דרוש מידע אשכול הלייזר הגדול \(@^0^@)/ הכניסה לבעלי משקפיים בלבד!

השתכנעתי על סמדגה בעין טל ועכשו אני רואה שבביקורות בגוגל לא טוב בכלל..
מישהו עשה שם וכיול לומר שיש שם שירות טוב?
אני עשיתי אצלו והיה מעולה
אבל לפי מה שהבנתי כרגע הוא לא עובד
 
אשמח לדעת האם שמעתם על עשיית לייזר ליפני גיל 18.. תודה רבה!
 
היי אני אמורה לעבור בקרוב prk אצל ד"ר פרוכט
אשמח לקבל רשמים מהניתוח
ומאד חשוב לי לדעת איך מרגישים ביום של הניתוח וכמה ימים התאוששות
תודה רבה
אשמח לתגובות
פשוט יש לי אירוע ביום של הניתוח ורציתי לדעת אם זה הגיוני...
 
פשוט יש לי אירוע ביום של הניתוח ורציתי לדעת אם זה הגיוני...
אל תבני על האירוע
אני ביום הניתוח הרגשתי רע מאוד (דמעות, קושי באור)
והראיה לא מספיק יציבה
חוץ מזה הולכים עם פלסטיק על העיניים....
 
אל תבני על האירוע
אני ביום הניתוח הרגשתי רע מאוד (דמעות, קושי באור)
והראיה לא מספיק יציבה
חוץ מזה הולכים עם פלסטיק על העיניים....
ואיך זה מבחינת כאב? כואב מאד?
ואצל מי עשית שהיית צריכה פלסטיק על העיניים?
 
אשמח לתגובות
פשוט יש לי אירוע ביום של הניתוח ורציתי לדעת אם זה הגיוני...
לא הגיוני בכלל
אני הייתי עמוק מתחת השמיכה והאור של כפתור הכיבוי של המזגן בחדר הפריע לי....
 
ביום השלישי זה כבר כן הגיוני?
יש מצב, זה די משתנה מאחד לשני יש כאלה שהיום השלישי הוא הקשה ביותר, אבל אצלי ביום השלישי כבר כן הסתובבתי בחוץ. כמובן עם משקפי שמש.
 
הביקורת על הרופא או על עין טל?
כי כל המשפחה שלנו עשתה בעין טל והיו מאד מרוצים
הביקורת על המרפאה. ראיתי ביקורות ממש זיעה על השירות...
עשיתי אצל לוינגר לפני כ-4 חודשים את האינטרלאסיק, אחרי שכמה קרובי משפחה עשו אצלו.
ברוך ה' אני רואה מצוין, ההחלמה היתה מהירה וקלה, ואני מרוצה מאוד.
אצל איזה רופא? לוינגר בעצמו?
איזה רופא מומלץ במרפאה של לוינגר?
 
אשמח לתגובות
פשוט יש לי אירוע ביום של הניתוח ורציתי לדעת אם זה הגיוני...
שום סיכוי שביום של ניתוח PRK יוצאים לארוע. שלושה ימים הולכים עם משקפי מגן. (ועוד כמה ימים בלי איפור אפילו בלי קרם פנים)
במקרה הטוב הולכים לישון במקרה הפחות טוב יושבים ובוכים ומחפשים משככי כאבים לבלוע..
 
@nori הניתוח עצמו כואב?
אצל מי עשית ומי ממליצה?
לחלוטין לא. אי נעימות מהשארת העין פתוחה. אבל לא יותר מזה.
רק כמה שעות אחרי כשמתפוגגת ההרדמה.

עשיתי אצל דויאב במרפאת לוינגר בירושלים. מרוצה מאד.
ביום השלישי מהניתוח כבר תפקדתי וראיתי טוב. ומשעה לשעה זה השתפר ממש.
אבל יומיים ראשונים בהחלט כואבים מאד.
 
לחלוטין לא. אי נעימות מהשארת העין פתוחה. אבל לא יותר מזה.
רק כמה שעות אחרי כשמתפוגגת ההרדמה.

עשיתי אצל דויאב במרפאת לוינגר בירושלים. מרוצה מאד.
ביום השלישי מהניתוח כבר תפקדתי וראיתי טוב. ומשעה לשעה זה השתפר ממש.
אבל יומיים ראשונים בהחלט כואבים מאד.
הכאב שווה את הניתוח?
 
אשמח לתגובות
פשוט יש לי אירוע ביום של הניתוח ורציתי לדעת אם זה הגיוני...
לא הגיוני. עשיתי אינטרלאסיק שנחשב להרבה יותר קל מבחינת התאוששות, ובאותו יום לא יכולתי לפתוח את העיניים, רק חיכיתי לסיים עם הטיפות וללכת לישון כדי לא להרגיש כאבים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה