דרוש מידע ספר חדש של ליבי קליין

מצב
הנושא נעול.
@Ruty Kepler נראה לי כל המתלוננים על ריבוי הטרגדיות, עשו את זה בעקבות קריאת הביקורת שלך, כשקוראים את זה כמו רשימת מכולת זה באמת נשמע משהו שקצת עבר את הגבול...
לא תמיד תמצות כזה של כל ההתפתחויות הוא במקומו, אני לא רואה בזה ביקורת ספרותית אלא תקציר, באופן אישי קצת הוציא לי את החשק לקרוא את הספר כשהכל גלוי וידוע מלפניי.
יש הבדל מאד חד בין הביקורת הזאת, לביקורת שכתבת לדוגמא על "לך לישון געצל" שם לא נגעת בכלל בגיבורים ובעלילה אלא רק בסוג הז'אנר.
חייבת לציין שכמו תמיד, כתבת בצורה זורמת וכייפית וגם את הביקורת הזאת אי אפשר לקטוע באמצע וחייבים להמשיך עד לסוף הטוב, והעין הטובה שלך יחד עם המקצועיות בלטה מאד, יחד עם זאת לדעתי הענייה ריבוי הפרטים קצת שבר שמאלה, הפעם.
 
Ruty Kepler נראה לי כל המתלוננים על ריבוי הטרגדיות, עשו את זה בעקבות קריאת הביקורת שלך, כשקוראים את זה כמו רשימת מכולת זה באמת נשמע משהו שקצת עבר את הגבול...
ממש אבל ממש לא.
קודם כל לא קראתי עדין את הביקורת של קפלר.
שנית, אני חושבת ככה מהספר הראשון של ליבי, ויעידו סביבתי הקרובה...
 
למה לקרוא על סבל? כדי לדעת.

כדי שבפעם הבאה שאפגוש אשה שבעלה חולה נפש, אדע לדבר אליה קצת יותר ברוֹך, יותר בעדינות. שהיא לא תהיה בשבילי 'אשתו של המשוגע ההוא', אלא גולדי.

ואם בחיידר של בני יהיה איש צוות עם מחלת נפש, אני אחשוב פעמיים, לפני שאתקשר לנבוח על המנהל 'למה אתה מעסיק משוגעים, זה מסוכן'.

וכדי שנבין עד כמה לפעמים החלמה מסרטן היא חסרה. ושלא תמיד מי שיוצא מהמחלה - חוזר להיות בריא. וכדי שלא נחשוב ש'הם סתם מתפנקים, הרי הוא כבר בריא', כשהזוג המחלים שוב ושוב לא מגיעים לאירועים, או מבטלים פגישות.

כדי שנבדוק לרגע, בשמחה שלנו, אם יש מישהו עם כסא גלגלים שאמור להגיע לאירוע. ואם כן, נדאג שהכל יהיה מונגש. נסכים להוסיף עוד מאמץ ועוד תשלום, כדי שהמוזמן שלנו לא ייאלץ לחזור על עקבותיו בלי להשתתף.

וכשנפגוש את הסנוב שפעם היה עשיר, ונפל, הטמבל, בהשקעה מפוקפקת (אנחנו בטוח לא היינו נופלים ככה) - נבין את הקושי שלו. כי הוא חי ברמה סבירה, אבל הוא חלם בשביל הילדים שלו הרבה יותר. וכשחלום מתנפץ, זה כואב.

והגרושה ההיא, שעד היום חשבנו שהיא בודדה וקצת משונה ו'למה היא לא מתחתנת, בטח יש לה משהו' - תהפוך בשבילנו לפייגא. ותהיה לנו טיפה אחת של עדינות וחמלה כשנדבר עליה.
(יש עוד, אבל בואו תקראו קודם, שלא יאשימו אותי בספוילרים).

בשביל זה אנחנו רוצים לקרוא גם על סבל, בין היתר.

טיעון ה'קוראים כדי להתחזק באמונה', לא תקף אצלי. בעיניי, אמונה לא נקנית בקריאת ספרים, היא נקנית בדם וביגיעה. זה שאקרא שהגיבורה לחשה בקול נרגש 'הכל משמים, הכל לטובה', גם כשבעלה גסס, לא ישנה בי כלום.

אבל מחשבה אחת, הבנה אחת, רגע אחד של מוסר - בשבילם שווה לקרוא ספר שלם.


מליון לייקים!!!
אפילו לא שמתי לב שזה מה שעשו לי הספרים, אבל כן!!!!
הרגישות עלתה קומה, אני ממש מרגישה את זה!
תודה שכתבת לי את זה.
 
הצליבה שמתבצעת פה ממש לא לעניין!
אם לא היית אוהבת טעם של קייטרינג מסוים כי זה מתובל/אנמי מדי, היית מעלה את זה בראש כל חוצות בטענות?
יש ביקורת בונה, ויש סתם לקפוץ בראש ולהגיד וואי, אני לא סובלת איך שאת כותבת א-ב-ג...
אני לא חושבת שמתבצעת פה צליבה...
ביקורת על ספרים זה דבר חשוב- כמעט כמו הספר בעצמו.
ובמקרה הזה, כן, זה גם מעניין לשמוע סתם כך את הדעה של הצד השני.
ומסתבר שהסידרה הצליחה מאווווווד לפי ריבוי התגובות!
 
את קרבת האלוקים שזוכים לה, את הניסים הקטנים והגדולים, את המערכת המשפחתית והזוגית שצומחת מתוך הקושי ובזכותו.
בספרים של @ליבי קליין
יש מערכות יחסים מיוחדות,
תקשורת נדירה בין בני אדם,
יש עומק רגשי אינסופי
והמון רגש שניתן ממש למשש.
כשאני קוראת את ספריה
אני ממש חווה את הרגשות שם ובוחרת את אילו מהן לקחת איתי לחיים.
כי רק אחרי שמרגישים משהו באמת, אפשר לבחור בו.
וזה מה שספריה של ליבי מעניקים לי-
את הבחירה!!
 
איפה כתובה הביקורת של רותי קפלר על הספר האחרון?
 
גמאני קוראת את הספרים של ליבי קליין בנשימה עצורה.
היתה לי קרובת משפחה שעברה אחד מהמקרים המתוארים - גרם לי רק להרגיש ולהבין אותה יותר. (תודה לך, @ליבי קליין )
לאותה קרובה גם היה את הספרים שלה, והיא המליצה עליהם מאד...
 
למה לקרוא על סבל? כדי לדעת.

כדי שבפעם הבאה שאפגוש אשה שבעלה חולה נפש, אדע לדבר אליה קצת יותר ברוֹך, יותר בעדינות. שהיא לא תהיה בשבילי 'אשתו של המשוגע ההוא', אלא גולדי.

ואם בחיידר של בני יהיה איש צוות עם מחלת נפש, אני אחשוב פעמיים, לפני שאתקשר לנבוח על המנהל 'למה אתה מעסיק משוגעים, זה מסוכן'.

וכדי שנבין עד כמה לפעמים החלמה מסרטן היא חסרה. ושלא תמיד מי שיוצא מהמחלה - חוזר להיות בריא. וכדי שלא נחשוב ש'הם סתם מתפנקים, הרי הוא כבר בריא', כשהזוג המחלים שוב ושוב לא מגיעים לאירועים, או מבטלים פגישות.

כדי שנבדוק לרגע, בשמחה שלנו, אם יש מישהו עם כסא גלגלים שאמור להגיע לאירוע. ואם כן, נדאג שהכל יהיה מונגש. נסכים להוסיף עוד מאמץ ועוד תשלום, כדי שהמוזמן שלנו לא ייאלץ לחזור על עקבותיו בלי להשתתף.

וכשנפגוש את הסנוב שפעם היה עשיר, ונפל, הטמבל, בהשקעה מפוקפקת (אנחנו בטוח לא היינו נופלים ככה) - נבין את הקושי שלו. כי הוא חי ברמה סבירה, אבל הוא חלם בשביל הילדים שלו הרבה יותר. וכשחלום מתנפץ, זה כואב.

והגרושה ההיא, שעד היום חשבנו שהיא בודדה וקצת משונה ו'למה היא לא מתחתנת, בטח יש לה משהו' - תהפוך בשבילנו לפייגא. ותהיה לנו טיפה אחת של עדינות וחמלה כשנדבר עליה.
(יש עוד, אבל בואו תקראו קודם, שלא יאשימו אותי בספוילרים).

בשביל זה אנחנו רוצים לקרוא גם על סבל, בין היתר.

טיעון ה'קוראים כדי להתחזק באמונה', לא תקף אצלי. בעיניי, אמונה לא נקנית בקריאת ספרים, היא נקנית בדם וביגיעה. זה שאקרא שהגיבורה לחשה בקול נרגש 'הכל משמים, הכל לטובה', גם כשבעלה גסס, לא ישנה בי כלום.

אבל מחשבה אחת, הבנה אחת, רגע אחד של מוסר - בשבילם שווה לקרוא ספר שלם.

רותי, את הדברים האלו אפשר להגיד בדיוק על הספרים שלך!!!
קוראת את כולם בלי לפספס שורה!!!
אין לך מושג כמה השתנה לי המבט על אנשים מהספרים שלך. את הספרים של ליבי פחות קוראת. אבל הספרים שלך הם בדיוק הדוגמא לספרים שבאים לפתוח את הראש של הקוראים לראות שיש עוד אנשים בעולם, שגם להם יש עולם פנימי עשיר, גם אם לא בדיוק נמצאים בסקאלה המקובלת....
פתאום אני מתחילה להסתכל אחרת על קבצנים, על נשות השאלים, על חצי-חצי וכדו'...
מחכה כבר לספר הבא שלך....
 
יודעות על ספרים נוספים חדשים שיוצאים לפסח?
אשמח לשמוע המלצות

(אוהבת בעיקר סיפרי רגש)
תודה
מיה קינן הוציאה גם היא ספר חדש בשם : "עגור הברונזה"
לא קראתי, אבל בטוחה שכמו כל הספרים של מיה קינן מומלץ בחום לקרוא...
 
רותי, את הדברים האלו אפשר להגיד בדיוק על הספרים שלך!!!
קוראת את כולם בלי לפספס שורה!!!
אין לך מושג כמה השתנה לי המבט על אנשים מהספרים שלך. את הספרים של ליבי פחות קוראת. אבל הספרים שלך הם בדיוק הדוגמא לספרים שבאים לפתוח את הראש של הקוראים לראות שיש עוד אנשים בעולם, שגם להם יש עולם פנימי עשיר, גם אם לא בדיוק נמצאים בסקאלה המקובלת....
פתאום אני מתחילה להסתכל אחרת על קבצנים, על נשות השאלים, על חצי-חצי וכדו'...
מחכה כבר לספר הבא שלך....
כמו שרותי כתבה באחד הספרים בכריכה- הספר הזה חושב קצת אחרת ומדבר קצת אחרת, אבל אוהב ומכבד את כל הנברא בצלם! פחות או יותר, לא זוכרת בדיוק את המילים...
 
נראה לי שאני מהחסידות הראשונות של הספרים של ליבי....;)
מהממם.
שמחתי לגלות שיצא ספר חדש.... אבל המחיר גם כן ...... שווה בהחלט....
אשמח לקבל במתנה....
למי את מנסה לרמוז???
לנו???
;););)
 
עוקבת בעניין אחרי הדיון.
פעמיים התחלתי לקרוא ספרים של @ליבי קליין.
הכתיבה הייתה קולחת ויפה והתיאורים משכנעים וממחישים, אבל לא הייתי מסוגלת לשאת את רצף הטרגדיות ועוצמת הכאב ופרשתי באמצע.
יעידו פה התגובות הרבות של אנשים שקראו את הספרים, נהנו והתחזקו מהם, אבל יש גם אנשים אחרים שחוו קושי וסבל ודווקא בגלל זה קשה להם לקרוא אותם מפורטים בצורה כ"כ נוגעת ללב ופורטת על הרגשות.
אולי זה המקור להבדל בתגובות וביחס של האנשים לספרים- אדם רגיש שלוקח דברים ללב, לא זקוק לספרים כאלו בשביל לעורר את הרגש ואולי אף יתקשה לשאת את המינון לעומת אנשים עם אופי שונה שמספרים שהספר פיתח אצלם רגישות והבנה לשני .
כשהכתיבה טובה, היא עשויה לטלטל יותר ולהיות משמעותית- לטוב ולמוטב ומי שלוקח את הכח הזה ומשתמש איתו למטרות חיוביות, ברכה תבוא על ראשו.
 
למה לקרוא על סבל? כדי לדעת.
בשביל זה לא צריך לקרוא על סבל.
בשביל זה צריך לקרוא על התמודדויות מכל הסוגים , על אנשים ששונים ממנו, שחיים בעולם שונה ולא רק בעולם השטחי והקלאסי שאנחנו מכירים או רואים מבחוץ.
ההבדל בין התמודדות לסבל הוא עדין , אפשר לחוות את אותו הסרטן בכל מיני אופנים,
אפשר גם לכתוב עליו בכל מיני צורות.
ואני לא מתיחסת לספרים של ליבי קליין שלא קראתי חוץ מהראשון.

עוד הבדל בין סבל להתמודדות הוא המינון.
ההתמודדות בחיים שהשם נותן מגיעה עם המון רחמים, החוכמה היא להביא לספר גם אותם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
6 תגובות
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה