סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

וואי סליחה על הדיליי
קראתי בעבר מלא פרקים ואז הפסקתי לעקוב כי נהיה לי עומס
עכשיו אני קוראת הכל ברצף
בחלק מהפרקים צוחקת בקולללל :ROFLMAO::ROFLMAO::ROFLMAO:
זה חזק ביותר!!!!!!!!!!!!
גם אני.
חושבת שבשביל מי שמכיר את החנויות - הפאנץ' היה צפוי מידי...
דווקא בשבילי זה היה אחד הפאנצים שלא התאפקתי והתגלגלתי מצחוק :LOL::ROFLMAO:
למרות שאני מכירה את החנויות
לא עלה על קצה דעתי לקשר
לקח לי שניה גם לתפוס את הפאנצ'
חזקקקק ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא מגיבה על פרקים ישנים כי זה כבר היה מזמן, אבל פה לא יכלתי להתאפק :LOL:
 
סדרה מדהימה!
תודה רבה!!
וואי סליחה על הדיליי
קראתי בעבר מלא פרקים ואז הפסקתי לעקוב כי נהיה לי עומס
עכשיו אני קוראת הכל ברצף
בחלק מהפרקים צוחקת בקולללל :ROFLMAO::ROFLMAO::ROFLMAO:
זה חזק ביותר!!!!!!!!!!!!

דווקא בשבילי זה היה אחד הפאנצים שלא התאפקתי והתגלגלתי מצחוק :LOL::ROFLMAO:
למרות שאני מכירה את החנויות
לא עלה על קצה דעתי לקשר
לקח לי שניה גם לתפוס את הפאנצ'
חזקקקק ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני לא מגיבה על פרקים ישנים כי זה כבר היה מזמן, אבל פה לא יכלתי להתאפק :LOL:
תודה רבה!!
רחמיי על הזוג הזה.... נראה לי שאין פדיחה שהשועל לא ניסה עליהם😂.
אני מנסה עליהם? מה אני אשם שהם מפשלים הרבה? :oops:
 
פרק 64

"חני?" קרא מוישי.

"כן מוישי, מה נש... מה זה?" הופתעה חני.

"תנחשי..."

"מתנה?"

"בדיוק!"

"וואו, תודה, איזה כיף!"

"מגיעה לך! אשת חיל!"

"אני מסמיקה..."

"אין לך מה להסמיק! אשת חיל, זה מה שאת!"

"וואוו! באמת יפה! מה זה, כמה זה עלה?"

"כלום.. שום דבר יחסית למה ש... מה את מחפשת שם?"

"אני, אהה... זאת אומ..."

"אה, חח הבנתי! המכתב למטה!"


"חני?" כרז מוישה.

"כן מוישה, מה קורה, סדרת את החשבון גז?" שאלה חני בפרקטיות.

"לא סדרתי, אבל..."

"אויש, לא נעים לי כבר מהנציגה..."

"הכל טוב, הם רק מרוויחים עלינו!"

"כן, אבל היא לא..."

"נכון, אבל הבעלים של החברה, הוהו! בכל מקרה, קניתי לך..."

"מתנה?"

"לא יודע 'מתנה', משהו כזה שמצאתי באיזו חנות חדשה..."

"מה זה, מה זה עושה?"

"לא יודע. אין לי מושג, נראה לי מקציף ביצים או משהו כ... מה את מחפשת?"

"אני, כלומר..."

"אה, חח הבנתי! הפתק החלפה למטה!"
אוי חזקקקקק ביותררררר!!!!!!!!!!
ממש פאנצ' מפתיע ומשעשע ובהחלט אמיתי ועמוק :ROFLMAO:
 
""לא כז... רק אתה... היי, מוישה!" הרימה חני המובכת את קולה "לא יכולת לסמן לי כשנכנסתי שאתה עם אוזנייה?"
אוי, חזק ועצוב כמה שזה נכון
את הפרק הזה אני צריכה לתת לבעלי לקרוא דחוף
מחלת האוזניות מתפשטת וזה נורא :ROFLMAO:
 
אוי חזקקקקק ביותררררר!!!!!!!!!!
ממש פאנצ' מפתיע ומשעשע ובהחלט אמיתי ועמוק :ROFLMAO:
תודה רבה!!
ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק
תודה רבה!!
אוי, חזק ועצוב כמה שזה נכון
תודה רבה!!
את הפרק הזה אני צריכה לתת לבעלי לקרוא דחוף
מחלת האוזניות מתפשטת וזה נורא :ROFLMAO:
למה?
עדיף לא להראות לדעתי. ואז כל פעם שהוא אומר משהו לא איי איי איי, לחשוב שהוא מדבר לאוזנייה...
 
פרק 68

"אני לא מבינה מה הבעיה..." התלוננה חני.

"תראי, זה לא שאני רוצה לאכזב אותך חלילה, אבל..." התנצל מוישי.

"אבל מה...? אני חושבת שזה נצרך!"

"אני מבין, אבל אנחנו צריכים לחשוב עד כמה..."

"זה יכול מאוד לעזור לנו!"

"אני יודע, השאלה למול המחיר..."

"זה לא כזה יקר..."

"נכון. אבל עדיין, לקנות דבר כז..."

"אולי ננסה רק לבשרי?"

"לא יודע, גם חלק אחד זה יקר!"

"טוב, אני מבינה..."

"סורי, אני לא חושב שזה לא נצרך אני פשוט חושב שמדיח הוא לא בסיס. וסתם שתדעי, באמת גם איתו צריך לנקות קצת לפני!"


"תסביר לי מה הבעיה?" בקשה חני.

"אנחנו לא עם שפע כסף". ענה מוישה.

"אבל אני חושבת שזה די נצרך..."

"אני מבין, אבל אנחנו צריכים לחשוב עד כמה יש לנו את האופציה לדברים שהם..."

"שהם מה? זה יכול מאוד לעזור לנו!"

"יכול להיות, השאלה למול המחיר..."

"זה לא כזה יקר!"

"נכון. אבל עדיין, זה לא מהדברים שאי אפשר בלעדיהם..."

"אולי ננסה רק לבשרי?"

"לא יודע, גם חלק אחד זה יקר!"

"טוב, אני מבינה, למרות ש..."

"תחשבי כמה גבינות אנחנו יכולים לקנות בכסף הזה. סורי, אני פשוט חושב שמעמיד כלים הוא לא בסיס, מה הבעיה להניח בערמות על השיש כמו היום?"
 
פרק חמוד מצחיק ואותנטי
ונוגע בנושא שתמיד רלוונטי :LOL:
הפרק של האוזניות ענקקקק!!
תודה רבה!!
שני דברים שכולנו פוחדים מהם,
תודה רבה!!
ובינתיים עולם כמנהגו נוהג.
תקיפה באיראן, וסיום הסדרה....
עוד יום אחד ייחשף הקשר ההדוק בין הדברים... :devilish: :geek:
 
פרק 69

"וואו, חני!" התפעם מוישי.

"תודה!" מלמלה חני.

"הן באמת מושלמות!"

"תודה, השקעתי!"

"ויש פרי להשקעתך..."

"אני מסמיקה פה ממש..."

"אין צורך להסמיק, איזה ריח מדהים, הו ממלא את כל הבית!"

"אתה מביך אותי..."

"למה? לדעת שאת מוכשרת זה מביך?"

"לא, אבל..."

"בלי אבל, את צריכה להיות גאה בהן!"

"תפסיק, אתה מגזים... אפשר לחשוב, כולה אפיתי חלות!"


"חני?"

"כן? וואו! אני לא מאמינה!" נפעמה חני.

"תודה!" הובך מוישה.

"הן פשוט מושלמות!"

"תודה, אפשר לומר שזה לא היה בקלות, השקעתי!"

"ויש פרי הוהו להשקעתך!"

"אני לא מסמיק, כי אני יודע שאין לי מה..."

"כמובן שלא!"

"נכון, לדעת שאני מוכשר זה לא אמור להיות מביך..."

"אמת. למרות שלפעמים זה בא טבעי..."

"כן, אני ממש גאה בהן!"

"ובצדק. וואו! הן מהשתיים בעשר, נכון?"
 
נערך לאחרונה ב:
פרק 70 ( אני :oops: מהמספר...)

"מוישי, יש לך קו שמזהה מספרי פלאפונים?" חני הייתה אובדת עצות.

"לא, למה?" שאל מוישי.

"יש מספר שכל הזמן מתקשר אליי..."

"אה, אין לי, אבל אני יכול להשיג לך מחבר".

"אני אשמח".

"אוקיי. חצי דקה".

"תודה".

"תגידי את המספר!"

"אפס חמש שתיים שבע שש חמש שלו..."

"שלוש ארבע חמש שבע?!"

"בדיוק! איך את..."

"את רצינית? זה של אמא שלי!"

"איזה בושות, לא רשמתי אותה עדיין ולא זיהיתי את המספר! היא קראה לי חנה, אז אמרתי 'טעות במספר' וניתקתי!"


"מוישה, יש מצב לפלאפון שלך רגע?" בקשה חני.

"למה?" בירר מוישה.

"סתם, רוצה לחפש מספר..."

"מספר? של מי?"

"סתם... יש מצב?"

"לא הבנתי, זה סודי, המספר רשום אצלי אם את מבקשת אותו!"

"למה שאלות? אתה לא יכול להביא לי רגע?"

"יכול, יכול, אני רק צריך לחפש איפה הוא..."

"ואיפה הוא?"

"אני יודע..."

"אתה יכול לחפש?"

"נו, את יכולה להתקשר אליו ואז תמצאי אותו..."

"אוף, די, אוקיי, עלית עליי! שכחתי את המספר שלך!"
 
לא עומדים בקצב, אה? :)
 
פרק 69

"וואו, חני!" התפעם מוישי.

"תודה!" מלמלה חני.

"הן באמת מושלמות!"

"תודה, השקעתי!"

"ויש פרי להשקעתך..."

"אני מסמיקה פה ממש..."

"אין צורך להסמיק, איזה ריח מדהים, הו ממלא את כל הבית!"

"אתה מביך אותי..."

"למה? לדעת שאת מוכשרת זה מביך?"

"לא, אבל..."

"בלי אבל, את צריכה להיות גאה בהן!"

"תפסיק, אתה מגזים... אפשר לחשוב, כולה אפיתי חלות!"


"חני?"

"כן? וואו! אני לא מאמינה!" נפעמה חני.

"תודה!" הובך מוישה.

"הן פשוט מושלמות!"

"תודה, אפשר לומר שזה לא היה בקלות, השקעתי!"

"ויש פרי הוהו להשקעתך!"

"אני לא מסמיק, כי אני יודע שאין לי מה..."

"כמובן שלא!"

"נכון, לדעת שאני מוכשר זה לא אמור להיות מביך..."

"אמת. למרות שלפעמים זה בא טבעי..."

"כן, אני ממש גאה בהן!"

"ובצדק. וואו! הן מהשתיים בעשר, נכון?"
חחחחחחחחחחחחחחחח :ROFLMAO: :ROFLMAO:
פאנץ' ממש מפתיע
וכל הסצנה כ"כ אמיתית :LOL:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה