אזהרה - פוסט ארוך, מושקע מאד ושווה לפניך!
תיבת המייל שלי התפוצצה מתגובות לפוסט הקודם,
(רק לומר, 'פיצוץ' נוסף אירע אחרי הפוסט דלהלן..)
וניכר שיש ביקוש לתשובה מורחבת בנושא הזריקות -
אז הנני כאן לשירותך, רק הבהרה חשובה:
הזריקות הן כלי רפואי, אני לא רופאה. אין לראות בפוסט הזה הנחיה או המלצה רפואית/תזונתית, ו/או תחליף לייעוץ. להתייעצות בנושא יש לפנות לגורם רפואי.
חשבתי לעצמי איך לתמצת את הנקודות החשובות כמה שיותר ברור,
אז הצבתי אותך בתור מראיינת ועניתי ל'שאלותיך' - מקווה שבחירת הפורמט שלי
היתה מוצלחת וחכמה
שנתחיל בראיון?
בוודאי, אני מחכה פה כבר יומיים.
שאלה: האם הזריקות הן עוד הבטחה מעולם הדיאטות?
לא. חשוב להפריד בין עולם הדיאטות והתוספים לבין העולם הרפואי.
הזריקות הן כלי רפואי, בעצם סוג של תרופה בזריקה - שניתנת במרשם רופא.
זו בשורה אמיתית למי שזקוק לירידה במשקל, בשורה שלא קיימת בעולמות תוספי
התזונה/שייקים/אבקות/גלולות שלא ניתנים במרשם רפואי, למיניהם,
(שיכולים להיות אולי טובים ונחמדים, אבל הם לא מייצרים ירידה במשקל מעצם הנטילה שלהם)
אבל לא מדובר בפתרון קסם, ויש מורכבויות שחשוב וכדאי להכיר.
למה זה לא קסם, זה לא עובד?
זה כן עובד, הנה מורכבות ראשונה - לא אצל כולם, ולא אצל כולם אותו הדבר.
לא כולם מגיבים לתרופה, לא כולם מגיבים אליה באותו האופן.
שזה אומר שיש אנשים שתהיה אצלם ירידה במשקל, ויש אנשים שלא,
יש כאלו שתהיה ירידה משמעותית ויש כאלו שהירידה אצלם תהיה מינורית, וכמובן
הרבה באמצע. האחוזים של הירידה משתנים גם לפי סוג התרופה, וגם מאדם לאדם.
מה הזריקה יודעת לעשות?
היא יודעת לעזור לאנשים לרדת במשקל, או להיות במשקל מאוזן -
בלי להאבק עם האוכל, כל זמן שלוקחים את הזריקה, שזה דבר מדהים כשלעצמו.
היא יודעת לגרום לאנשים להרגיש תחושת שובע ממושכת יותר, לצמצם את הרעב,
(היא לא אמורה להעלים אותו לגמרי, חשוב לומר) ומאטה את קצב ריקון הקיבה,
והיא גם תורמת לאיזון רמות הסוכר והחשקים.
עד כאן נשמע קסום ופנטסטי, אני חייבת לומר.
אין ספק, ועדיין לא מדובר בפתרון קסם.
הנה כמה נקודות חשובות שאני רוצה לחלוק אתך -
על המאבקים שיכולים לצוץ מכיוונים אחרים, ועל המורכבויות הנוספות שכדאי לדעת,
לא כדי לפסול את השימוש בזריקות, אלא כדי להתייחס לדבר הזה בצורה חכמה
ונכונה - ולחסוך אכזבות וכאבי לב בדרך.
הנה נקודה ראשונה - צריך לקחת בחשבון שמדובר בתרופה
כרונית.
אל תגזימי 'כרונית'. אני ארד במשקל, ואז אפסיק עם הזריקות.
הרבה א/נשים באים עם הציפיה הזו - להשתמש לתקופה זמנית בזריקות כדי
לרדת במשקל, ואז לשמר את התוצאה בלי הזריקה, אבל בפועל זה לא כך.
הזריקה משפיעה חיצונית על מנגנון הרעב והשובע, כל זמן שהיא שם -
ההשפעה קיימת, כשמפסיקים לקחת - ההשפעה מפסיקה.
זה לא קשור למידת כוח הרצון שלך, זה פשוט ככה זה עובד.
כשמפסיקים לקחת את הזריקות - יכול להיות גם זינוק מוגבר במשקל,
בדומה למה שקורה בדיאטות, במיוחד אם הזריקות לא נלקחו מתוך צורך רפואי,
במיוחד כשזה לא נעשה בליווי, וזו חוויה לא פשוטה.
מה המשמעות של זה שהתרופה כרונית?
קודם כל - זה שהיא כרונית! פשוט לקחת בחשבון שמדובר במשהו מאד ארוך טווח,
לרוב לא חושבים על זה כעל משהו שהולך ללוות אותי לחיים.
יש את הענין הכלכלי, כשאין סבסוד לתרופה, (ואין בדברים כדי לומר שזו לא הוצאה
כדאית במקרים מסוימים, רק שזו גם שאלה של אפשרויות) לקחת בחשבון את
העלות החודשית,
ויש את הנושא שהזריקות אסורות לנטילה בזמני הריון והנקה, יש גם דעות שונות על
פרק זמן שצריך להתנקות בו מהתרופות, זמן מה לפני כניסה להריון, כמובן כל זה
לייעוץ מול רופא.
האם יש תופעות לוואי שצריך לקחת בחשבון?
תופעות לוואי זה מחיר שדורש התייחסות.
קיימות תופעות לוואי, במיוחד סביב מערכת העיכול, יכולות להיות בחילות, עייפות,
גזים ועוד, (גם כאן זה מאד אינדבדואלי ומשתנה מאדם לאדם, יש כאלו שלא יסבלו
מזה בכלל או כמעט בכלל - ויש כאלו שמאד)
לפעמים הגוף מסתגל ותופעות הלוואי פוחתות, לפעמים זה פתיר,
ולפעמים זה בלתי נסבל ונשאר, ומישהי יכולה למצוא את עצמה סובלת ממש במשך
שנה שלמה, בתמורה לירידה של 5 קילו..
אוקי, ונגיד שענין תופעות הלוואי בסדר. יש עוד משהו לקחת בחשבון?
כן, ואולי החשוב ביותר -
אין אף כלי עזר חיצוני שיכול להחליף עבודה פנימית.
אין אף שינוי חיצוני שיכול לעשות במקומנו עבודה על דפוסי התנהגות,
דפוסי מחשבה - ועבודה רגשית סביב אוכל.
זה כלי עזר חיצוני, וזה מבורך שיש כלים בעולם - ולפעמים זה נכון להשתמש בהם,
ואפשר לעשות אתם תהליך טוב.
אבל
אם משתמשים בדבר הזה כפלסטר - והשורש נשאר,
הפלסטר נופל - והדבר כמות שהוא נשאר, אולי אפילו גדל.
לקחת כלי עזר חיצוני, כמו זריקות, ולהשתמש בו כפתרון לכל הבעיות -
לצפות שהוא יעשה בשבילי את העבודה, פירושו ללכת לקראת אכזבה גדולה.
מה הזריקה לא יודעת לעשות?
שאלה מעולה שאלת אחותי!
אכן יש דברים שהזריקה לא יודעת לעשות. למשל -
היא לא תבשל במקומנו אוכל טוב, ולא תעצור בתוך העומס כדי לאכול במקומנו.
הזריקה לא תנהל עבורנו את הזמן והאנרגיה בצורה חכמה יותר,
לא תהיה פעילה גופנית במקומנו, ולא תארגן לנו אוכל בצורה שתשרת את שגרת
האכילה והיומיום שלנו - ולא תאמץ התנהגויות אכילה טובות במקומנו.
מה עוד היא לא יודעת לעשות?
היא לא תשפר באורח פלא את דימוי הגוף שלנו,
היא לא תטפל באכילה הרגשית שלנו,
לא תשנה את הדרך שבה אנחנו חושבים על אוכל,
ולא תעזור לנו להגמיש חשיבה שחור או לבן,
להעלים תחושות של פחד ובושה סביב אוכל,
ולפעמים היא אפילו תחמיר את הדברים האלו.
תחמיר? איך לדוגמה?
הרעש בראש סביב משקל שיכול להתגבר, הפחד מעליה - מלאבד את זה,
התנהגויות אכילה שלוקחות למקום פחות בריא כדי לנסות להגביר את האפקט,
אכילה לא מאוזנת - שימוש לא מאוזן בתרופה, אפילו התמכרות לתרופה ולתחושה
שהיא מביאה איתה (במיוחד אצל אנשים עם עבר של הפרעות אכילה, וכמובן עם
הפרעות אכילה קיימות ופעילות) ועוד.
אז זה טוב או רע?
בעולם שדוחף לרזון כמענה לכל כאבי החיים,
זה מובן למה יש נטיה לפתח ציפיות ותקוות שווא סביב הזריקות,
אבל בדומה לכל כך הרבה דברים אחרים - גם כאן, אין תשובה אחת נכונה.
יש נשים (ואנשים כמובן) - והכוונה לכאלו שעומדות בקריטריונים הנדרשים,
שעברו תהליך הכנה טוב, נמצאות במעקב, מבינות לעומק בצורה כנה את הסיבה
לשימוש בתרופה, את היתרונות והחסרונות, ויכולה להיות להן חוויה חיובית עם זה.
מה יתרום לסיכוי שזו תהיה חוויה טובה?
בעיקר
תיאום ציפיות, ליווי רפואי-תזונתי-ורגשי לאורך הדרך.
ויש נשים (ואנשים..) שזה על הפנים בשבילן - אם זה בגלל תופעות לוואי קשות,
אכזבה מחוסר תוצאות, או אפילו נסיגה למקומות פחות בריאים פיזית ונפשית.
מה שהפוסט הזה בא לעשות -
ואני מקווה שעשה - זה לא לפסול את האפשרות,
וגם לא למהר להשתמש בה, אלא להבין קצת יותר את המורכבות שהיא מכילה,
להפסיק לחשוב על כלי עזר חיצוני כמטה קסמים שפותר את כל הדבר כולו,
ובתקווה גם לפוגג כמה פחדים לא מבוססים.
אם זו אופציה שאת שוקלת - קחי נשימה, תתייעצי עם אנשי מקצוע מוסמכים,
ותבדקי בסבלנות מה הכי נכון ומדויק עבורך.
הנושאים החמים
