אשכול הטיפים לעריכה תורנית

[טראכטער]

מסופקני. כמה אנשים שמים לב לכללי כתיבת המראי מקומות בספר שהם לומדים בו, אם הם כתובים 'ביצה י"ג ע"ב' או 'ביצה יג:'?

האמת אומר. מאז שאני עוסק בתחום, ובפרט מאז שעברתי על תדריכי העריכה של המכונים השונים והחילוקים ביניהם, הדבר הראשון שאני שם לב אליו בספר הוא [לצערי] אופן ציון המ"מ הנ"ל, ושאר ירקות כיו"ב.

 

[yonatanr]

טיפ נוסף -
אין כמו הקלדה עיוורת.
הקלדה בשיטה עיוורת הופכת את העריכה התורנית ממלאכת הקלדה למלאכת עריכה.
אלא מה?
רבים מגיעים בדעה ש'בשביל ללמוד שיטה עיוורת צריך תוכנה מיוחדת', ואז מתחילים לחפש תוכנה, ובשעות הפנויות - שאינן מרובות - מתחילים לנסות ''ללמוד'' לכתוב שיטה עיוורת, עד שמתייאשים, פחות או יותר.
העניין הוא ש'שיטה עיוורת' אינה חכמה אלא מלאכה.
הרעיון הוא שמניחים את ארבעת האצבעות של יד ימין [מלבד האגודל] על המקשים ף-ך-ל-ח, ואת ארבעת האצבעות של יד שמאל על המקשים של כ-ג-ד-ש, וזאת נקודת המוצא של ההקלדה.
גם כשצריך להקיש על מקשים אחרים, מזיזים את האצבע לזמן קט מ'מקש הבית', ומיד מחזירים אותו אליו. את מקש הרווח מקישים עם האגודל.
על המקשים 'ח' ו'כ' יש פס בולט, בשביל לחוש שאנחנו במקשים הנכונים.

בשביל לדעת הקלדה עיוורת, צריך להחליט החלטה נחושה, שאנחנו מקלידים אך ורק בצורה הנ"ל.
בתחילה זה קשה מאד. כבר התרגלנו להקליד יחסית במהירות עם שתי אצבעות או יותר, ומדובר על שינוי מהותי. העבודה גם איטית מאד.
אבל אני מוכן להבטיח, שגם אם אתם עובדים לפי שעות, המכון יהיה מוכן להפסיד את עשרות השעות שתעבדו בצורה האיטית הזו, בשביל להרוויח את אלפי השעות שתקלידו אחר כך בשיטה עיוורת.

 

[yonatanr]

האמת אומר. מאז שאני עוסק בתחום, ובפרט מאז שעברתי על תדריכי העריכה של המכונים השונים והחילוקים ביניהם, הדבר הראשון שאני שם לב אליו בספר הוא [לצערי] אופן ציון המ"מ הנ"ל, ושאר ירקות כיו"ב.

אכן, מאז שאתה עוסק בתחום, לא לפני כן.
ועל כן, טיפ זה

כשמתחילים לעבוד במכון מסויים, הנה הגם שחלק מהמכונים שולחים לעורך החדש קובץ הנחיות עריכה, בד"כ זה קשה לתפיסה, אלא עדיף לחפש ספר בהוצאת אותו מכון וללמוד בו בקביעות כל יום. מניסיון, זה הרבה יותר עוזר להפנים את הכללים מאשר לקרוא אותם ולחזור אליהם כל פעם שמסתבכים (וגם בד"כ הם לא מספקים הרבה דוגמאות).

הוא נכון רק באופן שכבר ערכת ספרים, והוצרכת לציין מראי מקומות באופן מסוים.

 

[טראכטער]

אכן, מאז שאתה עוסק בתחום, לא לפני כן.
ועל כן, טיפ זה הוא נכון רק באופן שכבר ערכת ספרים, והוצרכת לציין מראי מקומות באופן מסוים.

ויש ליישב, דאכן דברינו איירי באופן הנ"ל. ומעתה נמצא דטיפ זה אהני עכ"פ לאותן שכבר ערכו ספרים, ועתה שומה עליהם להרגיל א"ע באופן הכתיבה המועיל למכון מסוים. ואה"נ דלעורכים חדשים מקרוב באו לא מהני. וארווחנא בדברינו הנ"ל לאוקמי הטיפ הנ"ל באופן זה לכה"פ. ודו"ק.

 

[פינחס רוזנצוויג]

אולי יש למשהו עיצה יעילה

כשצריך לסגנן מחדש שיעור שלם, מה עדיף, לפתוח 2 חלונות, האחד הישן והשני החדש?
או באותו מסמך לדרוס את הטקסט הישן?
או דרך אחרת שלא חשבתי עליה?

אני צובע את הטקסט הישן באדום וכותב את טקסט החדש בשחור בין הפיסקאות, ואח"כ מוחק את כל הטקסט האדום, אבל אני מתעניין אם יש למישהו רעיון טוב יותר

 

[תא חזי]

ויש ליישב, דאכן דברינו איירי באופן הנ"ל. ומעתה נמצא דטיפ זה אהני עכ"פ לאותן שכבר ערכו ספרים, ועתה שומה עליהם להרגיל א"ע באופן הכתיבה המועיל למכון מסוים. ואה"נ דלעורכים חדשים מקרוב באו לא מהני. וארווחנא בדברינו הנ"ל לאוקמי הטיפ הנ"ל באופן זה לכה"פ. ודו"ק.

חן חן על ההתפלפלות בדברי עפרא דארעא כמוני.
והצדק עם @טראכטער .

עוד טיפים:

א. בד"כ פרויקט השו"ת (אך לעתים גם DBS) נותן בכותרת התוצאה מראה מקום מדוייק למדי (לפעמים כולל דיבור המתחיל, אך בשביל להסתמך על חלוקת הד"ה שלו צריך לברר מאיזה הוצאה הספר מועתק והאם היא מקובלת) - לכן פשוט ניתן להעתיק את התוצאה כמות שהיא להערת שוליים, ולמחוק את התוכן ולהשאיר מראה מקום.

ב. לא לפסק יותר מדי. הפיסוק - טוב העדרו ממציאותו. מה גם, שרובנו לא יודעים לפסק היטב, ופיסוק הוא למעשה סוג של פרשנות, לכן צריך להיזהר בכך מאוד.

ג. ניתן לפתוח כרטיסיות בתצוגה הראשית של אוצר החכמה. מאוד עוזר בחיפוש אחרי מקור משורשר.

ד. CTRL H בוורד - חלון חפש והחלף

ה. כדי לבדוק אחידות מראי מקומות, בגמר עריכת הספר, ניתן לפתוח בנפרד רק את ההערות שוליים ולעבור עליהן ברצף. חוסך מבוכה (אם המ"מ בסוגריים בגוף הספר - ניתן לעבוד בצורה דומה באמצעות סקריפט, ארחיב בהזדמנות).

 

[לעבדיג יענקל]

אולי יש למשהו עיצה יעילה

כשצריך לסגנן מחדש שיעור שלם, מה עדיף, לפתוח 2 חלונות, האחד הישן והשני החדש?
או באותו מסמך לדרוס את הטקסט הישן?
או דרך אחרת שלא חשבתי עליה?

אני צובע את הטקסט הישן באדום וכותב את טקסט החדש בשחור בין הפיסקאות, ואח"כ מוחק את כל הטקסט האדום, אבל אני מתעניין אם יש למישהו רעיון טוב יותר

אפשר להשתמש עם האפשרות של עקוב אחר שינויים

 

[yonatanr]

א. בד"כ פרויקט השו"ת (אך לעתים גם DBS) נותן בכותרת התוצאה מראה מקום מדוייק למדי (לפעמים כולל דיבור המתחיל, אך בשביל להסתמך על חלוקת הד"ה שלו צריך לברר מאיזה הוצאה הספר מועתק והאם היא מקובלת) - לכן פשוט ניתן להעתיק את התוצאה כמות שהיא להערת שוליים, ולמחוק את התוכן ולהשאיר מראה מקום.

בפרוייקט השו"ת ישנה גם אפשרות להגדיר כיצד יראה המראה המקום -
כלים - אפשרויות - עיצוב כותרות - מבנה כותרות - ולהגדיר כותרת בראש או בסוף הטקסט.

 

[yonatanr]

אולי יש למשהו עיצה יעילה

כשצריך לסגנן מחדש שיעור שלם, מה עדיף, לפתוח 2 חלונות, האחד הישן והשני החדש?
או באותו מסמך לדרוס את הטקסט הישן?
או דרך אחרת שלא חשבתי עליה?

אני צובע את הטקסט הישן באדום וכותב את טקסט החדש בשחור בין הפיסקאות, ואח"כ מוחק את כל הטקסט האדום, אבל אני מתעניין אם יש למישהו רעיון טוב יותר

לדעתי שני חלונות, אחד מול השני.
זה טוב בעיקר אם יודעים שיטה עיוורת.

 

[פינחס רוזנצוויג]

אפשר להשתמש עם האפשרות של עקוב אחר שינויים

זוהי, בעיני, אפשרותת מסורבלת למדי, כי לא מדובר בתיקונים, אלא בלכתוב ממש מחדש את כל השיעור בהסתמך על השיעור הקיים הכתוב בסגנון בעייתי, מבולבל, לא מספיק בלשון הקודש, ועוד בעיות.

 

[פינחס רוזנצוויג]

לדעתי שני חלונות, אחד מול השני.
זה טוב בעיקר אם יודעים שיטה עיוורת.

הבעיה העיקרית בשיטה זו היא במחשב נייד, בו המסך קטן למדי, ובחלוקה לשתי חלונות כבר מדובר בתצוגה זערורית...

 

[טראכטער]

(לפעמים כולל דיבור המתחיל, אך בשביל להסתמך על חלוקת הד"ה שלו צריך לברר מאיזה הוצאה הספר מועתק והאם היא מקובלת)

זו בעיה גדולה לכשעצמה, שאיני יודע איך להתמודד עמה. מדי הרבה פעמים נשרף לי זמן יקר רק לוודא שהד"ה הוא אמנם הנכון.

. ניתן לפתוח כרטיסיות בתצוגה הראשית של אוצר החכמה. מאוד עוזר בחיפוש אחרי מקור משורשר.

איך עושים זאת?

 

[ספרא וסייפא]

ב. לא לפסק יותר מדי. הפיסוק - טוב העדרו ממציאותו. מה גם, שרובנו לא יודעים לפסק היטב, ופיסוק הוא למעשה סוג של פרשנות, לכן צריך להיזהר בכך מאוד.

עצוב לקרוא.
ספר לא מפוסק היטב הוא ספר לא ערוך היטב. וחבל.

אמנם, לא כל הספרים צריכים פיסוק אמיתי, מספיק ה'כאילו' הרווח.
אך שזה יהיה ה'טיפ' לעורכים?!

 

[תא חזי]

איך עושים זאת?

עצוב לקרוא.
ספר לא מפוסק היטב הוא ספר לא ערוך היטב. וחבל.

אמנם, לא כל הספרים צריכים פיסוק אמיתי, מספיק ה'כאילו' הרווח.
אך שזה יהיה ה'טיפ' לעורכים?!

ספר לא מפוסק היטב, הוא ספר לא ערוך, אכן. אך יש רבים שגם לא יודעים לפסק, וגם מפסקים יותר מדי כדי לתת לעצמם (או לעורך האחראי? או לקורא?) הרגשה שעשו משהו. על כאלה אני מדבר, על מי שמגזים עם הפיסוק כי הוא לא יודע לפסק נכון. ובמקרה כזה - מוטב ההעדר מן המציאות. ויש רבים כאלה. גם אותם עצוב מאוד לקרוא.

 

[ספרא וסייפא]

ספר לא מפוסק היטב, הוא ספר לא ערוך, אכן. אך יש רבים שגם לא יודעים לפסק, וגם מפסקים יותר מדי כדי לתת לעצמם (או לעורך האחראי? או לקורא?) הרגשה שעשו משהו. על כאלה אני מדבר, על מי שמגזים עם הפיסוק כי הוא לא יודע לפסק נכון. ובמקרה כזה - מוטב ההעדר מן המציאות. ויש רבים כאלה. גם אותם עצוב מאוד לקרוא.

הטיפ המתבקש הוא - לכו ללמוד פיסוק!!
ולמצער - תעברו על הוראות הפיסוק של האקדמיה. זה לא רע.

 

[טראכטער]

צפה בקובץ המצורף 579374
.

מכיר את האופציה, לא הבנתי שלזה אתה מתכוון.
חשבתי שיש אפשרות לפתוח את התכנה עצמה בכמה כרטיסיות, כמו גוגל.
תודה רבה.

 

[קנקן חדש]

היכן הוא המקום הנכון ללימוד?
חוץ מזה: כתב לי עורך בעל נסיון רב בתחום, שהטא מאוד מתלבט לגבי הפיסוק בחומר תורני, והוא מרגיש שיש הבדל רב בין כללי הפיסוק בשפת העברית לבין שפת לשון הקודש שבה כותבים (ועורכים) עפ"י רוב תוכן תורני.

 

[ספרא וסייפא]

היכן הוא המקום הנכון ללימוד?
חוץ מזה: כתב לי עורך בעל נסיון רב בתחום, שהטא מאוד מתלבט לגבי הפיסוק בחומר תורני, והוא מרגיש שיש הבדל רב בין כללי הפיסוק בשפת העברית לבין שפת לשון הקודש שבה כותבים (ועורכים) עפ"י רוב תוכן תורני.

זהו, שאין מקום המלמד פיסוק, ומי שאין לו חוש מתאים - לא יצלח ללומדה כהוגן.
מכיון שיש המון המון יוצאים מן הכלל, וכל מקרה לגופו.

ההבדל בין עברית ללה"ק אינו רב. אלא שרוב המכונים דורשים להימנע מלהשתמש בסימני פיסוק כמו מקף, בעוד שמקף הוא אחד מסימני הפיסוק ההכרחיים.
ומכאן נובעת טעותם של מי שמפסק הרבה - לפסק במקום שצריך למַקֵף.
אם לא משתמשים במקף - צריך בדרך כלל להשאיר בלי פסיק. אלא אם כן מדובר במשפט ארוך או בצבר משפטים ארוכים שכן צריך לפסק.

 

[2u2]

מהאקדמיה ללשון:
כללי הפיסוק שלהלן אינם כללים נוקשים, בחינת חוק ולא יעבור; במקרים רבים נוסחו הכללים באופן המותיר מקום לשיקול הדעת של הכותב. בייחוד הדברים אמורים בכללי הפסיק: בכללים אלו יש גמישות מסוימת. כך למשל ראוי להימנע מגודש של פסיקים כאשר יש הצטברות של חלקים הזקוקים להפרדה.

 

[טייפסעטער]

אני משתמש עם מאקראו זה להוסיף מראה מקום
המאקראו מוסיף עיגולים בהקטנת הגודל, וגם שם את הסמן באמצע כדי להקליד מיד את המראה מקום

Sub מראה_מקום()
'
' מראה_מקום Macro
'
'
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi - 1
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi - 1
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi - 1
    Selection.TypeText Text:="() "
    Selection.MoveLeft Unit:=wdCharacter, Count:=1, Extend:=wdExtend
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi + 1
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi + 1
    Selection.Font.SizeBi = Selection.Font.SizeBi + 1
    Selection.MoveLeft Unit:=wdCharacter, Count:=2
End Sub