סקירה האם הדור הצעיר בציבור החרדי יותר עני מהדור הקודם או יותר עשיר?

[די]

רק בישראל משתגעים לקנות דירה וכמה שיותר מהר.
בשאר העולם אנשים חיים בשכירות שנים רבות ולאף אחד זה לא מפריע...

בכל העולם אנשים קונים בתים.
אולי בישראל יש אחוז קצת יותר גבוה.
ולכן מה?
זה אומר שאנחנו טועים?
אתם מכירים מישהו בישראל שגר 30 שנה בשכירות והוא לא מתחרט שלא קנה דירה לפני 30 שנה?

 

[עיר שהיא עולם]

בכל העולם אנשים קונים בתים.
אולי בישראל יש אחוז קצת יותר גבוה.
ולכן מה?
זה אומר שאנחנו טועים?
אתם מכירים מישהו בישראל שגר 30 שנה בשכירות והוא לא מתחרט שלא קנה דירה לפני 30 שנה?

הכל צריך להיות לפי היכולת.
יש לך יכולת לקנות בית ולעמוד בהחזרים תקנה.
אין לך- חשב מסלול מחדש.
הבעיה שאנשים קונים דירות שהן למעלה מיכולתם הכלכלית.

 

[הפסנתר]

רק בישראל משתגעים לקנות דירה וכמה שיותר מהר.
בשאר העולם אנשים חיים בשכירות שנים רבות ולאף אחד זה לא מפריע...

אחת הסיבות לדעתי - בישראל אין מציאות של "שכירות לטווח ארוך" בניגוד למדינות אחרות בהם אפשר לשכור לשנים רבות בנחת
ולכן באמת לגור בשכירות כאן בארץ משמע חוסר יציבות, הרבה מעברי דירה ושינויים במחירים.

 

[יואו]

אם אני משווה בין ההורים שלי אלי:
מבחינת דירה- אמא שלי שלמה למשכנתא כ30% מהמשכורת שלה, אני משלמת כ70% מהמשכורת שלי (בעלים אברכים)
מבחינת רמת חיים- בדיוק דברתי איתה על זה לא מזמן- כצעירים הם חיו ברמת חיים אחרת לגמרי- קורנפלקס, גב"צ, חד"פ היו מותרות!! איפה אנחנו...

אם אני משווה לגיסים וגיסות כ10 שנים מעלי:
מבחינת דירה- חלק כבר סיימו לשלם את הדירה (לקחו רק כמה מאות אלפים בהלוואות) חלק עם משכנתאות נמוכות מאודדד (משכנתא של כמה מאות אלפים), אני משלמת הכי הרבה ולהכי הרבה שנים....
מבחינת רמת חיים- אותו דבר

 

[yonatanr]

בכל העולם אנשים קונים בתים.
אולי בישראל יש אחוז קצת יותר גבוה.
ולכן מה?
זה אומר שאנחנו טועים?
אתם מכירים מישהו בישראל שגר 30 שנה בשכירות והוא לא מתחרט שלא קנה דירה לפני 30 שנה?

מי שלפני 30 שנה היה בן 10, בוודאי לא מתחרט
וגם מי שלא היה באפשרותו לקנות דירה, לא מתחרט על שהוא לא עשה דברים בלתי אפשריים

 

[די]

מי שלפני 30 שנה היה בן 10, בוודאי לא מתחרט
וגם מי שלא היה באפשרותו לקנות דירה, לא מתחרט על שהוא לא עשה דברים בלתי אפשריים

כמובן דיברתי על מישהו שהיה נשוי לפני 30 שנה.
וכמובן בזמנו הוא אמר שאין לו אפשרות לקנות דירה וכו'
רק בדיעבד הוא מבין כמה זה היה מגוחך.
לא צריך לקפוץ ולקנות דירה מעבר ליכולת, אבל זה לא חכם לנסות לדחוף את כולם לשכירות לנצח.

 

[yonatanr]

כמובן דיברתי על מישהו שהיה נשוי לפני 30 שנה.
וכמובן בזמנו הוא אמר שאין לו אפשרות לקנות דירה וכו'
רק בדיעבד הוא מבין כמה זה היה מגוחך.
לא צריך לקפוץ ולקנות דירה מעבר ליכולת, אבל זה לא חכם לנסות לדחוף את כולם לשכירות לנצח.

לא אמרתי לנסות לדחוף את כולם לשכירות לנצח
מי שיש לו אפשרות בוודאי כדאי שיקנה דירה
אבל גם לא חכם לדחוף את כולם לקנות דירה בכל מחיר
עד כדי מצב שבו 70% מהמשכורת הולכת ישירות למשכנתא, וצריך להסתפק לשאר הצרכים ב-30% בלבד
ומה קורה כשנוספים ילדים? וכשהם גדלים?

וזה שהוא חושב ש"בדיעבד הוא מבין כמה זה היה מגוחך"
לא אומר שזה היה הצעד הנכון לעשות אז
כמו ש"בדיעבד" כולם מבינים כמה זה היה מגוחך שלא לקנות ביטקוין בכל הכסף שלך לפני 15 שנה
אבל אז זה לא היה צעד חכם בשום צורה

 

[א.ב.א]

ספוילר: מביא תשובה בשיחות הר"ן על העניין

מובא בשיחות הר"ן אות שז'/שח'

אות שז': לְעִנְיַן מַה שֶּׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לוֹמַר בְּכָל שָׁנָה וּבְכָל עֵת שֶׁעַכְשָׁו אֵינָם עִתִּים טוֹבוֹת וּבַשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיָה טוֹב יוֹתֵר וְכוּ'. כַּיָּדוּעַ שִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ בֵּין רֹב הָעוֹלָם, דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ מִזֶּה הַרְבֵּה.

וְרֹב הַשִּׂיחָה הָיָה שֶׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו הַרְבֵּה שֶׁבַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הַטּוֹבִים הָיָה הַכֹּל בְּזוֹל גָּדוֹל הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁל עַכְשָׁו. כִּי לֹא הָיָה אָז נְגִידִים וַעֲשִׁירִים גְּדוֹלִים כְּמוֹ עַכְשָׁו. וּמַה שֶּׁמּוֹצִיא עַכְשָׁו בַּעַל הַבַּיִת פָּשׁוּט וַאֲפִלּוּ מְקַבֵּל חָשׁוּב הוּא יוֹתֵר מֵהַהוֹצָאוֹת שֶׁל הַנְּגִידִים, שֶׁבַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם כָּל זֶה.
עָנָה וְאָמַר: הֲלֹא אַדְּרַבָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עַתָּה הָעוֹלָם יָפֶה יוֹתֵר מִקֹּדֶם! וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אַדְּרַבָּא, דֶּער אֵייבֶּערְשְׁטֶער פִירְט הַיינְט שֶׁענֶיר דִיא וֶועלְט:

אות שח':
וְיֵשׁ לָנוּ בָּזֶה שִׂיחוֹת הַרְבֵּה, שֶׁכָּל דִּבּוּרִים וְשִׂיחוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁל הָעוֹלָם הַכֹּל הֵם מִן הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמַּרְבֶּה שִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה לְהַכְבִּיד הַצַּעַר וּלְהַגְדִּיל דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה כְּאִלּוּ עַכְשָׁו ח"ו אָפֵס תִּקְוָה. וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר וְכָזָב, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל הָעוֹלָם תָּמִיד וּבְכָל דּוֹר וּבְכָל שָׁנָה נִמְצָאִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים.

וְאִם נִסְתַּכֵּל הֵיטֵב בְּכָל שָׁנָה וּבְכָל עֵת, בְּוַדַּאי נִמְצָא תָּמִיד אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁהָיוּ עֲנִיִּים וּמְשָׁרְתִים וְכַיּוֹצֵא בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים, וְעַכְשָׁו נִתְעַשְּׁרוּ. וְגַם הֵם רֻבָּם אוֹמְרִים שֶׁהַשָּׁנִים אֵינָם מְתֻקָּנוֹת עַתָּה כְּמִקֹּדֶם, מֵחֲמַת שֶׁרוֹצִים בְּכָל פַּעַם עֲשִׁירוּת יוֹתֵר, וּמַנְהִיגִים בְּבֵיתָם בִּגְדוֹלוֹת יוֹתֵר, עַד שֶׁהוֹצָאָתָם מְרֻבָּה. וְאוֹמְרִים שֶׁעַתָּה אֵינָם שָׁנִים טוֹבוֹת כְּמִקֹּדֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ זוֹכְרִים שֶׁזֶּה סָמוּךְ לִפְנֵי אֵיזֶה שָׁנִים הָיוּ עֲנִיִּים אוֹ מְשָׁרְתִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם.

וְיִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, מַאי נָפְקָא מִנָּהּ, מַה שֶּׁצּוֹעֲקִים בְּכָל פַּעַם שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה. וּכְבָר צָוַח שְׁלֹמֹה עַל זֶה וְסָתַר דִּבְרֵיהֶם. וְאָמַר (קֹהֶלֶת ז): "אַל תֹּאמַר שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה". וְאַף עַל פִּי שֶׁרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם כִּי הַכֹּל לְפִי זְכוּת הַדּוֹרוֹת, אַף עַל פִּי כֵן הַרְבֵּה פָּנִים לַתּוֹרָה וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִדֵּי פְּשׁוּטוֹ, כִּי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה שֶׁהָיָה חָכָם גָּדוֹל מִכָּל אָדָם אָמַר בְּחָכְמָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁזֶּה שְׁטוּת גָּדוֹל מַה שֶּׁאוֹמְרִים שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה. כִּי בְּכָל פַּעַם אוֹמְרִים כָּךְ. וּבֶאֱמֶת אָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּכָל פַּעַם הָעוֹלָם נִתְעַשֵּׁר יוֹתֵר, וּמִתְנַהֵג הָעוֹלָם בִּגְדוֹלוֹת וּבְהוֹצָאָה מְרֻבָּה יוֹתֵר מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:

וּבֶאֱמֶת מַאי נָפְקָא מִנָּהּ בָּזֶה? אַדְּרַבָּא! אִם עַכְשָׁו הָעוֹלָם בְּדַחֲקוּת יוֹתֵר צְרִיכִים לִבְרֹחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה. כִּי אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִצָּרוֹת וְיִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה רַק אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתּוֹרָה, כִּי "אָדָם לֶעָמָל יוּלָד" (אִיּוּב ה), וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (סַנְהֶדְרִין צט: ): "אָדָם לֶעָמָל יוּלָד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַּתּוֹרָה", פֵּרוּשׁ: מֵאַחַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אִם יִהְיֶה עָשִׁיר אוֹ עָנִי וְכוּ' אַף עַל פִּי כֵן בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ עָמָל וָכַעַס כָּל יָמָיו כִּי צָרוֹת וְיִסּוּרֵי כָּל אָדָם רַבִּים מְאֹד, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ' (קֹהֶלֶת ב־כג). וְכַמּוּבָא בַּשְּׁלָ"ה (ח"ב קלח.) בִּלְשׁוֹן חָרוּז: "אֵין רֶגַע בְּלֹא פֶּגַע אֵין שָׁעָה וְכוּ' אֵין יוֹם וְכוּ'", עַל כֵּן בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִזֶּה הֶעָמָל שֶׁל פִּגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה, וְאָז בְּוַדַּאי אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אֲבָל בָּזֶה שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה טוֹבִים מֵאֵלֶּה, וּבְגֹדֶל דַּאֲגָתוֹ וְטִרְדָּתוֹ וְצַעֲרוֹ עַל פַּרְנָסָתוֹ וּמָמוֹן בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בָּזֶה לֹא יִפְעַל כְּלוּם רַק מְבַלֶּה יָמָיו בְּצַעַר וּדְאָגָה וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וּמְבַטֵּל עַצְמוֹ מֵהַתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכוּ' מֵחֲמַת דְּאָגוֹת וְשִׂיחוֹת וּשְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ. וּלְבַסּוֹף (קֹהֶלֶת ה): "מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַּעֲמָלוֹ". כִּי (קֹהֶלֶת ו) "בְּהֶבֶל בָּא וּבַחֹשֶׁךְ יֵלֵךְ" וְכוּ'.

כִּי בֶּאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת וְלֵב לְהָבִין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ יָבִין בְּשֵׂכֶל וְיִרְאֶה שֶׁגַּם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה הָעוֹלָם מָלֵא דַּאֲגוֹת וְטִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לִפְנֵי מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם כּוֹתְבִים בְּהַקְדָּמוֹתֵיהֶם שֶׁהָיָה לָהֶם צָרוֹת רַבּוֹת בִּימֵיהֶם וְחֶסְרוֹן כִּיס וְדַחֲקוּת הַפַּרְנָסָה הַקָּשָׁה מִכֻּלָּם, וְאַף עַל פִּי כֵן חִבְּרוּ סְפָרִים קְדוֹשִׁים הַרְבֵּה, כִּי (קֹהֶלֶת א) "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" וְכוּ'.

וְהַכְּלָל – שֶׁגַּם בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה הָעוֹלָם מָלֵא דַּאַגוֹת פַּרְנָסָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַב שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ ע"ה (קֹהֶלֶת ב): "גַּם כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת" וְכוּ'. וּכְתִיב (איוב ה ז) "אָדָם לְעָמָל יוּלָד קְצַר יָמִים וּשְׂבַע רֹגֶז" וְכוּ'. וְכַיּוֹצֵא כָּאֵלֶּה פְּסוּקִים הַרְבֵּה. וְגַם אָז נִדְמֶה לְכָל אֶחָד שֶׁבְּצוֹק־הָעִתִּים כָּאֵלֶּה צְרִיכִים לִדְאֹג רַק עַל הַפַּרְנָסָה וְעַל יְדֵי זֶה אָבְדוּ יְמֵיהֶם וְהָלְכוּ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֶמְדָּה. וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְצָא בְּכָל דּוֹר צַדִּיקִים וִירֵאִים וּכְשֵׁרִים שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחוּ עַל זֶה וּבָרְחוּ מִן הֶעָמָל שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה לַעֲמַל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדָה וְזָכוּ לָהֶם וּלְדוֹרוֹתֵיהֶם וְכוּ', אַשְׁרֵי לָהֶם.

וְכֵן עַכְשָׁו בְּוַדַּאי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית וּבְוַדַּאי יֵשׁ כֹּחַ עַתָּה גַּם עַתָּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לִבְרֹחַ מִדְּאָגוֹת וְשִׂיחוֹת שֶׁל צַעַר כָּאֵלֶּה, לִבְרֹחַ מֵהֶם וְלִבְטֹחַ בַּה' וּלְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֲמַל הַתּוֹרָה תַּחַת עָמָל הַמַּר שֶׁל דַּאֲגַת הָעוֹלָם הַזֶּה; וּבְוַדַּאי יְפַרְנְסוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְפַרְנֵס הָעוֹלָם תָּמִיד כְּאָז כֵּן עַתָּה. אַדְּרַבָּא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג הָעוֹלָם בְּכָל פַּעַם יָפֶה יוֹתֵר.

הַכְּלָל – שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא דְּאָגוֹת וִיגוֹנוֹת וְצַעַר וְיִסּוּרִים תָּמִיד כְּמוֹ אָז כְּמוֹ עַתָּה וּכְמוֹ שֶׁנִּגְזַר מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן (בְּרֵאשִׁית ג): "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם". וְאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מֵהָעִצָּבוֹן וְהַדְּאָגוֹת הָאֵלּוּ הַמְקַצְּרִים וּמְכַלִּים יְמֵי הָאָדָם, אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מֵהֶם כִּי אִם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתּוֹרָה, וכנ"ל.

וּכְבָר דִּבַּרְנוּ שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ו): 'כָּךְ הוּא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה: פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל, וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה תִּשְׁתֶּה, וְעַל הָאָרֶץ תִּישַׁן, וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה, וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ; אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹב לָךְ לָעוֹלָם הַבָּא'.

וּמַקְשִׁין הַהֲמוֹן־עָם: אֵיךְ שַׁיָּךְ אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לִסְבֹּל עָמָל כָּזֶה לֶאֱכֹל פַּת בַּמֶּלַח וְכוּ'? וּכְבָר מְבֹאָר בְּאֵיזֶה סְפָרִים אֵיזֶה תֵּרוּצִים דְּחוּקִים בְּדֶרֶךְ דְּרָשׁ, אֲבָל בֶּאֱמֶת מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם וְלֵב לְהִסְתַּכֵּל בְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה בֶּאֱמֶת, מִי שֶׁזָּכָה לִינֹק בֶּאֱמֶת מִתּוֹרוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו הַנּוֹרָאִים שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, אֶצְלוֹ מְבֹאָר הַמִּשְׁנָה בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר וִיכוֹלִין לְהַסְבִּיר הַדָּבָר לְכָל בַּר שֵׂכֶל אֲמִתִּי הַבָּקִי קְצָת בְּטוּב הַנְהָגַת הָעוֹלָם.

כִּי כָּל הָעֲשִׁירִים וְהַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים מוֹדִים שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יְגוֹנוֹת וְיִסּוּרִים. כִּי דַּאֲגוֹתֵיהֶם וְיִסּוּרֵיהֶם רַבּוֹת מְאֹד מְאֹד בְּכָל פַּעַם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (שָׁם ב־ז): 'מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה' וְאַף עַל פִּי שֶׁהַהֲמוֹן־עַם הָעֲנִיִּים אֵינָם מְבִינִים זֹאת וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁאִם הָיָה לָהֶם עֲשִׁירוּת לֹא הָיָה לָהֶם דְּאָגוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת הֵם טוֹעִים הַרְבֵּה בָּזֶה וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל. וְהָעֲנִיִּים וְהַבַּעֲלֵי בָּתִּים יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן בְּוַדַּאי דְּאָגוֹת הַרְבֵּה, וְכַנִּזְכַּר לְעֵיל.

עַל כֵּן אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִיִּסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה הַמָּלֵא מַכְאוֹבוֹת יִסּוּרִים מִיִּסּוּרִים שׁוֹנִים, הֵן בְּעִנְיַן פַּרְנָסָה הֵן בְּעִנְיַן צַעַר וְיִסּוּרִים מֵאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וּלְהַנָּשִׁים נִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִבַּעֲלֵיהֶם יִסּוּרִים, וְהֵן בְּעִנְיַן יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים מַמָּשׁ. שֶׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה סוֹבְלֵי חֲלָאִים וּמַכּוֹת מֻפְלָאוֹת רַחֲמָנָא לִצְלַן בָּעוֹלָם הֵן עַל כָּל אֵלֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִכָּל זֶה כִּי אִם אֶל הַתּוֹרָה.

כִּי כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁיִּחְיֶה בְּנַחַת בְּלִי צַעַר הוּא מָלֵא צָרוֹת תָּמִיד. כִּי כָּל מַה שֶּׁמְּקַוֶּה לְטוֹב – בָּא לְהֵפֶךְ. וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה לוֹ לִפְעָמִים אֵיזֶה טוֹב מְדֻמֶּה, הוּא בְּוַדַּאי מְעֹרָב בִּיגוֹנוֹת תָּמִיד, כַּיָּדוּעַ בְּחוּשׁ לַמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת.

עַל כֵּן בָּעוֹלָם הַזֶּה "אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה" (מִשְׁלֵי כא) לִחְיוֹת בְּנַחַת, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְרַצֶּה בֶּאֱמֶת לְהִסְתַּפֵּק בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְלִחְיוֹת חַיֵּי צַעַר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם בַּמִּשְׁנָה הַנַּ"ל: "פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל" וְכוּ', שֶׁאָז דַּיְקָא כְּשֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל הַדַּחֲקוּת וְחַיֵּי צַעַר וְלִסְבֹּל הַכֹּל וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל', אָז דַּיְקָא יֵשׁ לוֹ חִיּוּת גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְאַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן – אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה' וַדַּאי, כִּי לֹא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם יִסּוּרִים מִפִּגְעֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּרֻבִּים אֵצֶל כָּל אָדָם מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה, וְכָל חִיּוּתוֹ וְטוּבוֹ הוּא הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טוֹב אֲמִתִּי, וְאָז בְּוַדַּאי חַיָּיו חַיִּים אֲמִתִּיִּים וְאַשְׁרֵי לוֹ גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אֲבָל הָרוֹצֶה תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְלִחְיוֹת בְּנַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּוַדַּאי חַיָּיו מָרִים וּמְרוֹרִים מְאֹד. כִּי אֲפִלּוּ 'רוּחַ קִימְעָא עוֹכַרְתּוֹ' (סוֹטָה ה.). כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא עָלָיו דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ, יֵשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים. וְזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְנַהֵג הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה גְּבִיר וְאָדוֹן וּמוֹשֵׁל, כִּי עוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים כַּנַּ"ל.

עַל כֵּן אֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מֵעֲמַל עוֹלָם הַזֶּה וְיִסּוּרָיו כִּי אִם אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה, לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכָּהּ שֶׁל הַתּוֹרָה, לֶאֱכֹל פַּת בַּמֶּלַח וְכוּ'. וְאָז אַשְׁרֵי וְטוֹב לוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וַדַּאי, וְהַדְּבָרִים מוּבָנִים הֵיטֵב לַבָּקִי קְצָת בְּיִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה וְדַאֲגוֹתָיו הָרַבִּים וּמִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת (וְעַיֵּן מִזֶּה בְּשִׂיחוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ ז"ל, הַנִּדְפָּסִים אֵצֶל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת לְעֵיל, וְעַיֵּן בְּהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הֶחָכָם וְהַתָּם וְכוּ').

אֲפִלּוּ חַכְמֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם מוֹדִים לְכָל זֶה, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד, וְכַמְבֹאָר בְּסִפְרֵיהֶם הַרְבֵּה מִזֶּה. וְאָמְרוּ שֶׁאֵין טוֹב בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם הַסֵּבֶל, דְּהַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין בָּעוֹלָם הַזֶּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו וְכוּ'.

אֲבָל כָּל דִּבְרֵיהֶם אֵינָם מוֹעִילִים לְהָעוֹלָם בְּלֹא הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁזָּכִינוּ אֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אֵין אָדָם זוֹכֶה לָזֶה שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ הַסֵּבֶל בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשֶׁלֹּא יַטְרִידוּהוּ צָרוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם עַל יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. כִּי כְּשֶׁמְּיַשֵּׁב הָאָדָם עַצְמוֹ הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ שׁוּם תַּכְלִית כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ אִם הָיָה עוֹלָם הַזֶּה מָלֵא טוֹבוֹת וַעֲשִׁירוּת בְּלִי שׁוּם יִסּוּרִים וְצַעַר וּדְאָגוֹת כְּלָל אַף עַל פִּי כֵן הוּא הֶבֶל וָרִיק, כִּי הַזְּמַן חוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן (תְּהִלִּים קמד), "וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר", וְלֹא כְצִלּוֹ שֶׁל דֶּקֶל וְכוּ', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְכוּ' וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעוּפָה". מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁגַּם כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא צַעַר וִיגוֹנוֹת וְיִסּוּרִים וּדְאָגוֹת וּטְרָדוֹת בְּלִי שִׁעוּר, מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, מִן גְּדוֹלֵי גְדוֹלֵי הָעֲשִׁירִים הַמֻּפְלָגִים עַד תַּכְלִית עָנִי שֶׁבָּעֲנִיִּים, כֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת, וּטְרָדוֹת הוֹצָאוֹת פַּרְנָסָתָם, וּשְׁאָרֵי יִסּוּרִים מִיִּסּוּרִים שׁוֹנִים, וְצָרוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת כַּיָּדוּעַ לַכֹּל. וַאֲפִלּוּ קֵיסָרִים וּמְלָכִים וְשָׂרִים גְּדוֹלִים מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְיִסּוּרִים וּפְחָדִים רַבִּים בְּלִי שִׁעוּר, כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם וּבְדַרְכֵיהֶם. וְכָל זֶה יָדוּעַ וּמְבֹאָר אֲפִלּוּ לְחַכְמֵי הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מִי שֶׁיִּבְרַח מִזֶּה כִּי אִם כְּשֶׁבּוֹחֵר חֶלְקוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת הַקְּדוֹשִׁים, וּמְרֻצֶּה לְהִסְתַּפֵּק בְּתַכְלִית הַמִּעוּט מִזֶּה הָעוֹלָם כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְבַלּוֹת יָמָיו עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה. אָז דַּיְקָא יָכוֹל לִבְרֹחַ מִן עֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה, לִפְטֹר מֵעָלָיו עָמָל וִיגִיעוֹת וּטְרָדוֹת וּמְרִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁל דַּאֲגוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְלִחְיוֹת חַיִּים אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה', אֲשֶׁר הוּא עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

וּבְוַדַּאי צָדְקוּ וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה הַקְּדוֹשָׁה אֲפִלּוּ עַל פִּי פְּשׁוּטָהּ, שֶׁמִּי שֶׁבּוֹחֵר לִסְבֹּל בָּעוֹלָם הַזֶּה לֶאֱכֹל פַּת בַּמֶּלַח וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה יִשְׁתֶּה וְעַל הָאָרֶץ יִישַׁן וְחַיֵּי צַעַר יִחְיֶה, כִּי אֲפִלּוּ פַּת בַּמֶּלַח וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה בְּהַרְחָבָה, וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ עִם כָּל זֶה לִהְיוֹת מְרֻצֶּה לִחְיוֹת חַיַּי צַעַר, אֲבָל כָּל זֶה הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כְּדֵי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם: 'וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל', אָז אִם עוֹשֶׂה כֵּן בְּוַדַּאי "אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ; אַשְׁרֶיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה" וַדַּאי. כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ חִיּוּת אֲמִתִּי מֵאַחַר שֶׁמְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לִסְבֹּל כָּל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה. וְזָכָה לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה לֹא נִבְרָא בִּשְׁבִיל נַחַת לְהִתְעַנֵּג בּוֹ; אַדְּרַבָּא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעַנֵּג בְּזֶה הָעוֹלָם – הוּא מָלֵא יִסּוּרִים וְכַעַס וּמַכְאוֹבוֹת וכנ"ל. רַק הוּא בּוֹרֵחַ מֵעֲמַל הָעוֹלָם הַזֶּה לַעֲמַל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הוּא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, אָז לֹא דַּי שֶׁיִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא עוֹלָם הַנִּצְחִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ עוֹלֶה כְּנֶגְדּוֹ אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן, אַף גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אַשְׁרֵי לוֹ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין טוֹב כְּמוֹ הַסֵּבֶל, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל הַסֵּבֶל שֶׁל יִסּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם כְּשֶׁבּוֹרֵחַ אֶל עֲמַל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְכַּנַּ"ל.

וְהַדְּבָרִים מְבֹאָרִים וּמוּבָנִים מְאֹד לְמִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַטְעוֹת אֶת עַצְמוֹ. כִּי מִי שֶׁמִּתְלוֹצֵץ מִדְּבָרִים כָּאֵלּוּ הוּא מִתְלוֹצֵץ רַק מֵעַצְמוֹ, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל עֲצוֹתֵינוּ הָאֲמִתִּיּוֹת וּפוֹנֶה עָרְפּוֹ אֲלֵיהֶם. כִּי הוּא רוֹצֶה רַק לִטְבֹּעַ בִּיוֵן מְצוּלַת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמִי יִמְחֶה בְּיָדוֹ, יֹאחֵז כָּל אֶחָד דַּרְכּוֹ, (תְּהִלִּים כ) "וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹקֵינוּ נַזְכִּיר".

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל עַל אֶחָד שֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה, וְכַוָּנַת רַבֵּנוּ ז"ל הָיָה לְהוֹצִיאוֹ מִמְּקוֹמוֹת שֶׁנִּטְבַּע בָּהֶם בְּמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אֲבָל אוֹתוֹ הָאִישׁ נָתַן כָּתֵף סוֹרֶרֶת וְחִזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא קִבֵּל דִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל בְּלִבּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם הוּא הֵבִין שֶׁדִּבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל אֲמִתִּיִּים וְנִפְלָאִים, אֲבָל לֹא רָצָה לְקַבְּלָם.

עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז"ל: זֶה הָאִישׁ דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁנִּטְבָּע בַּמַּיִם וְהוֹלֵךְ לְאִבּוּד, וּבָא אֶחָד וּפוֹשֵׁט יָדוֹ וְרוֹצֶה לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם, וְהוּא נוֹתֵן כָּתֵף סוֹרֶרֶת וּפוֹנֶה עָרְפּוֹ בְּעַזּוּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִתְפֹּס בּוֹ לְהוֹצִיאוֹ, וּבוֹרֵחַ מִן הַבָּא לְהַצִּילוֹ.
וּלְהַשּׁוֹמֵעַ יֻנְעַם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא:

 

[שפרה ר.]

אתה רגיל לזה שכל זוג צעיר ישר רוכש דירה
ולכן אתה מחליט ש'זה הדבר המוסכם בראש ישר'
אבל בכל העולם ברור שקודם כל שוכרים דירה
ורק אם מגיעים להון הדרוש לרכישת דירה,
ואפשר לעמוד בהוצאות הנדרשות לצד ההוצאות הנדרשות לחיי היומיום
אז רוכשים אותה
אחרת גרים בשכירות

נשמע נחמד, עד שאתה צריך עבור דירה כי היא קטנה מדי, ואז לעבור אחרי שנתיים כי השכירות קפצה (אולי גם המשכורת עלתה, אבל גם כל המשק עלה ולא רק השכירות), ואז גר בעוד דירה לא מדי גדולה כי לא תשלם שכירות על דירה גדולה יותר ממה שצריך, אבל עם התרחבות המשפחה תוך 4 שנים שוב צריך לעבור, ואז משתקעים ל -7 שנים ואז המשכיר מחליט למכור או לעבור לדירה, וזה בלי לדבר על כל הקפיצות מחיר ששוב היו, וגם תמיד יש דברים שמפריעים בדירה אבל לא שווה להשקיע כי זה זמני.

במשכנתא אתה משלם סכומים גבוהים אבל יש מקום מגורים יציב - דבר שהוא לא מותרות בכלל, ובסוף אתה נשאר עם נכס ביד.
בשכירות אין יציבות, הבית הוא זמני, וגם הכסף ששילמת בסוף לא משאיר אותך עם כלום ביד.

 

[S10]

הכל צריך להיות לפי היכולת.
יש לך יכולת לקנות בית ולעמוד בהחזרים תקנה.
אין לך- חשב מסלול מחדש.
הבעיה שאנשים קונים דירות שהן למעלה מיכולתם הכלכלית.

בכל העולם יש שכירות ארוכת טווח
פה בארץ השכירות ממש לא יציבה יכולה בבת אחת לעלות בעוד 1000 שקל
יכולים ביום בהיר סיום חוזה להחליט על מכירה

 

[אשג]

אמא שלי נוהגת לומר שהיום זוג שמתחתן נכנס לדירה הרבה יותר קטנה מאשר פעם עם הרבה יותר חפצים מפעם...
יש היום שפע שהרבה מהמותרות של פעם נהיו בסיס בכל בית אבל פעם זוג היה נכנס מיד לדירה משלהם והיום נדחפים כמה שנים ב30 מטר כי אין כסף לקנות דירות

 

[Sara led]

נשמע נחמד, עד שאתה צריך עבור דירה כי היא קטנה מדי, ואז לעבור אחרי שנתיים כי השכירות קפצה (אולי גם המשכורת עלתה, אבל גם כל המשק עלה ולא רק השכירות), ואז גר בעוד דירה לא מדי גדולה כי לא תשלם שכירות על דירה גדולה יותר ממה שצריך, אבל עם התרחבות המשפחה תוך 4 שנים שוב צריך לעבור, ואז משתקעים ל -7 שנים ואז המשכיר מחליט למכור או לעבור לדירה, וזה בלי לדבר על כל הקפיצות מחיר ששוב היו, וגם תמיד יש דברים שמפריעים בדירה אבל לא שווה להשקיע כי זה זמני.

במשכנתא אתה משלם סכומים גבוהים אבל יש מקום מגורים יציב - דבר שהוא לא מותרות בכלל, ובסוף אתה נשאר עם נכס ביד.
בשכירות אין יציבות, הבית הוא זמני, וגם הכסף ששילמת בסוף לא משאיר אותך עם כלום ביד.

גם בקניית דירה, מכירה כמה וכמה שהשתגעו וקנו, העיקר יציבות
ואחרי כמה שנים היו צריכים לעבור דירה כי היא נהייתה קטנה
ואחרי כמה שנים הצרכים השתנו והתלבטו אם לשפץ או לעבור וכן הלאה.
לעומתם אחרים שהתחתנו בתקופת זמן מקבילה וגרו בשכירות ארוכה ביציבות גדולה יותר.
לא שאני באה לומר לא לקנות דירות, מי שיש לו אפשרות, זה נהדר.
אבל להסתכל על זה כארובה ליציבות, זה לא נכון.

 

[גרד"ק]

בדקתם מחירי שכירות לאחרונה?
זה הולך ועולה בצורה מפחידה, (על דירות מגעילות..)
ממש לא חצי מחיר ממשכנתא..

 

[שפרה ר.]

גם בקניית דירה, מכירה כמה וכמה שהשתגעו וקנו, העיקר יציבות
ואחרי כמה שנים היו צריכים לעבור דירה כי היא נהייתה קטנה
ואחרי כמה שנים הצרכים השתנו והתלבטו אם לשפץ או לעבור וכן הלאה.
לעומתם אחרים שהתחתנו בתקופת זמן מקבילה וגרו בשכירות ארוכה ביציבות גדולה יותר.
לא שאני באה לומר לא לקנות דירות, מי שיש לו אפשרות, זה נהדר.
אבל להסתכל על זה כארובה ליציבות, זה לא נכון.

שום דבר הוא לא ערובה לכלום, אבל בהיגיון פשוט דירה קבועה משלך היא בדרך כלל יותר יציבה משכירות. כמובן שתמיד יש יוצאי דופן לשתי הכיוונים.

 

[Sara led]

שום דבר הוא לא ערובה לכלום, אבל בהיגיון פשוט דירה קבועה משלך היא בדרך כלל יותר יציבה משכירות. כמובן שתמיד יש יוצאי דופן לשתי הכיוונים.

מסכימה לגמרי.
יש כאלה שמסתכלים על זה כאל מתכון בטוח.
נכון שזה יכול להעלות את הסיכויים ליציבות.
אבל המקרים שדיברתי עליהם הם נפוצים מאד וממש לא יוצאי דופן.
לדעתי אנשים שקונים דירה וחונקים את עצמם בשביל זה, יש להם פחות יציבות ביומיום ושלווה מכאלה שחיים בשכירות בצורה נינוחה יותר.
ושוב, מי שיש לו את האפשרות, חד משמעית שיקנה!!!
רק צריך לראות את זה כתמונה רחבה ולא כפרט שמבטיח משהו בחיים.

 

[yonatanr]

נשמע נחמד, עד שאתה צריך עבור דירה כי היא קטנה מדי, ואז לעבור אחרי שנתיים כי השכירות קפצה (אולי גם המשכורת עלתה, אבל גם כל המשק עלה ולא רק השכירות), ואז גר בעוד דירה לא מדי גדולה כי לא תשלם שכירות על דירה גדולה יותר ממה שצריך, אבל עם התרחבות המשפחה תוך 4 שנים שוב צריך לעבור, ואז משתקעים ל -7 שנים ואז המשכיר מחליט למכור או לעבור לדירה, וזה בלי לדבר על כל הקפיצות מחיר ששוב היו, וגם תמיד יש דברים שמפריעים בדירה אבל לא שווה להשקיע כי זה זמני.

במשכנתא אתה משלם סכומים גבוהים אבל יש מקום מגורים יציב - דבר שהוא לא מותרות בכלל, ובסוף אתה נשאר עם נכס ביד.
בשכירות אין יציבות, הבית הוא זמני, וגם הכסף ששילמת בסוף לא משאיר אותך עם כלום ביד.

אכן יש חשיבות ליציבות בחיים
אבל מנגד גם יש חשיבות למרווח נשימה כלכלי,
שתוכל לחיות בכבוד ממה שנשאר לך אחרי הוצאות הדיור
ולכן במקום להחליט אוטומטית שהכי חשוב הוא לקנות דירה
ולשעבד לזה את כל החיים ואת כל המשאבים
צריך לשבת ולעשות החלטה מושכלת מה האפשרויות העומדות בפנינו
וכמה שווה לנו כל אפשרות

דירה שאתה גר בה היא לא באמת 'נכס' כל עוד אתה לא עומד למכור אותה
ובעוד שאם אתה גר בשכירות והמשפחה מתרחבת,
אתה פשוט יכול לעבור דירה לדירה גדולה יותר
הרי שבדירה אתה יכול להיכנס להוצאות ענקיות של מאות אלפי שקלים על הרחבת הדירה
הוצאות שלא יחזרו אליך בעתיד הקרוב

 

[די]

ובעוד שאם אתה גר בשכירות

בעיקרון שכירות זה כסף לפח (גם אחרי שמחשבנים את הכסף לפח של המשכנתא) אלא אם כן משקיעים את ההון העצמי וגם אז יש הרבה יותר סיכון ליפול בהשקעות לעומת רכישת דירה, ואף אחד כמעט לא יעשה הו"ק להשקעה על ההפרש בין קניה לשכירות.

 

[למדן בחסידות]

בכל העולם אנשים קונים בתים.
אולי בישראל יש אחוז קצת יותר גבוה.

לא נכון.
רוב העולם גרים בשכירות
שאל כל אברך אמרקאי.

 

[yonatanr]

בעיקרון שכירות זה כסף לפח (גם אחרי שמחשבנים את הכסף לפח של המשכנתא) אלא אם כן משקיעים את ההון העצמי וגם אז יש הרבה יותר סיכון ליפול בהשקעות לעומת רכישת דירה, ואף אחד כמעט לא יעשה הו"ק להשקעה על ההפרש בין קניה לשכירות.

גם אוכל זה 'כסף לפח'
האם זה אומר שכל משפחה צריכה בית עם חצר כדי לגדל בו ירקות ופירות?

בסופו של דבר משפחה צריכה דיור, והפתרון הפשוט הוא לחיות בשכירות
ואם הם עשו בדיקה ויש להם את האפשרות לקנות דירה לצד חיים שפויים
מסתבר שזה משתלם עבורם

 

[למדן בחסידות]

בדקתם מחירי שכירות לאחרונה?
זה הולך ועולה בצורה מפחידה, (על דירות מגעילות..)
ממש לא חצי מחיר ממשכנתא..

צא וחשוב בכל עיר בפני עצמה דירת 3 חדרים , 4 חדרים , 5 חדרים כמה עולה שכירות וכמה עולה משכנתא.
איני מדבר על יחידות 'סלח לי' של חדר אחד שמה לפעמים השכירות יותר מחצי מהמשכנתא.
אני מדבר רק על דירות נורמליות.
חוץ מההון עצמי הגבוה שצריך לשים מיד עם קניית הדירה במקום באיזה השקעה מניבה.
מה שכן , לזו"צ ההשקעה הכי טובה היא לקנות דירה כי אז הם מרוויחים את ההון עצמי מההורים , הם לא היו מקבלים את זה ללא קניית דירה