ניק 147254
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #641
עפ"י הידוע השיר "כד יתבין ישראל" וכו' אין לו מקור מפורש בחז"ל בזוהר ניתן למצוא את הרעיון ומעט יותר קרוב לנוסח שלנו אצל הגר"א, כמו כן השיר ידוע בעיקר מר' מאיר שפירא זצ"ל מישיבת יח"ל ששר זאת רבות
מופיע בספר טעמי המנהגים בשם הרה"ק מרוז'יןמפורסם בשם הרה"ק מרוז'ין זי"ע וכן הסטייפלער זצ"ל הורה לומר שלא יהיה לי כאב שיניים, אבל לגעת לא שמעתי.
כןשל השבט מוסר. נכון?
יש דברים שהראי"ה קוק היה מחמיר מאוד,מרן החזו"א כתב לראי"ה קוק "לכבוד מרן"
ולא כמ"ש במעשה איש שקרא כן רק לרב מבריסק
ידוע שעל הרב זוננפלד יש סיפורים כתובים לכאן ולכאן, וק"ו ש"שמעתי" זה לא שום מקוריש דברים שהראי"ה קוק היה מחמיר מאוד,
לדוגמא שמעתי שהיה אירוע עם הבריטים שהיה שם מקהלה ושהיה בה גם בנות, והראי"ה קוק קם מיד ויצא,
והרב זוננפלד נשאר והסתכל ארצה, ושאלו משמשו הרב קוק עזב והרב נשאר? אז הוא אמר שזה מפני כבוד הבריטים.
גם האדמו"ר הזקן מגור האמרי אמת כתב אליו "איש האשכולות". וזכור לי במעומם שגם הרה"ק ר' שלמוק'ה מזוויעל כיבדו ביותר.
שמעתי את הסיפור הזה מיהודי מבוגר למעלה מ60 ששמע את זה ממשהו ששמע מהמשמש את הסיפור.ידוע שעל הרב זוננפלד יש סיפורים כתובים לכאן ולכאן, וק"ו ש"שמעתי" זה לא שום מקור
ואני שמעתי סיפור הפוך על שירת הבנות
אם כברדוגמאות על כמה מילים בתהלים שהלשון השגור הוא לא כפי שאכן כתוב, בוא נראה אם ניחשתם הכיתוב הנכון
תהלים יח, מו: בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְרְגוּ (ולא וְיַחְגְּרוּ) מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם
תהלים קד, כב: תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם (ולא מְעוֹנָתָם) יִרְבָּצוּן
תהלים קלט, כא: הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא וּבִתְקוֹמְמֶיךָ (ולא וּבְמִתְקוֹמְמֶיךָ) אֶתְקוֹטָט
זה בגלל משמעות שני לוחות הברית וכן משנה תורה זוהי משמעות שונה ולכן כלל ישראל נהג לקרוא בשם שונהאסביר השאלה: ישנם מחברים שקראו לספרם בשם מסויים, אך העולם נוהג לקרוא אותם בצורה אחרת, ומהם ספר המשנה תורה לרמב"ם - היד החזקה או הרמב"ם. ספר תורת משה לרבי משה אלשיך - האלשיך על התורה. ספר שני לוחות הברית - השל"ה. המשותף בינהם שהשמות דומים או מתחברים לדברים יסודיים המזכירים התורה שבכתב.
אז ספר היד החזקה הוא שם יחסית מקורי, שאלתי מהיכן הגיע
מעניין, הרי במדרש דורשים להיפך על הפסוק וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם אל תקרי שֶׁבֶר אלא שֶׂבֶראם כבר
שמעתי כבר כמה פעמים אנשים טועים בפסוקי דזמרה, במזמור הללי נפשי וגו' פסוק ה' -
אשרי שק-ל יעקב בעזרו שִׂבְרוֹ על ..... ובטעות אומרים שִׁבְרוֹ
הרבי מליובאוויטש אמר שהמשותף בין הספרים האלה שהמחברים נתנו להם שמות גבוהים מאוד [כמובן שאן אנו נכנסים בין ההרים הגבוהים אך כן אמר הרבי מליובאוויטש], כמו "משנה תורה" שהשם הוא של חומש דברים, "שני לוחת הברית" השם לרוח מהלוחות הברית של עשרת הדברות, "תורת משה" ג"כ, ולכן נהגו לקרוא אותם בשמות אחרים יד החזקה, של"ה, אלשיך, חתם סופר.אסביר השאלה: ישנם מחברים שקראו לספרם בשם מסויים, אך העולם נוהג לקרוא אותם בצורה אחרת, ומהם ספר המשנה תורה לרמב"ם - היד החזקה או הרמב"ם. ספר תורת משה לרבי משה אלשיך - האלשיך על התורה. ספר שני לוחות הברית - השל"ה. המשותף בינהם שהשמות דומים או מתחברים לדברים יסודיים המזכירים התורה שבכתב.
אז ספר היד החזקה הוא שם יחסית מקורי, שאלתי מהיכן הגיע
בפלא יועץ, כך הרבה שלי אמרבחיידרים יש גם שאומרים שמי שמדבר הרבה אז יגמרו לו המילים, מה המקור של זה?
שם זה דרש,מעניין, הרי במדרש דורשים להיפך על הפסוק וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם אל תקרי שֶׁבֶר אלא שֶׂבֶר
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כג
אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
הנושאים החמים

Reactions: NOA#, LeviMishpach ו-איש מדהים3 //