התייעצות נרקיסיזם- המחלה של הנפש

[יעקב ידי זהב]

בלתק חלקי
כמה שנהיה אנשים מצליחנים וחזקים
כמה שההורים שלנו יהיו מיושנים לא רלוונטים ואפילו רעים
בסוף נצטרך את האישור שלהם
את המילה הטובה מהם
וכל ביקורת מהם תכאיב ואפילו תקטין

כל זה הוא חוק בבריאה, שמי שבאת ממנו יש לו כח ושליטה מסויימת בך (בגמ׳ מבואר שכל ילד הוא כמו הרגל של אביו, זאתומרת חלק ממנו במובן מסויים, וכמובן חלק נפרד במובן עוד יותר גדול)

ברגע שנפנים את זה נבין יותר טוב מה עלינו לעשות

שוב אנשים שלא עברו את הדבר הזה, לא יכולים להגיב על זה. אתם טועים.
אני גם לא עברתי, אבל מי שעברתי איתו את זה וזה לא היה חמור כמו 'שאלה ותשובה', ממש לא יבין מה אתה אומר, ומי שקרא את הספר שהוזכר כאן, 'פגע וברח', ידע כי לכל קרבן נרקסיסטי, יש תקוה בלב שזה מה שיקרה לנרקסיסט שלו.

קשר עם הורים באשר הם הוא תמיד חשוב.

חד משמעי, לא נכון.
ובמחילה, כסטודנטית לפסיכולוגיה, חובה עליך לדעת שזה לא תמיד חשוב.

 

[יעקב ידי זהב]

למה נראה לי שבכיבוד הורים יש כן חיוב לכבד בגבולות

אין אפשרות. פשוט לא שייך. כמה שנים של נתק מוחלט ורק אחר כך אפשר אולי לחדש קשר מאד מינורי, כי כל קשר שמתחדש מביא אחריו רצף נרקסיסטי בלתי אפשרי.

 

[רעיוניסט בסדר גודל]

ואבא כל זה לא מספיק לך בשביל להבין שדיייי אין לנו כח יותר!!!!!!!!!!!!!!!

 

[יעקב ידי זהב]

נכון אבל כדי שישאר שפיות עדיף לכבד [לא במעשה!!!!!] כדי שלא לעביר את זה חלילה לדורות הבאים!

לא דברנו על לבזות.
מדברים על זה שהחיוב של כיבוד אב ואם שנדרש כאן. הוא לא לכבד באופן אקטיבי. להשאיר את כבודם שיונח במקומו.

 

[מאמין בטוב]

נכון אבל כדי שישאר שפיות עדיף לכבד [לא במעשה!!!!!] כדי שלא לעביר את זה חלילה לדורות הבאים!

לא רק עדיף לכבד, אלא חובה לכבד, אך לא תמיד הכבוד הוא על ידי שמירת הקשר, לעיתים הכבוד הוא על ידי הניתוק, ברור שהילדים לא אמורים לשמוע שמרכלים על סבא או סבתא שלהם, זה אף פעם לא מועיל..
אבל להיות שפוי זה לא סותר כיבוד אב,
חברה התורה היא לא נושכת היא מאד נורמאלית, יש היגיון בסיסי לכבד מי שהביא אותך לעולם, הוא חלק מהסיפור שלך כאן, אך לעולם לא להישרט ולהתבטל בשם המצווה של כיבוד הורים...

שוב אנשים שלא עברו את הדבר הזה, לא יכולים להגיב על זה. אתם טועים.
אני גם לא עברתי, אבל מי שעברתי איתו את זה וזה לא היה חמור כמו 'שאלה ותשובה', ממש לא יבין מה אתה אומר, ומי שקרא את הספר שהוזכר כאן, 'פגע וברח', ידע כי לכל קרבן נרקסיסטי, יש תקוה בלב שזה מה שיקרה לנרקסיסט שלו.

חד משמעי, לא נכון.
ובמחילה, כסטודנטית לפסיכולוגיה, חובה עליך לדעת שזה לא תמיד חשוב.

קשר עם הורים הוא אכן תמיד חשוב, אך לעיתים ישנם דברים יותר חשובים, כמו להישאר שפוי...

 

[מנחם בן יהודה]

האבא הזה בכלל לא יודע שמגברים עליו נהפוך הוא הוא נותן פה עצות מאד חכמות
הרגשת הנרקיסיזם זה תמיד ע"י מי שסובל ותופס שהוא סובל והולך לברר אם מה שקורה איתו הוא תקין או לא
ואחרי שהוא יודע שהוא קרבן הוא הולך לטפל בעצמו אבל הפוגע הוא האדם הכייייייי מושלם
בעולם ומטפל באחרים בצורה הכייייייי מושלמת שיכול להיות

 

[מנחם בן יהודה]

שמדברים עליו לא שמגברים
סליחה

 

[שאלה ותשובה]

ראשית כל אני מזדהה עם הכאב שלך, והוא אכן כאב אמיתי לגופו של כאב והפגיעה שאת מרגישה.

אבל אם את מרגישה מספיק מתקדמת יש גם כיוון שונה של מבט על נרקסיזם שכדאי שתכירי ותכירו.

הגישה של קוהוט קצת מורכבת להבנה למי שלא בקי בפסיכולוגיה, אבל גישה מדהימה שכשפועלים איתה נכון אפשר להגיע לתוצאות מדהימות ללא ניתוק קשר עם ההורים, אבל עם גבולות ברורים ויציבים.
קוהוט ראה נרקיסיזם בעיקר כבעיה של עצמי פגיע שלא קיבל אמפתיה בילדות.
לכן לפי קוהוט:

• ההורה הנרקיסיסטי לא בהכרח פועל מתוך רוע או רצון לפגוע.
• לעיתים הוא אדם עם צורך עצום בהכרה ובאישור.
• ההתנהגות הפוגעת היא ניסיון לא מודע לקבל שיקוף מהילד.

במילים פשוטות ההורים שלך לא קיבלו הכרה מהוריהם בילדותם שהם מספיק טובים ,ולכן עושים הכול על מנת לקבל את ההכרה הזאת מילדיהם.
הם ימסרו את הנפש עבור ילדיהם ,הם ינהלו בתים מטוקטקים הכול לשם ולתפארת.
העיקר לקבל הכרה מילדיהם ומסביבתם שהם הכי טובים ומדהימים.

בגישה הזו, אפשר לעיתים:
פשוט להסתכל על ההורים הנרקיסיסטים או האדם הנרקיסיסט במבט של רחמים.
עד כמה הוא צמא למילה טובה ,ולהכרה שהוא מספיק טוב, והוא כל הזמן מתאמץ לעשות עוד יותר מושלם העיקר לקבל את ההכרה העצמית שהוא כל כך זקוק לה.
לפעמים הם מתקרבנים, גם כדי לקבל מילה טובה ועידוד.
לכן הגישה כלפי ההורים הנרקיסיסטים והאדם הנרקיסיסטי באשר הוא היא:

• להבין את ההורה או האדם.
• לראות את הפגיעות שלו
• ואף לתת לו מידה מסוימת של הכרה ומחמאות על פועלו.

אבל — תוך שמירה על גבולות.

כלומר המסר בשיחה שאת מנהלת איתם יכול להיות בערך:



זו גישה שמנסה לשלב אמפתיה עם הגנה על העצמי.
אפשר לכבד את ההורים נרקיסיסטים מתוך מקום של כבוד אמיתי הערכה למה שהם מנסים לעשות. ולא ממקום של עבדות והשפלה אליהם ועם גבולות ברורים וחדים.

מניסיון של כאלו שעשו עבודה קשה, והצליחו להגיע למקום הזה.
מצד אחד לא לנתק קשר עם הורים שהוא מאוד מאוד חשוב ותורם גם לכם וגם לילדיכם. ומצד שני להשים גבולות ברורים ויציבים ולחיות את החיים האישיים שלכם.

כנראה דבר אחד חשוב לא למדו שם
נרקסיסט הוא שואב אבק רב עוצמה
אין דרך להביא אותו על סיפוקו, כי ככל שנותנים לו, הרעב והתיאבון שלו מתעצמים וגדלים למידות שאף אדם נורמלי לא יכול לעמוד בציפיות.
ואומר מילה על גבולות
ללכת ללמד ילד שגדל והתבגר ולימדו אותו שאין לו יכולת לשמור על הגבולות שלו, שהוא חי באינטרקציה ובסנכרון עם הנרקסיסט, להציב גבולות
זו בדיחה עצובה.
הוא צריך להיוולד מחדש.
זה הבייסיק שלו, פגעו במרחב האישי שלו שוב ושוב ושוב, לימדו אותו לא להגן על עצמו, להכריח את עצמו לעשות דברים בניגוד לרצונו, ככה עד עכשיו
ופתאום? לעשות שינוי פאזה?
חוץ מכך שקשה לשנות את הבסיס, ישנו הפחד הנוראי מתגובת הנרקסיסט.
נרקסיסטים-אין גבולות, לעצמם יש, אוהו יש, גבולות של הסובב אותם-לא קיימים, הם נוהגים לפרוץ אותם בלי שום בעיה וכשמעמידים אותם במקום, הם פורצים בצרחות של פגיעה, של עלבון, מענישים בשתיקות, בדרישות כניעה (אצלנו, לכרוע ברך ולבקש 3 פעמים סליחה כשגבה אלינו והיא ממררת בבכי, כי קניתי ממתק מכספי ללא רשותה+עונש של קנס כספי כבד במושגי ילד שעבד על כספו)
כשנותנים לנרקסיסט אצבע הוא לוקח את כל הגוף.
לצערי, מנסיון
אה, עוד דבר.
כשילד לא מקבל נשיקה, הוא הופך להורה שלא יודע לנשק
כשילד לא שומע מילים טובות
הופך להורה שלא יודע לומר מילים טובות
לבוא בציפיה לילד שלא קיבל את זה ולצפות ממנו להזין את הדמות שהחסירה ממנו, פגעה בו, מעכה אותו
לדעתי-דרישה לא לגיטימית

גילוי נאות כותבת השורות היא סטודנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

יש אוניברסיטה של החיים
שם למדתי
ומשם שאבתי את הידע והיכולות שלי
יש דברים שגם אוניברסיטה, עם כל המידע והידע, לא יוכלו לתת, יותר מהמורה הטוב ביותר-מי שחווה בעצמו

יש אופציה להפוך לאבן אפורה- זה תהליך ארוך מאד וקשה מאד, אבל מי שיש לו את הכוחות יש כזו אופציה
בעצם הופכים להיות מישהו שהנרקסיסט התייאש ממנו ומבין שהוא לא יהיה קרבן שלו
זה דורש ליווי ואני לא מתחילה לדון כמה ואיך זה אפשרי
אך מציינת שיש דבר כזה
מפורט פה- בסעיף אבן אפורה

אבן אפורה מתאים לאדם שנפגש במהלך חייו בנרקיסיסט, נישא לו, נישא לבנו או ביתו וכן הלאה
לא למי שנולד לנרקיסיסט
ילד שנולד לחיים האלה, אין לו גבולות לעצמי שלו, מפתח חרדות ופחדים מהסביבה
אבן אפורה מצריכה שינוי חשיבה עמוק, תהליך ריפוי משמעותי ועוד הרבה מאוד כוחות
משהו שיכול לקחת שנים רבות
כי הבסיס שלו פגום לחלוטין
בד"כ הנרקסיסט כבר ישכון לבטח תחת לוח שיש כשהנפגע ממנו יצא לחיים

 

[רעיוניסט בסדר גודל]

מה יכול ליהות אם נכבד אותם כי כך כתוב בתורה ולא במעשה ולא המעשים שלהם?

 

[יעקב ידי זהב]

כנראה דבר אחד חשוב לא למדו שם
נרקסיסט הוא שואב אבק רב עוצמה
אין דרך להביא אותו על סיפוקו, כי ככל שנותנים לו, הרעב והתיאבון שלו מתעצמים וגדלים למידות שאף אדם נורמלי לא יכול לעמוד בציפיות.
ואומר מילה על גבולות
ללכת ללמד ילד שגדל והתבגר ולימדו אותו שאין לו יכולת לשמור על הגבולות שלו, שהוא חי באינטרקציה ובסנכרון עם הנרקסיסט, להציב גבולות
זו בדיחה עצובה.
הוא צריך להיוולד מחדש.
זה הבייסיק שלו, פגעו במרחב האישי שלו שוב ושוב ושוב, לימדו אותו לא להגן על עצמו, להכריח את עצמו לעשות דברים בניגוד לרצונו, ככה עד עכשיו
ופתאום? לעשות שינוי פאזה?
חוץ מכך שקשה לשנות את הבסיס, ישנו הפחד הנוראי מתגובת הנרקסיסט.
נרקסיסטים-אין גבולות, לעצמם יש, אוהו יש, גבולות של הסובב אותם-לא קיימים, הם נוהגים לפרוץ אותם בלי שום בעיה וכשמעמידים אותם במקום, הם פורצים בצרחות של פגיעה, של עלבון, מענישים בשתיקות, בדרישות כניעה (אצלנו, לכרוע ברך ולבקש 3 פעמים סליחה כשגבה אלינו והיא ממררת בבכי, כי קניתי ממתק מכספי ללא רשותה+עונש של קנס כספי כבד במושגי ילד שעבד על כספו)
כשנותנים לנרקסיסט אצבע הוא לוקח את כל הגוף.
לצערי, מנסיון
אה, עוד דבר.
כשילד לא מקבל נשיקה, הוא הופך להורה שלא יודע לנשק
כשילד לא שומע מילים טובות
הופך להורה שלא יודע לומר מילים טובות
לבוא בציפיה לילד שלא קיבל את זה ולצפות ממנו להזין את הדמות שהחסירה ממנו, פגעה בו, מעכה אותו
לדעתי-דרישה לא לגיטימית

יש אוניברסיטה של החיים
שם למדתי
ומשם שאבתי את הידע והיכולות שלי
יש דברים שגם אוניברסיטה, עם כל המידע והידע, לא יוכלו לתת, יותר מהמורה הטוב ביותר-מי שחווה בעצמו

אבן אפורה מתאים לאדם שנפגש במהלך חייו בנרקיסיסט, נישא לו, נישא לבנו או ביתו וכן הלאה
לא למי שנולד לנרקיסיסט
ילד שנולד לחיים האלה, אין לו גבולות לעצמי שלו, מפתח חרדות ופחדים מהסביבה
אבן אפורה מצריכה שינוי חשיבה עמוק, תהליך ריפוי משמעותי ועוד הרבה מאוד כוחות
משהו שיכול לקחת שנים רבות
כי הבסיס שלו פגום לחלוטין
בד"כ הנרקסיסט כבר ישכון לבטח תחת לוח שיש כשהנפגע ממנו יצא לחיים

הלב נקרע!!!!
ה' יתן לך כח.
את צריכה הרבה.
ויש לו מספיק.

 

[יעקב ידי זהב]

מה יכול ליהות אם נכבד אותם כי כך כתוב בתורה ולא במעשה ולא המעשים שלהם???

הפלפולים ההלכתיים נכונים. אבל הכרעת ההלכה אצל כל הרבנים בנושא הזה היא אחת.
אולי צריך לשאול אותם למה זה כל כך פשוט להם.
הם מורים לעזוב את הבית. לא להיות בקשר בכלל.
כמובן השאלות מתחילות מחוסר הכירות עם אירוע כזה.

 

[רכסג]

אבן אפורה מתאים לאדם שנפגש במהלך חייו בנרקיסיסט, נישא לו, נישא לבנו או ביתו וכן הלאה
לא למי שנולד לנרקיסיסט
ילד שנולד לחיים האלה, אין לו גבולות לעצמי שלו, מפתח חרדות ופחדים מהסביבה
אבן אפורה מצריכה שינוי חשיבה עמוק, תהליך ריפוי משמעותי ועוד הרבה מאוד כוחות
משהו שיכול לקחת שנים רבות
כי הבסיס שלו פגום לחלוטין
בד"כ הנרקסיסט כבר ישכון לבטח תחת לוח שיש כשהנפגע ממנו יצא לחיים

זה לא ממש מדויק
מדברת ממקום שנולד לזה
יש אפשרות
לא לכולם, הדגשתי ואני מדגישה שוב

 

[מעין רקובסקי]

כנראה דבר אחד חשוב לא למדו שם
נרקסיסט הוא שואב אבק רב עוצמה
אין דרך להביא אותו על סיפוקו, כי ככל שנותנים לו, הרעב והתיאבון שלו מתעצמים וגדלים למידות שאף אדם נורמלי לא יכול לעמוד בציפיות.
ואומר מילה על גבולות
ללכת ללמד ילד שגדל והתבגר ולימדו אותו שאין לו יכולת לשמור על הגבולות שלו, שהוא חי באינטרקציה ובסנכרון עם הנרקסיסט, להציב גבולות
זו בדיחה עצובה.
הוא צריך להיוולד מחדש.
זה הבייסיק שלו, פגעו במרחב האישי שלו שוב ושוב ושוב, לימדו אותו לא להגן על עצמו, להכריח את עצמו לעשות דברים בניגוד לרצונו, ככה עד עכשיו
ופתאום? לעשות שינוי פאזה?
חוץ מכך שקשה לשנות את הבסיס, ישנו הפחד הנוראי מתגובת הנרקסיסט.
נרקסיסטים-אין גבולות, לעצמם יש, אוהו יש, גבולות של הסובב אותם-לא קיימים, הם נוהגים לפרוץ אותם בלי שום בעיה וכשמעמידים אותם במקום, הם פורצים בצרחות של פגיעה, של עלבון, מענישים בשתיקות, בדרישות כניעה (אצלנו, לכרוע ברך ולבקש 3 פעמים סליחה כשגבה אלינו והיא ממררת בבכי, כי קניתי ממתק מכספי ללא רשותה+עונש של קנס כספי כבד במושגי ילד שעבד על כספו)
כשנותנים לנרקסיסט אצבע הוא לוקח את כל הגוף.
לצערי, מנסיון
אה, עוד דבר.
כשילד לא מקבל נשיקה, הוא הופך להורה שלא יודע לנשק
כשילד לא שומע מילים טובות
הופך להורה שלא יודע לומר מילים טובות
לבוא בציפיה לילד שלא קיבל את זה ולצפות ממנו להזין את הדמות שהחסירה ממנו, פגעה בו, מעכה אותו
לדעתי-דרישה לא לגיטימית

יש אוניברסיטה של החיים
שם למדתי
ומשם שאבתי את הידע והיכולות שלי
יש דברים שגם אוניברסיטה, עם כל המידע והידע, לא יוכלו לתת, יותר מהמורה הטוב ביותר-מי שחווה בעצמו

אבן אפורה מתאים לאדם שנפגש במהלך חייו בנרקיסיסט, נישא לו, נישא לבנו או ביתו וכן הלאה
לא למי שנולד לנרקיסיסט
ילד שנולד לחיים האלה, אין לו גבולות לעצמי שלו, מפתח חרדות ופחדים מהסביבה
אבן אפורה מצריכה שינוי חשיבה עמוק, תהליך ריפוי משמעותי ועוד הרבה מאוד כוחות
משהו שיכול לקחת שנים רבות
כי הבסיס שלו פגום לחלוטין
בד"כ הנרקסיסט כבר ישכון לבטח תחת לוח שיש כשהנפגע ממנו יצא לחיים

הסיבה היחידה שהצגתי את התאוריה של קוהוט.
כי מתחילת האשכול לא ראיתי התייחסות ותזכורת לגישה הזאת.
רק לגישות האחרות של פרויד או קרנברג וכו' היו כאן הרבה הודעות שהלכו בגישה הזאת.
לכן היה חשוב לי להביא את זה בתור ידע.
כדאי גם להכיר גישה כזאת.
ולא צריך לטפל בה , אבל להכיר אפשר.

 

[ממקק]

בכל השרשור הזה רואים מיד מי באמת עבר את החויה הכואבת של קירבה לאדם נר"ס
ומי מכיר אדם כזה במעגל השני או השלישי

ובעינים של אדם שלא מכיר ב"ה - זה משהו שאי אפשר להבין בחיים אם לא חווית
ובחיים אי אפשר להיכנס לנעלים שלהם

הצורה היחידה שאפשר קצת להבין היא
כשאני מסתכל עלי על איזה קושי רגשי/נפשי שיש לי עם עצמי/הורים
ואיך זה משתלט עלי ומצד שני כמה האחר שלא חווה את מה שעובר עלי לא מבין או נותן עצות "חכמות"
וככה אפשר להשליך על השני

זה זוועה לקרוא ועוד יותר לחשוב מה שעוברים הקרבנות של האנשים האלו
איך אפשר לאמלל ילדים רכים ונפשות עדינות?
כאב עצום וצער איום

אם אפשר לשאול את אלו שמשתתפים פה בעדינות המתבקשת
ולתועלת (יש הורים שלא נתנו לילדים רגשות או חסמו בגלל סיבות אחרות לא מרע או מחולי)

איך אפשר להכיל או לתת רגש טוב ונעים לילד או לבעל/אשה ,
נשיקה או מחמאה?
שלא קיבלו את זה בילדות

איך מנתקים את השרשרת המזעזעת הזו?

ושאלה נוספת וקשה

מה יעשה הורה שרואה אצל ילד שמתפתח אצלו נטיה כזו
זה די קשה לאבחון בגיל המוקדם כי זה יכול להיות אגואיזם ילדותי
אבל בגיל יותר מתקדם זה מתחיל לצוף

שוב
הכותבים ששיתפו פה חלקיק ממה שעברו לדעתי יש להם כוחות ברזל
שהם נשארו שפויים
או עם רצון לשינוי ולתיקון

בלתי נתפס מה שעברתם

 

[(:1234]

זה לא ממש מדויק
מדברת ממקום שנולד לזה
יש אפשרות
לא לכולם, הדגשתי ואני מדגישה שוב

שימו לב שבאמת יש הרבה דרגות בנרקיסיזם, ל"שאלה ותשובה" זה נשמע משהו בדרגה העליונה של הסקאלה
ולכן באמת יש דברים שמצוינים למישהו אחד, ולאחר זה בלתי אפשרי
ב"ה לא גדלתי בצל נרקיסיסט, אבל כן מכירה מקרוב מאד, מישהו מהמשפחה, שגם שם סיפורים נוראיים, אבל לא משתווה עם מה ש"שאלה ותשובה" רשמה לדוגמא.
דווקא מי שאני מכירה- השוויץ בילדים ובנכדים שלו- הם היו הכי הכי, מושלמים, מוצלחים ויפים. וגם הזוגיות היתה מושלמת.(הבעיות שהיו תמיד זה היה עם המשפחה של הצד השני)
עד שיום אחד, היה איזה משהו שבן הזוג לא הסכים איתו, משהו שהוא החליט לאחד הילדים. ואז בבת אחת הכל התהפך.
אז הילדים בתור ילדים- דווקא גדלו בבית טוב, הבעיות איתם התחילו מאוחר יותר. בגילאי הבגרות.

 

[עוד צעד אחד]

במשך שנים חייתי בתוך רכבת הרים שלא אני נהגתי בה. בכל בוקר מחדש הייתי בודק את תחזית מזג האוויר של האדם שמולי, רק כדי לדעת אם היום מותר לי לחייך או שעלי להתכווץ בפינה. ניסיתי לרצות, ניסיתי להסביר, ניסיתי להשתפר עוד ועוד, אבל זה אף פעם לא הספיק.

השינוי הגדול התחיל ברגע שהבנתי דבר אחד פשוט אך מטלטל: השלווה שלי לא יכולה להיות בת ערובה של מישהו אחר. הבנתי שתמיד יהיה מי שינסה לצבוע את העולם שלי באפור, אבל המכחול נמצא בידיים שלי בלבד.

היום, כשאני מסתכל במראה, אני רואה אדם אחר. לא אדם מושלם, אלא אדם שלם. השקט שבו אני חי היום הוא לא שקט של ויתור או כניעה, אלא שקט של בחירה עמוקה.

למדתי שגבולות הם לא חומות של שנאה, אלא גדרות של אהבה עצמית. למדתי שמותר לי להגיד לא בלי שהאשמה תאכל אותי מבפנים. האור שלי לא צריך להיכבות כדי שמישהו אחר ירגיש גדול.

לכל מי שנמצא עכשיו בתוך הסופה הזו אני רוצה להגיד: אל תאבדו תקווה. יש יום שאחרי. יש רגע שבו הרעש נגמר ומתחילים לשמוע שוב את המנגינה של הנשמה שלכם. האמונה שזה אפשרי היא הצעד הראשון בדרך אל מי המנוחות.

כל הכבוד לך!
מיוחד מאוד!

 

[michald]

אני חייבת לשתף שכבר כמה לילות המחשבות שלי רק על אנשים שנמצאים במצב הזה,
שה' יתן לכם כח להמשיך לחיות, לקום, להתגבר, לשרוד ולצאת מהמצב...
אני ממשיכה לקרוא את ההודעות ומזדעזעתתתת
אשמח לשמוע ממכם, בתור מורה-
איך אפשר לזהות זאת על ילדים, לעזור להם ואפילו במילה טובה
מה היה נותן לכם כח?
תודה רבה על כל השיתופים שיהיה לכם מעכשיו רק טוב כל החיים! (ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב)

 

[רכסג]

אני חייבת לשתף שכבר כמה לילות המחשבות שלי רק על אנשים שנמצאים במצב הזה,
שה' יתן לכם כח להמשיך לחיות, לקום, להתגבר, לשרוד ולצאת מהמצב...
אני ממשיכה לקרוא את ההודעות ומזדעזעתתתת
אשמח לשמוע ממכם, בתור מורה-
איך אפשר לזהות זאת על ילדים, לעזור להם ואפילו במילה טובה
מה היה נותן לכם כח?
תודה רבה על כל השיתופים שיהיה לכם מעכשיו רק טוב כל החיים! (ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב)

בתור מורה זה אכן קשה
אין מה לומר
ילדים בחייםםםם לא ישתפו זה סוד ואוי למי שיספר...
אני לא חושבת שיש דרך לדעת באמת
זה יכול להיות הילדים הכי מוצלחים עם ההורים הכי נחמדים וחכמים
האמא יכולה לבוא לאסיפת הורים
ולנאום נאומים אודות הבת המוצלחת וללמד אותך טיפים איך מחנכים.....

שימו לב שבאמת יש הרבה דרגות בנרקיסיזם, ל"שאלה ותשובה" זה נשמע משהו בדרגה העליונה של הסקאלה
ולכן באמת יש דברים שמצוינים למישהו אחד, ולאחר זה בלתי אפשרי
ב"ה לא גדלתי בצל נרקיסיסט, אבל כן מכירה מקרוב מאד, מישהו מהמשפחה, שגם שם סיפורים נוראיים, אבל לא משתווה עם מה ש"שאלה ותשובה" רשמה לדוגמא.
דווקא מי שאני מכירה- השוויץ בילדים ובנכדים שלו- הם היו הכי הכי, מושלמים, מוצלחים ויפים. וגם הזוגיות היתה מושלמת.(הבעיות שהיו תמיד זה היה עם המשפחה של הצד השני)
עד שיום אחד, היה איזה משהו שבן הזוג לא הסכים איתו, משהו שהוא החליט לאחד הילדים. ואז בבת אחת הכל התהפך.
אז הילדים בתור ילדים- דווקא גדלו בבית טוב, הבעיות איתם התחילו מאוחר יותר. בגילאי הבגרות.

ל @שאלה ותשובה זה אכן נשמע מהדרגות הקשות ביותר
אבל זה לא הגיוני שילדים חיו טוב בבית - אמנם אין מריבות כשהם קטנים
אבל בית כזה זה בית מאד נוקשה ולא גמיש ולא אמפתי ולא מתחשב בכלום
זה לא יתכן שגדלים כך נורמלי
גם אם אין מריבות וצעקות
באמת הבעיות הרציניות כלפי חוץ הם בגילאים בוגרים יותר - שיש רצון להשתחרר מהשליטה
אבל ההרס האמיתי מתחיל כבר כשקטנים

 

[(:1234]

בתור מורה זה אכן קשה
אין מה לומר
ילדים בחייםםםם לא ישתפו זה סוד ואוי למי שיספר...
אני לא חושבת שיש דרך לדעת באמת
זה יכול להיות הילדים הכי מוצלחים עם ההורים הכי נחמדים וחכמים
האמא יכולה לבוא לאסיפת הורים
ולנאום נאומים אודות הבת המוצלחת וללמד אותך טיפים איך מחנכים.....

ל @שאלה ותשובה זה אכן נשמע מהדרגות הקשות ביותר
אבל זה לא הגיוני שילדים חיו טוב בבית - אמנם אין מריבות כשהם קטנים
אבל בית כזה זה בית מאד נוקשה ולא גמיש ולא אמפתי ולא מתחשב בכלום
זה לא יתכן שגדלים כך נורמלי
גם אם אין מריבות וצעקות
באמת הבעיות הרציניות כלפי חוץ הם בגילאים בוגרים יותר - שיש רצון להשתחרר מהשליטה
אבל ההרס האמיתי מתחיל כבר כשקטנים

הגיוני... לפחות אמרתי את מה שהיה בשמחות, כשהיינו איתם ביחד, אז כל הזמן היה רק השווצות בילדים, ורק דיבורים על כמה הם מושלמים, לא יודעת איך היה בתוך הבית כשהם היו ילדים ממש. הסיפורים הקשים כן התחילו רק מאוחר יותר

 

[מאמין בטוב]

בכדי להיות הורים טובים אנחנו חייבים להאמין, שהם טובים, כמו שהם, במה שהם.
לא לצפות מהם שיהיו מוצלחים, אלא פשוט אנשים טובים..
והכי חשוב, ללמד אותם לתת, בשביל לתת, סתם.
בשונה מהנרקיסיסט שלא יודע מהי נתינה, כשכל נתינה שלו היא בעצם לקיחה...
כאחד שנתנו לו המון ופתאום הבין שלקחו לו את עצמו, מעצמו...
עוד דבר בהקשר כיבוד הורים, כמו שברור לכולנו שאבא שיזרוק את ילדו לכביש ח"ו, כולם יבינו שחובתו של הבן להתנגד נחרצות, גם מצד כיבוד הורים, מתוך הבנה שכל אבא בעומק ליבו באמת רוצה את טובת בנו, אלא מה, שהוא נמצא במצב נפשי מעורער ולכן לא שולט במעשיו כרגע, כך גם כן בן שאביו שורט את נפשו ומסכן את בריאותו הנפשית של הילד, הוא מחויב לדאוג לעצמו, גם מצד כיבוד הורים, היות ואביו באמת בעומק רוצה בטובתו רק שהוא פשוט משוגע...