• פרוג למען העצמאים!

    כפורום העצמאים והעסקים הקטנים המוביל בציבור החרדי, אתר פרוג נרתם לעזרתכם. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על המשק, נגרמים נזקים כלכליים לעצמאים רבים אשר מתמודדים עם מחסור בלקוחות. לכן החלטנו להושיט לכם יד ואנו מעניקים לכם, חברי האתר היקרים, את מערכת הפרסום העצמאית שלנו ב30% הנחה!!!

    למימוש ההטבה, אין צורך בהקלדת קוד קופון, פשוט פרסמו!

    לתשומת לב! המבצע עד חג הפסח

    למעבר ליצירת קמפיין >>>
     
    להתייעצות ועזרה בין חברי הפורום >>>
     
    לחבילת פוש לעסקים לחץ כאן >>>
     

כנס לעורכים תורניים

האם הנך מעונין בכנס חד פעמי לרענון העריכה התורנית?

  • כן

    Votes: 18 66.7%
  • לא

    Votes: 2 7.4%
  • אולי

    Votes: 7 25.9%

  • Total voters
    27

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
העורך התורני היושב עם מקלדתו מאחורי מסך המחשב, לפעמים מעלה בדעתו פן שמא ואולי הוא אינו עושה את המוטל עליו, או אולי יכול היה לעשות את עבודתו טוב יותר, ולפעמים הוא גם יכול להתעניין במחשבתו איך אחרים עובדים, מה אחרים חושבים, אלו עוד תחומי תעסוקה ישנם בתחום העריכה התורנית. נכון שהפורום מאוד מעשיר ועוזר, אבל יכול להיות שאם מכנסים את העורכים לפונדק אחד ומשמיעים להם דעת מומחים בנושא, אם כתיבה נכונה (כולל תחביר, דקדוק ופיסוק), אם בחיפוש נכון במאגרים, אופני הציון בספרים, אופן חישוב השכר וכו' וכו' וכו'
 

עורך חדש

משתמש צעיר
עריכה תורנית
לא יודע אם כנס יספיק לכל מה שכתבת ולכל הדברים, ניראלי יותר כמו אולי יום עיון...
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
העורך התורני היושב עם מקלדתו מאחורי מסך המחשב, לפעמים מעלה בדעתו פן שמא ואולי הוא אינו עושה את המוטל עליו, או אולי יכול היה לעשות את עבודתו טוב יותר, ולפעמים הוא גם יכול להתעניין במחשבתו איך אחרים עובדים, מה אחרים חושבים, אלו עוד תחומי תעסוקה ישנם בתחום העריכה התורנית. נכון שהפורום מאוד מעשיר ועוזר, אבל יכול להיות שאם מכנסים את העורכים לפונדק אחד ומשמיעים להם דעת מומחים בנושא, אם כתיבה נכונה (כולל תחביר, דקדוק ופיסוק), אם בחיפוש נכון במאגרים, אופני הציון בספרים, אופן חישוב השכר וכו' וכו' וכו'
כבר קדמוך רבנן, טענה העולה מכמה ממשיבי השרשור ההוא - היא שאפילו קורס לא יעזור. ואוסיף על זה שלכל מכון, ולכל לקוח, ואפילו לכל עורך, יש סגנון וצרכים משלו. ישנם דברים שחוברת טובה תספיק להעבירם (קיצורי מקלדת, הרגלי חיפוש נכונים, עקביות בניסוח מראי מקומות וכו', השכר הנהוג בשוק) וישנם דברים שגם חצי-שנה לא תספיק (ללמד איך לגשת נכונה לספר או לכתב יד, עקביות בעצם העבודה, יושרה מקצועית) וישנם דברים שניתן ללבנם נקודתית בפורומים שונים (למשל - האם לכתוב "כתב ה..." או כתב ב".................;)).

על כל פנים, "אחת לששים או לשבעים שנה", הרב אליהו סולובייצ'יק והרב יואל קטן מקיימים כנס בשם "בית הוועד - לעריכת כתבי רבותינו", נחמד, כל עורך דגול בא ונושא מדברותיו ומגישתו, והדברים מאירים כנתינתם מסיני. (זכורני שקיימת מהכנס האחרון (נערך בניסן אשתקד) הקלטה ברשת).

תחליף ראוי לדעתי לכנסים שכאלה, יכול להיות כתב-עת, או בלוג מנוהל כראוי, בנושאים אלה. וכך גם יתבררו ויתלבנו ויצטרפ'ו רבים, והמשכילים יבינו, וגם יוכלו כולם להישאר בשלווה - איש תחת מסכו ותחת מקלדתו.
(גילוי נאות: אני עובד על הפקת בלוג שכזה. צפי לעלייה לאוויר - ט"ו בשבט האי שתא. מי שרוצה לכתוב שם מאמרים - יכול לשלוח לי הודעה פרטית ונדון אי"ה)
 
נערך לאחרונה ב:

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
דוגמא למאמרים שאפשר לקרוא בבית בלי לכתת רגלים לאיזה אודיטוריום
כידוע ישנם כמה וכמה דברים שאפשר ללמוד אותם 'בלי לכתת רגליים', על ידי קריאה מספרים או מאתרים ואפי' באמצעות הטלפון, הסיבה למה אנשים לא עושים את זה (או עושים מעט ממה שהיו יכולים לעשות) היא, שכאשר זה נמצא אצלך בבית זה יורד לתחתית רשימת סדר העדיפויות, החיים זורמים והעבודה נעשית, מנגד כאשר מקדישים זמן מיוחד ו'מכתתים רגליים' לאיזה אודיטוריום או לאיזה אולם נחמד, וחוץ מהרצאות משמימות מקבלים גם כמה פעיליות מקצועיות, או הצעות לקידום ודוכני מכירות וכו' וכו' כיד הדמיון והדרישה מהציבור, התועלת המופקת מכנס כזה היא לדעתי רבה מאוד.
לכו להצביע!
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
האם זה שמע בלבד או שגם הוקרנו מצגות במהלך ההרצאות?
אצל חלקם הקטן, בעיקר במושב הראשון שעסק בטכנולוגיה בשימוש הספרות התורנית או ענייני הגניזה וכתבי-יד, הוקרנו מצגות.
 

תא חזי

תג, רב-טקסט
עימוד ספרים
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
כידוע ישנם כמה וכמה דברים שאפשר ללמוד אותם 'בלי לכתת רגליים', על ידי קריאה מספרים או מאתרים ואפי' באמצעות הטלפון, הסיבה למה אנשים לא עושים את זה (או עושים מעט ממה שהיו יכולים לעשות) היא, שכאשר זה נמצא אצלך בבית זה יורד לתחתית רשימת סדר העדיפויות, החיים זורמים והעבודה נעשית, מנגד כאשר מקדישים זמן מיוחד ו'מכתתים רגליים' לאיזה אודיטוריום או לאיזה אולם נחמד, וחוץ מהרצאות משמימות מקבלים גם כמה פעיליות מקצועיות, או הצעות לקידום ודוכני מכירות וכו' וכו' כיד הדמיון והדרישה מהציבור, התועלת המופקת מכנס כזה היא לדעתי רבה מאוד.
לכו להצביע!
שכחת בורקסים!
 

2u2

משתמש פעיל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
אצל חלקם הקטן, בעיקר במושב הראשון שעסק בטכנולוגיה בשימוש הספרות התורנית או ענייני הגניזה וכתבי-יד, הוקרנו מצגות.
משהו ששוה לראות או שאסתפק בשמע בנסיעות וכדו'?
 

מוישה

Moderator
מנהל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
משהו ששוה לראות או שאסתפק בשמע בנסיעות וכדו'?
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
 

קנקן חדש

משתמש רשום
עריכה תורנית
כבר קדמוך רבנן, טענה העולה מכמה ממשיבי השרשור ההוא - היא שאפילו קורס לא יעזור. ואוסיף על זה שלכל מכון, ולכל לקוח, ואפילו לכל עורך, יש סגנון וצרכים משלו. ישנם דברים שחוברת טובה תספיק להעבירם (קיצורי מקלדת, הרגלי חיפוש נכונים, עקביות בניסוח מראי מקומות וכו', השכר הנהוג בשוק) וישנם דברים שגם חצי-שנה לא תספיק (ללמד איך לגשת נכונה לספר או לכתב יד, עקביות בעצם העבודה, יושרה מקצועית) וישנם דברים שניתן ללבנם נקודתית בפורומים שונים (למשל - האם לכתוב "כתב ה..." או כתב ב".................;)).
אם שמת לב קראתי לציבור ל'כנס לרענון העריכה התורנית', כלומר לא ליצור דברים חדשים (אפילו שזה מאוד מסעיר), אלא פשוט לרענן, להבין טוב יותר מה הלקוח רוצה, למה הוא מתכוון, מה מדבר היום לאנשים, וכדומה.
על כל פנים, "אחת לששים או לשבעים שנה", הרב אליהו סולובייצ'יק והרב יואל קטן מקיימים כנס בשם "בית הוועד - לעריכת כתבי רבותינו", נחמד, כל עורך דגול בא ונושא מדברותיו ומגישתו, והדברים מאירים כנתינתם מסיני. (זכורני שקיימת מהכנס האחרון (נערך בניסן אשתקד) הקלטה ברשת).
כדי שדברים ייקלטו ויישמרו צריכים כנס בתדירות גבוהה יותר. ומה לעשות (לא כ"כ נעים לדבר על זה) אבל זה צריך להיות גם ב'רמה' נמוכה יותר, כמו שידידנו מוישה כתב:
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
עד כמה שאני יודע רוב רובם של העורכים התורניים לא מתעסקים בנושאים הללו (הגם שזה מאוד מעניין, את חלקם עכ"פ...), ולכן כן צריך כנס לרענן את העבודה היומיומית.
תחליף ראוי לדעתי לכנסים שכאלה, יכול להיות כתב-עת, או בלוג מנוהל כראוי, בנושאים אלה. וכך גם יתבררו ויתלבנו ויצטרפ'ו רבים, והמשכילים יבינו, וגם יוכלו כולם להישאר בשלווה - איש תחת מסכו ותחת מקלדתו.
(גילוי נאות: אני עובד על הפקת בלוג שכזה. צפי לעלייה לאוויר - ט"ו בשבט האי שתא. מי שרוצה לכתוב שם מאמרים - יכול לשלוח לי הודעה פרטית ונדון אי"ה)
אדרבה בלוג שכזה יכול בהחלט לשמר את 'החלטות העצרת'.
 

2u2

משתמש פעיל
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
מה לעשות (לא כ"כ נעים לדבר על זה) אבל זה צריך להיות גם ב'רמה' נמוכה יותר, כמו שידידנו מוישה כתב:
אם סקירות על פרויקט פרידברג, אתרי 'הכי גרסינן' ו'מהדורא', תכנת דיקטה, גניזת קהיר וגניזת אירופה מעניינות אותך, אז כדאי לצפות.
עד כמה שאני יודע רוב רובם של העורכים התורניים לא מתעסקים בנושאים הללו (הגם שזה מאוד מעניין, את חלקם עכ"פ...), ולכן כן צריך כנס לרענן את העבודה היומיומית.
אם אין מושג מהם הדברים הנ"ל, כיצד ידע העורך האם הם כלי עזר הנחוצים לא או לא?
למשל, אתר 'הכי גרסינן' מציג נוסחאות מכתבי יד של דפוסי הש"ס בצורה טבלאית של כל קטע, האם לא נצרך לפעמים לעורך לחקור אחר האפשרויות הגירסא בקטע מסוים, בכדי להבין מה רש"י או תוספות באים לשלול, או שמא מה היתה נוסחת הרי"ף והרמב"ם?

לעניות דעתי, עורך שיש לו ידע נרחב גם בדברים שלכאורה אינם קשורים במישרין לתחום עיסוקו, מפיק תועלת מרובה מכך.
 

לוח דרושים

למעלה