מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[חיה לידר]

אחד המיתוסים האבסורדים:

יש כאלו שבשביל להרבות בזכויות
מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן
ומאידך מוצאים את השבת לפני 72 דקות מהשקיעה שלפי השו"ע זה עדיין שבת מדאורייתא
לא עדיף לקבל שבת בזמן ואם רוצים להוסיף זכויות להתמקד במוצ"ש ולחכות לר"ת? אפילו למי שאצלם לא פסקו כר"ת אבל בטח שזה שיש בזה מעלה לחוש לספק דאורייתא

מי שהיה מכניס שבת לפעמים סמוך לשקיעה ומוציא שבת בזמן המוקדם, ומקבל על עצמו להקדים את כניסת השבת לפני הזמן, כך לא יכשל ח"ו בחשש חילול שבת בגלל שעון לא מכוון וכדו', זה מעלה גדולה, ואכן כל אחד שמקבל על עצמו איזה קבלה אם תפשפש במעשיו יתכן שישנם דברים יותר חמורים שעליו להתחזק בהם. וזה לא סתירה שהוא התחזק בדבר אחר ולא בדבר שאתה היית ממליץ לו ואם כל אחד לפני שמקבל ע"ע איזה קבלה יבדוק אולי יש משהו יותר קודם וחשוב, אז אף אחד לא יתחזק בשום דבר. אכן אם הוא לא התעורר להתחזק בדבר מסוים, אלא בא לשאול במה להתחזק, יש מה להפנות אותו למה שיותר חשוב.

 

[חיה לידר]

איפה הגמרא?
יש ירושלמי שכמדומני מובא בר"ן בנדרים שאין מרובע בבריות, אבל יל"ע אם זה שייך גם על הלוחות או רק על בע"ח וכיו"ב

מי אמר שהלוחות נבראו בששת ימי בראשית? יתכן שנבראו (או נקבעה צורתם) בשעת כתיבת התורה, שזה תתקע"ד (974) דורות קודם בריאת העולם, כמובא בגמ' בשבת ועוד מקומות, וא"כ אין שייכות לזה שבששת ימי בראשית לא נבראו דברים מרובעים.

 

[פסנתר חדש]

מי אמר שהלוחות נבראו בששת ימי בראשית?

משנה באבות -"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות"

 

[מאור התורה]

מי שהיה מכניס שבת לפעמים סמוך לשקיעה ומוציא שבת בזמן המוקדם, ומקבל על עצמו להקדים את כניסת השבת לפני הזמן, כך לא יכשל ח"ו בחשש חילול שבת בגלל שעון לא מכוון וכדו',

הגוונה הייתה על אלו שמקדימים לפני זמן הדלקת נרות שזה הרבה לפני השקיעה

 

[אברהם]

צפה בקובץ המצורף 2187874
קרדיט: מקור

תַּנִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין מְרוּבַּע מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. (נדרים ירושלמי, ג, ב)

על זה בדיוק אני מדבר.
זה לא נראה קוים ישרים יותר מאשר קוים מעוגלים
לי זה יותר מזכיר את המנורה של שער טיטוס מאשר את המנורה שחב"ד מציירים

 

[חיה לידר]

משנה באבות -"עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות

 

[חיה לידר]

אכן יש דברים שהם הבריאה שברא ה' בששת ימי בראשית. שזה כל העולם (הטבעי). ועל זה אמרו שאין מרובע מששת ימי בראשית. ויש דברים שהם לא על פי הטבע כמו פי האתון ועוד דברים שהם לא בבריאה הטבעית שהקב"ה ברא והם נבראו בערב שבת בין השמשות. ויתכן שבער"ש בין השמשות כן נברא מרובע. בלי להיכנס לדיון לגבי צורת הלוחות רק זה לא ראיה שהם לא מרובעות.

 

[אריה בן צבי]

להניח אבן על גבי הקבר?

מובא באורח חיים בבאר היטב סימן רכ"ד אות ח' וכן המנהג להניח יד על הקבר

 

[חיה לידר]

הגוונה הייתה על אלו שמקדימים לפני זמן הדלקת נרות שזה הרבה לפני השקיעה

גם מי שמדליק בזמן, בימי שישי המוקדמים עלול להתקרב לזמן שיש בו חשש חילול שבת. וגם ברוך יהיה אם מקדים לקבל שבת מוקדם. אפילו שיתכן שיש דברים יותר חשובים להתחזק בהם כמו צאת שבת.

 

[מאור התורה]

גם מי שמדליק בזמן, בימי שישי המוקדמים עלול להתקרב לזמן שיש בו חשש חילול שבת. וגם ברוך יהיה אם מקדים לקבל שבת מוקדם. אפילו שיתכן שיש דברים יותר חשובים להתחזק בהם כמו צאת שבת.

תמיד בעלונים ובמודעות במעלית כתוב על לקבל שבת מוקדם וכתוב גודל מעלת "תוספת שבת" ולכן כתבתי שאם כבר עוסקים ב"תוספת שבת אז עדיף תוספת שבת במוצ"ש שלפי הרבה דעות זה ממש שבת

 

[צל של עצמו]

מדליקים נרות בערב שבת לפני הזמן שזה לא מצווה אף לא מדרבנן

רק לצורך הדיוק
זו מצוה, תוספת שבת.
לגופו של ענין אני מסכים עם הטענה שיש מקום גדול גם להחמיר במוצאי שבת כשיטת ר"ת.
בנוסף יש עוד חשבון הלכתי, שהדלקה מידי מוקדמת לפעמים יש בה בעיה שזה לא פלג המנחה לפי כל השיטות.
[אם ננקוט כר"ת שצאה"כ הוא ד' מילין אחר השקיעה, וננקוט שפלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צאה"כ, זה אמנם שעה זמנית וביחס לר"ת השעה יותר ארוכה, [כך שזה לא 3 דקות לפני השקיעה] ועדיין זה יוצא בערך 20 דקות לפני השקיעה].

 

[אברהם]

השני הומצא ונסמך ע"י ישראל גולדווסר

בטח הומצא ע"י ישראל גולדווסר כמה שנים לפני שהוא נולד...

 

[מאור התורה]

בנוסף יש עוד חשבון הלכתי, שהדלקה מידי מוקדמת לפעמים יש בה בעיה שזה לא פלג המנחה לפי כל השיטות.
[אם ננקוט כר"ת שצאה"כ הוא ד' מילין אחר השקיעה, וננקוט שפלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צאה"כ, זה אמנם שעה זמנית וביחס לר"ת השעה יותר ארוכה, [כך שזה לא 3 דקות לפני השקיעה] ועדיין זה יוצא בערך 20 דקות לפני השקיעה].

רציתי להוסיף את הטיעון הזה אבל לא רציתי לסבך את הקוראים...

 

[צל של עצמו]

רציתי להוסיף את הטיעון הזה אבל לא רציתי לסבך את הקוראים...

אם כבר עלה הענין, אז עיקר המקור לזה שרק מפלג המנחה אפשר להדליק אינו ברור.
זה כמובן כתוב במ"ב בסימן רס"ג ומקורו מדברי הגמ' שכתוב "לא יקדים" ועי' ברע"א בגליון השו"ע, אבל לא ברור מהיכן הגיע השיעור של פלג המנחה דוקא.
וכמדומני שאחד מהפוסקים באמת כתב שאפשר עכ"פ בדיעבד להדליק קודם [אולי בשו"ת ארץ הצבי?].

 

[חד דמן חבריא]

תמיד בעלונים ובמודעות במעלית כתוב על לקבל שבת מוקדם וכתוב גודל מעלת "תוספת שבת" ולכן כתבתי שאם כבר עוסקים ב"תוספת שבת אז עדיף תוספת שבת במוצ"ש שלפי הרבה דעות זה ממש שבת

רק אציין לפי המג"א אין תוספת שבת ביציאתה אלא זמן כל דהו לאחר יציאת השבת

 

[חד דמן חבריא]

האם יש מקור לסיפור של החייט שקנה דג בערב יום כיפור,ושלם מחיר מפולפל כי עבדו של השר רצה גם הוא לרכוש את הדג?
ואם יש מקור מעניין לבדוק לגבי ספרוני הילדים, ששמו יהלום בתוך בטן הדג של ערב יום כיפור
ערבבו עם הסיפור של יוסף מוקיר שבת?

בראשית רבה (יא ד) והביאו הטור

 

[חד דמן חבריא]

גם אני שמעתי כך שנסע ברכב היות וגם בחו"ל וגם בארץ התנהג לפי שיטת רבינו תם ורוב הראשונים,
וכך נהגו בחו"ל.
משהו יכול להזים או לאשר את הסיפור מכלי ראשון או שני?

סיפור ידוע מאוד, השאלה היא רק מה היו פרטי המעשה שבזה יש כמה מחלוקות.....

 

[חד דמן חבריא]

זכור לי שהגר"א מביא בשם חז"ל, כלומר שהוא כן ראה איפשהו

אכן בבת עין בפרשתנו ד"ה דבר. "ונקדים לבאר מאמר חז"ל ושכנתי" וכו', וכן בעוד ספרים נראה שהיה להם כזה חז"ל, אך מה שמעניין שהאלשיך כן מזכיר זאת מעצמו.
ועיין באוה"ח בחוקותי (כו יא וכן ויקרא יט לג ובבראשית א): וכך כותב האור החיים הקדוש בחוקתי ב"ו י"א על הפסוק ונתתי משכני בתוככם, על דרך אומרו אהל שיכן באדם (תהילים ע"ח ס') שעיקר משכנו יתברך הוא תוך נשמות עם קדושו ע"כ ועיין באוה"ח ריש פרשת פקודי (בשם חז"ל) שפי' אהל שכן באדם - באמצעותם שבהם תלוי קיום המשכן,
ובמד"ר מה טובו אוהליך יעקב וגו' מה טובו אהליך יעקב זה אוהל מועד שבמדבר ושבשילה ובנוב וגבעון משכנותיך ישראל אל תהי קורא משכנותיך אלא משכנותיך ישראל שהמשכן ומקדש יתמשכנו ע"י ישראל בעת שחטאו משכן מנין שנאמר (תהלים עח) ויטש משכן שילה אוהל שכן באדם שנתמשכן על ידי ישראל שנקראו אדם עכ"ל הרי שפי' הפוך ש"ויטש" הוא "באדם" באמצעות האדם, ושבעים פנים לתורה

 

[חד דמן חבריא]

מישהו יודע מה המקור של "לא דובים ןלא יער"?

 

[יעקב הרמתי]

מקובלני מפי אבותיי מה שראו את הנהגת הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק,
בביתו החל מחצות של כל ער"ש לא היו עושים מלאכות כלל
פעם אחת נעשה מלאכה ע"י אחד מהמשרתים והתקלקל המלאכה

וכן מסופר שהמשרתות היו מבקשים מחילה בער"ש כמו בערב יו"כ
כך שבין אם מדובר בשבת בין אם מדובר ביום השישי הרי הכל נכלל ביושב ומצפה לשבת שזה מצווה בפני עצמו ואין לו בהרכח קשר ישיר ליום השבת ובוודאי קבלה טובה היא לקבל שבת מוקדם.

כל השאלה מצטמצמת רק לעניין הדלקת נרות האם יש מקום להחמיר להדליק נרות מוקדם? ומה ההגדרה ההלכתית במי שהדליק נרות לפני הזמן?