סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

[שועל ספרות.]

לקראת סיום-
אשמח לביקורות על הסדרה בכללותה.

תודה מראש!

 

[עמשא בן יתר]

לקראת סיום-
אשמח לביקורות על הסדרה בכללותה.

תודה מראש!

הביקורת היחידה היא, למה הסדרה לקראת סיום

 

[שועל ספרות.]

הביקורת היחידה היא, למה הסדרה לקראת סיום

אויש, לא לבכות.
אולי הייתי צריך לכתוב 'סיום עונה 1' ואז כך לא הייתה שום ביקורת..

ובכל זאת, ביקורת כוללת, מישהו?

 

[דער קרימער]

לאחר כל כך הרבה ימים
שכל כניסה ל"פרוג" במתח קל מלווים
את האשכול במעקב מכניסים
"ייייייייייייישששששששש" "נוסף פרק חדש",

את הפרק קודם כל קוראים
ואז לייק מסמנים
לאות וסימן כי אנו נהנים
ולעת סיום נגיד תודה בלב נרגש,

תודה רבה @שועל ספרות!!!!!
מחכים בציפייה לחומר חדש!!!!

 

[צביה ר.]

לקראת סיום-
אשמח לביקורות על הסדרה בכללותה.

סדרה מעולה! הקונספט של ההשוואה כיפי ומשעשע במיוחד.
לקראת עונה שניה - אני יודעת שאני בדעת מיעוט, ובכל זאת ממליצה להפחית קצת קצב ומינון... ההצפה לפעמים גורעת קצת ממיצוי ההנאה מכל פרק ופרק.

 

[לא אבדה האמונה]

סוף סוף זכיתי להצטרף רשמית כדי להגיב...
זה וואו.
מעבר להומור, היכולת לקחת סיטואציות יומיומיות ולהפוך אותן לדרמה קומית היא אומנות לכל דבר..
חושבת שכדאי לגמור כאן/עוד שניים שלושה פרקים, אחרת זה כבר טו מאצ.. אולי עונה חדשה בקונספט קצת אחר..?
והתדירות שאתה שולח ראויה לשבח ממש

 

[בובה בובה]

ממליצה לנפות ולקחת את הקטעים הטובים ביותר, וגם אלו שמבטאים את הקונספט וההשוואה.
כי חבל לשים יחד באותו קובץ גם קטעים טובים פחות.
ובפירוש יש כאן קטעים שהם ליגה!

 

[שועל ספרות.]

פרק 63

"שנתחיל להכין את הטשולנט?" הכריזה חני בחגיגיות.

"בוודאי!"

"רוצה לעזור?"

"יש לך ספק? מה אני יכול לעשות? תני תפקיד!"

"מממ... לחתוך את הבצל?"

"אויש, לא נעים לי לדמוע..."

"אוקיי. אתה תהיה אחראי על התיבול?"

"את לא זוכרת את מה שקרה לי בשבוע שעבר? אני מאז בחרדות מהמכלים הקטנים האלה של התבלינים שישפכו לי בבת אחת. אפילו מלח, אני שופך ליד, ורק אז שם".

"אני מבינה. מה בכל זאת? אה, לקלף תפוחי אדמה!"

"סגור!"

כעבור ארבע דקות:

"אאוץ' איזה כאבים! קילפתי לעצמי את האצבע! כולי דם, חייב אמבולנס!"


"שנכין טשולנט?"

"למה? מה היה רע בשבוע שעבר כששתינו תה בשביל חמין בשבת במקום הטשולנט?"

"היה רע. רוצה לעזור?"

"יש לך ספק? אבל מה אני יכול לעשות? יש לי ברירה?"

"האמת שלא... מממ... רוצה לקלף תפוחי אדמה?"

"נו, לא לרמה שלי, את זה תתני לדודי לעשות..."

"אתה רוצה לתבל?"

"אני? בכיף. את רק זוכרת למה שבוע שעבר שתינו תה במקום טשולנט, כן? רק שתדעי שגם החלפה ברגע של חוסר שימת לב בין אבקת מרק לאבקת כביסה היא טעות קלאסית בשבילי..."

"אני מבינה. מה בכל זאת? אה, לחתוך בצל!"

"סגור!"

כעבור ארבע דקות:

"אני לא מבין על מה הדרמה? למה אמבולנס? את יודעת כמה אנשים חיים עם שתי אצבעות בכיף?"

 

[שועל ספרות.]

לאחר כל כך הרבה ימים
שכל כניסה ל"פרוג" במתח קל מלווים
את האשכול במעקב מכניסים
"ייייייייייייישששששששש" "נוסף פרק חדש",

את הפרק קודם כל קוראים
ואז לייק מסמנים
לאות וסימן כי אנו נהנים
ולעת סיום נגיד תודה בלב נרגש,

תודה רבה @שועל ספרות!!!!!
מחכים בציפייה לחומר חדש!!!!

וואו, יישר כח! תודה רבה!!

סדרה מעולה! הקונספט של ההשוואה כיפי ומשעשע במיוחד.

תודה רבה!! כיף לשמוע!

ממליצה לנפות ולקחת את הקטעים הטובים ביותר, וגם אלו שמבטאים את הקונספט וההשוואה.
כי חבל לשים יחד באותו קובץ גם קטעים טובים פחות.
ובפירוש יש כאן קטעים שהם ליגה!

הו, הנה, זו בדיוק הביקורת שאני צריך לשמוע.
אם תוכלו לפרט על אלו פרקים הייתם מוותרים, אשמח!

סוף סוף זכיתי להצטרף רשמית כדי להגיב...
זה וואו.
מעבר להומור, היכולת לקחת סיטואציות יומיומיות ולהפוך אותן לדרמה קומית היא אומנות לכל דבר..

תודה רבה!!

חושבת שכדאי לגמור כאן/עוד שניים שלושה פרקים, אחרת זה כבר טו מאצ.. אולי עונה חדשה בקונספט קצת אחר..?

אני גם די סגור על הרעיון, לא שניים שלושה, קצת יותר. אבל בהחלט לקראת סיום. על הקונספט לעונה חדשה עוד צריך לחשוב.

והתדירות שאתה שולח ראויה לשבח ממש

זאת החולשה שלי
סתם, תודה רבה!!

 

[אדם חכם]

ואוו, סוף סוף אני יכולה להגיב, איזה יופי של סידרה!
קראתי כל פרק ממש בשקיקה, הכל היה מטובל בהומור ובטוב טעם.
לא יכולה לחכות לעונה 2 ....
יישר כוח

 

[שועל ספרות.]

פרק 64

"חני?" קרא מוישי.

"כן מוישי, מה נש... מה זה?" הופתעה חני.

"תנחשי..."

"מתנה?"

"בדיוק!"

"וואו, תודה, איזה כיף!"

"מגיעה לך! אשת חיל!"

"אני מסמיקה..."

"אין לך מה להסמיק! אשת חיל, זה מה שאת!"

"וואוו! באמת יפה! מה זה, כמה זה עלה?"

"כלום.. שום דבר יחסית למה ש... מה את מחפשת שם?"

"אני, אהה... זאת אומ..."

"אה, חח הבנתי! המכתב למטה!"


"חני?" כרז מוישה.

"כן מוישה, מה קורה, סדרת את החשבון גז?" שאלה חני בפרקטיות.

"לא סדרתי, אבל..."

"אויש, לא נעים לי כבר מהנציגה..."

"הכל טוב, הם רק מרוויחים עלינו!"

"כן, אבל היא לא..."

"נכון, אבל הבעלים של החברה, הוהו! בכל מקרה, קניתי לך..."

"מתנה?"

"לא יודע 'מתנה', משהו כזה שמצאתי באיזו חנות חדשה..."

"מה זה, מה זה עושה?"

"לא יודע. אין לי מושג, נראה לי מקציף ביצים או משהו כ... מה את מחפשת?"

"אני, כלומר..."

"אה, חח הבנתי! הפתק החלפה למטה!"

 

[אייסקפה הפוך]

פרק 64

"חני?" קרא מוישי.

"כן מוישי, מה נש... מה זה?" הופתעה חני.

"תנחשי..."

"מתנה?"

"בדיוק!"

"וואו, תודה, איזה כיף!"

"מגיעה לך! אשת חיל!"

"אני מסמיקה..."

"אין לך מה להסמיק! אשת חיל, זה מה שאת!"

"וואוו! באמת יפה! מה זה, כמה זה עלה?"

"כלום.. שום דבר יחסית למה ש... מה את מחפשת שם?"

"אני, אהה... זאת אומ..."

"אה, חח הבנתי! המכתב למטה!"


"חני?" כרז מוישה.

"כן מוישה, מה קורה, סדרת את החשבון גז?" שאלה חני בפרקטיות.

"לא סדרתי, אבל..."

"אויש, לא נעים לי כבר מהנציגה..."

"הכל טוב, הם רק מרוויחים עלינו!"

"כן, אבל היא לא..."

"נכון, אבל הבעלים של החברה, הוהו! בכל מקרה, קניתי לך..."

"מתנה?"

"לא יודע 'מתנה', משהו כזה שמצאתי באיזו חנות חדשה..."

"מה זה, מה זה עושה?"

"לא יודע. אין לי מושג, נראה לי מקציף ביצים או משהו כ... מה את מחפשת?"

"אני, כלומר..."

"אה, חח הבנתי! הפתק החלפה למטה!"

דווקא חשבתי ישר על פתק החלפה

 

[אייסקפה הפוך]

אבל פרק ממש חמוד

 

[עמשא בן יתר]

2 הפרקים האחרונים מצוינים ממש,

אבל אם אתה ממש מבקש אז הראשון הרבה יותר מוצלח ברמת ההומר שבפאנצ' ובכל הזרימה של הטקסט.

 

[שועל ספרות.]

פרק 65

"מה קורה חני?" נכנס מוישי הביתה נסער "הכל טוב?

את לא מבינה איזה קטע!

אמא שלי התקשרה

היא רוצה להגיע!

שוב!

לא מבין למה,

היא לא מבינה שזה מלחיץ אותך?

אני במקומה לא הייתי עושה את זה, רק לא נעים להגיד לה את זה...

וזה גם עניין של כיבוד הורים

בכל זאת הם נתנו לא מפסיקים לתת לנו,

וגם אנחנו לוקחים מ... מה קורה חני?"

"כלום, מאז שהגעת אתה לא נתת לי להשחיל מילה..." אמרה חני וסימנה בראשה לכיוון הסלון שסדרה במאמץ.


"מה קורה חני?" נכנס מוישה נרגז "איך הילדים?

את לא מבינה איזה מעצבן!

אמא שלך התקשרה

היא הודיעה לי שהיא מגיעה!

שוב!

פשוט ככה!

אני לא מבין, היא לא מבינה שזה מלחיץ אותי ומציק לי?

למה את לא אומרת לה את זה איכשהו?

אני מבין את העניין של כיבוד הורים, אבל זה למעלה מכוחותיי!

והיא גם נותנת אינספור הערות עליי, אז בכלל...

והם בכלל לוקחים מ... מה קורה חני?"

"אתה לא..." אמרה חני וסימנה בראשה לכיוון הספה שם ישבה השוויגער המושמצת בפה פעור.

 

[שועל ספרות.]

.

 

[ביזנייעס]

"שנייה, יש פה עיתון, כתוב פה על הפגנות בבני ברק, שנייה, אני פותחת להסתכל על הכתבה המלאה..."

"חני, את עדיין בתוך הביוב?"

"כן, אה, לא מעניינת הכתבה... זרקתי אותו חזרה. וואו, אתה לא יודע מה אני רואה כאן ליד העיתון, יש מצב שמצאתי תחפושת לדבורי, בחנות זה יעלה הון! אולי אני אנסה שנייה..."

"חני, את בתוך הביוב! נראה לך שהשקיות עוזרות מאה אחוז? את תסריחי שם! מילא לעבור שנייה אחת בשביל להגיע לעבודה, אבל להתעכב בשביל שטויות בתוך כל הגועל הזה?"

פרק מדהים ומחכים,
נראה לי שהמסר פה חשוב מכדי להיות עוד פרק...

 

[שועל ספרות.]

פרק מדהים ומחכים,
נראה לי שהמסר פה חשוב מכדי להיות עוד פרק...

קבלתי את דבריך.
אכן אולי אין זה מקומו.
הפרק הוסר.

 

[שועל ספרות.]

פרק 66

"מוישי? יש לך מושג מה הסיפור שמדברים על מלחמה עכשיו?" הקשתה חני.

"אני יש לי מושג..." הפטיר מוישי.

"לא יודעת. אולי אתה מבין בזה יותר, בעבודה שלי ברברו הרבה..."

"אני באמת לא יודע. אני לא קורא כמעט עיתונים".

"וטוב שכך! יותר רגוע!"

"נכון, אז למה שאלת בעצם..."

"לא יודעת, כי זה מה שמדברות העובדות בעבודה, אז התעניינתי".

"אה, בכל מקרה, טוב שלא נדע. אם יהיה משהו חשוב יעדכנו אותנו".

"אבל אם זה משהו דרמטי, אולי שווה שנדע מראש?"

"דווקא לא נראה לי, למה זה יהיה טוב?"

"לא יודעת, נראה לי ש... אימאאא...... אזעקה!"

כעבור חמש דקות:

"אתה באמת צדקת, לא עזר כלום! נלחצנו למרות שידענו מראש!"


"מוישה? הולכת לפרוץ מלחמה?" ביררה חני.

"תראי, זה תלוי את מי שואלים..." התלהב מוישה מההתעניינות ויישר את צווארנו כפרשן בכיר.

"אני שואלת אותך. אתה יודע, לא מתאים לי מלחמה עכשיו, הריצות לממדי"ם לא עושים לי טוב!"

"אז כך, איצ'ה מקו המידע טוען ש..."

"עזוב, בעצם. הרבה יותר רגוע ככה".

"אויש, נו, אז למה שאלת בעצם?"

"סתם כי חשבתי שזה יועיל לדעת מראש?"

"זה נכון! ככה נוכל להיערך כראוי..."

"זה נראה לך יעזור?"

"בטח, ככה לא נלחץ!"

"אתה בטוח? מוישהה, אזעקההה!"

כעבור חמש דקות:

''איך שזה עזר זה שדברנו על זה..... מדהים! אם זו הייתה אזעקה אמיתית עוד מילא... עכשיו רצנו סתם באמצע החיים בשאגות למקלט כשאתה עם הפיג'מה הלא תואמת ל'עיני כל ישראל' ההמומים, פשוט בושות!"

 

[שועל ספרות.]

פרק 67

"חני, מה קורה?" אמר מוישי כשחני נכנסה לחדר.

"לא, אני פשוט לא מסכימה לזה!" הרימה חני את קולה.

"מה, מה קרה?"

"זה פשוט לא בסדר, למה אני צריכה לקבל ממנה דשי"ם?"

"אה, מאימא שלך, שראתה אותי היום עם ה... סורי, אני לא...?"

"זה היה מביך!"

"אני מבין, רק ש..."

"פשוט מכעיס, למה אני צריכה לקבל כזה שפכטל על ה..."

"את באמת לא צריכה, אני מתנצל! ממש מתנצל!"

"לא... אני לא מבינה!"

"אז אני בכל זאת מבקש סליחה ש..."

"אה, מוישי, דברת איתי?" אמרה חני וסימנה על אוזנית הבלוטוס שבאוזנה "סורי שלא שמעתי, אני באמצע שיחה..."


"אה, חני, שלום..." קיבל מוישה את חני כשנכנסה לבית, עיניו היו תקועות עמוק בתוך העיתון.

"שלום. לא, אני פשוט לא מסכימה לזה! היו לי בושות!" ביכתה חני.

"זה לא איכפת לי!"

"מה? אתה יודע מה שזה גרם לי?"

"למה שזה יפריע לי? את האמת, זה לא מזיז לי!"

"אני לא מאמי... זה היה מביך!"

"אני מבין, רק שיש דברים שיותר נוגעים אליי..."

"פשוט מכעיס, למה אתה זה לא מעניין אותך ש..."

"ככה זה, אין מה לעשות!"

"לא... אני לא מבינה! מוישה אתה פשוט..."

"בלתי נסבל..."

""לא כז... רק אתה... היי, מוישה!" הרימה חני המובכת את קולה "לא יכולת לסמן לי כשנכנסתי שאתה עם אוזנייה?"