דרוש מידע פרוייקט דיור ברמלה לבוגרי ישיבת עטרת שלמה

הסיפור העיקרי כאן זה ההימור המסוים על ה 400,000 כשאין צפי ברור או תכנית מאושרת.
אם באמת יש ערבות בנקאית זה לא הימור אלא נעילת הכסף במקום לא מוצלח לזמן לא ידוע. לכן צריך מנגנון ברור בחוזה מתי איך ולמה הכסף מוחזר אם לא כל הדירות נבנות.
 
הטענה שלי מדברת גם על אחרי שסיים המשכיר את המשכנתא שלו, כשיש לו רווח כביכול 'נקי', גם אז, בסביבת הריבית דהיום המשכיר מפסיד, כי עלות הכסף המושקע בדירתו גבוה מתקבולת השכירות וכמו שפירטתי.
יש יתרונות לדירה להשקעה לעומת השקעה בשוק ההון וכדומה:
1. אין מס על שכירות.
2. הכסף קבור בקירות שזה קצת חיסרון אבל גם מעלה שאי אפשר לממש במהירות בירידות (לעומת שוק ההון שהרבה מוכרים בהפסד במקרה ירידות).
3. הרבה פעמים קונים עם משכנתא וחייבים לשלם משכנתא, לעומת שוק ההון אמנם אפשר לעשות הו"ק אבל זה לא אותו דבר.
4. גם שוק ההון יכול לרדת. תכלס לפי העבר, נראה לי יותר אנשים השקיעו בדירות והרוויחו לעומת אילו שהשקיעו בדרכים אחרות והפסידו בגלל סיבות כאלו ואחרות. אבל הדיון הזה כבר חורג מנושא האשכול.
ולא בדיוק הבנתי מה אתם אומרים. תכלס אתם מסכימים שאין עדיפות לפרויקט הזה ברמלה לעומת דירה מוכנה באחיסמך?
 
מעניין כמה מקבלים אותם מבינים הנוהגים לצאת נגד כל פרויקט כאן

הרי זה ברור שלציבור הרחב הוא מוכר כאן לוקש במחיר גבוהה במיוחד
הרי זה ברור שדירה שם בלי רווח יזמי אמור להגיע למקסימום ל1.6 מיליון מה שאומר שההנחה שנותנים לבוגרים מסתכם במקסימום ב200,000 ש"ח
הרי זה ברור שמדובר כאן בתב"ע לא מאושרת
הרי זה ברור שאין כאן שום דבר ברור כרגע
הרי זה ברור שאפילו היזמים הגדולים שמובילים כאן את האירוע וגם הראש ישיבה הגדול בחיים לא אכלסו פרויקטים כאלה
הרי זה ברור שאין התחייבות ממשי לזמנים ותאריכים כך שבינתיים כולם מפסידים כספים
 
מעניין כמה מקבלים אותם מבינים הנוהגים לצאת נגד כל פרויקט כאן
הרי זה ברור שלציבור הרחב הוא מוכר כאן לוקש במחיר גבוהה במיוחד
הרי זה ברור שדירה שם בלי רווח יזמי אמור להגיע למקסימום ל1.6 מיליון מה שאומר שההנחה שנותנים לבוגרים מסתכם במקסימום ב300,000 ש"ח
הרי זה ברור שמדובר כאן בתב"ע לא מאושרת
הרי זה ברור שאין כאן שום דבר ברור כרגע
הרי זה ברור שאפילו היזמים הגדולים שמובילים כאן את האירוע וגם הראש ישיבה הגדול בחיים לא אכלסו פרויקטים כאלה
הרי זה ברור שאין התחייבות ממשי לזמנים ותאריכים כך שבינתיים כולם מפסידים כספים
אני לא יודע למי אתה מתכוון. אנחנו כל הזמן מעלים פה את כל הבעיות הללו, זה לא מספיק לך?
אתה מתכוון למישהו ספציפי?
 
