המצב של פינוי האשפה והפחים השבורים שמונחים באמצע המדרכות מוכר לכולם.
מקובל לחשוב שזה המצב והוא לא ניתן לשינוי כי ככה זה בבני ברק.
ברצוני להצביע על 2 תופעות מוזרות שגורמות לרוב הבעיות ופתרון שלהם יכול לשנות את המצב כמעט מקצה לקצה.
תופעה מס' 1:
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.
מילא פעם כשהמצב הכלכלי של העייריה היה קשה הייתה לזה איזושהי הצדקה, אבל היום עם כל ההכנסות האדירות מהמגדלים, כמה יעלה לעירייה לקחת אחריות על הנושא ????
הסיבה שהם לא עושים את זה, היא כולם התייאשו וחושבים שאין מה לעשות.
תופעה מס' 2:
בעיר נורמלית, פינוי האשפה מתבצע בפעם אחת, הפועלים מוציאים את הפח ישירות למשאית האשפה ודואגים שכל האשפה תגיע למשאית, ומחזירים אחריה את כל הפחים למקום ולא נשאר זכר שהיה כאן פינוי.
בבני ברק זה בערך 4 שלבים:
שלב א': אי שם בשעות הלילה יש את "מוציא הפחים" התפקיד שלו להוציא את הפח מחדר האשפה/חצר/קצה המדרכה, אל מרכז המדרכה כדי שיהיה נגיש למשאית האשפה.
התפקיד שלו כולל רק את הפח עצמו, אשפה שגלשה מהפח או הונחה לידו לא קשורה אליו כלל, כמו כן במהלך הוצאת הפח לעיתים נופלת ממנו אשפה למדרכה, וגם זה לא קשור אליו.
עד להגעת המשאית הפחים יכולים לעמוד במשך שעות לא מעטות באמצע המדרכה על כל המשתמע מכך.
שלב ב': משאית האשפה מגיעה הפועלים מרוקנים את הפחים למשאית, ומחזירים אותם למרכז המדרכה.
שלב ג': כמה שעות אחר כך מגיע אותו "מוציא הפחים" ומחזיר אותם חזרה למקום, ושוב האחריות שלו היא רק לפח עצמו ולא לכל מה שמסביב...
שלב ד': יש פקחים שעוברים ודואגים ששאריות האשפה שנשארו על המדרכות ינוקו באיזה שלב.
אולי הגיע הזמן לשנות את נוהל חלם הזה.....
הנושאים החמים
Reactions: שמואלזון1 //