דרוש מידע למה אנחנו טועים בשוק ההון?

[עט הסופר]

שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...

 

[מסכים!!]

שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...

הטעות שלהם הייתה שהם התייחסו לבורסה כמו למכונה שפועלת לפי חוקי פיזיקה קבועים.
הם בנו נוסחה שאמרה: אין סיכוי שדבר כזה יקרה...
אבל הבורסה לא מכונה, וברגע של פחד אמיתי, אנשים לא פועלים לפי נוסחאות.
כשהם נלחצו, הם מכרו הכל בלי קשר למחיר הנכון שהופיע במחשב.
השילוב של ביטחון עצמי מופרז יחד עם הלוואות ענק וזה גרם לכך שברגע שהמציאות לא התאימה למודל שלהם- הכל קרס בשנייה.