שיתוף מקודם מאסטרית בהורות אני כאן איתך! כל מה שרצית לשאול ולא היה לך את מי

[יוכבד פריינד]

אוהה! איזו נדיבות!!
שד' ישלם שכרך!

אשמח לשאול ואודה מאד על תשובה:
ילדה בת 4, בוגרת וממושמעת ב"ה.

א. גמילה ממוצץ בלילה (נדיר מאד ביום- בעת קושי רגשי משמעותי).
(וכנ"ל בקבוק בבוקר)
מרגישה כאילו זה סוג של קפה בשבילה- מקור ולהרעה וויסות רגשי עצמי.
מאחר והגבולות ברורים- בקבוק בבוקר, מוצץ רק במיטה
תוהה מתי השלב לגמול.

ב. גמילה מטיטול בלילה-
נגמלה מטיטול ממש מושלם, תוך יום בגיל 2.5 (מיוזמתה).
זרקנו את הטיטולים הנותרים.
אחרי כחודש וחצי בהם קמה יבשה גם בבוקר
התחילו הרטבות לילה (אולי בסמוך להתחלת שנה בגן)
ומאז ממש מתקשה לקום יבשה. עברנו לשימוש בתחתול.

לפני כחצי שנה, עשינו מבצע עם אופניים חדשות שחיכו לה והוכיחה את עצמה יפה מאד. שבוע וחצי קמה יבשה..
קיבלה את האופניים וחזרה להיות רטובה.
לא נשארה ברירה וחזרנו לתחתול.
אבל לפחות הבנו שלא מדובר בקושי ביולוגי אלא סוג של פינוק/ או שזה דרש ממנה הרבה מאד מאמץ- שבעבור אופניים ישנה דרוכה מאד..
לתת את הזמן? מבצע נוסף?

שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא

 

[יוכבד פריינד]

שאלה נוספת:
האמת שכבר התייאשתי, אבל אולי ממך תבוא הישועה...
איך ניתן לגמול ילדה מבקבוק? (לא של דייסה, אלא של פטל...)
מדובר בילדה בת שנתיים וחצי, שלא מסוגלת לישון בלי בקבוק (לפחות אם זה היה מים, אבל היא מתעקשת על פטל)
קמה בלילה לפחות 2-3 פעמים לעוד בקבוק של פטל...(היא לא אוהבת חלב/שוקו/קפה...)
מדובר בילדה שמכיוון שאין ולא היה לה מוצץ, היא מאוד מחוברת לבקבוק
והבקבוק הולך איתה לכל מקום (כמו מוצץ)
ולכן היא גם שותה כמויות מוגזמות של שתיה ממותקת,
כי זה אצלה סוג של מוצץ. אבל היא לא אוהבת סתם למצוץ, היא רוצה שיהיה בזה משקה ממותק...
הלוואי שיהיה לך רעיון איך לסיים עם זה אחת ולתמיד.

בוקר טוב יקרה!

אף פעם לא צריך להתייאש, את תעשי את ההשתדלות וה' יעזור!

בעקרון גמילה כל עוד שזה לא מפריע לתפקוד התקין של הילדה וזה מים לא הייתי מתערבת ונותנת לה להפסיק מתי שהיא רוצה
אבל כאן שמדובר במתוק שבאמת לא מומלץ בכלל ובפרט לא בשינה אז כן כדאי להרגיל אותה למים.

גם המקרה כזה דבר ראשון חשוב שתהיי ברורה מאוד עם עצמך ואז תצאי לפעול בשטח.

דבר ראשון תחשבי טוב, האם הילדה מסוגלת ברגע זה כשכ"כ רגילה וצמודה לבקבוק להפסיק עם זה ביום אחד?

אם התשובה שלך היא כן! אז את לוקחת נשימה עמוקה ופשוט מודיעה לה שמהיום אין בקבוק וכמובן שלוקחת בחשבון שזה יעלה לך בהתחלה בבכי או קושי בהירדמות בלילה וכד' אבל את משננת לעצמך שזה לטובתה ולכן את חזקה ורגועה מול זה מאמינה שתוך כמה ימים או שבוע בערך היא תתרגל, אפשר לנסות להביא לה איזה שמיכה מפנקת או משהוא אחר שיהיה תחליף...



אם התשובה שלך היא 'אין מצב להפסיק לה ביום אחד' (סביר שזו תהיה התשובה שלך)

כאן המקום להחליט עם עצמך איך את רוצה לעשות איתה את הגמילה בהדרגה, כמה פעמים ביום? באיזה מצבים? כמה שתיה בבקבוק וכו'

לדוג': את מחליטה שהבקבוק הוא רק לפני השינה ובבוקר וגם מהיום את ממלאה רק שליש בקבוק (כמובן שזה דוגמא ואת תחליטי מתי וכמה) מה שחשוב שיהיה כאן גבולות שזה בעצם מפסיק אצלה את ההתמכרות לזה וככה את שולטת על זה ויכולה להוריד לאט לאט.

הייתי ממליצה גם (מנסיון אישי) לעבור לפטל שקוף ואז לתת לה להרגיש שזה מתוק אחרי קצת זמן להחיל לרדת במינון של התרכיז לאט לאט כמו הפחתת הסוכר במוצרים שהיה בהדרגה וככה היא תתרגל לאט לאט לפחות מתוק עד שזה יהיה מים לבד.

אחרי שתגיע למים תתקדמי לשלב של הגמילה עצמה, (אני ממליצה לתת לה לבג להיגמל מזה) שזה גם אני בטוחה שיבוא יום ותפסיק עם זה, ולא תתחתן עם בקבוק בעז"ה


בהצלחה רבה!

 

[יוכבד פריינד]

אהובות בוקר טוב!
ראיתי את כל השאלות, לאט לאט מגיעה להכל בעז"ה אני עונה לפי הסדר אז תעקבו
גם השאלות שקיבלתי במייל האישי יקבלו כאן תשובה בעז"ה

משתדלת מתי שיש לי אפשרות לענות על עוד שאלה....

בנתיים תמשיכו לשאול ....

מתפללת שאזכה בס"ד להיות שליחה טובה!

 

[nech4]

שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא

יישר כח!!!
ממש בהיר וברור!!

אף פעם לא חשבתי להסתכל על מבצע בעיניים כאלו...
ממש מאיר עיניים!

תבורכי!

 

[nech4]

שלום יקרה!

גמילה ממוצץ ובקבוק
אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

אל תדאגי היא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ...

גמילה מטיטול בלילה
כמו שציינת הילדה הוכיחה לכם שהיא מסוגלת לשלוט על הגוף שלה וזה בהחלט מרגיע.
כאן המקום לשאול אותך כאמא האם מפריע לך התחתול כרגע?

אם מפריע לך אז ההחלטה בידיים שלך להוריד ולהציב לה עובדה שהיא כבר גדולה ומסוגלת להישאר יבשה ובאמת להאמין ולשדר לה שאת מאמינה בה שמסוגלת ובעז"ה זה יקרה, אבל זה בתנאי שאת באמת מאמינה שאין שום סיבה שתגרום לה לקום רטובה.

אם את לא מספיק בטוחה בזה וזה לא בוער לך הרגע, אז עדיף להשאיר, להרפות ולחכות שהיא תבקש את זה,
כמה שפחות לתת לזה מקום. פשוט לטפל בזה טכנית כמו שאת מכבסת לה את הבגדים.

ככל שזה יהיה פחות נושא ופחות יעסיק אותך זה יעזור לה להתנתק מהמצב העכשווי

לגבי מבצע כמו שראית זה עוזר זמנית אז פחות ממליצה,
בעצם כשאת עושה לה מבצע היא מבינה שזה לא מובן מאליו שהיא צריכה להיות יבשה....

בהצלחה ענקית!
אשמח לשמוע שקיבלת בהירות בנושא

אפשר רק לשאול עוד משהו?

היו שבועיים שהיתה בלי מוצץ בלילה
כי המוצץ נקרע חלקית ולא היה לה נעים איתו בפה.
ושמחנו שנגמלה.
ואח"כ מצאה עוד מוצץ קצת ישן
ולא ברור איך, גם לו נהיו קרעים בחלק החיצוני, לא בחיבור של הפטמה לפלסטיק (כלומר: ללא סכנת חנק ח"ו).

אמרנו שלא נקנה לה חדש כדי שימאס לה ממנו כמו מהקודם
אבל חושבת
שאם אין לנו בעיה אמיתית כרגע שתמשיך עם המוצץ בלילה
אולי נכון לקנות לה חדש, תקין.
השאה איזה מסר אנחנו מעבירים לה בזה
ואם כדאי
או באמת לנצל הזדמנות שבחר להתפטר מיוזמתה.

 

[ש.ב.א]

אם יש גבול ברור וזה לא מפריע לסדר היום
ולא גורם לה להיות מנותקת בגלל המוצץ וכד'

ההמלצה שלי לשחרר ולהשאיר את האחריות עליה בלבד!

ילד בן 4 שמסתובב כל היום עם מוצץ (חוץ מהת"ת כמובן) גם צריך לתת לו את האחריות?
ואם זה מפריע לצמיחה של השיניים?

 

[ש.ב.א]

התינוק של בן 10 חודשים יונק ומתעורר בלילה לאכול כל 3 שעות.
בנוסף לזה הוא מתעורר מדי פעם בבכי. אני מביאה לו מוצץ והוא ממשיך לישון.
הבעיה שישר כשהוא מתעורר הוא נעמד בעריסה ולא חוזר מעצמו לישון ולא מחפש לבד את המוצץ.
איך אפשר לעזור לו לישון שינה רציפה?

תודה רבה

 

[יוכבד פריינד]

אפשר רק לשאול עוד משהו?

היו שבועיים שהיתה בלי מוצץ בלילה
כי המוצץ נקרע חלקית ולא היה לה נעים איתו בפה.
ושמחנו שנגמלה.
ואח"כ מצאה עוד מוצץ קצת ישן
ולא ברור איך, גם לו נהיו קרעים בחלק החיצוני, לא בחיבור של הפטמה לפלסטיק (כלומר: ללא סכנת חנק ח"ו).

אמרנו שלא נקנה לה חדש כדי שימאס לה ממנו כמו מהקודם
אבל חושבת
שאם אין לנו בעיה אמיתית כרגע שתמשיך עם המוצץ בלילה
אולי נכון לקנות לה חדש, תקין.
השאה איזה מסר אנחנו מעבירים לה בזה
ואם כדאי
או באמת לנצל הזדמנות שבחר להתפטר מיוזמתה.

שאלה מצויינת!
זה חגמרי תלוי בהחלטה שלכם
ראשית כללי האם מתאים לכם שתמשיך עם המוצץ. או שאתם מעדיפים ורוצים שתיגמל כבר?
באמת יש כאן הזדמנות שתפסיק ככה על הדרך
אם היא מבקשת וממש קשה בלי אז תחליטו אם אתם רוצים לגמול אותה או כן לקנות חדש
אם היא לא מנדנדת רק צריכה להתרגל לזה שהיא בלי מוצץ, ועדיף לכם שתיגמל עכשיו אז אל תעשו מזה עסק. פשוט תתנו לה להתרגל למציאות החדשה.
כרגע זה מציאות שהמוצץ פגום. אתם לא עשיתם משהו שלא יהיה לה מוצץ
השדר שהיא תקבל תלוי במה שאתם תרגישו בפנים
אם לכם ברור שזה מה שנכון לה כרגע והיא לא מסכנה בזה שהמוצץ שלה סדוק, אז זה מה שהיא תרגיש והיא תהיה בסדר עם זה
אבל אם אתם תרגישו בפנים שהיא מסכנה, או איזה התעללות שלא קונים חדש. אז זה מה שתרגיש....
בהצלחה רבה!

 

[elish789]

אמא יקרה!

השאלה שלך כ"כ מוכרת ובטוחה שיש פה המון אימהות שמזדהות עם השאלה שלך...


המפתח להשכבה רגועה בלי לצעוק הוא לא הקול שלך – אלא הבהירות והביטחון שלך!

כשאמא לא לגמרי שלמה בפנים עם ההשכבה (“אולי הוא באמת רעב… אולי כן צריך עוד קצת מים…”)
הילדים מרגישים את זה מיד, וזה פותח פתח ל:
“רק לשתות”, “רק להגיד משהו”, “עוד רגע ..."

לעומת זאת, כשאת ברורה עם עצמך:
הם אכלו, שתו, התארגנו – ועכשיו זמן שינה נקודה!
ואת גם שלמה עם זה בפנים – את משדרת שקט וביטחון, וזה מה שעוזר לילדים להירגע ולשתף פעולה בעז"ה

מה תעשי בפועל?

תדאגי מראש: אוכל, שתייה, שירותים, חיבוק ונשיקה, תעדכני אותם מראש שעכשיו הזמן לאכול לשתות מה שצריך אחרי זה במיטה אין כלום

תודיעי: “עכשיו הולכים לישון" ממליצה להודיע כ10 דק' לפני שבעוד... נכנסים למיטה לישון, אפשר גם להראות על השעון כשהמחוג יהיה על ה '3' אתה נכנס למיטה, זה מכין את התת מודע למה שהולך להיות ועוזר לילד לשתף פעולה בעז"ה

אם ילד קם מהמיטה: את מצביעה עם האצבע לעבר החדר שלו (עדיף כמה שפחות מילים) או להגיד בענייניות וברוגע, עכשיו המקום שלך במיטה.
או אם מבקש משהו מהמיטה, את עונה ברוגע אבל בנחישות נגמר הזמן לזה עכשיו רק ישנים, לילה טוב!

כשאת תהיי בטוחה ושלמה במה שאת דורשת
הביטחון שלך יעשה את העבודה – לא העוצמה של הקול

בהצלחה רבה!

מחכה לשיתוף שלך איך היתה ההשכבה...

תודה על התשובה
וואו זה עבודה להיות שלמה בפנים.
ננסה להתחיל לתרגל את זה...

 

[am creative]

וואו איזה אשכול מדהים!!! תודה!
הבת שלי בת 3.5, נגמלה שנה שעברה באייר, הלך די בקלות ובהתחלה נגמלה גם בלילה. אח"כ ראיתי שקשה לי להעיר אותה בליחה לשרותים ובלי זה היא מרטיבה, ורוצה בקבוק... אז שחררתי בינתיים וחזרנו לטיטול.
אבל בחודשים האחרונים, לא זוכרת מתי בדיוק התחיל, היא מרטיבה מדי פעם, גם בגן ובמקומות אחרים. וכשצריכה היא קוראת לי שאבוא איתה בלחץ הרגע ואעזור לה... אני קצת מבולבלת, אשמח מאד לעצתך.

 

[קלינאית תקשורת]

תודה על כל התגובות המחכימות, קוראת, לומדת ונהנית.
חשוב לי להדגיש לגבי ענין הגמילה ממוצץ/בקבוק/אצבע- יש צורך להשקיע בפן רגשי ובפן הפיזי-תחושתי כדי לסגל גמילה נכונה. מומלץ בליווי קלינאית שמתמחה בתפקודי פה..
יש חשיבות רבה ממש לגמילה מוקדמת ככל האפשר- אז נכון שלא מתחתנים אם אצבע בפה (על אף שכבר ראיתי אישה נשואה באוטובוס...) אבל יש לכך השלכות- על מבנה הלסת, על הרגלי נשימה, על הגיינת פה, על צורת דיבור ובליעה ועוד.
לכן, לא ממליצה באופן גורף לחכות לכך שהילד יקח אחריות. כהורים יש גם לנו מקום לעזור לו לקחת את האחריות הזו...

 

[יוכבד פריינד]

תודה על התשובה
וואו זה עבודה להיות שלמה בפנים.
ננסה להתחיל לתרגל את זה...

בהחלט עבודה עבודה
ניסיתי ככה לתמצת על רגל אחת...
בקורס הארוך שלי עושים את העבודה לאט לאט, תהליך שלם
בהצלחה רבבה!

 

[יוכבד פריינד]

יוכבד,

איזה יופי לפגוש אותך כאן עם כל הידע והמיקצועיות שלך.



יש לי שאלה-

בת הארבע שלי, מתעוררת כמעט על לילה ובאה לישון איתי או עם אבא, מה עושים? איך מגרים את התופעה? זה כבר הופך למטרד

נעים לפגוש אותך כאן...
אני מבינה שאנחנו מכירות לפני אבל את אנונימית כאן...

ונעבור לשאלה שלך -
גם במקרה שלך הדבר הראשון זה בהירות עם עצמך!
תחשבי עם עצמך מה את באמת רוצה שיהיה? האם הילדה מסוגלת לישון לילה שלם במיטה שלה?
אם היא תתעורר אז את בטוחה ורגועה שהיא יכולה להמשיך לישון במיטה שלה?
אין לה שום סיבה למה לבוא למיטה של ההורים?
תנסי אפילו לשבת עם דף ועט ולבדוק איזה סדקים ז"א קולות פנימיים יכולים להתעורר אצלך באמצע הלילה כשהיא מתעוררת?

ברגע שיהיה לך ברור שלמרות הכל ובכל מצב המקום שלה בלילה זה במיטה שלה
אז תוכלי לשדר לה את זה כשהיא מתעוררת

ממליצה שמראש לפני שהילדה נרדמת בתחילת הלילה (כמובן אחרי שאת בטוחה וברורה עם עצמך לגמרי) תגידי לה ברוגע אבל בנחישות 'שמהיום היא ישנה "כל" הלילה במיטה שלה, גם אם היא מתעוררת בלילה היא ממשיכה לישון במיטה שלה.'

וכאן המקום שלך להחליט מראש מה את תעשי כשהיא מתעוררת, האם תשבי לידה כמה דק'?
או שתביאי לה משהו לשתות? תבדקי עם עצמך מה וכמה מתאים לך
זה חשוב בפרט בהתחלה שיעזור לילדה להתרגל לכלל החדש...

קחי בחשבון שבהחלט יכול להיות שיהיה לה קשה בהתחלה והיא תנסה בכל הכח, אבל את נשארת חזקה ורגועה כי את יודעת שאת עושה את הדבר הכי נכון ובריא לך ולילדה

בהצלחה רבה!
אל תשכחי לשתף אותנו איך היה לך לישון לילה שלם בלי אורחת במיטה...

 

[יוכבד פריינד]

תודה על כל התגובות המחכימות, קוראת, לומדת ונהנית.
חשוב לי להדגיש לגבי ענין הגמילה ממוצץ/בקבוק/אצבע- יש צורך להשקיע בפן רגשי ובפן הפיזי-תחושתי כדי לסגל גמילה נכונה. מומלץ בליווי קלינאית שמתמחה בתפקודי פה..
יש חשיבות רבה ממש לגמילה מוקדמת ככל האפשר- אז נכון שלא מתחתנים אם אצבע בפה (על אף שכבר ראיתי אישה נשואה באוטובוס...) אבל יש לכך השלכות- על מבנה הלסת, על הרגלי נשימה, על הגיינת פה, על צורת דיבור ובליעה ועוד.
לכן, לא ממליצה באופן גורף לחכות לכך שהילד יקח אחריות. כהורים יש גם לנו מקום לעזור לו לקחת את האחריות הזו...

ההערה שלך חשובה מאוד!
ואני רוצה לדייק
ראשית שימי לב לתשובות שלי ולא הזכתי בכלל אצבע בפה
וחשוב לציין שאני מכירה סבתות לנכדים שעדיין עם אצבע בפה
בהחלט אפשר לעמוד עם אצבע בפה מתחת החופה
עדיין להלחם בזה לא יעזור לילד להגמל מהאצבע
אני יכולה לתת דוגמא ממישהי שאני מכירה אישית ששיתפה אותי שהיא וברה טובה שלה היום עם אצבע בפה, ושתיהם רצו להיגמל מזה, אצלה ההורים שחררו וכלל לא התערבו בזה, היא אישית ניסתה בכל דרך עד שמרחה איזה משחה שעזרה לה... (היא כבר סבתא היום, לכאורה אם היה בתקופה שלנו היתה מבקשת מההורים טיפול רגשי...) ובאמת נגמלה לגמרי בכיתות הגבוהות של היסודי
לאומת זאת אצל החברה ההורים נלחמו וניסו לעשות כל מה שאפשר ועד היום היא עם אצבע בפה. היא הסבתא שדיברתי עליה בתחילת ההודעה.

אני מסכמת:
אצבע זה לא מוצץ ובקבוק!
עם מוצץ או בקבוק לא מגיעים לא רק לחתונה גם לבת/בר מצווה לא מגיעים עם זה...

גם אם אנחנו מבינות שזה לא בריא (ולכן ציינתי שחשוב שלא יפריע לתפקוד וכו') עדיין מלחמה לא תעזור
ולכן לכאורה עדיף לשחרר ולהרפות ואז הילד יגמל יותר מהר

בעז"ה

 

[יוכבד פריינד]

צהריים טובים אמהות יקרות!
הגיע הזמן להתייחס לשאלות שקיבלתי במייל....
אתחיל עכשיו ובכל הזדמנות שיש לי אעלה עוד אחד בעז"ה
מתפלל להיות בס"ד שליחה טובה!

 

[יוכבד פריינד]

אני רוצה לענות כאן על שאלה שקיבלתי באישי ובטוח יהיה לתועלת לעוד הרבה אימהות כאן

להלן השאלה של האמא:


הבן שלי ב ן6, מתוק וחכם.

ילד טוב באמת, רוצה לעשות טוב,

אבל מה לעשות שהוא סובל מבעיות קשב וריכוז,

והגם שאני יודעת שזה לא אשמתו-

נשפך לו, מתבלגן לו, נאבד לו

ואני אובדת עצות, ולפעמים מתוך תסכול כועסת עליו.

יותר מזה קשה לי שאני קוראת לו שוב, ושוב, ושוב, ושוב, ושוב

והוא לא עונה לי

עד שאני מרימה את קולי בצעקה חסרת אונים,

שמציפה בי ובו דמעות

אודה מאד לתשובתך!

תודה רבה


אמא יקרה!

ראשית חיבוק ענק!

באמת מאתגר כ"כ, התמודדות לא פשוטה שאת מרגישה שאין לך שליטה עליה

מצריך המון כוחות גם נפשית וגם פיזית, אשרייך!!!

אם הבנתי אותך נכון, השאלה שלך מתחלקת לשתיים

• זה שהוא גורם לבלגן גדול גורם לך לכעוס
• את קוראת לו שוב ושוב ואין מענה וכואב לך שזה בסוף נגמר בצעקה שמגיעה לדמעות ממש

אז נתחיל בזה שאת בנאדם ונורמלי שמצבים מסויימים יביאו אותך לכעס, את לא כועסת על הילד את כועסת על המצב וזה בסדר!

ברגע שתכילי את הרגשות שלך תראי איך שזה נרגע הרבה יותר מהר בעז"ה

קחי נשימה עמוקה... תני מקום לכעס ואז את השולטת עליו!


אני יכולה לתת לך טיפ שעוזר להרבה אימהות להתמודד עם הרבה יותר סבלנות בסיטואציות דומות לשלך

תנסי לבחור ילד אחר בבית שהוא אף פעם לא שופך או מאבד וכד' מה היית מגיבה לו בסיטואציה כזאת?
וכשהבן המתוק הזה שופך משהו תעצרי שניה ותדמייני שזה הילד טוב ירושלים השני, איך היית מגיבה לו?

בדיוק מה שהיית מגיבה לילד הרגיל באותו טון תגיבי לילד עם הקשב...

וכן יכול לעזור "אפקט החד פעמי" כל פעם שקורא תקלה לדמיין שזה חד פעמי,
בדר"כ למשהו שהוא לו מידי חוזר על עצמו יש לנו יותר כח סבל.

לגבי הנקודה השניה: את ניסית במקום לקרוא לילד מרחוק, פשוט לגשת אליו לתת לו יד ולהוביל אותו למקום שאת רוצה שיגיע?

פחות לדבר יותר להפעיל אותו פיזית, טכנית מתוך רוגע וענייניות.

אם עדיין יש לך שאלה אני כאן בשבילך בשמחה!

הרבה נחת ממנו ומכל המשפחה!

תגובה שקיבלתי לשאלה שהיתה במייל ומעלה כאן לתועלת כולן

להלן התגובה של האמא:
"קראתי את התשובה שלך,

איזו תשובה יפה ותומכת!

הלואי שאצליח עם אפקט החד"פ.

לגבי זה אני רוצה לשאול-

התסכול שלי שמציף אותי יותר,

זו תחושת כישלון שלי-

איזו אמא אני שלא מצליחה לשים לילד שלי גבולות.

הוא כבר גדול ועדין לוקח דברים מהמזווה בלי רשות.

תוך 2 דקות בית נקי יכול להפוך לסדום ועמורה, בהינף יד ובחוסר שימת לב שלו.

די ברור לי שבכיתה זה לא קורה לו באותו סדר גודל.

וזה כואב לי.



לגבי הלקרוא לו- נכון, אני ניגשת אליו, עם מגע ונסיון ליצור קשר עין,

אפילו עם עיסוי ותחושה עמוקה.

מאד קשה להוציא אותו מהבועה שבה הוא נמצא.

ב"ה יש לי בית מבורך בקטנטנים,

ואין לי את הפניות והסבלנות במירוץ של חלקים לחוצים בסדר היום,

כמו שעת ההשכבה,

לגשת אליו וכו'.

אשמח להדרכתך.

תודה רבה מאד,

תבורכי!!!

עצם זה שיש מי שמקשיב כבר עוזר."

עד כאן התגובה של האמא.

ולתשובה שלי:

אני מבינה מאוד את התסכול שלך,

שימי לב איך שאחרי שאנחנו מנסות לסדר את החלק הטכני צף לנו הסיבה האמיתית והעמוקה לתסכול הגדול.

דבר ראשון: שנני לעצמך את המשפט הבא, כי זו עובדה וחשוב שתפנימי את זה חזק!

"את האמא הכי מדוייקת לילד שלך ולילד הזה דווקא" (העליתי כאן באחת התגובות הקודמות את המשפט הזה בקובץ שממליצה לך להדפיס אותו)

אין שום אמא אחרת שמתאימה לגדל אותו עם האתגר הספציפי שלו

הקב"ה הפקיד אותו בידיים שלך יחד עם מזוודה של מעלות ובאותה נשימה גם חסרונות

הוא נתן לך את זה כי הוא סומך עליך שאת הכי מתאימה לפרוייקט הזה!

אז תתפחי לעצמך על השכם וכל פעם שהנקיפות מצפון האלה קופצות לך תראי את המשפט הזה מול העיניים והוא יתן לך כח במקום להיות בתוך הרגשות אשמה אז לקחת אחריות ולחשוב איך את כן יכולה להשתפר לפעם הבאה.

כדי שתוכלי להציב גבול חזק הכלל הראשון שאת תאמיני בסמכות שלך והגבול יהיה ברור לך

אחרי זה זה כבר יזרום בקלות בעז"ה


לגבי זה שאין לך אפשרות מבחינה טכנית כל הזמן לגשת אליו

אני ממליצה שתבחרי כמה דברים בודדים ששם את חייבת את השת"פ שלו מיד ושם כן תגשי אליו ישירות ותזיזי אותו פיזית זה ילך לך הרבה יותר מהר מלנסות להעיר אותו בדיבור ורק אח"כ פיזית



המון המון הצלחה וס"ד

שבוע הבא אני מתחילה סדנא קצרה של 3 מפגשים בזום שיכול לתת לך המון כח באמהות בעז"ה

מצרפת את הפרטים בהודעה הבאה

מחכה לך שם...

 

[יוכבד פריינד]

קיבלתי שאלות בפרטי על ליווי שלי...
אז החלטתי לעלות לכאן את הפרטים לסדנה הבאה

הזדמנות אחרונה לפני פסח!!!

הסדנה "אמא במודעות"
יוצאת שוב לדרך בסייעתא דשמיא

עכשיו כשהשגרה עדיין באמצע
רגע לפני שאנחנו צוללות לפורים פסח...
זה בדיוק הזמן לעצור רגע –

ולתת לעצמך זמן של חיזוק, בהירות וכלים

3 מפגשי זום קצרים, ממוקדים ומלאים בתוכן ותרגול

מפגש 1 – תביני מה באמת חוסם אותך באמהות ותחזקי את הערך שלך כאמא

מפגש 2 – תשחררי עומס מיותר ותגלי מה באחריות שלך ומה באחריות של הילד

מפגש 3 – תלמדי את הדרך לראות את החיובי גם בילדים המאתגרים

בכל מפגש: עבודה מעשית ודמיון מודרך בשיטת NLP

הפתיחה בעז"ה: יום שלישי 10/2 | 21:00 בערב
כל מפגש – למשך שעה וחצי
זום | קבוצה קטנה ואינטימית
יודעת לנצל הזדמנויות?!
מחיר מיוחד למגיעות מפרוג
290 ש"ח בלבד לכל המפגשים במקום 390 ש"ח
כמה דרכים לשריין מקום
1. תגובה להודעה הזאת עם שם וטלפון
2. ליצור איתי קשר בטלפון 0527649293
3. לשלוח אלי מייל עם שם וטלפון y7649293 ג'ימייל...
מחכה לך בחום
יוכבד❤‍

 

[מלכה פשוטה]

דבר ראשון תודה על התשובות, אני עוקבת וזה מעניין ומחכים אותי מאד.
רציתי לשאול, הסדנא שלך מתאימה גם לאמא לילדים קטנים? שנה עד שלוש?
כי יש לי כל כך הרבה שאלות... וכל כך הרבה התלבטויות... וכל כך הרבה מצפון...
ואני אומרת לעצמי- אם זה ככה בגילאים הקטנים, אז מה יהיה בהמשך?

 

[יוכבד פריינד]

דבר ראשון תודה על התשובות, אני עוקבת וזה מעניין ומחכים אותי מאד.
רציתי לשאול, הסדנא שלך מתאימה גם לאמא לילדים קטנים? שנה עד שלוש?
כי יש לי כל כך הרבה שאלות... וכל כך הרבה התלבטויות... וכל כך הרבה מצפון...
ואני אומרת לעצמי- אם זה ככה בגילאים הקטנים, אז מה יהיה בהמשך?

שלום מלכה!
הסדנה מתאימה לכל אמא שיש לה כבר ילד ולא משנה הגיל
אני מלווה אמהות לתינוק אחד ובאותה מידה אימהות לילדים נשואים

אני כן ממליצה לעשות את זה כשהם קטנים, אז כל הבית ניבנה בצורה בריאה מלכתחילה כשהם גדלים הרבה יותר קל בעז"ה

מחכה לך בסדנה

 

[דרך חדשה]

וואו איזה שירות מדהים ולב חם! תודה רבה
ולשאלתי -
בני בן ה3.5 (חמישי במשפחה) כבר אחרי גמילה שהיתה ארוכה ומתישה, ועדיין מרטיב ומלכלך שוב ושוב. ואני מתוסכלת.....
הוא כבר יודע לזהות בעצמו את הצורך בודאות, יודע ללכת לשירותים אבל לעיתים (די קרובות) מחליט לשחרר.
ניסינו בטוב, ניסינו בקשוח, לא עוזר....
מה עושים?? (לא מדברת על הלילה ששם בכלל עוד לא התחלנו לנסות)
אשמח למענה