סיגריית חורף / בהשראת סערת החורף בפורום

[לילך אור]

דני אוהב את החורף.
בחורף אפשר לעשן.
אם בקיץ תופס אותך אבא במרפסת עם שובל מפליל,
הרי שהחורף נותן כר אוהב לאד שנוצר מהבל פיך.
או סיגרייתך.

 

[אשר שרבר]

דני אוהב את החורף.
בחורף אפשר לעשן.
אם בקיץ תופס אותך אבא במרפסת עם שובל מפליל,
הרי שהחורף נותן כר אוהב לאד שנוצר מהבל פיך.
או סיגרייתך.

ווקשה בלי לגרות
עוד מעט שנתיים בלי, ואין כמו סיגריה של חורף.
ואם כבר בשלג בירושלים שיורד בנחת ואתה ממלא ריאותיך בכל הטוב הזה...

 

[לילך אור]

ווקשה בלי לגרות

לא ניסיתי. סליחה
ולשואלים: אין לי ניסיון בתחום העישון.

 

[שיילה]

ואפרופו סיגריה.

באחד ממדפי מוחי שמור מקום של כבוד לסיגריה של חורף.
בימים סגריריים לאחר יקיצה מאוחרת, פנימיית הישיבה שקטה וחלולה.
הלב אוחז בכרית והשכל מושך לתפילין, והגשם כמו גשם, נוקש.
הקפה הישיבתי שהפך מאבקה למגורען וחוזר חלילה, טועם מוזר גם עם הסוכר שהיה לבן בצעירותו.
ואז...
אני שולח את ידי אל הארונית שמה נחה לה קופסת הסיגריות, אליה אני מכניס סיגריות ששנוררתי.
נענוע קטן, סיגריה מעושנת למחצה ומחוצה בראשה מתגלגלת אל זווית פי המחייך בהקלה.
אני יוצא אל המרפסת המקורה, נושם כמה ליטרים של אוויר של חורף בתיבול ריח צמחייה רטוב ומרענן.
לגימה קטנה מהקפה, שאכטה יפה מהסיגריה, לגימה נוספת זהירה שהגוש השחור שצף לא יגלוש אל פי, שאכטה הגונה במציצה מרעישה, ואז כמה ביסים נוספים מהחורף.
תאמינו לי, תפילה אחרת לגמרי.

נ.ב. לא מעשן כיום, למרות זאת בחורף הזיכרון עדיין מכור.

 

[יאן]

אה, סיגריה בחורף...ועוד בירושלים..
אחד משישים לגן עדן.
לא סתם צ'אלמערים ופאפיראסן הולכים טוב ביחד.

 

[101]

@לילך אור
אוהבת את זה.
קצר. לעניין וקולע.

אווו ומעביר צמרמורת נעימה בגב.

 

[לילך אור]

אווו ומעביר צמרמורת נעימה בגב.

מקווה ששל חורף ולא של סיגריה...

 

[לילך אור]

היום עשה החורף כמו יד אחת נגדו. גילה לאבא שהוא מעשן על ידי השבתת הקור.
הלוואי שהיה מישהו להאשים, אבל אבא לקח את הסיגריה.
ולא רק אותה.

הכיס הריק מעקצץ. מבקש נקמה.

 

[אשר שרבר]

היום עשה החורף כמו יד אחת נגדו. גילה לאבא שהוא מעשן על ידי השבתת הקור.
הלוואי שהיה מישהו להאשים, אבל אבא לקח את הסיגריה.
ולא רק אותה.

הכיס הריק מעקצץ. מבקש נקמה.

ולשואלים: אין לי ניסיון בתחום העישון.

?
נראה כמו אחרי שלוש שנות עישון מסתתרות בשירותים של הישיבה קטנה...

 

[לילך אור]

הישיבה קטנה...

אם רק הייתי בישיבה...
אבל בסמינר היה מסוכן מדי לנסות.

 

[אשר שרבר]

אם רק הייתי בישיבה...
אבל בסמינר היה מסוכן מדי לנסות.

בגלגול הבא...

 

[לילך אור]

בגלגול הבא...

אם זה יקרה
כדאי לכולם להיזהר

 

[RACHELIZ]

דני אוהב את החורף.
בחורף אפשר לעשן.
אם בקיץ תופס אותך אבא במרפסת עם שובל מפליל,
הרי שהחורף נותן כר אוהב לאד שנוצר מהבל פיך.
או סיגרייתך.

הצלחת לרסן את השנאה שלי לריח הזה...

 

[101]

היום עשה החורף כמו יד אחת נגדו. גילה לאבא שהוא מעשן על ידי השבתת הקור.
הלוואי שהיה מישהו להאשים, אבל אבא לקח את הסיגריה.
ולא רק אותה.

הכיס הריק מעקצץ. מבקש נקמה.

אהבתי!

 

[שרה.]

טוב את חייבת להוסיף קטע שלישי שיסגור את הטרילוגיה
ואם את יכולה לגעת שם בנקודה

דני אוהב את החורף.

זה יהיה נחמד, כלומר אני תוהה אם הוא עדיין אוהב את החורף. ומה נסגר עם תחושות הנקמה שלו...

 

[לילך אור]

הצלחת לרסן את השנאה שלי לריח הזה...

הוא עדיין נמצא, מתוך הקור...
הלוואי שלא היה.

אהבתי!

תודה

טוב את חייבת להוסיף קטע שלישי שיסגור את הטרילוגיה

לא חשבתי בכלל לכתוב קטע שני. אבל אז מזג האויר התחלף ואני חשבתי על הסיגריה שתתגלה

ומה נסגר עם תחושות הנקמה שלו...

או מה נסגר איתו.
מתלבטת אם לעבוד עליו או שהוא לא שווה את זה.

 

[שרה.]

מתלבטת אם לעבוד עליו או שהוא לא שווה את זה.

עזבי, תני לו לעשן בשקט. תבראי אנשים חדשים.

 

[לילך אור]

עזבי, תני לו לעשן בשקט. תבראי אנשים חדשים.

לא חכמה להשאיר אנייה טובעת.

 

[שרה.]

אז טפלי בה... התכוונתי רק שאינסוף בני אדם מחכים שתייצרי אותם, מה יש בו דווקא שתשקיעי בו. אבל קטע שלישי יהיה סגירה טובה.

 

[לילך אור]

קטע שלישי יהיה סגירה טובה.

לא גילו לי בשעת ההשראה היומית מה יהיה כתוב בקטע השלישי.

אם את רוצה לחוות דעתך, דני ישמח.