דרוש מידע מחפשת שיר שמישהי כתבה על ההתמודדות עם הילדים במלחמה

[אחת_אחרת]

לפני כמה ימים מישהי כתבה שיר ממש יפה באחד הפורומים
על המצב עם הילדים בבית והבלגן שמסביבה
והמוטו היה שישתוללו ושיהפכו העיקר שיהיו בריאים
אשמח לקבלו

 

[ori1989]

לפני כמה ימים מישהי כתבה שיר ממש יפה באחד הפורומים
על המצב עם הילדים בבית והבלגן שמסביבה
והמוטו היה שישתוללו ושיהפכו העיקר שיהיו בריאים
אשמח לקבלו

ילדיםםםםםםםם!
בעקבות המלחמה אני חוזרת בי – ובגדול!

לא אכפת לי שתהיו לא מחונכים.
לא אכפת לי שתהיו קצת מוזנחים
עם טיטולים כבדים שמגיעים עד הברכיים,
רק תנו לי לעצום לרגע ת'עיניים.

לא אכפת לי שתזרקו דברים מהחלון.
שתשחקו "קוקו" בכל הווילון.
שתזנקו מהספה ישר לשולחן,
מבחינתי עכשיו הבית הפך ל"ג'ימבורי" מוכן.

לא אכפת לי שתמרחו שוקולד על הקיר,
זאת אמנות מודרנית, הזדמנות חד-פעמית להכיר.
שתאכלו פתיתים עם הידיים ישר מהסיר,
העיקר שזה ייתן לי רגע... את עצמי להחזיר, להסיר.

אני גם מרשה לשתות קטשופ מהבקבוק,
אפילו תשאלו את המקרר – כבר יומיים הוא פתוח לחיבוק.
כשתתחילו לריב מי ראשון בתור,
אני פשוט אעצום עיניים ואחכה שהיום יעבור.

לא אכפת לי שתרוקנו לי את המייקאפ על הפנים,
ותיראו כמו חבורת ליצנים.
שתעשו באמבטיה "צונאמי" וגלים,
העיקר שתישארו חברים טובים.

לא אכפת לי שתפזרו שקית אורז בסלון,
שתהפכו את השמיכות לאוהל ומלון.
לא אכפת לי שתפתחו "סופר" בחדר השינה,
שתחליפו את המצעים בבוץ ובגבינה.
שתאכלו כל היום ממתקים,
ושתהיו פדחנים ותבקשו גם מהשכנים.

לא אכפת לי שתלעסו לי את האוזניות,
או שתעשו מהשלט של המזגן קוביות.
חמישים שקל לשקט? קחו את כל הארנק,
רק תנו לי שעה בלי ה"אמא, הוא חנק!".

לא אכפת לי שתפרקו את הלגו למיליון חלקים קטנים,
זה שווה לי – גם אם אדרוך עליהם בדרך למקלט (אייי! הם דוקרנים!).
לא אכפת לי שתהפכו את הסירים למערכת תופים,
שתהפכו את העיתון לגזירים של דפים.
שתקפצו על המיטה עד שהיא תישבר,
העיקר לא לצעוק ולריב, רק לדבר.

לא אכפת לי שתלבשו ביום ראשון את בגדי השבת,
שתציירו עם לורד על היד, על הבת.
שתעשו מלחמת כריות עד שייצאו הנוצות,
מבחינתי עכשיו הבית הוא זירת התרוצצויות.

לא אכפת לי שכל הצעצועים יהיו בערימה,
שלא תהיה פה רצפה, שתהיה פה שממה.
רק תעשו לי טובה – תשאירו לי את הספה!
וכשאתם מפעילים את מכונת הכביסה – אז לא על הרתחה.

מבחינתי תהיו פראים, תהיו בלי גבולות,
העיקר שיהיו פה רק צחוקים וקולות ,בלי בכיות.
כי בתוך כל הכאוס, המתח והבלגן,
הנס הכי גדול הוא שכולכם כאן.