נפגעתי!!

  • הוסף לסימניות
  • #21
באמת חשבתי פעם להוציא ספר - אלבום משולב בתמונות ושירים שלי.
עזבתי ת'חלום הזה מזמן מחוסר ריווחיות.
דוגמא:
[גם השיר וגם התמונה מלפני חמש שנים...]

למה אי אפשר לצעוד בשביל
מבלי לדרוך על פרח?
למה בכל תבשיל
צריך לזרות גם מלח?
למה בשביל דברים יפים
חייבים לעבור גם כאב?
ולמה, אלוקי, לפעמים
אני שוברת לאחרים את הלב?!
צפה בקובץ המצורף 569514

תכתוב כאן, אם אין לזה רווחיות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
באמת חשבתי פעם להוציא ספר - אלבום משולב בתמונות ושירים שלי.
עזבתי ת'חלום הזה מזמן מחוסר ריווחיות.
דוגמא:
[גם השיר וגם התמונה מלפני חמש שנים...]

למה אי אפשר לצעוד בשביל
מבלי לדרוך על פרח?
למה בכל תבשיל
צריך לזרות גם מלח?
למה בשביל דברים יפים
חייבים לעבור גם כאב?
ולמה, אלוקי, לפעמים
אני שוברת לאחרים את הלב?!
צפה בקובץ המצורף 569514
אני קונה שניים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
גם אני.
אבל בכל זאת, אם יש השראה ונכתב שיר על תמונה, שתפו אותנו בבקשה.
יש צורך נועז לחומר משובח ומגוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נפגעתי בשבילכם חברי הפורום הנכבד!


למה היצירות פאר שלנו שמחוללים מר @האגריד או @Natan Galant ועוד, לא זוכים למספר לייקים שווה לתמונות שבפורום צילום?


היצירה של הילד התורן שוכב בזוית 90 מעלות, כשברקע כמה חתולי רחוב חבוטים, סוחטת לא פחות מ-100 לייקים, ואילו היצירות פאר שלנו לא נוסקות כה גבוה, מדוע??


במאמר המוסגר, הייתי אומר שיצירותנו לא רואות את הצלמים, אלמלא פחדתי שעדת הצלמים\ות ירדפו אחרי עם קילשונים מחודדים, וימשכו בדגל התוכן שלילי שוב ושוב, ונמצאנו אני ואשכולי חטאים למנהלים הכבודים.


עד שהבנתי...


יהלומים, אחי,


לא כל משוטט פרוג מבין ביהלומים, ואנחנו, יהלומים...


ואפרופו יהלומים –


עכשיו גם הבנתי למה היצירות שלי לא נוסקות:rolleyes::rolleyes:


נספח - אנא אל תכעסו שדיברתי בשמכם, מי שלא רוצה, אז לא דיברתי עליו, בסדר??
אגב עיוותי ספירת הלייקים...
מה תגיד על פורום סגור לקריאה עם 50 חברים (נניח) שכל יושביו מלייקים זה לזה?
הדעת נותנת שהלייקים לא צריכים להיספר במקביל ללייקים שנולדו כתוצאה מעבודה קשה בפורום ציבורי פתוח:)

אבל מה, האמת.
הגדרתי לעצמי שלא אקבל על התראה על לייקים, ומאז:
א- האתר פחות ממכר
ב- הלייקים מפסיקים להיות מעניינים, באופן טוטלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
באמת חשבתי פעם להוציא ספר - אלבום משולב בתמונות ושירים שלי.
עזבתי ת'חלום הזה מזמן מחוסר ריווחיות.
דוגמא:
[גם השיר וגם התמונה מלפני חמש שנים...]

למה אי אפשר לצעוד בשביל
מבלי לדרוך על פרח?
למה בכל תבשיל
צריך לזרות גם מלח?
למה בשביל דברים יפים
חייבים לעבור גם כאב?
ולמה, אלוקי, לפעמים
אני שוברת לאחרים את הלב?!
צפה בקובץ המצורף 569514
יפה מאוד. תודה.

הספר של אריה ארליך באמת חדשני, כי הוא נותן תקווה שנראה עוד ספרים דומים בציבור שלנו. טקסט + תמונות / ציורים, בפורמט אלבומי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ואולי באמת תעשו הדסטארט?
אפשר לבדוק עלויות דפוס בצבע מינימלסטיות, וכו'.
@אילה רובינפלד
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
  • הוסף לסימניות
  • #28
  • הוסף לסימניות
  • #29
חשבתי שזה רעיון יפה של צאצאים
להוציא לאור הגיגים מחורזים של הסבתא - רבה...
אני בכל מקרה לא מתכוונת להתעסק עם זה ויש לי עוד שירים להספיק...

עריכה:
זה היה בדיחה.
התכוונתי לומר שאין הרבה אנשים שיקנו כזה דבר
אלא אם יש להם זיקה לכותבת.
דעתי.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #30
@וי שלוק וכל הכותבים העמלים.
מעל במה זו אני רוצה לשתף אתכם.
שבמהלך כתיבת הסיפור חלון ושלט
קיבלתי הודעה פרטית הנושאת את הכותרת: הצעה.

מפה לשם. בסיעתא דישמיא גדולה
סגרתי חוזה עם עיתון בעל 125,000 עותקים.
על סיפור בהמשכים לתקופה ארוכה.

דעו יקרים איפה אתם נמצאים.
וכן, כאן המקום. להראות לעולם מי אתם.

שנים שאני שולחת חומרים לעורכות
והמיילים לא נקראים אפילו.

וכמה פרקים בפורום שלנו-
ואני הכי עמוק בפנים בחסדיו יתברך.


כתבו, אחים, כתבו.
כתבו כאן.

רק אל תשימו קישורים בפורום אחרים.
כי פרגון כמו כאן. רק כאן יש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
@וי שלוק וכל הכותבים העמלים.
מעל במה זו אני רוצה לשתף אתכם.
שבמהלך כתיבת הסיפור חלון ושלט
קיבלתי הודעה פרטית הנושאת את הכותרת: הצעה.

מפה לשם. בסיעתא דישמיא גדולה
סגרתי חוזה עם עיתון בעל 125,000 עותקים.
על סיפור בהמשכים לתקופה ארוכה.

דעו יקרים איפה אתם נמצאים.
וכן, כאן המקום. להראות לעולם מי אתם.

שנים שאני שולחת חומרים לעורכות
והמיילים לא נקראים אפילו.

וכמה פרקים בפורום שלנו-
ואני הכי עמוק בפנים בחסדיו יתברך.


כתבו, אחים, כתבו.
כתבו כאן.

רק אל תשימו קישורים בפורום אחרים.
כי פרגון כמו כאן. רק כאן יש.

מזל טוב לך מכל הלב.

העורך ההוא מבין באיכות... הסיפור באמת היה מדהים!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@וי שלוק וכל הכותבים העמלים.
מעל במה זו אני רוצה לשתף אתכם.
שבמהלך כתיבת הסיפור חלון ושלט
קיבלתי הודעה פרטית הנושאת את הכותרת: הצעה.

מפה לשם. בסיעתא דישמיא גדולה
סגרתי חוזה עם עיתון בעל 125,000 עותקים.
על סיפור בהמשכים לתקופה ארוכה.

דעו יקרים איפה אתם נמצאים.
וכן, כאן המקום. להראות לעולם מי אתם.

שנים שאני שולחת חומרים לעורכות
והמיילים לא נקראים אפילו.

וכמה פרקים בפורום שלנו-
ואני הכי עמוק בפנים בחסדיו יתברך.


כתבו, אחים, כתבו.
כתבו כאן.

רק אל תשימו קישורים בפורום אחרים.
כי פרגון כמו כאן. רק כאן יש.
125 אלף עותקים?
בעברית?
לאיזה עיתון למען השם יש כזו תפוצה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
עיתון פירסומי.
שיהיה בהצלחה גדולה.
כבוד וגאווה לפורום, סיפוק לכותבים.
המון הצלחה במשרה החדשה, ויהי רצון שהספר עוד יגיע למדפי החנויות (אבל מדף אחד מעל געציל, בבקשה)

נ.ב. אם מדובר בעיתון פרסומי, אני המום מזה שהם לא פנו אלייך והציעו לך לכתוב בחינם בשביל קרדיט; כמו שהציעו לי בעבר (ניקית מפה! מפרוג!!! שמתפרנסת מכתיבה! מידיעה!).
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נ.ב. אם מדובר בעיתון פרסומי, אני המום מזה שהם לא פנו אלייך והציעו לך לכתוב בחינם בשביל קרדיט; כמו שהציעו לי בעבר (ניקית מפה! מפרוג!!! שמתפרנסת מכתיבה! מידיעה!).
אתה המום מזה שהם לא פנו אליה, או מזה שההם כן פנו אליך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אתה המום מזה שהם לא פנו אליה, או מזה שההם כן פנו אליך?
הוא שמח בשבילי שהם פנו כמו גדולין והציעו את התמורה הראויה.
ולא ביקשו שאכתוב רק תמורת קרדיט או לחם וחלב כל יום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אתה המום מזה שהם לא פנו אליה, או מזה שההם כן פנו אליך?
הוא שמח בשבילי שהם פנו כמו גדולין והציעו את התמורה הראויה.
ולא ביקשו שאכתוב רק תמורת קרדיט או לחם וחלב כל יום.
אין לי מושג מה הציעו. מקווה שהציעו תשלום ולא קרדיט.

ואגב, לאור ההצלחה של סיפורי-טרגדיה מזווית נשית, אני שוקל לעזוב את הנשיה של כתיבת הומור, ולעבור לכתיבה אסונית וייללנית אפופת דמעות.
מה, גם אני רוצה 700 לייקים להודעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
  • הוסף לסימניות
  • #40
מאז שהחל לכתוב מאמר כל שבוע על הקליפים, נראה ששכח אותנו :(
השיתופים שהיה משתף כמעט מידי יום ביומו הלכו...
חבל על דאבדין

נכון שזה לא האשכול הנכון, ונכון שלא באמת מעניין אתכם למה כבר יותר מחודש וחצי לא העליתי אפילו זנב של טור.
אבל אתם פתחתם.
אז עכשיו אני אחפור לכם עד שכבר לא תרצו עוד טורים שלי.
אז ככה. זמן חורף עכשיו, ואני התחייבתי לארבעה בחורים שונים שצריכים קידום בלימוד הגמרא שאני יהיה זה שאשב איתם במשך שעות ואטחן לי ולהם את הראש, ואקרע לכולנו את הצורה החשיבתית, ואנקר בקליפת גזע מוחנו כמו נקר על סטרואידים עד שנבין, ונבין באמת, את הסוגיות הישיבתיות הכי מתוקות של "שניים אוחזין בטלית".
אני כבר הספקתי להתחרט על זה כל כך הרבה פעמים, קצת פחות מכמות הפעמים שהם הוכיחו לי שאני לא זז לאף מקום לפני שהכל ברור, מובן, ובעיקר... מתוק.
אז אתם מבינים ששעות המסך שלי הפכו לדקות.
אבל כאן זה לא נגמר.
בנוסף לזה התחייבתי לעריכת קליפ סיכום שבוע בכל סוף שבוע.
ובנוסף לזה התחייבתי להפקת תכנית לילית מטורפת פעם בשבועיים.
ובינתיים אני מצליח לעמוד בכל ההתחייבויות.
ועד כאן עשיתי פרסומת לעצמי.
כעת אשאל אתכם שאלה:
האם אתם חושבים שלא ניסיתי בחודש וחצי הללו לכתוב טור, קטע ספרותי, חמשיר, מזמור, שורה, זנב של משהו, אפע'ס? אז זהו שכן. ניסיתי וניסיתי. אבל מה אעשה ובמקום קטע ספרותי קפץ לי רעיון חדש לתכנית, פיפס קטן שצריך לקחת בחשבון, עוד משהו שחייב להיעשות ללא שום דיחוי.
אז לצערי עדיין לא הצלחתי להעלות על הכתב מאז תחילת זמן חורף, ולו שורה ספרותית אחת.
חוץ מהקליפע'ס כמובן, שבזה יש את שותפי שרולצ'ה שלא מוותר לי ומושיב אותי מול המחשב באיומים אפוקליפטיים נוראיים.
אבל עכשיו זה קרה.
ויש לי לילה שלם שבו אמרתי - ימות העולם ואף אחד לא יזיז אותי מהמשרד. אז אני נעול כאן עכשיו ומנסה לכתוב משהו.
בכלל לא מבטיח שתהייה תוצאה.
אבל במחילה מכבודכם, שלא תחשבו שלא ניסיתי.
אז הנה אני מנסה.
תתפללו.
(ואני לא לוקח שום אחריות אם יצא משהו מטורלל שרק יגרום לכם לקוות שאני אמשיך לא למצוא את הרגע הנכון וההשראה המתאימה לשבת ולכתוב, ראו הזהרתי!)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה