כנס לעורכים תורניים

האם הנך מעונין בכנס חד פעמי לרענון העריכה התורנית?

  • כן

    הצבעות: 18 66.7%
  • לא

    הצבעות: 2 7.4%
  • אולי

    הצבעות: 7 25.9%

  • סה"כ מצביעים
    27
  • הוסף לסימניות
  • #1
העורך התורני היושב עם מקלדתו מאחורי מסך המחשב, לפעמים מעלה בדעתו פן שמא ואולי הוא אינו עושה את המוטל עליו, או אולי יכול היה לעשות את עבודתו טוב יותר, ולפעמים הוא גם יכול להתעניין במחשבתו איך אחרים עובדים, מה אחרים חושבים, אלו עוד תחומי תעסוקה ישנם בתחום העריכה התורנית. נכון שהפורום מאוד מעשיר ועוזר, אבל יכול להיות שאם מכנסים את העורכים לפונדק אחד ומשמיעים להם דעת מומחים בנושא, אם כתיבה נכונה (כולל תחביר, דקדוק ופיסוק), אם בחיפוש נכון במאגרים, אופני הציון בספרים, אופן חישוב השכר וכו' וכו' וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא יודע אם כנס יספיק לכל מה שכתבת ולכל הדברים, ניראלי יותר כמו אולי יום עיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
העורך התורני היושב עם מקלדתו מאחורי מסך המחשב, לפעמים מעלה בדעתו פן שמא ואולי הוא אינו עושה את המוטל עליו, או אולי יכול היה לעשות את עבודתו טוב יותר, ולפעמים הוא גם יכול להתעניין במחשבתו איך אחרים עובדים, מה אחרים חושבים, אלו עוד תחומי תעסוקה ישנם בתחום העריכה התורנית. נכון שהפורום מאוד מעשיר ועוזר, אבל יכול להיות שאם מכנסים את העורכים לפונדק אחד ומשמיעים להם דעת מומחים בנושא, אם כתיבה נכונה (כולל תחביר, דקדוק ופיסוק), אם בחיפוש נכון במאגרים, אופני הציון בספרים, אופן חישוב השכר וכו' וכו' וכו'
כבר קדמוך רבנן, טענה העולה מכמה ממשיבי השרשור ההוא - היא שאפילו קורס לא יעזור. ואוסיף על זה שלכל מכון, ולכל לקוח, ואפילו לכל עורך, יש סגנון וצרכים משלו. ישנם דברים שחוברת טובה תספיק להעבירם (קיצורי מקלדת, הרגלי חיפוש נכונים, עקביות בניסוח מראי מקומות וכו', השכר הנהוג בשוק) וישנם דברים שגם חצי-שנה לא תספיק (ללמד איך לגשת נכונה לספר או לכתב יד, עקביות בעצם העבודה, יושרה מקצועית) וישנם דברים שניתן ללבנם נקודתית בפורומים שונים (למשל - האם לכתוב "כתב ה..." או כתב ב".................;)).

על כל פנים, "אחת לששים או לשבעים שנה", הרב אליהו סולובייצ'יק והרב יואל קטן מקיימים כנס בשם "בית הוועד - לעריכת כתבי רבותינו", נחמד, כל עורך דגול בא ונושא מדברותיו ומגישתו, והדברים מאירים כנתינתם מסיני. (זכורני שקיימת מהכנס האחרון (נערך בניסן אשתקד) הקלטה ברשת).

תחליף ראוי לדעתי לכנסים שכאלה, יכול להיות כתב-עת, או בלוג מנוהל כראוי, בנושאים אלה. וכך גם יתבררו ויתלבנו ויצטרפ'ו רבים, והמשכילים יבינו, וגם יוכלו כולם להישאר בשלווה - איש תחת מסכו ותחת מקלדתו.
(גילוי נאות: אני עובד על הפקת בלוג שכזה. צפי לעלייה לאוויר - ט"ו בשבט האי שתא. מי שרוצה לכתוב שם מאמרים - יכול לשלוח לי הודעה פרטית ונדון אי"ה)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #6
דוגמא למאמרים שאפשר לקרוא בבית בלי לכתת רגלים לאיזה אודיטוריום
כידוע ישנם כמה וכמה דברים שאפשר ללמוד אותם 'בלי לכתת רגליים', על ידי קריאה מספרים או מאתרים ואפי' באמצעות הטלפון, הסיבה למה אנשים לא עושים את זה (או עושים מעט ממה שהיו יכולים לעשות) היא, שכאשר זה נמצא אצלך בבית זה יורד לתחתית רשימת סדר העדיפויות, החיים זורמים והעבודה נעשית, מנגד כאשר מקדישים זמן מיוחד ו'מכתתים רגליים' לאיזה אודיטוריום או לאיזה אולם נחמד, וחוץ מהרצאות משמימות מקבלים גם כמה פעיליות מקצועיות, או הצעות לקידום ודוכני מכירות וכו' וכו' כיד הדמיון והדרישה מהציבור, התועלת המופקת מכנס כזה היא לדעתי רבה מאוד.
לכו להצביע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
האם זה שמע בלבד או שגם הוקרנו מצגות במהלך ההרצאות?
אצל חלקם הקטן, בעיקר במושב הראשון שעסק בטכנולוגיה בשימוש הספרות התורנית או ענייני הגניזה וכתבי-יד, הוקרנו מצגות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כידוע ישנם כמה וכמה דברים שאפשר ללמוד אותם 'בלי לכתת רגליים', על ידי קריאה מספרים או מאתרים ואפי' באמצעות הטלפון, הסיבה למה אנשים לא עושים את זה (או עושים מעט ממה שהיו יכולים לעשות) היא, שכאשר זה נמצא אצלך בבית זה יורד לתחתית רשימת סדר העדיפויות, החיים זורמים והעבודה נעשית, מנגד כאשר מקדישים זמן מיוחד ו'מכתתים רגליים' לאיזה אודיטוריום או לאיזה אולם נחמד, וחוץ מהרצאות משמימות מקבלים גם כמה פעיליות מקצועיות, או הצעות לקידום ודוכני מכירות וכו' וכו' כיד הדמיון והדרישה מהציבור, התועלת המופקת מכנס כזה היא לדעתי רבה מאוד.
לכו להצביע!
שכחת בורקסים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אצל חלקם הקטן, בעיקר במושב הראשון שעסק בטכנולוגיה בשימוש הספרות התורנית או ענייני הגניזה וכתבי-יד, הוקרנו מצגות.
משהו ששוה לראות או שאסתפק בשמע בנסיעות וכדו'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
משהו ששוה לראות או שאסתפק בשמע בנסיעות וכדו'?
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כבר קדמוך רבנן, טענה העולה מכמה ממשיבי השרשור ההוא - היא שאפילו קורס לא יעזור. ואוסיף על זה שלכל מכון, ולכל לקוח, ואפילו לכל עורך, יש סגנון וצרכים משלו. ישנם דברים שחוברת טובה תספיק להעבירם (קיצורי מקלדת, הרגלי חיפוש נכונים, עקביות בניסוח מראי מקומות וכו', השכר הנהוג בשוק) וישנם דברים שגם חצי-שנה לא תספיק (ללמד איך לגשת נכונה לספר או לכתב יד, עקביות בעצם העבודה, יושרה מקצועית) וישנם דברים שניתן ללבנם נקודתית בפורומים שונים (למשל - האם לכתוב "כתב ה..." או כתב ב".................;)).
אם שמת לב קראתי לציבור ל'כנס לרענון העריכה התורנית', כלומר לא ליצור דברים חדשים (אפילו שזה מאוד מסעיר), אלא פשוט לרענן, להבין טוב יותר מה הלקוח רוצה, למה הוא מתכוון, מה מדבר היום לאנשים, וכדומה.
על כל פנים, "אחת לששים או לשבעים שנה", הרב אליהו סולובייצ'יק והרב יואל קטן מקיימים כנס בשם "בית הוועד - לעריכת כתבי רבותינו", נחמד, כל עורך דגול בא ונושא מדברותיו ומגישתו, והדברים מאירים כנתינתם מסיני. (זכורני שקיימת מהכנס האחרון (נערך בניסן אשתקד) הקלטה ברשת).
כדי שדברים ייקלטו ויישמרו צריכים כנס בתדירות גבוהה יותר. ומה לעשות (לא כ"כ נעים לדבר על זה) אבל זה צריך להיות גם ב'רמה' נמוכה יותר, כמו שידידנו מוישה כתב:
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
עד כמה שאני יודע רוב רובם של העורכים התורניים לא מתעסקים בנושאים הללו (הגם שזה מאוד מעניין, את חלקם עכ"פ...), ולכן כן צריך כנס לרענן את העבודה היומיומית.
תחליף ראוי לדעתי לכנסים שכאלה, יכול להיות כתב-עת, או בלוג מנוהל כראוי, בנושאים אלה. וכך גם יתבררו ויתלבנו ויצטרפ'ו רבים, והמשכילים יבינו, וגם יוכלו כולם להישאר בשלווה - איש תחת מסכו ותחת מקלדתו.
(גילוי נאות: אני עובד על הפקת בלוג שכזה. צפי לעלייה לאוויר - ט"ו בשבט האי שתא. מי שרוצה לכתוב שם מאמרים - יכול לשלוח לי הודעה פרטית ונדון אי"ה)
אדרבה בלוג שכזה יכול בהחלט לשמר את 'החלטות העצרת'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
  • הוסף לסימניות
  • #16
מה לעשות (לא כ"כ נעים לדבר על זה) אבל זה צריך להיות גם ב'רמה' נמוכה יותר, כמו שידידנו מוישה כתב:
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
עד כמה שאני יודע רוב רובם של העורכים התורניים לא מתעסקים בנושאים הללו (הגם שזה מאוד מעניין, את חלקם עכ"פ...), ולכן כן צריך כנס לרענן את העבודה היומיומית.
אם אין מושג מהם הדברים הנ"ל, כיצד ידע העורך האם הם כלי עזר הנחוצים לא או לא?
למשל, אתר 'הכי גרסינן' מציג נוסחאות מכתבי יד של דפוסי הש"ס בצורה טבלאית של כל קטע, האם לא נצרך לפעמים לעורך לחקור אחר האפשרויות הגירסא בקטע מסוים, בכדי להבין מה רש"י או תוספות באים לשלול, או שמא מה היתה נוסחת הרי"ף והרמב"ם?

לעניות דעתי, עורך שיש לו ידע נרחב גם בדברים שלכאורה אינם קשורים במישרין לתחום עיסוקו, מפיק תועלת מרובה מכך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני בנטפרי וזה פתוח.
ואגב, אני מתכנן לפתוח אשכול בענין החסימה היעילה ביותר לעורכים תורניים. ועוד חזון למועד.
תודה רבה.
לך פתוח, לי חסום

קריאה לעזרה
(סליחה על הטרחנות, אני סקרן כבד).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה