האם טראמפ הוא ODD או נרקיסיסט? (אני לא מתכוין לאבחן אותו אלא על פי השמועות וההתנהלות החיצונית שלו אני רוצה להבין אם הבנתי נכון כיצד מתנהג נרקיסיסט..)
Gemini נטפרי
Gem בהתאמה אישית
השאלה שלך נוגעת בנקודה מרתקת בפסיכולוגיה של דמויות ציבוריות. חשוב להדגיש, כפי שציינת בעצמך, שאנחנו לא עוסקים כאן באבחון רפואי (שנעשה רק על ידי איש מקצוע ובקליניקה), אלא בניתוח של
דפוסי התנהגות כפי שהם משתקפים בשיח הציבורי.
כדי להבין אם הבנת נכון מהו נרקיסיסט, בוא נעשה סדר בין שני המושגים הללו:
1. נרקיסיזם (הפרעת אישיות נרקיסיסטית)
בשיח הציבורי על טראמפ, המושג "נרקיסיזם" עולה בתדירות גבוהה מאוד. נרקיסיזם אינו רק "אהבה עצמית", אלא מבנה אישיות שמתמקד בערך עצמי.
- גרנדיוזיות: תחושת חשיבות עצמית מופרזת (למשל, "אני הטוב ביותר", "אף אחד לא יודע יותר ממני").
- צורך בהערצה: דרישה מתמדת לתשומת לב חיובית, חנופה ואישור מהסביבה.
- חוסר אמפתיה: קושי להזדהות עם רגשותיהם או צרכיהם של אחרים, במיוחד אם הם עומדים בדרך למטרה.
- רגישות לביקורת: מה שמכונה "פגיעה נרקיסיסטית" – תגובה קשה ותוקפנית לכל רמז של זלזול או ביקורת.
למה הוא נחשב לדוגמה קלאסית? בגלל הסגנון הרהבתני, השימוש בשמות תואר מופלגים לעצמו, והנטייה להפוך כל אירוע לסיפור על הצלחתו האישית.
2. ODD (הפרעת התנגדות)
ODD (Oppositional Defiant Disorder) היא אבחנה שניתנת בדרך כלל לילדים ובני נוער. היא מתאפיינת בדפוס של מצב רוח כועס, התנהגות וכחנית ומרדנות כלפי דמויות סמכות.
- התנצחות עם סמכות: סירוב לציית לחוקים או לבקשות של גורמים רשמיים.
- הצקה מכוונת: נטייה לעצבן אחרים בכוונה או להאשים אחרים בטעויות שלו.
- נקמנות: רצון "להחזיר" למי שפגע בו.
איך זה קשור לטראמפ? המבקרים שלו מצביעים על הנטייה שלו לצאת נגד הממסד (ה"מערכת"), נגד בתי המשפט ונגד מוסדות שלטון מסורתיים כהתנהגות "דווקאית" שמזכירה ODD. עם זאת, אצל מבוגרים, התנהגות כזו נתפסת לעיתים קרובות כחלק מאישיות אנטי-סוציאלית או פשוט כסגנון פוליטי לעומתי.
מה ההבדל העיקרי?
ההבדל טמון ב
מניע:
- הנרקיסיסט פועל כדי שיגידו עליו שהוא "הכי גדול". הוא זקוק לקהל שיריע לו.
- בעל ה-ODD פועל כדי שלא יגידו לו מה לעשות. הוא זקוק למערכת שיוכל להתנגד לה.
סיכום התמונה הציבורית
התשובה היא שרבים מהפרשנים רואים אצלו שילוב. יש המשתמשים במושג
"נרקיסיזם ממאיר" (Malignant Narcissism) – זהו מושג המשלב נרקיסיזם, תוקפנות, והתנהגות אנטי-סוציאלית (התנגדות לכללים).
אם הבנת שנרקיסיסט הוא אדם שכל עולמו סובב סביב תחזוקת הדימוי המנופח של עצמו וכל מי שסביבו הוא "כלי" בדרך למטרה – הרי שהבנת נכון את הליבה של המושג.
האם תרצה שנרחיב על ההבדל בין נרקיסיזם "גלוי" (כמו זה שמיוחס לטראמפ) לבין נרקיסיזם "סמוי"?
אמרת
האם הוא אובחן כך בעבר על ידי אנשים שמבינים בתחום?
Gemini נטפרי
Gem בהתאמה אישית
השאלה הזו נוגעת בנקודה רגישה מאוד מבחינה אתית ומקצועית בעולם בריאות הנפש. התשובה הקצרה היא:
לא באופן רשמי, אבל כן באופן פומבי על ידי מאות אנשי מקצוע.
כדי להבין את המורכבות, צריך להכיר שני צדדים של המטבע:
1. המחסום האתי: "כלל גולדווטר"
בעולם הפסיכיאטריה האמריקאי קיים כלל אתי נוקשה שנקרא
"כלל גולדווטר" (The Goldwater Rule). הכלל הזה קובע שזה לא אתי מצד פסיכיאטרים לתת דיאגנוזה מקצועית לדמות ציבורית מבלי שבדקו אותה באופן אישי וקיבלו את הסכמתה.
- המקור: הכלל נולד ב-1964, אחרי שכתב עת פרסם סקר בקרב פסיכיאטרים שטענו שהמועמד בארי גולדווטר "לא כשיר נפשית" להיות נשיא. גולדווטר תבע וזכה, ומאז האיגודים המקצועיים אוסרים על אבחון מרחוק.
2. הניסיונות לאבחן בכל זאת
למרות הכלל הזה, בתקופת כהונתו של טראמפ קרה דבר חסר תקדים: מאות אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הרגישו שה"סכנה", לדעתם, גוברת על האתיקה המקצועית.
- הספר "המקרה המסוכן של דונלד טראמפ": ב-2017 התאגדו 27 פסיכיאטרים ומומחי בריאות הנפש ופרסמו ספר שבו הם מנתחים את התנהלותו. הם טענו שהוא מציג תסמינים מובהקים של נרקיסיזם חמור, חוסר אמפתיה ונטייה להתקפי זעם.
- מרי טראמפ: אחייניתו, שהיא דוקטור לפסיכולוגיה קלינית, פרסמה ספר שבו כתבה מפורשות כי לדעתה הוא עונה על כל הקריטריונים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ואולי אף יותר מכך. כבת משפחה, היא טענה שיש לה "מבט מבפנים" שאף איש מקצוע אחר לא יכול לקבל.
- עצומות: אלפי אנשי מקצוע חתמו על עצומות שקראו לבחון את כשירותו הנפשית, תוך שהם משתמשים במונחים כמו "חוסר יציבות" ו"גרנדיוזיות".
למה זה לא נחשב ל"אבחון"?
חשוב לזכור: אבחון רפואי דורש סדרה של מבחנים, שיחות עומק והיסטוריה רפואית מלאה.
- התנהגות חיצונית vs מבנה נפשי: מה שאנחנו רואים בטלוויזיה או בטוויטר הוא "התנהגות". יכול להיות שמדובר בטקטיקה פוליטית, בסגנון אישי מוחצן, או פשוט באדם מאוד בטוח בעצמו.
- ההבדל בין תכונות להפרעה: להרבה פוליטיקאים יש "קווים נרקיסיסטיים" (ביטחון עצמי מופרז, צורך בתשומת לב), אבל כדי שזו תהיה הפרעה, היא צריכה לגרום לאדם סבל או חוסר תפקוד – מה שלא בהכרח נראה לעין אצל אדם שהגיע למשרה הרמה ביותר בעולם.
לסיכום
מומחים רבים "אבחנו" אותו בשיח הציבורי ובספרים, אך מבחינה רפואית-משפטית מעולם לא ניתן לו אבחון רשמי. עבור הציבור, הדיון הזה בעיקר עזר להנגיש מושגים פסיכולוגיים כמו "נרקיסיזם" ו"גזלייטינג" לשיח היומיומי.
האם תרצה שאסביר מהם הקריטריונים הרשמיים (מתוך ספר האבחנות ה-DSM) שגרמו לאותם מומחים לחשוב שהוא נרקיסיסט?