להלן תמלול מדויק של הפרק "הקרב על החלב" מתוך הפודקאסט "עוד יום" של כאן הסכתים, הכולל חלוקה לדוברים וציוני זמן:
00:00 – 00:28 | פרסומת
(קריינות על הלוואות של ישראכרט)
00:29 – 00:41 | פתיח הפודקאסט
קריינית: אתן מאזינות ואתם מאזינים לכאן הסכתים, הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי.
00:42 – 01:41 | הקדמה של שאול אמסטרדמסקי
שאול אמסטרדמסקי: היי, אתן ואתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. בימים האחרונים, אני בטוח ששמתם לב שרפורמת החלב של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיעה לנקודת רתיחה. רתיחה, הבנתם? כי זה חלב, לא משנה. רפתנים בכל רחבי ישראל יצאו בפעולות מחאה, היה אפילו דיבור שהם ייכנסו לשביתה ואז כל עם ישראל הלך לקנות חלב בשביל שלא יהיה מחסור, ומה אתם יודעים? נהיה מחסור. בכל אופן, שר האוצר מצדו נותר נחוש ומאיים אפילו בהפלת הממשלה אם הרפורמה בחלב לא תעבור. אז ישבתי והקלטתי פרק מיוחד עם ההסכת האח שלנו "עוד יום", ניסינו להבין שם דניאל אופיר ואני מה באמת עומד מאחורי הרפורמה, איך בכלל נראה שוק החלב בישראל, האם זה הצעד שיטפל ביוקר המחיה אחת ולתמיד, למה הרפתנים מצדם משוכנעים שזה איום על ביטחון המזון, ובסופו של דבר - מה עדיף לנו הצרכנים? רמז: עניין של טיפה עולם. אז האזנה נעימה.
01:42 – 02:12 | קטעי קול ודיווחים מהשטח
(קולות של טרקטורים ומחאות רפתנים)
כתב: "איפה שאני עומד אתם יכולים לראות נוכחות משטרתית כבדה מאחוריי, באנרים וטרקטורים... שלטים שאומרים 'אין חקלאים אין אוכל'".
מפגינים: "סמוטריץ' הביתה! ביטחון המזון בסכנה!"
רפתנית: "אין תחליף לייצור מקומי במוצר בסיסי כמו חלב. המקומות הכי קשים בעוטף ובצפון, מעולם לא הפסקנו לייצור חלב."
02:13 – 02:29 | דניאל אופיר (קריינות פתיחה)
דניאל אופיר: שלום, אתן ואתם על "עוד יום", הסכת האקטואליה של כאן. אני דניאל אופיר. היום אנחנו מנסים להבין את הקרב סביב רפורמת החלב. למה האוצר משוכנע שזו הדרך להילחם ביוקר המחיה? למה הרפתנים בטוחים שהמהלך הזה הוא לא פחות מפגיעה באתוס הציוני? ואיך מאבק בין ממשלה לענף קטן יחסית במשק מצליח לטלטל קואליציה שלמה? על כל אלה ננסה לענות בעזרת שאול אמסטרדמסקי, פרשן כאן חדשות.
02:30 – 02:45 | שיחה בין דניאל אופיר לשאול אמסטרדמסקי
דניאל אופיר: שלום שאול.
שאול אמסטרדמסקי: שלום דניאל.
דניאל אופיר: שאול, בוא נתחיל מלהסביר איך נראה שוק החלב היום, ומה בעיני השר סמוטריץ' ומשרד האוצר מצריך רפורמה?
02:46 – 04:14 | מבנה שוק החלב בישראל
שאול אמסטרדמסקי: אוקיי, שוק החלב בישראל מורכב ממיליארד וחצי ליטר חלב ש-600 ומשהו רפתות בכל רחבי הארץ מייצרות כל שנה. הרוב המוחלט של הרפתות הן רפתות משפחתיות, יחסית קטנות-בינוניות במושבים, והיתר הן רפתות בקיבוצים. אבל הרפתות בקיבוצים נוטות להיות גדולות יותר, יעילות יותר, ולכן הן מייצרות את רוב החלב (בין 60 ל-70 אחוז). זה משק החלב הישראלי.
בצד השני, של מי שקונה את החלב - חברת תנובה. אנחנו מכירים אותה בתור מונופול, אבל היא גם "מונופסון" (חברה שקונה את רוב חומר הגלם). תנובה קונה 90% מהחלב שמיוצר בישראל בשביל לייצר ממנו מוצרי חלב. הרפורמה באה ואומרת: זה שוק שאנחנו לא אוהבים. גם כי יש שחקן אחד סופר חזק (תנובה), וגם כי בצד הייצור, הרפתות במושבים הן קטנות ולא יעילות. היה אפשר לייצר יותר חלב בפחות עלות לו היינו עוברים לרפתות גדולות יותר - מה שבכלכלה קוראים "יתרונות לגודל".
04:15 – 06:13 | מועצת החלב וניהול השוק
דניאל אופיר: ויש גם עניין עם מועצת החלב, נכון? מה התפקיד שלה?
שאול אמסטרדמסקי: מועצת החלב היא המועצה החקלאית הדומיננטית ביותר שנותרה. התפקיד שלה הוא לנהל את שוק החלב. באוצר משתמשים במילה "לתכנן", לי זה עושה קונוטציות של ימי קום המדינה, אבל זה נכון. המטרה היא שתהיה אספקה רציפה של חלב כל השנה.
פרות הן בעלי חיים, לא לוחצים על כפתור. הן נותנות יותר חלב בחורף (כשהביקוש נמוך) ופחות בקיץ (כשהביקוש גבוה). לו לא היה גוף שמנהל את זה, מווסת עודפים ומייבש חלב לאבקה, אז בקיץ היינו נקלעים למחסור קבוע.
מה שהממשלה מאוד לא אוהבת, זה שמועצת החלב קובעת לכל רפת כמה חלב היא תייצר ובאיזה מחיר היא תמכור אותו ("מחיר המטרה"). זה שריד היסטורי מהתקופה שבה רצו לפזר אנשים בגבולות ובפריפריה, ונתנו להם "מכסה" כסוג של פנסיה תקציבית דרך הרפת. זה מה שמשרד האוצר רוצה לשנות.
06:14 – 08:14 | פרטי הרפורמה של סמוטריץ'
דניאל אופיר: אז מה הוא חושב לעשות?
שאול אמסטרדמסקי: יש פער בין ההצהרות של שר האוצר לבין מה שיקרה בפועל. בהצהרות הוא אומר "נלחם במונופולים", "נוריד את יוקר המחיה". בפועל, הם הולכים לפרק את מועצת החלב ולהעביר את הסמכויות לממשלה (משרד החקלאות והאוצר).
ההבדל המרכזי הוא שהממשלה רוצה להוריד את מחיר המטרה ב-15% ולהוציא החוצה מהשוק שליש ממנו. אם היום מייצרים 1.5 מיליארד ליטר, היא רוצה רק מיליארד. היא אומרת לרפתות הקטנות במושבים: "קחו שני מיליון שקל פיצוי ותצאו". הרפתות הגדולות בקיבוצים יגדלו ויהיו יעילות יותר. ואת השליש הנותר? המדינה מתכוונת לייבא, בעיקר גבינות צהובות.
08:15 – 10:14 | האם זה באמת יוזיל מחירים?
דניאל אופיר: והמעבר לייבוא יצור תחרות ויוריד מחירים?
שאול אמסטרדמסקי: זו שאלת מיליון הדולר. לדעתי - לא בטוח, ובטח לא במידה שהממשלה טוענת. האם אפשר לייבא חלב ניגר (חלב טרי)? התשובה היא לא ממש, זה לא כלכלי ליבואנים. חלב עמיד כן מייבאים, אבל זה לא החלב שאנחנו שותים בדרך כלל. בשביל לייצר מוצרי חלב (יוגורטים, מעדנים) צריך חלב גולמי מקומי, ושם לא תהיה תחרות.
10:15 – 11:36 | שוק הגבינות הצהובות
שאול אמסטרדמסקי: איפה כן תהיה תחרות? בגבינות צהובות. שם יש חיי מדף ארוכים ואפשר לייבא. המגוון יגדל, אבל האם המחיר ירד? זה תלוי ביבואנים וברשתות השיווק. אם המדינה תוריד מכס, האם הם יגלגלו את ההנחה אלינו? לא בטוח. וגם אם כן - כמה כסף משק בית מוציא על גבינה צהובה בחודש? כמה עשרות שקלים. גם אם תחסוך חצי מזה, זה לא מה שיפתור את יוקר המחיה בישראל.
11:37 – 13:42 | עמדת הרפתנים והקשר למלחמה
דניאל אופיר: בוא נדבר על הרפתנים. הם בטח לא רוצים שמישהו יזיז להם את הגבינה, אבל מה הטיעונים שלהם?
שאול אמסטרדמסקי: אני רוצה להגיד פה משהו אישי. עד לפני המלחמה (7 באוקטובר), הייתי בצד של משרד האוצר ב-100%. חשבתי שדי עם השאריות האנכרוניסטיות האלה. אבל בתחילת המלחמה העמדה שלי השתנתה. ראיתי בעיניים, גם בצפון וגם בעוטף, שהם באמת שומרים על הגבול. נהרגו רפתנים, נהרגו לולנים. ותחת אש, הם המשיכו לחלוב את הפרות כדי שלנו יהיה חלב. הם יכלו לעזוב הכל, ואז לא היה לנו חלב כי אי אפשר לייבא חלב טרי. המעבר החד של שר האוצר מלקרוא להם "גיבורים" ללקרוא להם "מונופוליסטים" - אני לא מסוגל לעכל אותו.
13:43 – 15:54 | "מס גבולות" ומודל התמיכה
דניאל אופיר: אתה אומר שזה סוג של "מס גבולות" שכולנו משלמים כדי שיהיה מי שיישב שם?
שאול אמסטרדמסקי: בדיוק. ואפשר להתווכח אם אנחנו רוצים לשלם אותו, אבל אי אפשר לזרוק אותם לפח. אפשר לעשות מה שעושים באירופה: תמיכה ישירה. לבטל מכסים ומכסות, לתת לשוק להיות חופשי, אבל לתת לרפתנים כסף ישירות מתקציב המדינה על זה שהם יושבים על הגבול ושומרים על הערכים שלנו. אבל משרד האוצר לא רוצה להוציא כסף מהתקציב, הוא מעדיף שהצרכן ישלם דרך מחיר החלב.
15:55 – 17:05 | סוגיית המחסור וביטחון המזון
דניאל אופיר: ומה לגבי הטיעון שיהיה מחסור בזמן מלחמה או חרם אם נסתמך על ייבוא?
שאול אמסטרדמסקי: הטיעון הזה פחות מחזיק לגבי גבינה צהובה, אבל הוא קריטי לגבי חלב. אם נפסיק לנהל את השוק, בשיאי הביקוש (חגים וקיץ) בהחלט עלול להיות מחסור בחלב ומוצריו הבסיסיים.
17:06 – 18:32 | הזווית הפוליטית
דניאל אופיר: איפה הרפורמה עומדת עכשיו? היא הושארה בחוק ההסדרים ועברה לוועדה מיוחדת.
שאול אמסטרדמסקי: האירוע הוא פוליטי. האוצר מנסה לקדם את זה שנים. סמוטריץ' נזכר רגע לפני בחירות שיוקר המחיה מעיק עלינו והוא לא עשה הרבה בנושא, אז הוא נלחם על זה עכשיו. נתניהו צריך את הקואליציה שלו, וסמוטריץ' מאיים שאם זה לא עובר - אין תקציב. מצד שני, דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה) הוא "רדיקל חופשי" שלא נכנע בקלות, לכן העבירו את זה לוועדה של אוהד טל מהציונות הדתית. בסוף זה תלוי בנתניהו - אם הוא יחליט שהמחיר הפוליטי של המלחמה בחקלאים (ובאנשי הליכוד שתומכים בהם) שווה את זה.
18:33 – 19:32 | סיכום
דניאל אופיר: אז לסיכום, סמוטריץ' ממסגר את זה כמאבק ביוקר המחיה, אבל הוא נזכר מאוחר מדי?
שאול אמסטרדמסקי: באמת, איפה היית עד עכשיו? המלחמה ארוכה, אבל היו לך גם 9 חודשים לפניה שבהם היית עסוק בחקיקה משפטית. להיזכר בזה רגע לפני בחירות זה קצת בדיחה, במיוחד כשהרפורמה הזו תחסוך לנו במקרה הטוב כמה עשרות שקלים בחודש על גבינה צהובה. אף משפחה לא תתעורר בבוקר ותגיד "וואו, יוקר המחיה עבר".
19:33 – 20:30 | סיום וקרדיטים
דניאל אופיר: שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה לך.
שאול אמסטרדמסקי: תודה דניאל.
דניאל אופיר: ותודה לכם שהאזנתם... (קרדיטים לצוות ההפקה וסגירת הפרק).
20:31 – 21:05 | פרסומת סיום
(פרסומת למועדון ג'ו דלק)
הנושאים החמים
כי גם לה מגיע פינוק מושלם על כל ההעזרה הלב הגדול! 
Reactions: אזרחות ארהב CitiPath, לב נשבר, תמלול זריז ועוד 7 משתמשים10 //