מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[רק לבין הסדרים..]

'עצת אחיתופל'
היום משתמשים בזה לעצה רעה
במקור הכוונה שעצת אחיתופל היתה עצה טובה כאשר ישאל איש בדבר האלקים

מפורש בפסוק שעצות אחיתופל אמנם באופן כללי היו טובות ומועילות אך באותו אירוע הוא לא הצליח להביא את העיצה הנכונה וזאת בשל גזירת שמים.
ממילא המלך שהיה אז (לא זוכר כרגע מי הוא) הפסיד את ממלכתו בעקבות כך ששמע לעצת אחיתופל
ומכאן כמובן הגיע הביטוי

 

[עמוסיך]

מפורש בפסוק שעצות אחיתופל אמנם באופן כללי היו טובות ומועילות אך באותו אירוע הוא לא הצליח להביא את העיצה הנכונה וזאת בשל גזירת שמים.
ממילא המלך שהיה אז (לא זוכר כרגע מי הוא) הפסיד את ממלכתו בעקבות כך ששמע לעצת אחיתופל
ומכאן כמובן הגיע הביטוי

שמואל ב פרק יז
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה ...
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה.

 

[binder]

כתבי ר"נ מברסלב.

יש עוד דברים נוספים שמוכרים לנו, שהגיעו משם...
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד.
כל העולם כולו גשר צר מאד וכו'.
ועוד ועוד

רמב"ם הלכות לולב פ"ח הט"ו
השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן. עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב. וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך. וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' וגו':

 

[מס' 1]

בלת"ק חלקי
יש אגדה על בריסקער שרצה לקיים את כל המצוות שהיו ביכולתו לעשות
ולכן גירש את אשתו לקיים מצוות מחזיר גרושתו.
בספר המצוות לא מצאתי מצווה כזו ואם יש מקור למצווה זו נשמח לראות.

 

[יהודי בן דורינו]

בלת"ק חלקי
יש אגדה על בריסקער שרצה לקיים את כל המצוות שהיו ביכולתו לעשות
ולכן גירש את אשתו לקיים מצוות מחזיר גרושתו.
בספר המצוות לא מצאתי מצווה כזו ואם יש מקור למצווה זו נשמח לראות.

עוסק מזה בקריינא דאיגרתא לסטייפלער

 

[רק לבין הסדרים..]

שמואל ב פרק יז
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה ...
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה.

נכון, טעיתי
הגזירת שמים שהיתה שם היתה להיפך - למנוע מהמלך מלשמוע לעצות אחיתופל,
לפי זה צריך לומר שהביטוי הגיע בכיוון של 'סגי נהור' - כשבעצם עצות אחיתופל אמור להיות ביטוי לעצות טובות ומשמשתים בו בציניות 'לפרגן' לנותני עצות מסוג מסויים...

 

[רק לבין הסדרים..]

רמב"ם הלכות לולב פ"ח הט"ו
השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה בהן. עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב. וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה ואמר אל תתהדר לפני מלך. וכל המשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול המכובד העובד מאהבה. וכן דוד מלך ישראל אמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה' שנאמר והמלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' וגו':

כשנדייק נמצא הבדל מהותי בין המסרים...
יש פער גדול בין האמירה שצריך לשמוח 'במצוות' לאמירה שצריך לשמוח 'תמיד'
נפק"מ לא רק בזמן ואופן המצוה אלא גם ובעיקר במהות השמחה.
מקוה שהייתי מובן

 

[ברוך ר]

אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!

בעירובין איתא ע' ע"ב איתא יורש כרעיה דאבהו.

וכן יבמות ג ע"א תוספות ד"ה מקמי

 

[ברוך ר]

זה תוספות.

תוספות ביבמות ג ע"א ד"ה מקמי

 

[צביקה3]

מפורש בפסוק שעצות אחיתופל אמנם באופן כללי היו טובות ומועילות אך באותו אירוע הוא לא הצליח להביא את העיצה הנכונה וזאת בשל גזירת שמים.
ממילא המלך שהיה אז (לא זוכר כרגע מי הוא) הפסיד את ממלכתו בעקבות כך ששמע לעצת אחיתופל
ומכאן כמובן הגיע הביטוי

שמואל ב פרק יז
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה ...
וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ וְכָל־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל טוֹבָ֗ה עֲצַת֙ חוּשַׁ֣י הָאַרְכִּ֔י מֵעֲצַ֖ת אֲחִיתֹ֑פֶל וַיקֹוָ֣ק צִוָּ֗ה לְהָפֵ֞ר אֶת־עֲצַ֤ת אֲחִיתֹ֙פֶל֙ הַטּוֹבָ֔ה לְבַעֲב֗וּר הָבִ֧יא יְקֹוָ֛ק אֶל־אַבְשָׁל֖וֹם אֶת־הָרָעָֽה.

לא קשור לאשכול אבל מכיוון שמשתמע פירוש משובש צריך לתקן - בפסוק מפורש שעצת אחיתופל כן הייתה עצה טובה, אבל אבשלום לא הקשיב לעצתו ולכן נכשל

 

[יצחק77]

2. צורת המנורה במקדש - הקנים היו ישרים ולא עגולים, (מקור העיגול מציורים של אומות העולם)
זוהי שיטתו של הרבי מלובביץ ועיקר ראיתו מציור של הרמב"ם אלא שיש לדון בזה משום
שמי שמעיין בציור זה ציור רישום דק שיתכן ונועד יותר להסביר את מיקום הגביעים והכפתורים מאשר את הצורה הכללית,
בכל אופן הרבה לפני הגוים בכל בתי הכנסת שנמצאו בגליל מתקופה אחרי חורבן בית שני צורת המנורה היא מעוגלת
וכן בכל המטבעות מהתקופות האלו
משקוף בית הכנסת בנבוריה ליד עמוקה

לגבי שער טיטוס אינו ראיה כי בסיס המנורה שם וודאי אינו נכון

 

[נפשי כציפור...]

8. אשה השותה יין בהבדלה יצמח לה זקן

מעניין להביא בזה את האמור בארחות רבינו

 

[binder]

כשנדייק נמצא הבדל מהותי בין המסרים...
יש פער גדול בין האמירה שצריך לשמוח 'במצוות' לאמירה שצריך לשמוח 'תמיד'
נפק"מ לא רק בזמן ואופן המצוה אלא גם ובעיקר במהות השמחה.
מקוה שהייתי מובן

הפרשנות - לפי כל צורב וצורב.
המשותף הוא - שגם כאן כתוב "עבודה גדולה להיות בשמחה".
ו"תמיד", זה גם פרשנות בדברי הרמב"ם שלא הגביל זאת לשעות וזמנים.
ובוודאי שהכוונה למהות שמחת "עשיית המצוות ועבודת הק-ל" כמבואר אצלו בשאר כתביו.

 

[מעין עולם הבא]

בנו אברהם כותב שזהו ציור מדויק

2. צורת המנורה במקדש - הקנים היו ישרים ולא עגולים, (מקור העיגול מציורים של אומות העולם)
זוהי שיטתו של הרבי מלובביץ ועיקר ראיתו מציור של הרמב"ם אלא שיש לדון בזה משום
שמי שמעיין בציור זה ציור רישום דק שיתכן ונועד יותר להסביר את מיקום הגביעים והכפתורים מאשר את הצורה הכללית,
בכל אופן הרבה לפני הגוים בכל בתי הכנסת שנמצאו בגליל מתקופה אחרי חורבן בית שני צורת המנורה היא מעוגלת
וכן בכל המטבעות מהתקופות האלו
משקוף בית הכנסת בנבוריה ליד עמוקה
צפה בקובץ המצורף 2177883
לגבי שער טיטוס אינו ראיה כי בסיס המנורה שם וודאי אינו נכון

והוכחה איננה מן הטבע אלא מן חכמינו, בנוסף לכך שבשנים האחרונות מוצאים עוד מנורות אלכסוניות גם בארכיאולגיה.

 

[א מייבין]

אין מקור בגמרא לאימרה
ברא כרעיה דאביו!

מובא בתניא בשם הרעיא מהימנא. 'ברא כרעיה דאביה'

 

[מעין עולם הבא]

בנו אברהם כותב שזהו ציור מדויק


והוכחה איננה מן הטבע אלא מן חכמינו, בנוסף לכך שבשנים האחרונות מוצאים עוד מנורות אלכסוניות גם בארכיאולגיה.

גם הרב חיים קנייבסקי כותב: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול".

 

[מעין עולם הבא]

https://drive.google.com/file/d/1YIjRnHDLhBQokTcPB9CMrNAWY0ZkxsFe/view - באריכות מראי מקומות.

 

[d&a]

לפני מתן תורה הקב”ה עבר בין האומות והציע להם לקבל את התורה כמובא במדרש,
ולא המלאך כשירו של אברהם פריד, ויש מהגננות שכבר מלמדות כך.

באגרת תימן הרמב"ם כותב שהקב"ה שלח שליח לאומות
והגר"א כותב שהוא שאל רק את ישמעאל ועשיו שהם ראשי שבעים אומות

 

[d&a]

מיתוס נוסף: נשים חייבות בשמיעת שופר (למרות שהיא מצוה שהזמ"ג)

 

[איטלקינוס]

מה עם שער טיטוס? שבו רואים את המנורה עגולה? למה שהם יפסלו אותה שונה ממה שהיתה באמת?

המנורה בשער טיטוס היא לא המנורה האמיתית...
למנורה בשער טיטוס יש בסיס ולמנורה לא מוזכר בשום מקום שהיה לה בסיס, היה לה רגליים וחוץ מזה היה שלוש מדרגות ולא כמו בציור המוטעה בשער טיטוס.
ישנם שסוברים שבאמת הרומאים לא לקחו את המנורה האמיתית.... הטעו אותם ונתנו להם מנורה אחרת