שיתוף ציור דיוקן

  • הוסף לסימניות
  • #1
מישהו מכיר את יעקב פרבר?
מנכ"ל פרבר קפיצה שיווקית.

כך הוא נירא:
יעקוב פרבר.jpg

סתם תמונות.. תהליך
20190801_180400.jpg 20190801_180312.jpg
כך הוא נירא לצורך ההשוואה
171031yd015.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יפה. יש לאיש המקורי משהו חמוד הולך שם עם העיניים השחורות+גבות שנראה כמו גור חביב של זאבים,
שפספסת בציור.
וזה משהו מרכזי ביופי של איך שהוא נראה.
הייתי מציע דבר ראשון לנסות צביעה יותר מלאה ושחורה בעינים ובגבות ולראות אם זה עזר
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #11
יפה. יש לאיש המקורי משהו חמוד הולך שם עם העיניים השחורות+גבות שנראה כמו גור חביב של זאבים,
שפספסת בציור.
וזה משהו מרכזי ביופי של איך שהוא נראה.
הייתי מציע דבר ראשון לנסות צביעה יותר מלאה ושחורה בעינים ובגבות ולראות אם זה עזר
במחשבה נוספת,
יתכן שמה שיצר את הבעיה זה בדיוק ההפך,
שהעיניים בציור , והכיפה, מדי שחורים ביחס לחליפה ולשערות ולשאר הצבעים השחורים,
אפשר לנסות להבהיר את העינים ואת הכיפה לאותה רמת שחור של שאר השחורים,
ואז לא יהיה הרושם כאילו הגבות בהירות מהעינים ומהכיפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
במחשבה נוספת,
יתכן שמה שיצר את הבעיה זה בדיוק ההפך,
שהעיניים בציור , והכיפה, מדי שחורים ביחס לחליפה ולשערות ולשאר הצבעים השחורים,
אפשר לנסות להבהיר את העינים ואת הכיפה לאותה רמת שחור של שאר השחורים,
ואז לא יהיה הרושם כאילו הגבות בהירות מהעינים ומהכיפה
תודה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
אני מעלה את האתגר של @שבשבה , באיחור ניכר עקב תקלות טכניות.
@מנהל ai מקווה שזה בסדר...

________________________________________________________________________

תודה רבה ל @משתמש חדש דנדש על האתגר היפה, לכל המדרגים, ול @מנהל ai על הניהול הבאמת מסור.

האתגר יהיה על תמונות מיציאת מצרים, עם דגש על תמונה איכותית מרשימה וריאליסטית, שיכולה להיות על כל סצנה, בין מהשיעבוד, מהמכות, מהיציאה, ואפילו מהמרדף של המצרים וקריעת ים סוף. וכמובן ניתן להוסיף תוכן הומוריסטי בתמונה.

📌 כללי האתגר:
🔹 בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
🔹 היצירה נוצרה במיוחד לצורך האתגר ובבינה מלאכותית בלבד.
🔹 יש להעלות תמונה בפורמט JPG או PNG בלבד (קבצי webp לא נתמכים).
🔹 לפני ההשתתפות באתגר, חובה לקרוא את חוקת האתגרים.
🔹 נא לוודא שהתמונה עומדת בכללי האתר.
🔹 לפי כללי פרוג, אין להעלות תמונה של בנות מעל גיל 3.
🔹 פטפטת בנספח בלבד!
⏰זמני האתגר:
מעכשיו
ועד הערב בשעה 23:59.
שימו לב! יצירות שיעלו אחרי השעות המותרות ימחקו על ידי המנהל!
דוגמאות:
השיעבוד.
תמונה שנוצרה


מכת ברד
תמונה שנוצרה

יציאת מצרים
תמונה שנוצרה

מצרים רודפים אחרי בנ''י
תמונה שנוצרה

אז קדימה, בהצלחה!

אשכולות דומים

יושבת וחושבת...

איך אפשר לספר על הגשמת חלום אמיתית שזכיתי לעשות למשפחה מיוחדת

בדיוק לפני שנה.

יושבת מול דף מודפס עם מילות הערכה,

ונזכרת בדרך הארוכה, הישנה והטבעית שעבר הדיוקן הזה.

בלי מייל לשלוח את הציור לתיקונים.

רק עם נכדה מוכשרת ויקרה שמגיעה אליי לבית עם תמונות מתוך אלבום,

וחלום:

סבא שלי הרב אריה גמליאל זצוק''ל היה ראש ישיבת שדרות,

ואנחנו רוצים שתציירי לנו את סבא יושב ולומד, משלל התמונות האלה.

כתבתי ספר ביוגרפיה לזכרו ואין לנו למרבה הפלא תמונה שלו בזמן לימוד...

היא מספרת לי שהוא היה תופס בצורה מעניינת את הספר, שולחת תמונות של חדר הלימוד, של כיסא המנהלים עליו ישב..

אני נעזרת בציירת אסנת לב חברתי היקרה כדי להגיע למנח הכי נכון.

שרית הנכדה מגיע לביתי לאורך התהליך משדרות עם הדיסק אונקי,

אני מעבירה לה את הציור לתיקונים,

היא מתקשרת ומסבירה לי מה אביה מבקש לתקן.. וחוזר חלילה..

עד לתוצאה המרגשת...

ככה הכל התחיל:
מצאתי תמונה שהרב מסתכל כלפיי מטה היא הייתה נראית לי הכי מתאימה

ואני מתחילה לצייר:
image (41).png
שרטטתי לאוסנת הציירת מה הלקוח ביקש ואיך זה אמור להראות בערך:

image (40).png
אסנת כמובן חוללה קסמים ושלחה לי סקיצה ראשונית:
סקיצה אחרונה   (1).jpg
עבודה של שעות על גבי שעות

שחברו לימים ושבועות

עד לתוצאה הרצויה:
הרב גמליאל .png
הציור הודפס בכריכה לספר ילדים שנכתב לזכרו של הסבא והופץ לכל המשפחה הנרגשת..​

וכך כתבה לי שרית הנכדה היקרה: (וריגשה אותי מאד בסגנונה הספרותי והיפה)
להודיה המדהימה!!
לקח לי זמן לנסח את רגשותיי עלי דף..
אבל עכשיו כשמהדורה ב' אוטוטו יוצאת לאור,
ברוך ה' - הם התרגשו, התפרצו והועלו על הכתב...
**************************************************************************************
איך מציירים חלום?
זה לא היה הגיוני, וגם טכנית, לא בדיוק מציאותי.
וככה הגעתי אלייך, נחתתי עם ערימת תמונות ישנות ובקשה דחופה:
"ציירי לי ציור מתמונה שלא קיימת"
כלומר, התמונה קיימת - אבל במוח שלי בלבד.
נטועה עמוק בתוך החלום שהתרקם בתוכי.
ואת, הודיה, בסבלנות נדירה ועם לב ענק שרוצה ויודע לעשות את הכי טוב שיש-
ישבת מולי בשעת ערב מאוחרת, וניסית ביחד איתי, להבין ולראות את החלום הזה...
אני סיפרתי, ואת הקשבת לכל מילה.
סיפרתי על סבא אהוב וטהור, על ספר שיוצא לזכרו, ועל זיכרון ילדות חשוב ומתוק של - "סבא לומד תורה"
הזיכרון החי והמשמעותי שיש לי, ולכל בני המשפחה מסבא שלנו:
הרב אריה גמליאל זצוק''ל.

כי סבא שלנו חי ונשם תורה כל רגע בחייו, בכל המצבים והזמנים.
ובתמונת הילדות שלי סבא שלי היה סבא שיושב בחדר הלימוד שלו, על הכיסא השחור, ומולו שולחן חום גדוש בספרים, סבא שקוע- כל כולו בתוך הספר שאחוז בידו ו- מחייך. מאושר בתורה שלו.

זה היה סבא בשבילי- ואת התמונה הזאת בדיוק, רציתי בכריכת הספר.
אבל.. כמו שלא היו לסבא זצוק''ל תמונות שלו אוכל או ישן,
כך גם לפעולה הכ''כ שגרתית בחייו- הלימוד, לא היה לצערנו שום תיעוד.
ואת הודיה, נתת אמון בחלום שלי, לא ויתרת, גייסת את כל כישורי ציורי הדיוקן שלך
(והם רבים:)) ושוב ושוב דייקת, ציירת, שאלת ו---חיכית בסבלנות לתשובות:)
ובסוף זה קרה, הרצון החלומי שלי התגשם
וכך הוא נראה:


הדמיה כריכה 1.jpg

התגובות שהתקבלו מבני המשפחה היו מרגשות, הציור היה כ''כ מתוק ונוגע

והילדים התחברו בקלות ונהנו אפילו רק לשבת ולהסתכל על הכריכה.

היא פשוט כובשת ונדירה (תרתי משמע)

בהערכה

שרית בשם כולם.


מרגש נכון?​
כשניגשתי למלאכה באמת שלא ידעתי מה תיהיה התוצאה,
נשאתי עיניים לשמים וביקשתי את עזרתו יתברך.
וב''ה בורא עולם ליווה אותי ומלווה תמיד!
יש לכם חלום?
אני כאן להגשים אותו בס''ד!
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה