מעניין מיתוסים ותגליות מיוחדות ביהדות - דברים שכנראה לא ידעתם...

[מאן דאו]

אז הנה לתועלת הגולשים היקרים, דברים מסודרים וערוכים (עם תמונה)

מיתוס הצוואר: למה באמת לא אוכלים ג'ירפה?​

בפי העולם שגור המיתוס שסיבת המניעה מאכילת ג'ירפה היא צווארה הארוך, שיוצר כביכול ספק היכן יש לשחוט אותה. אולם, מבחינה הלכתית מדובר בטעות גמורה: על פי המשנה במסכת חולין (דף יט עמוד ב), כל אורך הצוואר של החיה כשר לשחיטה, כך שצוואר ארוך הוא דווקא יתרון טכני ולא מכשול.

הסיבה האמיתית נעוצה במחלוקת הלכתית לגבי הצורך ב"מסורת". דעת כמה פוסקים מרכזיים, בהם הש"ך (יורה דעה סימן פ סק"א), החכמת אדם (כלל לו סעיף א) והחזון איש (יורה דעה סימן יא אות ד), היא שגם בחיה לא די בהימצאות סימני טהרה פיזיים, אלא נדרשת מסורת ברורה המועברת איש מפי איש שהחיה אכן נאכלת. מכיוון שאין לנו מסורת כזו לגבי הג'ירפה – היא אינה נאכלת.

מנגד, ישנם פוסקים כמו הפרי מגדים (יורה דעה סימן פ, שפתי דעת סק"א) והכף החיים (אות ה), הסבורים שסימני טהרה מספיקים כשלעצמם כדי להתיר חיה באכילה ואין צורך במסורת. לפי דעות אלו, אין מניעה הלכתית לאכול ג'ירפה, והסיבה שהדבר אינו קורה בפועל היא פשוטה: מדובר בחיה מוגנת, מה שהופך את הנושא ללא מעשי בימינו.

 

[עמוסיך]

פת שהתבשלה ואוכלים ממנה יותר מכזית חייבת בברכת המוציא ובפחות מכזית בברכת מזונות.

החילוק היחיד הוא לא אם אתה אוכל כזית או יותר כי מפורש חלקו כל הראשונים בראשם הרא"ש אם אני ל"ט ע"כ שבעבור חסרון השיעור תשתנה הברכה
אתה כנראה התכוונת לכך שאם בישלת והלחם פחות מכזית משתנה ברכתו למזונות ואם הוא יותר מכזית לא משתנה ברכתו לעולם [נפק"מ בלחם מטוגן]

 

[כוללניק]

"מאי דהוה הוה מכאן ואילך חושבנא"
גם לביטוי הזה כפי שהוא לא ידוע לי על מקור

המקור הוא בחידושי הרשב"ץ [בעל שו"ת התשב"ץ] מסכת ר"ה ט"ז:
מביא את דברי המדרש הידועים על ראשון לחשבון עוונות, ומוסיף "אמר הקב"ה מאי דהוה הוה מכאן ואילך חושבנא"

 

[מאן דאו]

אני רוצה להתייחס לעצם הנושא.
לפני הכול חשוב לי לומר, שמטבעי - קשה לי מאוד לקבל דבר שאין לו מקור, ומשכך - אני מוצא את עצמי מתקשה מאוד לקבל הנחות מסוימות שנאמרות בציבור כאילו הן דבר קבוע וברור.
דווקא בגלל העיסוק שלי בנושאים אלו ובדומיהם, אני רואה צורך להעיר - שהעיסוק בפרטים כאלו בבמה ציבורית כזו עלול להיות מסוכן. יש טעויות רווחות, שהמקור לברר אותן הוא בבית המדרש, בחברת לומדים שמורגלים בהבחנות דקות, ושערעור על ידיעות מפורסמות אינו גורם להם חלילה לעשות השוואות ולהסיק מסקנות.
לדעתי, צריך להעמיד כאן גבולות ברורים. לא כל דבר שאין לו מקור ברור - יכול להיות מוגדר ׳מיתוס׳ בבמה פומבית, שנחשפים אליה גם כאלו שאינם רגילים לאתגר את המסקנות המקובלות הרווחות בציבור. דמיינו לעצמכם שאתם מגדירים משהו כמיתוס, ואחר כך מי מבין הקוראים - ישמע את אותו דבר בדיוק מפי רב מפורסם (שלעיתים יכול להיות מודע לחוסר ההתאמה, ודבריו ייאמרו רק לשבר את האוזן, כמשל או כדוגמא, ולעיתים - ייתכן שהוא עצמו לא למד את הסוגיא, ואין בכך פגם כי ניפוץ מיתוסים אינו חלק מתוכנית הלימודים הנדרשת למינוי כרב). במקרה כזה, הדבר יכול לגרום חלילה לזלזול בכבודו של אותו רב, או לדיסוננס - כאילו יש חלילה סתירה בין המציאות (המיוצגת על ידי מפריך המיתוס) לדבריו של אותו רב.
כדי להבהיר את דבריי, אסביר רק - שלא כל אחד יכול לעמוד על דיוקם של דברים. יש קושי גדול בהגדרה של ׳מיתוס׳ ביחס לדברים שעליהם נאמר ׳אם קבלה נקבל׳. יש גם דברים ששנויים במחלוקת, כאשר בקרב ראשונים מפורסמים - הם נחשבו לידיעות חסרות ערך אמיתי, ואילו עבור אחרים - הן נחשבו לאמת מוחלטת כל עוד לא הוכח שהם אינם נכונים. במובן הזה, קשה מאוד לדייק. ושוב, אני לא חושב שצריך להאמין לכל ידיעה מפוקפקת בלי לבחון אותה כראוי, אני רק טוען שיש מקום לעשות את זה, וזה לא בבמה ציבורית, וגם בבית המדרש - צריך ידע בתחום הספציפי הזה, כי אין לנו ׳כללי פסיקה׳ בידיעות שאין להן מקור, ובאופן בו כדאי לגשת אליהם.
אני חושב שבמסגרת הזו, יהיה שייך להתייחס רק לידיעות שעומדות בתנאים הבאים:
א. יש מקור אמין להיותן בלתי אמינות (מקור תורני מקובל, כמובן).
ב. יש הסכמה בין רבנים מפורסמים על היותו טעות (התנאי הזה הוא קשה, כי רק מי שלמד היטב את הסוגיא יכול לדעת את מכלול הדעות שבה. כמובן, שבדברים מעין אלו אי אפשר לדרוש הוכחה על דרך השלילה, אבל כן אפשר לדרוש - שהמפרסם יעיין היטב בדבר, ויידע בשעת הפרסום שאין מחלוקת בין אלו שדנו בדבר).
ג. שהן חלילה אינן שייכות להלכה או למנהג (יש המון מנהגים שכבר מאות שנים מחפשים להם מקור, לא בגלל זה נפסיק לנהוג בהם. וידועים דברי הרמ״א (יורה דעה, סימן צ״ג ס״א) שכתב (הנושא לא רלוונטי לענייננו): ״...וכן נוהגין בקצת מקומות וכן אני נוהג מפני המנהג והוא חומרא בלא טעם״)
ד. תנאי חשוב מאוד - שזהו דבר שיש חשיבות להפרכתו, כלומר: דבר שהאמונה בו גורמת לנזק, וחשוב ליידע את הציבור בהיותו שטות.
דוגמא למשהו שבעיניי עומד במכלול התנאים (רק כדי להבהיר, שאלו לא תנאים שנועדו להפוך את הדיון לבלתי רלוונטי): חלוקת הפרקים בתנ״ך, שמקורה נוצרי (אני מצרף כמקור את הערך במכלול שעוסק בכך, שם תמצאו את כל האסמכתאות). א. זוהי ידיעה שיש לה מקור אמין (רבים מגדולי ישראל כתבו על כך). ב. זהו דבר מוסכם (מציאותית, ברור כיצד השתלשלה המציאות שבה מצאה חלוקה זו את דרכה אל ספרינו, ולא נמצא מי שחלק על כך). ג. זהו עניין שאין לו קשר להלכה או מנהג. ד. יש חשיבות בפרסום הידיעה הזו, כי יש לכך קצת נפק״מ בפירושי הפסוקים כפי שעוררו רבים וגדולים.

חלוקת הפרקים בתנ"ך – המכלול

www.hamichlol.org.il

גם אחרי כל זה, אני עדיין חושב, שיש מקום להסתייגות מעצם העיסוק בנושא בבמה כזו. את דעתי הבעתי, כי אני חושב שהרבה מהדוגמאות שהובאו כאן אינן עונות לכללים המוגדרים (שיש היגיון בכל אחד מהם לדעתי), ונראה היה לי שצריך לפחות סדר ראשוני. אם יש כאן כאלו שיחשבו שראוי היה להחמיר יותר - אני לא יכול לומר שאיני מבין אותם כלל ועיקר.

מסיבה זו בדיוק אני משתדל לכתוב הדברים בצורה מסודרת כמובן עם מקורות.
המטרה של האשכול היא כמובן לא להפריך דברים ולא לעקור דברים מקובלים (וואציין ליודעי דבר - עניין טו בשבט ל"ג בעומר וכו' ווכו' עיין במאמריו של הרב אייזיק בלוי).
הדברים שהובאו כאן הם בגדר תורה היא וללמוד אנו צריכים. ומטרת הדברים לעורר לב המלמדים ומעבירי המסורה לדורות הבאים שיעמידו דברים על דיוקם.

 

[עמוסיך]

מי שמשתתף בברית נמחלין לו כל עונותיו - מקורו במדרש שלא ידוע לנו

ר' צבי אלימלך מדינוב כתב כן בספרו אגרא דפרקא (אות קמו) בעדות משום... ונאמנים דבריו!

תפילין רש"י ור"ת - המחלוקת הייתה עוד קודם. גם הרבה לפניהם

לא הרבה קודם! מחלוקת רב האי גאון ושאר גאונים! [רב האי -אחרון הגאונים- היה סמוך מאד לרש"י]

כ"ד ספרי התנ"ך - כל הא- ב זה חלוקה של הנוצרים, מלכים א-ב, שמואל א- ב וכו'

גם ספר 'נחמיה' אינו מן המניין
יישר כח על מה שהעלת

 

[mic003]

מסיבה זו בדיוק אני משתדל לכתוב הדברים בצורה מסודרת כמובן עם מקורות.
המטרה של האשכול היא כמובן לא להפריך דברים ולא לעקור דברים מקובלים (וואציין ליודעי דבר - עניין טו בשבט ל"ג בעומר וכו' ווכו' עיין במאמריו של הרב אייזיק בלוי).
הדברים שהובאו כאן הם בגדר תורה היא וללמוד אנו צריכים.

לא דיברתי על משתמש ספציפי.
אני יכול רק לומר כדוגמא, שהיו כאן דיונים על צורת המנורה, על יחס הרמב״ם לעניינים מסוימים ועל חיים מחוץ לכדור הארץ - שאלו נושאים שיש בהם דעות שונות והמחלוקת בענייניהם מפורסמת, ולמרות שזה רחוק מהטווח הבעייתי - זה עלול להגיע גם למקום שבו אנו לא רוצים לפגוש דיונים במסגרת זו.
הדיונים על טו בשבט ולג בעומר, הם עדיין לא מה שאני חושש ממנו. אם אפילו מהם אתה נזהר - לא אמורה להיות לך בעיה עם התנאים שהגדרתי. לפי האופן שבו ניסחת את דבריך, ולפי בחירת הנושאים שלך והבאת המקורות עבורם (זה אתה היית עם כתב רש״י אאל״ט, זו דוגמא למשהו שהוא בוודאי בסדר), אני מאמין שאתה זהיר. אבל שוב - זה פורום ציבורי, ואנחנו לא היחידים פה.

 

[עמוסיך]

הרמב"ם לא האמין בכשפים.

מפורש אצלו בכמה מקומות
פי"א מהלכות עבודת כוכבים ה' ט"ז "וּדְבָרִים הָאֵלּוּ [אוב, ידעוני, מעונן ומכשף ועוד,] כֻּלָּן דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְכָזָב הֵן ... וְאֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים ...לְהַעֲלוֹת עַל לֵב שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בָּהֶן ...כָּל הַמַּאֲמִין בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ ... שֶׁהֵן אֱמֶת וּדְבַר חָכְמָה - אֲבָל הַתּוֹרָה אֲסָרָתַן, אֵינָן (אינו) אֶלָּא מִן הַסְּכָלִים וּמְחֻסְּרֵי הַדַּעַת"....
וכן ב'מורה נבוכים' (ח"א פס"א) וז"ל "אל תעלה על דעתך הזייתם של כותבי הקמיעות והשמות אשר הם בודים שאתה שומע מפיהם או מוצא בספרי האווילים, [ש]שמות אלה אינם מצביעים על שום עניין כלל, הם [אמנם] קוראים אותם 'שמות' וטוענים שהם צריכים קדושה וטהרה ושהם עושים נפלאות, כל הדברים האלה הם סיפורים שלא ראוי לו לאדם שלם לשמעם, כל שכן להאמין בהם!" עכ"ל.

 

[במקום כהן]

כמדומה שנהוג לקרוא לג' ימים שבין ג' סיון לחג השבועות שלושת ימי הגבלה'
בפירוש רש"י מפורש שימי הגבלה הותחלו ביום ד' סיון. וכן בגמרא שבת.

שלושת ימי ההגבלה הם לא בתאריך מסוים, הם פשוט ג' ימים לפני שבועות (שהוא אגב גם אין לו תאריך) כמו שהיה במתן תורה.

 

[מאן דאו]

ר' צבי אלימלך מדינוב כתב כן בספרו אגרא דפרקא (אות קמו) בעדות משום... ונאמנים דבריו!

לא הרבה קודם! מחלוקת רב האי גאון ושאר גאונים! [רב האי -אחרון הגאונים- היה סמוך מאד לרש"י]

גם ספר 'נחמיה' אינו מן המניין
יישר כח על מה שהעלת

כתבתי ראשי פרקים כאן כדי לראות מה מעניין ולכתוב על כך מסודר יותר עם מקורות וכו'.
1. כתבתי קודם על הבני יששכר, וכתב בעוד מקום...
2. בעננין המחלוקת הזו ידוע על התפילין בקבר יחזקאל הנביא, והזכרתי ברמז דברי הבא"ח ודברי שות הן השמיים - מחלוקת בין הקב"ה ופמליא של מעלה (הרבה יותר קדום מתקופת הגאונים)
3. אכן ספר נחמיה הוא כחלק מספר עזרא, (אבל כאן הדברים מחז"ל ולא מהתערבות הנצרות ר"ל)

 

[מאן דאו]

מפורש אצלו בכמה מקומות
פי"א מהלכות עבודת כוכבים ה' ט"ז "וּדְבָרִים הָאֵלּוּ [אוב, ידעוני, מעונן ומכשף ועוד,] כֻּלָּן דִּבְרֵי שֶׁקֶר וְכָזָב הֵן ... וְאֵין רָאוּי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֲכָמִים מְחֻכָּמִים ...לְהַעֲלוֹת עַל לֵב שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בָּהֶן ...כָּל הַמַּאֲמִין בִּדְבָרִים הָאֵלּוּ ... שֶׁהֵן אֱמֶת וּדְבַר חָכְמָה - אֲבָל הַתּוֹרָה אֲסָרָתַן, אֵינָן (אינו) אֶלָּא מִן הַסְּכָלִים וּמְחֻסְּרֵי הַדַּעַת"....
וכן ב'מורה נבוכים' (ח"א פס"א) וז"ל "אל תעלה על דעתך הזייתם של כותבי הקמיעות והשמות אשר הם בודים שאתה שומע מפיהם או מוצא בספרי האווילים, [ש]שמות אלה אינם מצביעים על שום עניין כלל, הם [אמנם] קוראים אותם 'שמות' וטוענים שהם צריכים קדושה וטהרה ושהם עושים נפלאות, כל הדברים האלה הם סיפורים שלא ראוי לו לאדם שלם לשמעם, כל שכן להאמין בהם!" עכ"ל.

כך גם כתב על הקברים, והוא עצמו השטתח בקברי האבות הק'

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

youtu.be

 

[מאן דאו]

עוד נושאים (לאו דווקא מיתוס, עובדה מעניינת)
1. האבות מגיעים ביום שישי לכותל המערבי
2. הכותל הוא קיר של בית המקדש או הר הבית
3. שכינה לא זזה מהכותל המערבי (מדובר על קיר זה או אחר)

 

[במקום כהן]

כך גם כתב על הקברים, והוא עצמו השטתח בקברי האבות הק'

כוונתך שטעה או שמה?
תפילה במערת המכפלה מוזכרת בחז"ל בהקשר של כלב במרגלים

 

[עמוסיך]

לביטוי "אין דבר העומד בפני הרצון" אין מקור יהודי

זוהר מפורש "לית מילתא בעלמא דלא תליא ברעותא דליבא"

 

[עמוסיך]

לפני מתן תורה הקב”ה עבר בין האומות והציע להם לקבל את התורה כמובא במדרש,
ולא המלאך כשירו של אברהם פריד, ויש מהגננות שכבר מלמדות כך.

מסכת ע"ז ב:
וזה לא אברהם פריד זה ר' יום טוב הערליך

 

[עמוסיך]

כך גם כתב על הקברים, והוא עצמו השטתח בקברי האבות הק'

- YouTube

Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.

youtu.be

שלא יישמע זלזול בדברי הרמב"ם [שכביכול זלזל והוא עשה להיפך] אגב רואים שבעל ידע אתה,, אשמח למקור שמזלזל בהשטחות על הקברים כי אני לא מכיר כזה

 

[במקום כהן]

שלא יישמע זלזול בדברי הרמב"ם [שכביכול זלזל והוא עשה להיפך] אגב רואים שבעל ידע אתה,, אשמח למקור שמזלזל בהשטחות על הקברים כי אני לא מכיר כזה

מסופר שהגר"א לא נכנס לבית קברות כלל, פעם אחת עלה לקבר אימו ונצטער על זה הרבה אח"כ

 

[מאן דאו]

שלא יישמע זלזול בדברי הרמב"ם [שכביכול זלזל והוא עשה להיפך] אגב רואים שבעל ידע אתה,, אשמח למקור שמזלזל בהשטחות על הקברים כי אני לא מכיר כזה

הלכות אבל פרק ד' "ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות" )וע"ע שו"ת חתם סופר, חלק ב (יורה דעה), סימן שלח.

אגרות הרמב"ם, מהדורת הרב שילת, חלק א, עמוד רכה, שהרמב"ם ביקר בקברי האבות במערת המכפלה


ונדמה לי שיש בעוד מקום, אך אינמי זוכר כעת

אך ראה רדב"ז שם ...ופירוש לבקר הקברות הוא לפתוח הקבר לפקוד את המת וזה יש בו מדרכי האמורי, אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם:

 

[עמוסיך]

חתימת הגמרא - על ידי האמוראים, סהקדמת הסמ"ג יש הוספות של דור מאוחר יותר

ידוע שהסגירה הייתה בימיו של מר בר רב אשי ורבינה
בכתובות ב: וכן בזבחים קב: "פריך רב אחאי" ועוד ששם כתבו התוס' (ד"ה פריך רב אחאי) שהוא רב אחאי מ'רבנן סבוראי' בעל השאילתות. ובעוד מקומות תמצא. או פתיחה והקדמה לסוגיות רחבות. לדוגמא בקידושין כתבו עד ג. ובב"ק עד ג:.

 

[במקום כהן]

הלכות אבל פרק ד' "ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות" )וע"ע שו"ת חתם סופר, חלק ב (יורה דעה), סימן שלח.

אגרות הרמב"ם, מהדורת הרב שילת, חלק א, עמוד רכה, שהרמב"ם ביקר בקברי האבות במערת המכפלה


ונדמה לי שיש בעוד מקום, אך אינמי זוכר כעת

למעשה המקור שאין עושין נפשות לצדיקים קדום בהרבה לרמב"ם והוא בירושלמי

 

[עמוסיך]

ראיתי לאחרונה היכן שהוא שהביאו מכתב של הרמב"ם או בנו על כך שבסוף ימיו הגיע אליו תלמיד מארץ אחרת שלמד חכמת הקבלה והאיר עיניו בהרבה דברים וחזר בו בדברים מסוג זה שכתב

כך כתב החיד"א שב'מגדל עוז' מובא שבסוף ימיו עסק בקבלה, וכאמור נכתב גם ב'דברי יוסף' (אות מ"א) וז"ל "הרמב"ם ידע בחכמת הקבלה בסוף ימיו, שאני מעיד שראיתי בספרד כתוב במגילה של כתב ישן נושן ומעושן, לשון זה, אני משה בר מיימון הספרדי, כשירדתי לחדרי המרכבה בינותי בענין הקץ" וכו' עכ"ל. ובספר 'נחלת אבות' לר' [דון] יצחק אברבנאל (פירוש על פירוש הרמב"ם - על אבות) כותב שבסוף ימיו ראה מכתב הרמב"ם וז"ל "לסוף ימי בא אלי זקן אחד, והאיר עיני בחוכמת הקבלה, ולולי שנתפשטו ספרי בעולם הייתי חוזר בי מכמה דברים שכתבתי" עכ"ל.