יש יתרונות לדירה להשקעה לעומת השקעה בשוק ההון וכדומה:
1. אין מס על שכירות.
2. הכסף קבור בקירות שזה קצת חיסרון אבל גם מעלה שאי אפשר לממש במהירות בירידות (לעומת שוק ההון שהרבה מוכרים בהפסד במקרה ירידות).
3. הרבה פעמים קונים עם משכנתא וחייבים לשלם משכנתא, לעומת שוק ההון אמנם אפשר לעשות הו"ק אבל זה לא אותו דבר.
4. גם שוק ההון יכול לרדת. תכלס לפי העבר, נראה לי יותר אנשים השקיעו בדירות והרוויחו לעומת אילו שהשקיעו בדרכים אחרות והפסידו בגלל סיבות כאלו ואחרות. אבל הדיון הזה כבר חורג מנושא האשכול.
ולא בדיוק הבנתי מה אתם אומרים. תכלס אתם מסכימים שאין עדיפות לפרויקט הזה ברמלה לעומת דירה מוכנה באחיסמך?
יש מס על שכירות... כמובן מסכום מסוים
 
יש יתרונות לדירה להשקעה לעומת השקעה בשוק ההון וכדומה:
1. אין מס על שכירות.
2. הכסף קבור בקירות שזה קצת חיסרון אבל גם מעלה שאי אפשר לממש במהירות בירידות (לעומת שוק ההון שהרבה מוכרים בהפסד במקרה ירידות).
3. הרבה פעמים קונים עם משכנתא וחייבים לשלם משכנתא, לעומת שוק ההון אמנם אפשר לעשות הו"ק אבל זה לא אותו דבר.
4. גם שוק ההון יכול לרדת. תכלס לפי העבר, נראה לי יותר אנשים השקיעו בדירות והרוויחו לעומת אילו שהשקיעו בדרכים אחרות והפסידו בגלל סיבות כאלו ואחרות. אבל הדיון הזה כבר חורג מנושא האשכול.
ולא בדיוק הבנתי מה אתם אומרים. תכלס אתם מסכימים שאין עדיפות לפרויקט הזה ברמלה לעומת דירה מוכנה באחיסמך?
החשבון שלך מול השקעה בשוק ההון הוא נכון, ולכן אין להשוות אליו.
ההשוואה היא לכסף חסר סיכון, דהיינו ריבית שאפשר לקבל מהבנק.

לגבי עצם השאלה מול דירה באחיסמך, צריך קודם לוודא מה הפער האמיתי במחיר, דהיינו האם משלמים ברמלה על מחסן או שהוא כלול, האם מחשבים את החנייה כי באחיסמך יש מקום לחנות או שבגלל שכאן החנייה היא בבעלות צריך להשוות לפרוייקט רגיל, נגיד פסטורל באחיסמך, שאין לי מוש מה קורה שם, אבל בדר"כ משלמים על חנייה.

זה גם קצת בעייתי להשוות לפרוייקט שיש בו דירה פה ושם למכירה, אבל בפועל לא יכול להיות כיום פתרון *ציבורי* כי לא עומד כולו למכירה.

ככל שדירה כאן נחשיב כעולה 1,500,000 כמו שנראה לי נכון להחשיב, אז הפער הזה לא נסגר וכמו שביארתי בארוכה.
 
הרי זה ברור שמדובר כאן בתב"ע לא מאושרת
הרי זה ברור שאין כאן שום דבר ברור כרגע
הרי זה ברור שאפילו היזמים הגדולים שמובילים כאן את האירוע וגם הראש ישיבה הגדול בחיים לא אכלסו פרויקטים כאלה
הרי זה ברור שאין התחייבות ממשי לזמנים ותאריכים כך שבינתיים כולם מפסידים כספים
רק להדגיש שלטענתם הם מתבססים על התב"ע המאושרת (אפשר לקבל על פיה היתרי חפירה), ואת ההקלות שהם מבקשים אפשר לטענתם לקבל בסמכות מקומית בעירייה.
כך שלטענתם זה שנה-שנה וחצי תוכניות, ועוד 3-3.5 שנים בניה.
 
אני לא יודע למי אתה מתכוון. אנחנו כל הזמן מעלים פה את כל הבעיות הללו, זה לא מספיק לך?
אתה מתכוון למישהו ספציפי?
לא מדבר עליך אלא מדבר על אלה מהפורום שלא רק שלא תוקפים אלא נלחמים בעד להסביר למה זה כן טוב
 
א. בלוד יש רציחות אבל לא ראיתי מישהו משכונת גני איילון שעזב בגלל זה.
אנשים לא עוזבים כי אין להם כסף לעזוב... זו אוכלוסייה מבוגרת וחלשה...
לפני כ30 שנה שהתחילו לבנות את מודיעין כל מי שיכל ברח ומאז נשארו רק החלשים

בשכונות החדשות שמנותקות מהעיר כמו מצליח \אחיסמך \ נופי בן שמן המצב הרבה יותר טוב
אבל ברגע שהערבים מתחילים להיכנס המחירים צונחים

ברובע הבין לאומי שרק התחיל להיבנות כבר נכנסו ערבים והם הורסים את השכונה
 
באחיסמך מקום מבוסס יש ב1,900,000 ש"ח דירה מוכנה שכונה ברורה בלי להתחייב לא למכור
חוזרים על הטענה הזו שוב ושוב.
אבל א. כמה דירות כבר יש שם למכירה? לצורך ההמחשה, קראו את דבריך 10 אנשים, ורצו לקנות את הדירות העומדות למכירה באחיסמך. כעת מה תייעץ ל790 הבאים שמסתפקים על רמלה, לקנות או לא?
ב. וזו הנקודה והפיל החיובי שבחדר, שמשום מה מתעלמים ממנו. ישנם רבים מאוד וטובים, שיש להם נניח 500,000 הון עצמי. בשביל הדירה באחיסמך הם צריכים משכנתא של 1400,000 שרוב הזוצים לא יכולים להוציא או לעמוד בהחזרים. אבל במיליון הרבה יותר יכולים איכשהוא לעמוד. וכך דירה במרכז שהייתה מושג שחסום לרוב הזוצים נפתחה להרבה יותר מהם.

נ"ב א. אין לי קשר או רווח מהפרויקט. (הייתי בכנס כדי לעזור לקרוב שמתלבט.)
ב. אני גבר שכותב בניק של אשתו כמנהג הנהוג כאן לפעמים.
 
דירות 4 חדרים חדשות עם מרפסת ומחסן בשכונה חרדית במרכז הארץ אין פחות מ-2
כך שההנחה היא מעל חצי מיליון ש"ח
אבל במיליון הרבה יותר יכולים איכשהוא לעמוד.
לא הבנתי למה כולם חושבים שברמלה זה יעלה 1.5 מיליון.
שטח דירה הוא בערך 98 מ"ר+מרפסת בערך 15 מ"ר (מחושב לפי 50%)+מחסן 7 מ"ר שכנראה ישלמו עליו+חניה לכל אדם נורמאלי שלא רוצה להתחייב כל החיים לא לקנות רכב בשכונה כזו.
המחיר ברמלה בשכונה של עטרת שלמה יוצא 1,720,000 ש"ח.
תוסיף מדד עוד כמה עשרות אלפים אתה מגיע לכמעט 1.8 מיליון. וזה לפני שנות השכירות ולא בטוח שהעסקה תצליח ובינתיים אתה תקוע בעסקה הזו ולא משתתף בהגרלות דירה בהנחה בקריית גת מערב 1500 דירות לפי 850 אלף ש"ח ל3 חדרים. או אם יעשו בינתיים עוד פרויקט כמו עכו לא תוכל להשתתף. ואז עוד שנתיים יגידו בסוף התוכנית החדשה לא עברה ויחזירו את הכסף...
באחיסמך אפשר לקנות היום 4 חדרים מוכנה ב1.88 מיליון.
 
בקריית גת מערב 1500 דירות לפי 850 אלף ש"ח ל3 חדרים.

קריית גת מערב זה בדרום, רמלה זה בתוך גוש דן.
א"א לדעת שזה יהיה חרדי,
כי אין סיבה שהחילונים לא יזכו שם ולחסידים אין כסף לקנות שם (אין שום קהילה שהולכת לשם, אפילו מביאן חצי פרשו),
אפילו שזה יהיה חלקי כן חרדי אתה לא יודע מי יגור שם פה זה כולם בני ישיבות,
אתה משווה 3 חדרים ל 4 חדרים,
וגם בק"ג מערב אתה יוכל לזכות (אם בכלל) באותו מידה ב 5 חדרים או בפנטהאוס ענק.
 
נערך לאחרונה ב:
אנשים לא עוזבים כי אין להם כסף לעזוב... זו אוכלוסייה מבוגרת וחלשה...
לפני כ30 שנה שהתחילו לבנות את מודיעין כל מי שיכל ברח ומאז נשארו רק החלשים

בשכונות החדשות שמנותקות מהעיר כמו מצליח \אחיסמך \ נופי בן שמן המצב הרבה יותר טוב
אבל ברגע שהערבים מתחילים להיכנס המחירים צונחים

ברובע הבין לאומי שרק התחיל להיבנות כבר נכנסו ערבים והם הורסים את השכונה
אין ברובע הבינלאומי אכלוס בכלל.
אבני דרך זה בגני אביב וגם שם רוב מוחלט של דתי לאומי חזק.
 
קריית גת מערב זה בדרום, רמלה זה בתוך גוש דן
א"א לדעת שזה יהיה חרדי
כי אין סיבה שהחילונים לא יזכו שם ולחסידים אין כסף לקנות שם(אין שום קהילה שהולכת לשם, אפילו מביאן חצי פרשו)
אפילו שזה יהיה חלקי כן חרדי אתה לא יודע מי יגור שם פה זה כולם בני ישיבות
אתה משווה 3 חדרים ל 4 חדרים
וגם בק"ג מערב אתה יוכל לזכות (אם בכלל) באותו מידה ב 5 חדרים או בפנטהאוס ענק
בית שמש יותר יקרה מאחיסמך גם לציבור הליטאי.
קריית גת מערב תהיה העיר החרדית הבאה לאכזבתם של חוזי "תם עידן הערים החרדיות".
בקריית גת מערב בהגרלות תקבל 5 חדרים ענקית במחיר של 4 חדרים קטנה ברמלה.
קריית גת מערב תהיה עם בערך פי 10 חרדים מרמלה שזה משפיע על כל תחומי החיים.
כאמור מי שמעדיף דווקא שכונה ליטאית נטו יכול ללכת לאחיסמך כמעט באותו מחיר של רמלה.
אפשר גם לעשות אקזיט על דירה בהנחה.
הנושא כאן הוא לא קריית גת מערב, אלא הרעיון שהכסף שלך קבור בפרויקט ואתה לא יכול להשתתף בהזדמנויות שוות אחרות גם במקרה שבסוף הפרויקט ברמלה לא מצליח.
 
בית שמש יותר יקרה מאחיסמך גם לציבור הליטאי.
היא באמת לא כ"כ מבוקשת אצל הליטאים
קריית גת מערב תהיה העיר החרדית הבאה לאכזבתם של חוזי "תם עידן הערים החרדיות".
הלוואי, לבנתיים היא בכלל לא בכיוון
אין מי שיקנה במקום כזה מחיר הזה בוודאי שלא חסידים
בקריית גת מערב בהגרלות תקבל 5 חדרים ענקית במחיר של 4 חדרים קטנה ברמלה.
אם תגריל, וגם אז הבדל יחסית קטן למ"ר
קריית גת מערב תהיה עם בערך פי 10 חרדים מרמלה שזה משפיע על כל תחומי החיים.
גם בהר יונה יהיה כפול 10
כאמור מי שמעדיף דווקא שכונה ליטאית נטו יכול ללכת לאחיסמך כמעט באותו מחיר של רמלה.
נכון
אפשר גם לעשות אקזיט על דירה בהנחה.
הנושא כאן הוא לא קריית גת מערב, אלא הרעיון שהכסף שלך קבור בפרויקט ואתה לא יכול להשתתף בהזדמנויות שוות אחרות גם במקרה שבסוף הפרויקט ברמלה לא מצליח.
מסכים אני לא רואה סיבה למה לא לקנות באחיסמך
אולי יש פה את האווירה של משהו חדש עם החלום של לגור בקריית חסידות טעלז:)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה