מילים בשק - תמחור

[עט להשקיע]

שמעו נא רבותי סופרים מומחים,
ספק גדול נסתפקתי,
ואשמח לקבל את חוות דעתכם המופלאת שבבית הדין:

בכמה נהוג לתמחר עריכה לשונית?

 

[ח.נוי]

אפשר להתיעץ על כך עם @מ. י. פרצמן היא עובדת בזה.

 

[מ. י. פרצמן]

זה תלוי מאוד מה כוללת העריכה הלשונית, הצטערתי לאכזב.
(אין, אין תשובת בית דין הקובעת עתידות בנחרצות, חבל)
מאוד תלוי מה היא כוללת.

הגהה בסיסית של שגיאות כתיב? הגהה לשונית של שגיאות ניסוח? הגהה ספרותית של שגיאות ניסוח (-שלב מתקדם הרבה יותר),
תיקוני דקדוק בסיסיים? תיקוני דקדוק נרחבים יותר?
פיסוק?... (שלב ענק)
ובעיקר, עיבוד ספרותי - שזה שלב מתקדם ממש?
הכל תלוי.
אישית אני מתמקדת בעיקר בתחום הספרותי, עיבוד וליטוש הלשון הספרותית,
שזה בעצם כולל בתוכו את כל החבילה
המחיר-
אהמ... שוב, תלוי. כמה מילה? מה הפרויקט? במי מדובר?

אין על בית דין צדק.

 

[RACHELIZ]

שמעו נא רבותי סופרים מומחים,
ספק גדול נסתפקתי,
ואשמח לקבל את חוות דעתכם המופלאת שבבית הדין:

בכמה נהוג לתמחר עריכה לשונית?

לא רואה את הקובץ או מה שזה...

 

[עט להשקיע]

לא רואה את הקובץ או מה שזה...

זוהי שאלה תאורטית הנוגעת למעשה.

 

[RACHELIZ]

היא נראה לי שמצורף משהו ורק אני לא רואה בגלל סינון.. כי קרה לי פעם שראיתי הודעה לבנה והיה מצורף שם משהו...

 

[מ"ם]

הנושא עלה כאן כבר כמה פעמים, אפשר למצוא דרך החיפוש.

הנה למשל מדיון שזכיתי להשתתף בו:

https://www.prog.co.il/threads/היא-רוצה-להגיה-תוכלו-לעזור.397012/


ושם:

האם יש משהו שצריך להתמחות בו מלבד תחביר,אוצר מילים רחב ,ושימת לב לפרטים?

הגהה או עריכה? יש ביניהן הבדל גדול.
להגהה די מספיקים הכישורים המצוינים לעיל, כשהם נעשים ברמה טובה כמובן.
בהנחה שמדובר על עריכה לשונית, זה מורכב יותר.
בקורסי עריכה לשונית לומדים עוד דברים חשובים למקצוע מכובד זה, כמו המשלבים השונים בשפה, וכיצד להפוך טקסט לאחיד מבחינת המשלב.


הגהה:
- תיקון והאחדה של הכתיב והפיסוק והתאמתם לכללי האקדמיה ללשון העברית
- תיקון שגיאות בסיסיות בעברית (זכר/נקבה, שיבושי ביטויים וכיוצא באלה)

עריכה לשונית:
- תיקוני תחביר והבהרה של ניסוחים מסורבלים או מעורפלים
- העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים
- האחדת המשלב או העלאתו
- הגהה

עריכת תוכן:
- שכתוב (ניסוח מחודש)
- בחינת הטקסט מנקודת מבט רחבה ובעין ביקורתית מתוך הקשבה לטקסט, לכותב ולקורא
- איתור של סתירות, חזרות, חוסרים וליקויים אחרים במבנה
- מתן הערות תוכניות ומדעיות לתיקון ולשיפור
- עריכה לשונית והגהה

* כמו כן ,אשמח לדעת מה טווח המחירים המקובל עבור מתחילה?

מחירים, ושוב מחירים...
המחיר בשוק הוא גבוה יחסית. אמנם בציבור החרדי מצינו מה שנקרא בעגה המו"לית "מחירי בני ברק", ומו"לים רבים משתמשים בזה בכיף. אברכי כולל או נשות אברכים עובדות, המוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר ומורידים את הרף. יש מנקדים, מעצבים, מעמדים וגם מגיהים ועורכים.

שוב דולה מהאתר ההוא מחירון (לגיליון דפוס, 24 אלף תו):

הגהה: 600-400 ₪
עריכה לשונית: 1,000-600 ₪
עריכת תוכן: 1,200-800 ₪

* ומהו קצב העבודה הממוצע המשוער?

גם זה משתנה, לא ייאמן!
עשרים דקות לעמוד זה בסדר גמור להתחלה.
בהתחלה כדאי גם שיהיה לפחות יום בין קבלת החומר להחזרתו.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

תודה, פעם ראשונה שאני נתקלת בנוסחה מסודרת

 

[חדוי אשלג]

הנושא עלה כאן כבר כמה פעמים, אפשר למצוא דרך החיפוש.

הנה למשל מדיון שזכיתי להשתתף בו:

https://www.prog.co.il/threads/היא-רוצה-להגיה-תוכלו-לעזור.397012/


ושם:

האם יש משהו שצריך להתמחות בו מלבד תחביר,אוצר מילים רחב ,ושימת לב לפרטים?

הגהה או עריכה? יש ביניהן הבדל גדול.
להגהה די מספיקים הכישורים המצוינים לעיל, כשהם נעשים ברמה טובה כמובן.
בהנחה שמדובר על עריכה לשונית, זה מורכב יותר.
בקורסי עריכה לשונית לומדים עוד דברים חשובים למקצוע מכובד זה, כמו המשלבים השונים בשפה, וכיצד להפוך טקסט לאחיד מבחינת המשלב.


הגהה:
- תיקון והאחדה של הכתיב והפיסוק והתאמתם לכללי האקדמיה ללשון העברית
- תיקון שגיאות בסיסיות בעברית (זכר/נקבה, שיבושי ביטויים וכיוצא באלה)

עריכה לשונית:
- תיקוני תחביר והבהרה של ניסוחים מסורבלים או מעורפלים
- העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים
- האחדת המשלב או העלאתו
- הגהה

עריכת תוכן:
- שכתוב (ניסוח מחודש)
- בחינת הטקסט מנקודת מבט רחבה ובעין ביקורתית מתוך הקשבה לטקסט, לכותב ולקורא
- איתור של סתירות, חזרות, חוסרים וליקויים אחרים במבנה
- מתן הערות תוכניות ומדעיות לתיקון ולשיפור
- עריכה לשונית והגהה

* כמו כן ,אשמח לדעת מה טווח המחירים המקובל עבור מתחילה?

מחירים, ושוב מחירים...
המחיר בשוק הוא גבוה יחסית. אמנם בציבור החרדי מצינו מה שנקרא בעגה המו"לית "מחירי בני ברק", ומו"לים רבים משתמשים בזה בכיף. אברכי כולל או נשות אברכים עובדות, המוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר ומורידים את הרף. יש מנקדים, מעצבים, מעמדים וגם מגיהים ועורכים.

שוב דולה מהאתר ההוא מחירון (לגיליון דפוס, 24 אלף תו):

הגהה: 600-400 ₪
עריכה לשונית: 1,000-600 ₪
עריכת תוכן: 1,200-800 ₪

* ומהו קצב העבודה הממוצע המשוער?

גם זה משתנה, לא ייאמן!
עשרים דקות לעמוד זה בסדר גמור להתחלה.
בהתחלה כדאי גם שיהיה לפחות יום בין קבלת החומר להחזרתו.

שאפו על התשובה המהוקצעת ומופרטת!
להלן דעתי הצנועה בנושא תמחור,
בעבודות כמו כתיבה/ עריכה/ ציור וכל מכירה של קניין רוחני, מה שאינו מכירת מוצר עם מחיר קבוע בשוק כמו לחם או חלב, סוגיית התמחור היא אנדיווידואלית וקשורה במישרין לתחושת הבטן של מספק המוצר, הנגזרת ממקצועיותו ומידת הביטחון שלו:
לצורך הדוגמה: ביקשו ממני לכתוב קטע קצר, אלף מילה לאיקס, הרגשתי שנכון לי לבקש 500 שקלים, התייעצתי, בררתי ,מישו אמר לי לבקש 250 ומישו אחר אמר לי לבקש 1000, מי צודק?
התשובה היא: אני. כמה שמרגיש לי נכון לבקש על העבודה שלי, זה מה שהעבודה שלי שווה.
אז ביקשתי 500, התמקחנו כי כך דרכו של עולם, התפשרנו על 400 ונסענו. המשכתי לכתוב. שנתיים אחרי, אותו אורך קטע, לא אתמחר בפחות מ1,200 שקלים, למה? כי בפחות מזה אני מרגישה שלא שווה לי להקדיש את הזמן, אם הגעתי לתחושה הזאת זה אומר שבמהלך הזמן הזה התמקצעתי וממילא הלקוח יקבל תוצאה טובה יותר, כך שיש הצדקה למחיר גבוה יותר,
סתם זרקתי מחירים לדוגמה אבל העיקרון הוא פשוט, המחיר ש"מרגיש לנו נכון" נגזר ישירות מהמקצועיות ומהביטחון שלנו ולכן זה יהיה המחיר שנבקש ונקבל. ואם נבקש יותר כי ככה המליצו לנו- פשוט לא נקבל את זה, אם נבקש פחות ממה שחשבנו, זה אומר שבתוכינו הסכמנו למחיר הזה כי הרי יש מינימום שמננו לא נהיה מוכנים לרדת והלקוח בדרך כלל ישאף לשלם את המינימום.
לכן חשוב שנגדיר לעצמינו:
1. את מחיר הסף, המחיר שפחות ממנו לא שווה לנו לעשות את העבודה,
2. מחיר המקסימום שאני הייתי משלמת למישהו על עבודה כזאת בתחום מקביל
3. לחתור לאמצע, לא להסתמך על ייעוצי תמחור של אחרים כי זה לא יהיה מדויק בשבילינו.
עד כאן תאוריית התמחור שלי.

ועוד משהו:
ביצעת עבודה, קיבלת תשלום ואחר כך הרגשת שהתשלום לא היית מספק/ הרגשת "פרייאר"? מצוין! זה שלב חשוב בנושא התמחור. בפעם הבאה תבקש יותר על סמך ניסיון ולא רק על סמך תחושת בטן, זה חלק מתהליך ההתמקצעות ובדיוק ככה אנחנו לומדים את הערך של העבודה שלנו.

 

[מ"ם]

שאפו על התשובה המהוקצעת ומופרטת!
להלן דעתי הצנועה בנושא תמחור,
בעבודות כמו כתיבה/ עריכה/ ציור וכל מכירה של קניין רוחני, מה שאינו מכירת מוצר עם מחיר קבוע בשוק כמו לחם או חלב, סוגיית התמחור היא אנדיווידואלית וקשורה במישרין לתחושת הבטן של מספק המוצר, הנגזרת ממקצועיותו ומידת הביטחון שלו:
לצורך הדוגמה: ביקשו ממני לכתוב קטע קצר, אלף מילה לאיקס, הרגשתי שנכון לי לבקש 500 שקלים, התייעצתי, בררתי ,מישו אמר לי לבקש 250 ומישו אחר אמר לי לבקש 1000, מי צודק?
התשובה היא: אני. כמה שמרגיש לי נכון לבקש על העבודה שלי, זה מה שהעבודה שלי שווה.
אז ביקשתי 500, התמקחנו כי כך דרכה של עולם, התפשרנו על 400 ונסענו. המשכתי לכתוב. שנתיים אחרי, אותו אורך קטע, לא אתמחר בפחות מ1,200 שקלים, למה? כי בפחות מזה אני מרגישה שלא שווה לי להקדיש את הזמן, אם הגעתי לתחושה הזאת זה אומר שבמהלך הזמן הזה התמקצעתי וממילא הלקוח יקבל תוצאה טובה יותר, כך שיש הצדקה למחיר גבוה יותר,
סתם זרקתי מחירים לדוגמה אבל העיקרון הוא פשוט, המחיר ש"מרגיש לנו נכון" נגזר ישירות מהמקצועיות ומהביטחון שלנו ולן זה יהיה המחיר שנבקש ונקבל. ואם נבקש יותר כי ככה המליצו לנו- פשוט לא נקבל את זה, אם נבקש פחות ממה שחשבנו, זה אומר שבתוכינו הסכמנו למחיר הזה כי הרי יש מינימום שמננו לא נהיה מוכנים לרדת והלקוח בדרך כלל ישאף לשלם את המינימום.
לכן חשוב שנגדיר לעצמינו:
1. את מחיר הסף, המחיר שפחות ממנו לא שווה לנו לעשות את העבודה,
2. מחיר המקסימום שאני הייתי משלמת למישהו על עבודה כזאת בתחום מקביל
3. לחתור לאמצע, לא להסתמך על ייעוצי תמחור של אחרים כי זה לא יהיה מדויק בשבילינו.
עד כאן תאוריית התמחור שלי.

ועוד משהו:
ביצעת עבודה, קיבלת תשלום ואחר כך הרגשת שהתשלום לא היית מספק/ הרגשת "פרייאר"? מצוין! זה שלב חשוב בנושא התמחור. בפעם הבאה תבקש יותר על סמך ניסיון ולא רק על סמך תחושת בטן, זה חלק מתהליך ההתמקצעות ובדיוק ככה אנחנו לומדים את הערך של העבודה שלנו.

מרתק ו"מרגיש נכון".

תודה!

 

[הפקות כתיבה]

כעוסקת בכתיבת עבודות אקדמיות נדרשת ממני לפעמים עריכה לשונית - אקדמאית / עריכת תוכן
לחומרים שלא נכתבו על ידי.
אני מתמחרת את זה בהתאמה למחיר אותו אני לוקחת על עבודה-
לו הייתי כותבת את העבודה הייתי לוקחת 2000 ש"ח, ופרק הזמן הוא x,
וכעת עלי לערוך אותה לשונית ופרק הזמן הוא רבע x,
אקח באזור ה- 500 ש"ח. (יכול להיות גם 1000, תלוי עד כמה צריך לערוך ולשכתב. הבאתי את העיקרון)
כנל לגבי כל סוג של כתיבה.
וכמובן מה שכתבה @חדוי אשלג - לא אקח מחיר שלא ישתלם לי לעבוד איתו. נקודה.

 

[מ. י. פרצמן]

הנושא עלה כאן כבר כמה פעמים, אפשר למצוא דרך החיפוש.

הנה למשל מדיון שזכיתי להשתתף בו:

https://www.prog.co.il/threads/היא-רוצה-להגיה-תוכלו-לעזור.397012/


ושם:

האם יש משהו שצריך להתמחות בו מלבד תחביר,אוצר מילים רחב ,ושימת לב לפרטים?

הגהה או עריכה? יש ביניהן הבדל גדול.
להגהה די מספיקים הכישורים המצוינים לעיל, כשהם נעשים ברמה טובה כמובן.
בהנחה שמדובר על עריכה לשונית, זה מורכב יותר.
בקורסי עריכה לשונית לומדים עוד דברים חשובים למקצוע מכובד זה, כמו המשלבים השונים בשפה, וכיצד להפוך טקסט לאחיד מבחינת המשלב.


הגהה:
- תיקון והאחדה של הכתיב והפיסוק והתאמתם לכללי האקדמיה ללשון העברית
- תיקון שגיאות בסיסיות בעברית (זכר/נקבה, שיבושי ביטויים וכיוצא באלה)

עריכה לשונית:
- תיקוני תחביר והבהרה של ניסוחים מסורבלים או מעורפלים
- העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים
- האחדת המשלב או העלאתו
- הגהה

עריכת תוכן:
- שכתוב (ניסוח מחודש)
- בחינת הטקסט מנקודת מבט רחבה ובעין ביקורתית מתוך הקשבה לטקסט, לכותב ולקורא
- איתור של סתירות, חזרות, חוסרים וליקויים אחרים במבנה
- מתן הערות תוכניות ומדעיות לתיקון ולשיפור
- עריכה לשונית והגהה

* כמו כן ,אשמח לדעת מה טווח המחירים המקובל עבור מתחילה?

מחירים, ושוב מחירים...
המחיר בשוק הוא גבוה יחסית. אמנם בציבור החרדי מצינו מה שנקרא בעגה המו"לית "מחירי בני ברק", ומו"לים רבים משתמשים בזה בכיף. אברכי כולל או נשות אברכים עובדות, המוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר ומורידים את הרף. יש מנקדים, מעצבים, מעמדים וגם מגיהים ועורכים.

שוב דולה מהאתר ההוא מחירון (לגיליון דפוס, 24 אלף תו):

הגהה: 600-400 ₪
עריכה לשונית: 1,000-600 ₪
עריכת תוכן: 1,200-800 ₪

* ומהו קצב העבודה הממוצע המשוער?

גם זה משתנה, לא ייאמן!
עשרים דקות לעמוד זה בסדר גמור להתחלה.
בהתחלה כדאי גם שיהיה לפחות יום בין קבלת החומר להחזרתו.

איזו תמצית ברורה ומסודרת! תודה רבה!
זכויות יוצרים? או שאפשר לגזור, לשמור ולהעתיק?

שאפו על התשובה המהוקצעת ומופרטת!
להלן דעתי הצנועה בנושא תמחור,
בעבודות כמו כתיבה/ עריכה/ ציור וכל מכירה של קניין רוחני, מה שאינו מכירת מוצר עם מחיר קבוע בשוק כמו לחם או חלב, סוגיית התמחור היא אנדיווידואלית וקשורה במישרין לתחושת הבטן של מספק המוצר, הנגזרת ממקצועיותו ומידת הביטחון שלו:
לצורך הדוגמה: ביקשו ממני לכתוב קטע קצר, אלף מילה לאיקס, הרגשתי שנכון לי לבקש 500 שקלים, התייעצתי, בררתי ,מישו אמר לי לבקש 250 ומישו אחר אמר לי לבקש 1000, מי צודק?
התשובה היא: אני. כמה שמרגיש לי נכון לבקש על העבודה שלי, זה מה שהעבודה שלי שווה.
אז ביקשתי 500, התמקחנו כי כך דרכו של עולם, התפשרנו על 400 ונסענו. המשכתי לכתוב. שנתיים אחרי, אותו אורך קטע, לא אתמחר בפחות מ1,200 שקלים, למה? כי בפחות מזה אני מרגישה שלא שווה לי להקדיש את הזמן, אם הגעתי לתחושה הזאת זה אומר שבמהלך הזמן הזה התמקצעתי וממילא הלקוח יקבל תוצאה טובה יותר, כך שיש הצדקה למחיר גבוה יותר,
סתם זרקתי מחירים לדוגמה אבל העיקרון הוא פשוט, המחיר ש"מרגיש לנו נכון" נגזר ישירות מהמקצועיות ומהביטחון שלנו ולכן זה יהיה המחיר שנבקש ונקבל. ואם נבקש יותר כי ככה המליצו לנו- פשוט לא נקבל את זה, אם נבקש פחות ממה שחשבנו, זה אומר שבתוכינו הסכמנו למחיר הזה כי הרי יש מינימום שמננו לא נהיה מוכנים לרדת והלקוח בדרך כלל ישאף לשלם את המינימום.
לכן חשוב שנגדיר לעצמינו:
1. את מחיר הסף, המחיר שפחות ממנו לא שווה לנו לעשות את העבודה,
2. מחיר המקסימום שאני הייתי משלמת למישהו על עבודה כזאת בתחום מקביל
3. לחתור לאמצע, לא להסתמך על ייעוצי תמחור של אחרים כי זה לא יהיה מדויק בשבילינו.
עד כאן תאוריית התמחור שלי.

ועוד משהו:
ביצעת עבודה, קיבלת תשלום ואחר כך הרגשת שהתשלום לא היית מספק/ הרגשת "פרייאר"? מצוין! זה שלב חשוב בנושא התמחור. בפעם הבאה תבקש יותר על סמך ניסיון ולא רק על סמך תחושת בטן, זה חלק מתהליך ההתמקצעות ובדיוק ככה אנחנו לומדים את הערך של העבודה שלנו.

@חדוי אשלג, מהמם. כל מילה.
עכשיו יש לנו גם הכשר לקחת גבוה.

באופן אישי, אני חושבת שתמחורים זה כמעט אחד מעונשי הדור.
לפעמים עדיף לי לא לקחת עבודה כדי לא להתחיל להסתבך עם תמחור...