דרוש מידע סנדלר טוב בירושלים, יש לך?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מחפשת סנדלר מקצועי.
שעושה עבודה טובה וזהירה.
נעליים לכלות.
צריכה אחד ממש מקצועי
ועדיף גם יחס נורמלי
לא עצבני(ת)
והמבינה מבינה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
איפה בעלי הכהן?
קרוב לבר אילן או קרוב ליחזקאל?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
שלום וברכה לכולם.
אשמח בבקשה לעזרתכם.
ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
(היא התקבלה לישן )
היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

אז איפה ההתלבטות
אנחנו ספרדים
אנחנו אנשים עובדים.
ובעלי עשה צבא בגיל 20.
עשה ועושה מילואים כלוחם
הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
הוא עצמאי עם תואר
כנל אני בעלת תואר.

ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

תודה רבה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה