שיתוף - לביקורת שגרת חירום, פרק המשך: סמרטוט מנגב בקלילות הכחשה עיקשת

[איש המילה הכתובה]

פרק המשך לזה

לפני שעה קלה היא כמעט סגרה עליי.

התהלכתי במסדרון הארוך בבית בצעדים רכים על הבהונות. המינימליסטיות נחוצה כדי לצמצם נוכחות, ולבלום רעשי הליכה מסגירי הימצאות במרחב.

אך סף העצבים הגבוה חידד את כושר השמיעה שלה; היא שמעה צלילי בוהן אילמים כרעש משאית בנזין משנות השמונים.

היא כמו נשפכה בשצף מהחדר הוורוד. בתנועה זוויתית חדה היא צמצמה פערי מרחק מולי. הסמרטוט שבידה כבר הטה עצמו לכיווני לקראת גזר הדין – כמו מתמסר למסירה הצפויה.

מבע פניה שידר ללא אומר: "נגמרה לך הקייטנה, מותק".

אך לא אלמן ישראל. יבבת אזעקה נשמעה לפתע וחילצה את נפשי מיבבת הגבר המנקה.

טרקנו את דלת הממ"ד, ורעשי פיצוץ החלו להישמע מקרוב.

"תגן עליו בגופך!" היא פקדה עליי.

אני, כפקוד טוב, זינקתי על נתי שלנו בן הארבע.

"לא עליו, על הסמרטוט!" התרעמה, "עם מה אתה חושב שתנקה אם יקרה משהו?".

אדי האקונומיקה עשו את שלהם: חרכו אזורים תפקודיים נחוצים במוחה.

"אם יקרה משהו, הניקוי לפסח עובר לטיפול צוותי פיקוד העורף", באתי לשמש קול להיגיון הבריא, אך בלמתי ברגע האחרון. זה עשוי להיות מסוכן. מוח מאודה באקונומיקה לא מגיב טוב לסרקזם.

ואז נשמע בווום איום ונורא. הלך הבית. אין מקרר, אין תנור ואין כיסאות עץ לנקות.

יייישששש. את הנזק כבר נכסה בעזרת מס רכוש; בינתיים, בפסח הקרוב, ניפול על השוויגער.

השנה, סוף-סוף, אזכה לגשת לפסח כבן מלך ממש.

בדרכי החוצה מהדירה הרצוצה, הגשתי את הסמרטוט הלח לאיש פיקוד העורף. אולי ימצא בו תועלת.

"אווו, כמה טוב שבאתם!" צהלה השוויגער לקראתנו.

"בדיוק השנה לא היה לי כוח לנקות לפסח, חיכיתי לנס והוא הגיע". היא מיקדה מבט אליי, "את כבר בטח גם מותשת", העניקה פטור גורף לבתה, מתעלמת מניגוד העניינים המובנה.

"אתה באת לי כמו מלאך משמיים", שמעתי אותה במעורפל רגע לפני התמוטטות עצבים, "אני רק מקווה שהבאת איתך סמרטוט מהבית. גם את זה לא היה לי כוח לקנות".

 

[אוראל סולטן]

חזק ביותר!
כיף גדול לקבל פרקי המשך מפתיעים שכאלו. גיוון נהדר ויוצא מן הכלל

 

[איש המילה הכתובה]

חזק ביותר!
כיף גדול לקבל פרקי המשך מפתיעים שכאלו. גיוון נהדר ויוצא מן הכלל

תודה רבה לך אוראל על מילים נעימות ומניעות שאתה מפזר תמיד לאורך הדרך.
הן נותנות תשוקה להמשיך לצעוד!

 

[דער קרימער]

תשמע הוצאת לי את החשק לנקות לפסח!!!!
הרגשתי פשוט סחוט כמו סמרטוט לאחר שטיפה!!

 

[צביה ר.]

כבר הזהרתי שהכחשה היא לא טיל יירוט,
ולכל ניצול-דירה-רצוצה יש שוויגער שאין לה כוח לקנות סמרטוט
המלצה שלי - בפעם הבאה תלכו לשוויגער של חרוכת-אדי-האקונומיקה. היא כבר תדאג להתעלם מניגוד עניינים מובנה.

כתיבה מבריקה, משעשעת ומשובחת כל כך!
תודה על זה.
נשמח לפרקי המשך נוספים (כמובן בכפוף למה שמאפשר המצב הבריאותי לאחר התמוטטות העצבים )

 

[איש המילה הכתובה]

המלצה שלי - בפעם הבאה תלכו לשוויגער של חרוכת-אדי-האקונומיקה. היא כבר תדאג להתעלם מניגוד עניינים מובנה.

פעם הייתי בקורס חשמל למתחילים.
המרצה אמר שלהפגיש בין חוט שלילי לחיובי כאשר יחפים, זה רעיון לא טוב.

אז אמא שלי חיובית, היא...., ואני בתווך יחף. אז מה אומרים להפגיש אותן?

כתיבה מבריקה, משעשעת ומשובחת כל כך!
תודה על זה.
נשמח לפרקי המשך נוספים

תודה רבה על מילים מדרבנות.

 

[צביה ר.]

אז אמא שלי חיובית, היא...., ואני בתווך יחף. אז מה אומרים להפגיש אותן?

אפשר לעמוד על איזה סמרטוט. זה מבודד.
או לחילופין לסתום בעזרתו את האוזניים..

 

[איש המילה הכתובה]

אפשר לעמוד על איזה סמרטוט. זה מבודד.

התייעצתי עם פרופסור לפיזיקה. הוא הסכים שסמרטוט יבלום את סגירת המעגל.

ביקשתי חוות דעת נוספת מאיש מקצוע, והוא טען שעם כל הכבוד לפיזיקאי המדופלם, את התופעה הפיזית יוצאת הדופן הזאת הוא לא מכיר. "גם מפעל של סמרטוטים לא ימנע כאן פיצוץ", קבע נחרצות.
אין, היועץ הזוגי תמיד צודק בסוף!

 

[משך]

פרק המשך לזה

לפני שעה קלה היא כמעט סגרה עליי.

התהלכתי במסדרון הארוך בבית בצעדים רכים על הבהונות. המינימליסטיות נחוצה כדי לצמצם נוכחות, ולבלום רעשי הליכה מסגירי הימצאות במרחב.

אך סף העצבים הגבוה חידד את כושר השמיעה שלה; היא שמעה צלילי בוהן אילמים כרעש משאית בנזין משנות השמונים.

היא כמו נשפכה בשצף מהחדר הוורוד. בתנועה זוויתית חדה היא צמצמה פערי מרחק מולי. הסמרטוט שבידה כבר הטה עצמו לכיווני לקראת גזר הדין – כמו מתמסר למסירה הצפויה.

מבע פניה שידר ללא אומר: "נגמרה לך הקייטנה, מותק".

אך לא אלמן ישראל. יבבת אזעקה נשמעה לפתע וחילצה את נפשי מיבבת הגבר המנקה.

טרקנו את דלת הממ"ד, ורעשי פיצוץ החלו להישמע מקרוב.

"תגן עליו בגופך!" היא פקדה עליי.

אני, כפקוד טוב, זינקתי על נתי שלנו בן הארבע.

"לא עליו, על הסמרטוט!" התרעמה, "עם מה אתה חושב שתנקה אם יקרה משהו?".

אדי האקונומיקה עשו את שלהם: חרכו אזורים תפקודיים נחוצים במוחה.

"אם יקרה משהו, הניקוי לפסח עובר לטיפול צוותי פיקוד העורף", באתי לשמש קול להיגיון הבריא, אך בלמתי ברגע האחרון. זה עשוי להיות מסוכן. מוח מאודה באקונומיקה לא מגיב טוב לסרקזם.

ואז נשמע בווום איום ונורא. הלך הבית. אין מקרר, אין תנור ואין כיסאות עץ לנקות.

יייישששש. את הנזק כבר נכסה בעזרת מס רכוש; בינתיים, בפסח הקרוב, ניפול על השוויגער.

השנה, סוף-סוף, אזכה לגשת לפסח כבן מלך ממש.

בדרכי החוצה מהדירה הרצוצה, הגשתי את הסמרטוט הלח לאיש פיקוד העורף. אולי ימצא בו תועלת.

"אווו, כמה טוב שבאתם!" צהלה השוויגער לקראתנו.

"בדיוק השנה לא היה לי כוח לנקות לפסח, חיכיתי לנס והוא הגיע". היא מיקדה מבט אליי, "את כבר בטח גם מותשת", העניקה פטור גורף לבתה, מתעלמת מניגוד העניינים המובנה.

"אתה באת לי כמו מלאך משמיים", שמעתי אותה במעורפל רגע לפני התמוטטות עצבים, "אני רק מקווה שהבאת איתך סמרטוט מהבית. גם את זה לא היה לי כוח לקנות".

הַשְׁרָאָה -
בַּמַּרְאָה -
בְּעִדַּן הַשֵּׁאָה.

מִשְׁמְרוֹת הַמַּהְפֵּכָה נָקִים,
לִגְבָרִים מֻכִּים, לוֹקִים,
בְּאֵימַת רוֹדָנִית, קִים.

נִתְאַסֵּף בְּמָחוֹז,
יָד נָרִימָה בְּעֹז,
סְמַרְטוּט לֹא נֶאֱחֹז.

 

[גאון הדור הזה]

@איש המילה הכתובה אתה פשוט גאון בכתיבה
אני שוקל לתת לך את שם הניק שלי במתנה אתה ראוי לזה