זה נכון? לא מגיעים דמי מחלת ילד לאמא שבעלה אברך?

  • הוסף לסימניות
  • #41
אני מקווה שאין מקומות כאלו.
צחקתי בקול.
אני מכירה כוללים עם שעון נוכחות ביומטרי ואפס גמישות.
הגעת 10 דקות לפני הפתיחה? לא נרשמה כניסה.
כניסה לא נקלטה? היום ירד לך מהחישוב החדשי.
מה? לא שמענו. אמרת שזה היה בטעות? בעיה שלך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
צחקתי בקול.
אני מכירה כוללים עם שעון נוכחות ביומטרי ואפס גמישות.
הגעת 10 דקות לפני הפתיחה? לא נרשמה כניסה.
כניסה לא נקלטה? היום ירד לך מהחישוב החדשי.
מה? לא שמענו. אמרת שזה היה בטעות? בעיה שלך!
אני חושבת שזה מבכי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
עצוב מה שתיארת פה,
גם בעלי עם ביומטרי וכשיש לו בעיה שלא נקלט הדיווח
אז הוא מגיש בכתב להנהלת הכולל וזה מתקבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
גם בעלי עם ביומטרי וכשיש לו בעיה שלא נקלט הדיווח
אז הוא מגיש בכתב להנהלת הכולל וזה מתקבל.
אבל יש כוללים שבהם הסחבת כ"כ מעייפת שהאברכים יכולים להתייאש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
צחקתי בקול.
אני מכירה כוללים עם שעון נוכחות ביומטרי ואפס גמישות.
הגעת 10 דקות לפני הפתיחה? לא נרשמה כניסה.
כניסה לא נקלטה? היום ירד לך מהחישוב החדשי.
מה? לא שמענו. אמרת שזה היה בטעות? בעיה שלך!

אמאל'ה.
לפחות הם מקבלים שכר מינימום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
כן...הכולל ערב שלו , לדוג'........
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
בהחלט דיברתי נגד המעסיקה.
אני אסביר שוב:
מנקודת מבטי, המעסיקה הזאת היא אשת אברך שיוצאת לפרנס את ביתה וברך רומסת לא משנה את מי, ולא משנה את מה העיקר שתוכל לפרנס את ביתה ובעלה ישב וילמד.
בואי נחשוב מה יכולה לעשות אישה שבעלה אברך ואין לה אפשרות לקבל תשלום עבור השהיה שלה:
1. להישאר בבית ללא תשלום, מה שיכול להיות עבורה ענין של תשלום לחיים הבסיסיים שיותר- שלא יהיה לה בסוף החודש
2. בעלה ישאר עם הילד, ומה שנגרם זה בדיוק ביטול תורה, ולא רק ביטול תורה- פשוט וברור שלאישה יותר קל להישאר עם ילד בבית, היא אמא שלו והנטיה הטעית היא שהיא תישאר איתו.

אבל לא, המעסיקה הזאת אגואיסטית נורא. והיא עומדת על זכויותיה בתקיפות ולעובדת נשאר לחרוק שיניים ולנשוך שפתיים.
מה המעסיקה תפסיד מזה שתתן לה להישאר בבית? יהיה לה פחות תפוקה, ובואי נחשוב בהיגיון- אם הבעל של העובדת היה עובד, ולא אברך, הייתה נאלצת להתמודד עם זה, לא?

זהו. לא נשאר לי אלא לחזור על ההגדרה שלי: גועל נפש.
בייחוד- שמקובל מאד להתעלם מהחוק הזה, אם בכלל הוא קיים.

נראה לי שלא הבנתי אותך.
את אומרת למעסיקה כך -
את צריכה לתת במתנה יום חופשה לעובדת שלך, כי בעלה אברך והיא צריכה לשמור על הילד. וזה יגרום שבעצם מישהו יצטרך לעשות את העבודה של היום הזה (ברוב המקומות לא יושבים רגל על רגל ושותים קפה). המישהו הזה יכול להיות את - המעסיקה על חשבונך, ועל חשבון בעלך (האברך) והילדים. זו יכולה להיות גם עובדת אחרת - ותצטרכי לשלם לה ערך של יום עבודה - ואז שוב, זה על חשבונך.
נראה לי שהשכירים לא מספיק מבינים את זה -
את אתה משקר (ומביא סיק על שמך, למשל,) אתה בעצם לוקח 500 ש"ח מהכיס של המעביד ומעביר לכיס שלך.
כפשוטו.
ולדעתי, על זה דווקא אפשר לומר שזה איכסה. לא על ההפך.
גועל נפש מצידה.
במחילה, איכסה איכסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
את צריכה לתת במתנה
שום במתנה. כך מקובל
אני מזכירה לך שלא היה דיון כזה אם בעלה היה עובד. נורמלי שמעסיקים מפסידים בגלל מחלה של ילדים, וזה חלק מהמעלות של להיות שכיר.
ואם יש איזה חוק הזוי, פשוט מגעיל לנופף בו לרעת עובד מסוים
הזוי לדעתי כי זה פשוט מוזר לדרוש מאבא להישאר עם הילדים שלו, לא משנה אם הוא מובטל עובד סטודנט או אברך.
כמה גברים אינ מכירה שאין מצב שישארו יום שלם עם הילד.
לא יכולים, וזוהי זכותם המלאה.
גילוי נאות: במחלה האחרונה התחלקתי עם בעלי יום אני יום הוא פשוט כי אני כבר יצאתי מהדעת.
את אתה משקר (ומביא סיק על שמך, למשל,) אתה בעצם לוקח 500 ש"ח מהכיס של המעביד ומעביר לכיס שלך.
ח''ו לא אמרתי לשקר.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #51
את אתה משקר (ומביא סיק על שמך, למשל,) אתה בעצם לוקח 500 ש"ח מהכיס של המעביד ומעביר לכיס שלך.
הצעה פרקטית מאד למעסיקים:
במקום לשלם 500 ש"ח ליום עבודה (62 ש"ח לשעה? ממש נדיב) תשלמו פחות לשעה, ותהיו יותר לארג'ים בתנאי העסקה.
כל המחקרים על שביעות רצון עובדים מראים שזה משפיע יותר.
בחישוב שנתי יצא לכם אותו דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
מה שמעצבן פה זה שהמעסיקה כביכול "מנצלת" את העובדה שהבעל אברך .
הרי אם הוא היה עובד - לא היה דיון , נכון?
אז זה מה שמקומם . אף אחת פה לא מצפה מהמעסיק שייתן לה מתנות מעבר למה שמחייב החוק .וא"א לא מתעצבנת כ"כ שמשלם ימי מחלה לפי חוק (שבראשון ושני לא מקבלים וכו')
אבל שהמעסיקה מנצלת את העובדה שהבעל אברך כדי להינצל מהתשלום זה מה שמקומם פה הרבה , ככה נראה לי .
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
הוא אבא של הילדים.
ולכן?
לי אישית קשה להעביר בקרים שלמים עם הבן שלי, ואני לא היחידה.
ואני אישה, שבטבע שלה בנויה יותר להתעסק עם ילדים, לנגב להם נזלת ולחייך ולהעסיק וכו
המבנה של הגבר לא נועד לזה. הוא נועד להביא פרנסה.
אז נכון שאברכים שוהים הרבה יותר עם הילדים שלהם מטבע הדברים, אבל עדיין- יש הרבה שלהיות יום שלם זה טו מאצ' בשבילם. בעיני זה לגיטימי.
עריכה: עד שהתחתנתי הייתי בהלך רוח מאד פמיניסטי, אח''כ ראיתי שזה לא יעזור, קדמה, 2020, שוויון זכויות. אברך צריך להתחל בעול הבית חצי חצי כי היא מפרנסת ובלה בלה בלה.
בפועל זה לא עובד.
בעל יכול בהחלט להושיט יד, אבל רוב הגברים שאני מכירה עובדים הרבה פחות מהאישה שלהם.
ורוב הגברים שאני מכירה הם אברכים
מה שאני באה לאמר זה: שאמנם האישה עושה את מה שהבעל אמור לעשות, אבל הבעל לא ממש יכול לעשות את מה שהיא עושה
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ויש הרבה שלהיות יום שלם זה טו מאצ' בשבילם. בעיני זה לגיטימי.
יש כאלו. א"א להציג את זה כעובדה שאין אחריה ערעור או לטעון (מצטטת) שזה מוזר להשאיר ילד יום שלם עם אבא שלו. זה לא מוזר. זה אפשרי וגם לגיטימי. לך אישית זה לא מתאים.
מה הקשר לפמיניזם למען ה'? יש גברים שיכולים, צריכים ורוצים להישאר לפרק זמן ארוך עם הילדים שנתן להם ה'.

אברך צריך להתחל בעול הבית חצי חצי כי היא מפרנסת ובלה בלה בלה.
אברך צריך לעזור לאשתו בעול הבית כפי שהיא מסייעת בידו בעול הפרנסה.
זו אנושיות ולא פמיניזם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
כמעסיקה- אני ממש מבינה זאת
העלויות של העסקת עובדים הם באמת מטורפות
אז, יש צורך לשלם את מה שהחוק מחייב
(דווקא את זה אני נותנת לעובדות, אבל מבינה לחלוטין)
למה שאני נותנת שעות ביקור לעובדות שאני מחוייבת עפ"י חוק לתת
אני מפלה? לא, כי זה החוק,ואין שום סיבה שאתן את זה לעובדת שאני לא חייבת
או הורה שיש לו ילד עם נכות, אני מחוייבת לתת לו 52 שעות בשנה
ואם לא נתתי לאחרים אני לא בסדר?
החוק מחייב אותי
כנ"ל בימי מחלה
ויפה מאוד ממעסיק/ה שכן נותנים
אבל בפירוש לא חייבים
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
או לטעון שזה מוזר להשאיר ילד יום שלם עם אבא שלו.
אני מדייקת: כתבתי שזה מוזר לדרוש.
כתבתי את זה בהקשר לחוק הזה, שבעיני מאד מאד מפלה את האברכים, ומישו כתב גם סטודנטים.
אם אישה שבעלה עובד יכולה לבחור מי ישאר עם הילד, בעיני סופר מפלה לא לאפשר את הבחירה המינימלית הזאת לאישה שבעלה אברך.
ואם הבעל מתבטל ולא עושה כלום עם החיים שלו? ואין מצב שישמור על הילד, מה אישה כזאת תעשה? (מכירה מקרוב מאד מישהי כזאת)
פשוט חוצפה של חוק.
לך אישית זה לא מתאים.
כמו שכתבתי למעלה, דווקא אני אישית מתחלקת עם בעלי, פשוט כי אני לא יכולה כל כך הרבה.
והבוסית שלי אולטרא חרדית ולא תצייץ אם אשאר גם שבוע ויותר בבית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חולמים להגשים את עצמכם או להוציא לאור ספר? אתם יכולים ללכת בעקבות החלומות שלכם.
יש אנשים שלא מסוגלים או לא מתאימים לעסוק בעבודה רגילה, הם צריכים עיסוק של שליחות.
בימים אלה אני מוציאה לאור את ספרי השביעי או השמיני ברוך ה'.
ואני חושבת על התחנות שעברתי בדרך.
אני חושבת שהכל החל ברצון, רצון אמיתי מאוד להוציא לאור ספר אחד, עם תוכן וכריכה, אפילו שיהיה רק אצלי במדף.
רציתי ספר משלי.
אבל לא היו לי רעיונות לספר שאהיה שלמה איתו, עם העלילה שלו.
כן כתבתי ספרים אבל הם לא התאימו, כנראה.
וגם לפעמים לא היו לי רעיונות בכלל, ובטח לא אפשרות להגיע לקהל או לדעת קהל (כי לא היה לי אינטרנט).
וכמובן שלא היה לי ידע להפיק ספר, וגם לא כסף ואמון בעצמי, וגם רציתי שלימות, ואין כזה דבר.
אבל רציתי.
והתפללתי.
והשתדלתי
ונלחמתי
ואפילו התייאשתי, אבל לא יאוש של דכאון.
אלא המשכתי ממש להשתדל. מתוך יאוש.
אני חושבת, ולאחרונה גם שומעת מאנשים שמגשימים את עצמם, שזו הדרך הנכונה: תמיד להמשיך, להתקדם, אפילו עשיה קטנה.
היו לי תקופות, אחרי שראיתי הצלחה, שפתאום רציתי להצליח בסדר גודל ענק, והיה נראה לי שזה מה שיקרה ושאם אני יוצרת כולם צריכים להריע לי, להעריך, ולראות ולרכוש.
אבל המציאות הוכיחה לי שגם ספר אחד על המדף זה מה שצריך.
העיקר להשתדל, לרצות, להיאבק על הזכות הזו.
אני חושבת שיש לכל אחד ואחת מקום בעולם.
והמקום הזה - מדויק. והוא רק שלו.
זה יכול להיות מקום ענק או קטן.
זה לא משנה כי ממילא אף אחד לא רואה אותך, אלא רק אתה את עצמך, כך שאתה צריך לשאוף למצוא את המקום שלך.
אני ממש מרוצה מהמקום אליו הגעתי. אמנם אין קהל לספרי ואין רווחים, אבל זה המקום שלי. זה מה שמתאים לי.
ומצאתי דרכים שמתאימות לי, לשווק את החשיבה שלי.
ואני מרוצה מאוד ומעריכה את המקום אליו הגעתי ב"ה. כי לא התאימה לי דרך אחרת.
והסיכום של כל זה הוא שהחיים הם דרך.
ובדרך צריך ללמד את עצמנו להתגבר על מחסומים, והם ממש לא פשוטים.
אבל מה שחשוב זה להתגבר עליהם ולהתקדם.
ומה שהעולם קורא לזה הצלחה - זה שקר.
כי הצלחה זה להיות רגיל ולמצוא את אלוקי בתוכי.
לתת לעצמי להקשיב, וגם להעביר הלאה.
ואני באמת רוצה לומר שאני חושבת שכל אחד ואחת צריכים לתת לעצמם לשבור את המחסומים של בושה, פחד, הימנעות ועוד .. בקצב שלהם. ולהאמין בבורא יתברך שרוצה שנעשה מה שאפשר. אבל באמת.
לא מתוך גאווה, או ענווה או 'אני,' אלא כי יש לכולם איזו מעלה המובילה למסלול של שליחות טובה שמתאימה לכשורים מתוך הבנה שצריך להיטיב.
וכשאני מגיעה לשם, למקום בו אני מחפשת את עצמי, זה לא נרקיסיזם ולא גאווה, אלא זה מקום טוב. זה כמו להגיע לאותו אילן מהשיר של ט"ו בשבט ולראות שהאילן זה אני. למרות שכל השנים זלזלתי במי שאני, להבין שלמרות כל הפגמים וכל החסרונות, האדם בעצם אילן שלם.
אני מרוצה לחוש תחושה שזה - זה. הגעתי למקום.
למרות שהספרים שלי נותרו בצללים.
אני חושבת שמה שצריך זה להכיר בערך של עצמי ולהכיר בערך של הזולת.
ולתת לעצמי להתקדם.. להסכים לעצמי להצליח.
ולהצליח, לדעתי, זה בעיקר להתקדם למקום של חיים עם ביטחון ואמונה בה' לפי התורה.
0 תגובות
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה