סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמיתיים- מועדי השנה. חלק נוסף בסדרת ההומור

[שועל ספרות.]

למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.


"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'

 

[שועל ספרות.]

"זה לא מספיק, זה פשוט לא מספיק!" מוישי היה נחרץ.

"נו באמת, מה אנחנו יכולים לעשות יותר?" הקשתה חני.

"אני יודע... אני באמת לא יודע! אבל זה נראה לי משלוח עלוב!"

"זה ממש לא עלוב!"

"כן, אבל בכל זאת..."

"עזוב אותך, זה ההורים שלי, הם יתלהבו אני אומרת לך!"

"ואם לא, מה הם יחשבו עלינו, יותר נכון, עליי".

"די, הם לא כאלה..."

"נכון, אבל..."

"אבל כלום! הכל טוב..."

"אני הייתי אומר שאולי נוסיף עיצוב פרחים מהמם כזה..."

"שום נוסיף, זה מצוין! שבע מאות חמישים שקל למשלוח מנות זה לגמרי בסדר!"


"זה מדי הרבה, ממש הרבה! הגזמה!" קבל מוישה.

"נו באמת, מה, אנחנו לא יכולים לפרגן?" טענה חני.

"אני יודע... אני באמת לא יודע! אבל זה נראה לי משלוח מוגזם!"

"זה ממש לא מוגזם!"

"כן, אבל בכל זאת, אפשר..."

"עזוב אותך, זה ההורים שלי, הם לא יתלהבו אם נחסוך עליהם!"

"ואם לא, מה? הם יחשבו עלינו, יותר נכון עליי, משהו? למה זה משנה?"

"די, הם לא כאלה..."

"נכון. הם מדהימים. ובדיוק לכן לא צריך..."

"צריך! אנחנו לא יכולים להביא להם משהו עלוב מדי..."

"לא עלוב, אני חושב שהעיצוב פרחים מספיק מכובד..."

"די מוישה, משלוח בעשרים וחמש שקל זה לא כזה מוגזם. ולא, אי אפשר לתת רק את ה'עיצוב פרחים' שהילדים קטפו למטה!"

 

[צביה ר.]

ברכות על החלק הנוסף בסדרה הפופולרית.
יה"ר שכל נטיעות שנטעתם ממנה יהיו כמותה : )

זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'

מה נסגר עם מוישה והפיג'מה? לאחרונה היא גורמת לו יותר מידי פדיחות. כדאי שישקול ברצינות לישון כל לילה עם כובע, חליפה ונעליים - מה שבטוח בטוח.

 

[שועל ספרות.]

כדאי שישקול ברצינות לישון כל לילה עם כובע, חליפה ונעליים - מה שבטוח בטוח.

הוא ניסה תקופה לישון בבגדים. אבל אחרי שהגננת של רובי ביררה למה הילד טען בלהט ש-'אצלנו בבית לא לובשים פיג'מה!', הוא נאלץ להתיישר חזרה עם העולם...

 

[עמשא בן יתר]

הוא ניסה תקופה לישון בבגדים. אבל אחרי שהגננת של רובי ביררה למה הילד טען בלהט ש-'אצלנו בבית לא לובשים פיג'מה!', הוא נאלץ להתיישר חזרה עם העולם...

שווה פרק מפני עצמו...

 

[אדם חכם]

אהבתי את הכתיבה והאקטואליה!
ממש מוצלח!
נצטרך לחכות למועד הבא בשביל פרק נוסף?

 

[שועל ספרות.]

שווה פרק מפני עצמו...

חח לגמרי...

אהבתי את הכתיבה והאקטואליה!
ממש מוצלח!

תודה רבה!!

נצטרך לחכות למועד הבא בשביל פרק נוסף?

כך מכירים אותי?

 

[אדם חכם]

כך מכירים אותי?

חס וכרפס!!! פשוט שלא נחכה עד ליל הסדר
זה באמת המקום להגיד, תודה על המהירות והיעילות בעקביות הפרקים. תודה!

 

[שועל ספרות.]

חס וכרפס!!! פשוט שלא נחכה עד ליל הסדר
זה באמת המקום להגיד, תודה על המהירות והיעילות בעקביות הפרקים. תודה!

התענוג כולו שלי.
אם הציבור יעקוב, יבקר, יחמיא, וכו' יהיו המון פרקים בעז"ה.

 

[שועל ספרות.]

"מה קורה עם המשלוחים חני, הכל טוב?" נכנס מוישי בסערה הביתה.

"הכל מצוין! פורים שמח! איך היה בתפילה? מעניין?" שאלה חני בסקרנות.

"בסדר גמור, ראיתי כבר שיכור ברחוב שפוך על הרצפה!"

"אואה, זריז למצוות..."

"מה שאני לא אעשה בכלל היום..."

"ובצדק. רק זה חסר לי..."

"לגמרי. היי, דפיקות בדלת, תפתחי את, בסדר?"

"אהה אני מפחדת תפתח אתה..."

"מה לפחד? טוב, אני פותח!"

"פורים שמח!" אומר השכן בעליצות.

"א פריילאכן פורים!" עונה מוישי בהתחכמות.

"רצינו שיהיה מהודר! אשתי הכינה!" אומר השכן ומגיש למוישי המובחל לחמנייה מכווצ'ת עם כוס שוקו גושי בהכנה ביתית.


"מה קורה עם המשלוחים חני, הכל טוב?" נכנס מוישה בעצלתיים.

"זוועה! לא הספקתי כלום! היו עוד שכנים שאחזו את המכנסי פיג'מה חוץ מה'יענקב' הזה...?"שאלה חני בדאגה.

"בנס לא! בסדר גמור, אחח כבר ראיתי שיכור ברחוב, איזה זריז הבן אדם!"

"אאה, לגמרי..."

"אוטוטו גם אני..."

"אוי ויי, רק אחרי מנחה, לא?"

"אולי אני... היי, דפיקות בדלת, אני פותח, בסדר?"

"אני מעדיפה אני לפתוח, שכך אני אוכל למסו..."

"בשכנים הבאים, בסדר? אני פותח!"

"א פריילאכן פורים!" אומר השכן בהתחכמות.

"פורים שמח! חכו שנייה!" עונה מוישה תוך שהוא לוקח את המשלוח ומניח על שולחן ההכנסות, וחוזר אל השכן.

"אואה, לא הייתם צריכים!" פולט השכן, מביט בלחמנייה המכווצ'ת עם כוס שוקו גושי בהכנה ביתית...

 

[אמונה1]

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"

חזק ביותר
ממש באווירת הימים

 

[דער קרימער]

@שועל ספרות.
אין עליך!!!!!!
חזק כמו תמיד!
ועכשיו לכבוד פורים ממש הפגזת!!!!
תמשיך לשמח את עם ישראל!!!!!

 

[שועל ספרות.]

חזק ביותר
ממש באווירת הימים

תודה רבה!!

@שועל ספרות.
אין עליך!!!!!!
חזק כמו תמיד!
ועכשיו לכבוד פורים ממש הפגזת!!!!
תמשיך לשמח את עם ישראל!!!!!

תודה רבה!!

 

[שועל ספרות.]

"וואי וואי וואי, איזה גועל נפש הלחמניה הזו! מה עבר עליה..." נגעל מוישי.

"נראה שמכבש". צחקה חני.

"חח ד' ישמרנו! טוב, צריכים להתארגן לצאת להורים".

"שנייה, בוא צריך לתת עוד משלוחי מנות לשכנים, אני הולכת לזיגלמן"

"אני אלך לקרונבניץ"

"קרונבניץ? מי זה?"

"האלה מקומה שתיים, שקבוע הזב... אה, לא משנה..."

"צודק! טוב, יש כאן שלושה משלוחים מתוכם אנחנו לוקחים עכשיו..."

"שלושה, אני אקח גם לש-... מי זה בדלת עכשיו?"

"אוי, נכון, מישהו דופק!"

"אני לא מאמין! זה מישקולניסקי, איזה כיף! אפילו לא העזתי לתפוס איתו קשר, עכשיו עם המשלוח הזה, הוא יהיה חבר טוב שלי!"

ואחרי יומיים:

"שולם הרב מישקולניסקי!"

"שלום. אואה, איזה בלגן היה עם המשלוח שלכם, שתהיו בריאים! לא יכולתם להגיד שבעוגה יש אגוזים? הלך לי הפורים!"


"וואי וואי וואי, איזה בושות, מה עבר על הלחמנייה הזו שנתתי לו עכשיו?" התבייש מוישה.

"נראה שמכבש". גיחכה חני.

"אוי ויי, אנחנו צריכים לחשוב איך להתארגן להביא לשאר השכנים".

"אני אשלח את דודי לספפונוב ושוורצבליך".

"תגידי לו שיגיד שזה ממני, שאני אצא ידי חובה!"

"ואיך אני אצא?"

"תביאי לאלה מקומה מינוס אחד, שקבוע הזב... אה, לא משנה..."

"צודק! לשון הרע! טוב, יש כאן שבעה משלוחים מתוכם אנחנו שולחים עכשיו..."

"מה זה משנה תשלחי את כל ה-... מי זה בדלת עכשיו?"

"אני יודעת... לך תפתח".

"אוי, לא נכון! זה הראש כולל, איזה סיוט! מאיפה אני אשיג לו עכשיו משלוח נורמלי. טוב, תביא את המשלוח המהמם מרובינשטאנץ, חבל עליו, אבל אין מה לעשות... רק תוציאי את ה'פורים שמח' שלהם משם ותשימי את שלנו!"

ואחרי יומיים:

"שולם הראש כולל!"

"שלום. משלוח יפה אבל הייתי ממש בהלם מהמכתב 'סליחה' שהשארת לי בפנים, פשוט בושה! על איזה מהילדים שלי בדיוק לכלכת למנהל של החיידר?"