיסחפו מדי. (ואכן לשם הולכת רוב התעשייה של ביגוד חסידי בארץ)
בארה"ב זה העלה חיוך. וואו. קלעו. חמוד. יופי. לא מתעמקים בשלב המסר, מתייחסים למודעה כמודעה גרידא. באה למכור.

עד כאן בינתיים :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
הנה עוד פרסום וואו
למי שלא מבין (אידיש)
עמוד ראשון. הבחור המיוחד עם תמונה יפה ממוסגרת מהבר מצוה כשהכל מתקתק.. דפדפו לעמוד הבא.
עמוד אחרי. השקעה של שנים שיש מאחורי התמונה והבחור שהגיע לרגע זה שיכול לדבר ולחגוג את הבר מצוה..
ארגון המספיק בארה"ב

נ.ב. אין לי את המקורי אז צילמתי


עמוד 1
20210505_083152.jpg


עמוד 2
20210505_083125.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
מודעה מעולה בכל קנה מידה.
מדובר דווקא קצת באנטי תזה לפרסום האמריקאי שהוא ויזואל חזק ומעט מסר ועוד יותר מעט מלל.
מה שכן, בולט כאן שוב מאד הויזואל המדהים והעיצוב ללא שום פשרות ועיגולי פינות.
המשרד הזה, בכלל, מתמחה בעמותות ובמהלכים ארוכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
  • הוסף לסימניות
  • #32
הדיון כאן מעניין ובמקום.
אני הייתי מנתחת את ההבדלים המהותיים מעט אחרת.
מבחינת הברקות, חריפות, תחכום, המודעות הישראליות במגזר שלנו שואפות ליותר.
מבחינה ויזואלית, קורקטית, מכירתית - המודעות בארה"ב לוקחות ובענק.
אממה,
סינתזה של שניהם לא ממש תביא תוצאות מוצלחות. למה?

הקהל הישראלי, החרדי בדווקא, מקבל מאד מאד בחשדנות מודעות ריקות מדי. (לא רק הלקוח, אלא הצרכן עצמו) כל מודעה שתשדר משהו ריק מדי הן בויזואל והן במסר, לא תתקבל טוב.
כמובן, מודעה שמדי תדגיש את הנאות העוה"ז, תיפסל על הסף.

כותרת כמו כאן למשל: ליהנות משני העולמות, כשעולם אחד הוא שוקולד צ'יפס והשני הוא עוגיה - בחיים לא היתה מתקבלת יפה בעיני הצרכן. (שני העולמות זה לפחות עולם הבא אחד ועולם הזה, וגם זה, מסר שזקוק לתמיכה רצינית כדי שיעבור חלק בציבור. אז ששני העולמות יהיו שניהם מלאי סוכר חומרי? לא יקרה.) לא מדברת כרגע על המבקרים בכלל.
לעומת זאת, כותרת מתפלפלת ומלל והסברים ודוגמאות - לראש האמריקאי זה מתיש, טרחני, מיותר, מרחיק. דברו ישר. הפרסום הוא פרסום. העוגיה היא עוגיה. עולם הבא הוא עולם הבא, ודבר איתי עליו כשתראה לי גמרא חדשה עם תרגום באותיות מאירות עיניים. בארץ הכל יותר כמו סבך של חוטי חשמל, זה קשור לזה קשור לזה קשור לזה. חלוקה למדורים לא מתקבלת בברכה.


- דוגמא נוספת שהביאו כאן: איפה אתה בחול המועד? אני בבעקיטשע שלי.
למכור בעקיטשע חסידי סתם כלבוש מלכותי ויפה לחג? ס'פאסט נישט. הצרכן החרדי הישראלי לא היה סובל את המסר. דברו על הרגשת בני מלכים, אם כבר. וגם, אל תיסחפו מדי. (ואכן לשם הולכת רוב התעשייה של ביגוד חסידי בארץ)
בארה"ב זה העלה חיוך. וואו. קלעו. חמוד. יופי. לא מתעמקים בשלב המסר, מתייחסים למודעה כמודעה גרידא. באה למכור.

עד כאן בינתיים :)
מדוייק.
בעיקר זה:
מבחינת הברקות, חריפות, תחכום, המודעות הישראליות במגזר שלנו שואפות ליותר.
מבחינה ויזואלית, קורקטית, מכירתית - המודעות בארה"ב לוקחות ובענק.
והסיבה פשוטה:
היקף קהל היעד הספציפי.
ותקציב.
ששניהם כרוכים זה בזה.
(למי אתה מייעד את המודעה שלך? לחסידים ממוצא הונגרי דווקא? מבני ברק? בגיל 30?
יפה. כמה יש לך?
לעומת זאת, כמה יש חסידים ממוצא הונגרי בבורו פארק לבד? בני 30?)
ברגע שאתה פונה לקהל יעד יותר ספציפי,
והוא הרבה יותר גדול,
שווה לך להשקיע יותר.

עוד נקודה חשובה:
בארה"ב יש הרבה יותר מודעות לחשיבות של קריאייטיב נכון ומדוייק.
בעלי עסק מכירים את המציאות הזאת,
מוכנים להשקיע את הזמן ואת הכסף כדי שהמותג שלהם יעבוד יותר טוב.
לא סתם ביזנס'מן הוא מושג באנגלית שאין לו תחליף עברי...

הישראלים אוהבים לחשוב מה ימכור להם עכשיו יותר מהר בתכל'ס
ולא מתעכבים על הטווח הרחוק.
(שמה כאן קישור עם הסבר שכתבתי בקהילת הסופרים על השיטה העסקית הישראלית
https://www.prog.co.il/threads/אלי-לומד-להיזהר.674777/post-9298328 )
הם ישקיעו יותר בתיחכום שכולם מבינים, ובדברים שייראו "יפה".

וכמובן,
הטענה החומרית:
אצלינו נוטים "להחליק" את העובדה שמשקיעים כל כך הרבה בתמונה או בארוע
או באוכל או בבגד....
הצרכן מעדיף לשכנע את עצמו שהגשמיות שהוא קונה היא אמצעי בדרך למטרה רוחנית נעלה כלשהי.
פשוט,
צרכי קהל היעד שונים וממילה אופי הפנייה אליהם.

וואו,
הלאיתי אתכם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תרגום
3 דברים לא צריך מקרר בטיסה. דרכון. כטיס טיסה. ו.. חלב
פרסום לחלב ללא צורך בקירור עד הפתיחה..
אהבתי

20210605_234053.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #36
מה הרעיון של המודעה הזו?
לא הבנתי...
עמוד ראשון אתה רואה תמונה מושלמת של הילד המיוחד..

בעמוד (עמוד כפול) אחרי זה אתה רואה מה שיש מאחורי הקלעים של התמונה. איך הגיעו לתמונה מושלמת זו..
הרעיון שמאחורי כל ילד מיוחד שאתה רואה ברחוב או באירוע יש המון השקעה של צוות ארגון המספיק
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
עוד סדרה מדהימה המגיע מארה''ב

שתי סצנות חדשות אותנטיות ומדהימות לקמפיין העולמי של דרשו הלכה, בהפקה מהירה ומקצועית של יענקלה קרישבסקי. צילום: יוסי גולדברג משרד פרסום: DartMedia

יצויין כי שתי התמונות הינו מתוך סדרה של כמה תמונות לפני (ואחרי..) רק שזה צולם בארץ..


IMG-20210725-WA0067.jpg
IMG-20210725-WA0066.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
וואו,
הלאיתי אתכם...
ממש לא הלאית. היה מרתק.
אני חושב שאפשר להגדיר את זה בקצרה, שהציבור החרדי בארה"ב הרבה יותר מפולח מצד עצמו. אתה יכול להתאים את הקמפיין שלך ברמת דיוק גבוהה לתושבי קווינס, ברוקלין, מונרו, בארא פארק, וכן על זה הדרך.
אין סלט אחד גדול כמו בארץ. נכון שגם פה אפשר לומר שזה מפולח אבל ברמה נמוכה הרבה יותר...
מקסימום ברמת טלזסטון או רכסים. לכל היותר.
הציבור החרדי שם (החסידי בכלל) התכנס לתוך עצמו.
ככלל, מתי יעתיקו את מודל המגורים הזה אצלנו בארץ...
תהיה עיר לבוגרי חברון, עיר ל"מחבלים", אופס, בעיה. מה נעשה עם גור?:eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #39

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה