שתדע , לדעתו של משרד החינוך ובהתאם לחוק - אברך כולל לא יכול כלל להשאר בבית אם ילדו חולה ולא יעזור גם אישור מחלה - אם תהיה ביקורת הכולל יפסל בכללותו ואברך שיהיה חסר פעמיים יופסק להיות מוגדר כאברך גם אם יביא טריליארד אישורי מחלה.
אין בין זה לבין הויכוח כאן קשר. זה משהו שחברי הכנסת החרדים צריכים לפעול כדי לתקנו מצד אחד ומצד שני להילחם באותם מקומות שעל ידי רישומים כוזבים גונבים כסף מהמדינה ובסופו של דבר פוגעים בשאר הישיבות וכוללים.
שהמעסיק יעשה את זה? הוא כן מדפיס כסף?
אם המדינה מחוקקת חוק שיש לשפות עובד על ימי המחלה והיא סוציאליסטית - שתשלם את זה מכיסה היא/מכיס הביטוח ששילם העובד (ביטוח לאומי) ולא תוציא את זה מכספו הפרטי של המעסיק.
בגדול - המשק (=המדינה) ירוויח יותר אם עובדים לא יבואו לעבודה חולים. ולכן יש למדינה אינטרס לגרום להם להיות בבית - בניגוד למעסיק שמתמרץ עובדים להגיע חולים לעבודה ולא אכפת לו מחיר בריאות האוכלוסיה
@שרינה ,
מחילה - חייבת לתקן אותך מקצועית -
העלויות הנוספות של מעביד על תלוש הן -
ביטוח לאומי,
פנסיה+פיצויים.
הבראה, חופש.
ימי מחלה (במקרה שחיסור העובדת גורם נזק למעביד - פיחות בהכנסה/מחייב מציאת מ''מ)
אופציונאלי -
קרן השתלמות
מס שכר (במקרה של עמותה)
גילום שווי
ביגוד.
העלות המינימלית למעביד -
22%,
יכול להגיע גם עד 40% כמו שכתבת.
לדעתי הבעיה היא, שאברכי כולל הם לא בהשוואה לסטודנטים רגילים, ולא לעובדים, בעצם הכולל לא מקוטלג בשום מקום מסודר בחוק
ברגע שיהיה לו מקום בחוק, יהיו החלטות מסודרות לגביו,
אלא מה? כל חוק שיוציאו אז החרדים יצעקו שזו אפליה...אז אני לא יודעת מה עדיף.
לדעתי הבעיה היא, שאברכי כולל הם לא בהשוואה לסטודנטים רגילים, ולא לעובדים, בעצם הכולל לא מקוטלג בשום מקום מסודר בחוק
ברגע שיהיה לו מקום בחוק, יהיו החלטות מסודרות לגביו,
אלא מה? כל חוק שיוציאו אז החרדים יצעקו שזו אפליה...אז אני לא יודעת מה עדיף.
זה נכון.
אבל בעידן שבו בנט החליט שלפיד זה אח אברך קיבל דרגה אחת יותר אוטומטית.
ונשקלו צעדים לביטול הנחה בארנונה למי שאינו ממצה כושר השתכרות (קרי: אברך).
כך שמעמדו החוקי לא יציב בדיוק כמו של סטודנט ונתון לגחמות המחוקק.
זה נכון.
אבל בעידן שבו בנט החליט שלפיד זה אח אברך קיבל דרגה אחת יותר אוטומטית.
ונשקלו צעדים לביטול הנחה בארנונה למי שאינו ממצה כושר השתכרות (קרי: אברך).
כך שמעמדו החוקי לא יציב בדיוק כמו של סטודנט ונתון לגחמות המחוקק.
זה נכון.
אבל בעידן שבו בנט החליט שלפיד זה אח אברך קיבל דרגה אחת יותר אוטומטית.
ונשקלו צעדים לביטול הנחה בארנונה למי שאינו ממצה כושר השתכרות (קרי: אברך).
כך שמעמדו החוקי לא יציב בדיוק כמו של סטודנט ונתון לגחמות המחוקק.
אני מעסיקה וקוראת את הדיונים והתבטאויות שלכם כלפי המעיסיקים
אני רוצה לציין כמה דברים שאתם לא מודעים אליהם
גם בעלי אברך כולל וזה שאני מחזיקה עובדים לא אומר שאני מרוויחה הרבה יותר מהם ,למרות שמותר לי להרוויח יותר אחרי ההשקעה הכספית וההשקעה הטכנית, למרות חודשי החגים שאני 'מרוויחה' מינוסXXX כי אני משלמת חופשות וחגים וכו...
העלויות מגיעות ל-40% (משהיא שכתבה 22% לא חישבנה כמה דברים
הפרשות לפנסיה ופיצויים כבר עומד על 16 % תוסיפו רק 10 ימי חופש בשנה +חגים -בערך 8-9 ימים
ז"א יום וחצי לכל חודש
הבראה , נסיעות ימי ומחלה שתמיד משתמשים בהם גם אם לא בכולם
ומעל כולם- ההתנהגות הכי שוות נפש- הוצאת פיצויים לאחר חופשת לידה- ניצול החוק!!!!
למה על זה אתם לא אומרים 'גועל נפש' ועוד ציטוטים דומים
הרי רוב אלה שמוציאות פיצויים הם לא באמת עזבו כי הם רוצות לטפל בילד
הם מנצלות את החוק כדי לקבל את הכסף ואח"כ דמי אבטלה ולנסות להחליף עבודה, אם לא היו מקבלים פיצויים לא כ"כ מהר היו עוזבים עבודה
אני מאד גמישה עם העובדות שלי בכל תחום אבל בענין של הכספים -ההרגשה היא שהבוסים כל הזמן מנסים לא לשלם, בזמן שהעובדים מנסים להוציא כספים שלא שלהם
מצטרפת לדברים המצוינים של @הכי הכי טוב
חייבת לציין שאני מעסיקה נורא טובה, קודם כל ומשלמת הרבה אקסטרה מעבר לחוק (כמו חוה"מ על חשבוני, בונוסים, ודברים נחמדים כאלו)
ומשלמת על מחלת ילד למרות שהבעל אברך.
אבל עניין ימי המחלה הוא אחד הדברים המתסכלים ביותר כמעסיקה (אם נניח רגע בצד את דמי ההבראה שהם הזויים לגמרי, )
החודש לדוגמא,
הייתה חסרה לי עובדת במשך שבוע כי הבת שלה הייתה חולה, ואז היא נדבקה ממנה = שבוע+ היעדרות.
מבחינתי, כמעסיקה, זה אומר לשלם לה על השבוע הזה, מלא (כי יום המחלה הראשון היה בחמישי...) +לספוג את כל העבודה שלה, שחסרה לי מאד! +להתמודד בעצמי עם שפעת, ולי, כמובן, אף אחד לא משלם מחלה + לשלם לפרילנסרית שתעשה את העבודה במקום העובדת שחסרה.
בעצם שילמתי 200% וקיבלתי עבודה חלקית של מישהי שלא מכירה את החומר.
השבוע הסתיים, ואז 2 הילדים של העובדת השניה חלו, אז אני בוסית נורא נחמדה, כפי שכבר ציינתי, ובגלל שבעלה אברך צדיק תמים נתתי לה את זה על אף החוק, מתוך ימי המחלה שלה.
ושוב שילמתי 200% וקיבלתי תפוקה חלקית מאד.
את החודש סיימתי עם פיגור אסטרונומי בעבודות, לקוחות עצבניים אש על חוסר מענה מצד העובדות שאחראיות עליהם, ואלפי שקלים ששילמתי לעובדות שלי בשביל שתשמורנה על ילדיהן בבית, תעשינה ספונג'ה ותוכלנה קצת לקרוא ספרים.
ואחרי הכל, גם אני אני אשת אברך, ואמורה לפרנס בית עם ילדים והכסף הזה יוצא מהכיס שלי.
אז @אלי7 א יהיה נחמד אם תנסי להבין קצת את המעסיקות ולא לקרוא להן איכסה, כי גם אם אני יכולה ב"ה לבוא לקראת העובדות שלי, הרבה מעסיקות לא יכולות, והעובדה שלפי חוק הן לא חייבות לשלם כי הבעל אברך היא פרצה עבורן לא לשלם משהו שהוא לא הגיוני.
אין שום סיבה שאני צריכה לשלם למישהו אחר אם הוא נעדר מעבודה ואני צריכה לשכור עובד שלישי שיבצע במקומו את העבודה.
להרגשתי זה החלק הכי מתסכל בסיטואציה.
ואין לו שום קשר למעמד של הבעל.....
כל ענין הימי מחלה ומחלת ילדים הוא ברוך אחד גדול. והוא לא נעים לעצמאיים ושכירים כאחד.
בעיני החלק הכלכלי הוא שולי (לפחות אצל חלק גדול מהמעסיקים, הרי בכל מקום מספרים שעלות העובד היא 40 אחוז יותר מהמשכורת ומגלמים שם את ימי המחלה, אז אי אפשר לספר שמצד אחד עובד זה דבר יקר מצד שני להרגיש שבאו לקראתו כשזה עלה כמה שזה אמור לעלות)
אף אחת לא תעדיף עובדת שבעלה אברך כדי לחסוך בימי מחלה כי השיקול הזה בראיה כוללת הוא לא כל כך משמעותי. לכן בעיני מי שמתקטנן זה לא יפה מצידו, זה בעיני סוג של ניצול של המצב, ולא הגעה לקראת אשת אברך כאשר משלמים לה ימי מחלה כמו ליתר העובדות במשק.
בכל מקרה חייבת להגיד שהנושא הזה יש מה לדון בו בנפרד, עובדת ששבועיים לא באה לעבודה, או ששבוע שלם עם מחלת ילד ולא מצליחה למצא אף יום או פתרון אחר (עבודה מהבית, עבודה בערב, עבודה ביום שישי) כשהיא יודעת שהעבודה שלה סופר חשובה וההעדרות מסיבה עגמת נפש רצינית למעסיקה משהו במוסר עבודה שלה פגום.
בחיים שלי לא נטלתי יותר מיומיים רצופים על מחלת ילד, בטח לא שבועיים, וכבר עשיתי מלא שמיניות באויר כדי לפתור בעיות לשביעות רצון המעסיק (ותמיד היו לי מעסיקים נוחים שמבחינתם משפחה זה מעל הכל, אבל בכל אופן אחרי המשפחה יש עוד דברים ואי אפשר להתעלם מהם)
ואגב, גם שכירה חיבת לעבוד לפעמים כשילד חולה או היא בעצמה, אם יש פגישה חשובה. דד ליין שלא ניתן להזיז עושים גם את זה. לא בכל מקום עבודה הבוס יכול/ יודע לעשות מה שהעובד שלו עושה. וכשזה המצב (והוא לא כזה נדיר) אז להשאר בבית זה לפעמים פשוט לא אופציה. בדיוק כמו אצל העצמאי.
האמא מקבלת שכר בעולם הבא גם ללא לימוד תורה אם היא גידלה את ילדיה ללימוד תורה והחדירה בהם אהבת תורה. זו משמעות הציטוט.
זה אומר ש....? איך מכאן את מסיקה שבאופיו של האב הוא לא אמור להיות חם ומסור וקרוב רגשית ומעשית לילדיו כמו האמא או יותר??
דוד המלך אמר - "כרחם אב על בנים..." - רחמי האב על ילדו גדולים מרחמי האם.
עכשיו כבר אין צורך בסקר כלל ברור שהאבא הוא חם מגונן ומרחם יותר.
לא אמרתי שהאב לא רחום או מסור וכדו'. ואני מכירה הרבה אבות מסורים ונוטלים חלק משותף בטיפול הילדים.
טכנית - גידול הילדים מסור בידי האם לרוב. והאופי שלה מותאם לזה.
ובשטח גם רואים שאבות חד הוריים / אלמנים עם ילדים קטנים ממהרים מאוד להתחתן - הם לא בנויים לעול הטכני הזה מה שאישה חד הורית מצליחה להתמודד עם זה.
ובמקור שהבאתי בכלל לא מדובר על זה שהיא שולחת בניה ללימוד תורה. אלא ממש על הפן הטכני שמגדלת את בניה מינקות ודואגת לכל צרכיהם. כי בעבר הרי הגבר היה המפרנס ולא נמצא כמעט בבית ברוב שעות היממה.
בכל מקרה חייבת להגיד שהנושא הזה יש מה לדון בו בנפרד, עובדת ששבועיים לא באה לעבודה, או ששבוע שלם עם מחלת ילד ולא מצליחה למצא אף יום או פתרון אחר (עבודה מהבית, עבודה בערב, עבודה ביום שישי) כשהיא יודעת שהעבודה שלה סופר חשובה וההעדרות מסיבה עגמת נפש רצינית למעסיקה משהו במוסר עבודה שלה פגום..
מסכימה מאוד עם מה שכתבה חגית ומה שאת כתבת , אבל, לא מסכימה עם המשפט לעיל
כי כשתינוק בן חמישה חודשים או שבעה חודשים שצמוד אליך כי הוא רק רק רק יונק , אז הוא צריך אותך כשהוא חולה פי אלף ממתי שהוא לא. ולכן אם הוא עם וירוס מטורף של שבוע ימים. אין. אין אפשרות להגיע לעבודה . ואם אין לך מחשב מחובר לאינטרנט בבית , אז גם אין לך מתי להלשים את השעות מהבית.
ויש לי מוסר עבודה מאוד גבוה ואני משתדלת מאוד להשלים פערים, אבל יש מצבים שאין ברירה .
ואני לא חושבת שמקרים כאלו של תינוקות חולים, וכן, אין ברירה החורף שלנו מלאא בוירוסים לצערנו, זה אומר משהו על המוסר עבודה.ממש לא.
מסכימה מאוד עם מה שכתבה חגית ומה שאת כתבת , אבל, לא מסכימה עם המשפט לעיל
כי כשתינוק בן חמישה חודשים או שבעה חודשים שצמוד אליך כי הוא רק רק רק יונק , אז הוא צריך אותך כשהוא חולה פי אלף ממתי שהוא לא. ולכן אם הוא עם וירוס מטורף של שבוע ימים. אין. אין אפשרות להגיע לעבודה . ואם אין לך מחשב מחובר לאינטרנט בבית , אז גם אין לך מתי להלשים את השעות מהבית.
ויש לי מוסר עבודה מאוד גבוה ואני משתדלת מאוד להשלים פערים, אבל יש מצבים שאין ברירה .
ואני לא חושבת שמקרים כאלו של תינוקות חולים, וכן, אין ברירה החורף שלנו מלאא בוירוסים לצערנו, זה אומר משהו על המוסר עבודה.ממש לא.
ברור שיש יוצאים מהכלל. אבל קדם צריך להבין את הכלל שבעיני צריך להגדיל ראש בעניני מחלה ולא לשכב במיטה (או לעשות ספונג'ה במקרה של מחלת ילד..) ושלום עלי נפשי מכל העולם.
גדלתי חמישה תינוקות. לא זכור לי מקרה של וירוס מטורף של שבוע ימים. זה לא אומר שזה לא קורה אבל זה חריג.
מרבית המחלות הן פחות דרמטיות. ויש אלף ואחד רעיונות איך להתמודד איתם. בטח לא לעבוד מלא, אבל לפעמים שעתיים פה ושעתיים שם עושים עבור המעסיק את כל ההבדל.
וברגע שהוכחת את עצמך במחלות רגילות. אז הבוס יותר מיבין אותך כשלא תהיה ברירה.
צחקתי בקול.
אני מכירה כוללים עם שעון נוכחות ביומטרי ואפס גמישות.
הגעת 10 דקות לפני הפתיחה? לא נרשמה כניסה.
כניסה לא נקלטה? היום ירד לך מהחישוב החדשי.
מה? לא שמענו. אמרת שזה היה בטעות? בעיה שלך!
לא קשור בכלל לנושא האשכול, אבל הרגשתי חייבת להגיב.
כאשת אברך שנמצא ב"ה כבר כמה שנים טובות במסגרות כולל שונות, עם כללים ונהלים שונים וגם צורות רישום ממגוון סוגים (שעון נוכחות ביומטרי/ רשם שעוקב מתי כל אברך הגיע/ רישום עצמי)- אני לא רואה באכיפת זמן ההגעה משהו כל כך מקומם.
דווקא האכיפה הזו היא מה שגורמת לכולל להפוך לרציני וממוסד, ולאברכים ללמוד ברצינות. כשאין נהלים מסודרים- גם הלימוד בפועל פחות מאורגן ומסודר (מניסיון של בעלי בשני סוגי הכוללים). מי שהוא אברך כולל מבחירה יודע שהוא אמור להתייחס לנהלים כמו זמן ההגעה במלוא האחריות, בדיוק כמו עובד בשכר.
מה שתואר כאן נשמע יותר כמו חוסר אנושיות לא הוגן מצד הנהלת הכולל, אבל זו לא דוגמא מייצגת בכלל. בד"כ יש מי שמוכן לשמוע מהאברכים השגות על הרישום, ולשנות בהתאם את החישוב החודשי.
אשרייך, אז אצלי למשל זכור לי שאצל כל אחד מהם , שלושה ב"ה, בחורף הראשון היו חולים המוןןן, והיו גם וירוסים ארוכים. ולא היתה ברירה, פשוט לא.
אז ברור שכשאת עם ילד אחד את יכולה להשאיר עם הבעל ב 1 בצהריים לשעתיים ולחזור כדי להראות נכונות וכו', אבך אין לא תמיד זה אפשרי. תחשבי על נשים שגרות בירושים ועובודת בת"א, יש המון כאלו, כל הפתרונות הללו הם לא מעשיים בשבילן.
ועוד משו אחד, אחר, - במקום עבודתי הקודם שלמו ימי מחלה מהיום הראשון ולא לפי החוק שזה רק מהיום השלישי וכו' , וריאתי והרגשתי שזה הרבה הרבה יותר לטובת המעסיק.
כי המחלות הקצרות נשארת יום אחד , קבלת עליו תגמול וזהו, ולא היו את המחשבות והרצונות "למשוך " את המחלה ע"מ להרוויח את הימים שכן מגיעים לך..

Reactions: בסיבי1 //