בקשה האם מצב האשפה בבני ברק הוא גזירת גורל?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
המצב של פינוי האשפה והפחים השבורים שמונחים באמצע המדרכות מוכר לכולם.
מקובל לחשוב שזה המצב והוא לא ניתן לשינוי כי ככה זה בבני ברק.
ברצוני להצביע על 2 תופעות מוזרות שגורמות לרוב הבעיות ופתרון שלהם יכול לשנות את המצב כמעט מקצה לקצה.

תופעה מס' 1:
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.

מילא פעם כשהמצב הכלכלי של העייריה היה קשה הייתה לזה איזושהי הצדקה, אבל היום עם כל ההכנסות האדירות מהמגדלים, כמה יעלה לעירייה לקחת אחריות על הנושא ????
הסיבה שהם לא עושים את זה, היא כולם התייאשו וחושבים שאין מה לעשות.

תופעה מס' 2:
בעיר נורמלית, פינוי האשפה מתבצע בפעם אחת, הפועלים מוציאים את הפח ישירות למשאית האשפה ודואגים שכל האשפה תגיע למשאית, ומחזירים אחריה את כל הפחים למקום ולא נשאר זכר שהיה כאן פינוי.
בבני ברק זה בערך 4 שלבים:
שלב א': אי שם בשעות הלילה יש את "מוציא הפחים" התפקיד שלו להוציא את הפח מחדר האשפה/חצר/קצה המדרכה, אל מרכז המדרכה כדי שיהיה נגיש למשאית האשפה.
התפקיד שלו כולל רק את הפח עצמו, אשפה שגלשה מהפח או הונחה לידו לא קשורה אליו כלל, כמו כן במהלך הוצאת הפח לעיתים נופלת ממנו אשפה למדרכה, וגם זה לא קשור אליו.
עד להגעת המשאית הפחים יכולים לעמוד במשך שעות לא מעטות באמצע המדרכה על כל המשתמע מכך.
שלב ב': משאית האשפה מגיעה הפועלים מרוקנים את הפחים למשאית, ומחזירים אותם למרכז המדרכה.
שלב ג': כמה שעות אחר כך מגיע אותו "מוציא הפחים" ומחזיר אותם חזרה למקום, ושוב האחריות שלו היא רק לפח עצמו ולא לכל מה שמסביב...
שלב ד': יש פקחים שעוברים ודואגים ששאריות האשפה שנשארו על המדרכות ינוקו באיזה שלב.

אולי הגיע הזמן לשנות את נוהל חלם הזה.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני מירושלים ופשוט בשוק מהתאורים הללו!!
לא ידעתי שיש כיום עיר שככה מתנהלת.
אולי שמשה לאון יבוא להיות ראש עיר בבני ברק לשנה שנתיים ויעשה שם סדר.
או שיבואו לירושלים ללמוד כיצד מנהלים עיר
ירושלים היא עיר מצוחצחת ונקיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני מקווה מאוד שמשהו ישתנה בקרוב. שמעתי שגם בעירייה הנושא נמצא כעת על סדר היום, ויש מקום לתקווה שיתחילו לקדם פתרונות מודרניים ומתאימים יותר לצרכיה של העיר כיום.
ככל והנושא יעלה כאן יותר פעמים עם יותר תגובות יש אולי סיכוי לשינוי.
כי הנקודות שהצבעתי עליהן ניתנות לשינוי בקלות
אין לעירייה בעיה תקציבית לפתור את הבעיות הללו.
הבעיה היא קיבוע מחשבתי.
אף אחד לא רואה בזה בעיה בבני ברק, כי ככה זה.
ככל ויהיו כאן עוד ועוד תגובות זה יגיע לעירייה ואולי מישהו שם רק יחשוב טיפה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
המצב של פינוי האשפה והפחים השבורים שמונחים באמצע המדרכות מוכר לכולם.
מקובל לחשוב שזה המצב והוא לא ניתן לשינוי כי ככה זה בבני ברק.
ברצוני להצביע על 2 תופעות מוזרות שגורמות לרוב הבעיות ופתרון שלהם יכול לשנות את המצב כמעט מקצה לקצה.

תופעה מס' 1:
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.

מילא פעם כשהמצב הכלכלי של העייריה היה קשה הייתה לזה איזושהי הצדקה, אבל היום עם כל ההכנסות האדירות מהמגדלים, כמה יעלה לעירייה לקחת אחריות על הנושא ????
הסיבה שהם לא עושים את זה, היא כולם התייאשו וחושבים שאין מה לעשות.

תופעה מס' 2:
בעיר נורמלית, פינוי האשפה מתבצע בפעם אחת, הפועלים מוציאים את הפח ישירות למשאית האשפה ודואגים שכל האשפה תגיע למשאית, ומחזירים אחריה את כל הפחים למקום ולא נשאר זכר שהיה כאן פינוי.
בבני ברק זה בערך 4 שלבים:
שלב א': אי שם בשעות הלילה יש את "מוציא הפחים" התפקיד שלו להוציא את הפח מחדר האשפה/חצר/קצה המדרכה, אל מרכז המדרכה כדי שיהיה נגיש למשאית האשפה.
התפקיד שלו כולל רק את הפח עצמו, אשפה שגלשה מהפח או הונחה לידו לא קשורה אליו כלל, כמו כן במהלך הוצאת הפח לעיתים נופלת ממנו אשפה למדרכה, וגם זה לא קשור אליו.
עד להגעת המשאית הפחים יכולים לעמוד במשך שעות לא מעטות באמצע המדרכה על כל המשתמע מכך.
שלב ב': משאית האשפה מגיעה הפועלים מרוקנים את הפחים למשאית, ומחזירים אותם למרכז המדרכה.
שלב ג': כמה שעות אחר כך מגיע אותו "מוציא הפחים" ומחזיר אותם חזרה למקום, ושוב האחריות שלו היא רק לפח עצמו ולא לכל מה שמסביב...
שלב ד': יש פקחים שעוברים ודואגים ששאריות האשפה שנשארו על המדרכות ינוקו באיזה שלב.

אולי הגיע הזמן לשנות את נוהל חלם הזה.....
זה אמיתי התיאור הזה על כל שלביו???
הזוי!
לא חשבתי שאפשר להדרדר כ"כ ממודיעין עילית....

יש מצב שמבקר המדינה יכול לעזור בנושא הזה?
אם מאות תושבים יפתחו פניה עם תיאור השלבים, הנזק התברואתי, החיידקים וכולי
אולי זה יכול לעזור.
כי פרוג ודאי לא
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
סתם לידע -
העיריה לא נותנת לקנות כמה פחים שרוצים,
אצל ההורים שלי קנו עוד 2 פחים, מעבר לשלושה שהיו, כי לא הספיק המקום...
והעיריה הודיע שהיא לא מפנה יותר משלושה פחים - שזה מה שהיה בהתחלה,
כי אין אישור להוסיף פחים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זה אמיתי התיאור הזה על כל שלביו???
הזוי!
לא חשבתי שאפשר להדרדר כ"כ ממודיעין עילית....

יש מצב שמבקר המדינה יכול לעזור בנושא הזה?
אם מאות תושבים יפתחו פניה עם תיאור השלבים, הנזק התברואתי, החיידקים וכולי
אולי זה יכול לעזור.
כי פרוג ודאי לא
אמיתי לגמרי.
דוקא אני חושב שעצם הדיון יפתור את הבעיה, כי המצב הוא הרבה מעבר להזוי,
והבני ברקים פשוט חושבים שאין מה לעשות.
התיאורים עודם עדינים ביחס למציאות, וזאת כנראה מתוך כבוד הבריות .
דוקא אני חושב שכבוד הבריות להוסיף תיאורים מי שיכול לתאר יותר שיתאר וכדאי להוסיף צילומים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עד כמה שידוע לי זה לא באחריות העירייה לקנות את הפחים או לספק אותם
מה שכן, יש אפשרות לקנות דרך העירייה במחיר יותר זול
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נושא כואב...
ואני חשבתי שכל חרדי מבקר בבני ברק לפעמים ומכיר את הבעיה.

אולי צריך לסדר ל'בכירי העיריה' נסיעה לערים סמוכות לגלות כיצד מתבצעת אגירת ופינוי האשפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בעיר נורמלית, האחריות על פינוי האשפה היא של העירייה.
בבני ברק הפחים הם בבעלות הדיירים, הם נדרשים לקנות פח לבניין מכספם האישי.
כתוצאה מכך יש חוסר בסיסי בפחים ברוב הבניינים, כי הדיירים קונים את המינימום הנדרש, ובזמני עומס ולא רק הפחים גולשים,
בעיר אחרת כשהפחים גולשים העירייה דואגת להוסיף עוד פח.
כמו כן בבני ברק כשהפח שבור והאשפה נוזלת ממנו לרצפה, הדיירים לא מתקנים, והעירייה ממש לא בעניין המקסימום שהיא מוכנה לעשות זה לתת התראה לדיירים להחליף את הפח.
אם העירייה תחליף לתושבים פח, יהיה מספיק קומבינות לגנוב אותו (או למכור אותו תמורת כסף)
כך שכל הבניינים ישארו עם אותה כמות פחים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בתור תושב עיר היוקרה ק"ס אני לא מכיר את הדבר הזה, אבל בפעם הראשונה נחשפתי לעובדה שבהרבה ערים בישראל התושבים צריכים לקנות בעצמם פח לבניין...
זה נראה כמו איזה חוק מתקופת המנדט שאיש לא טורח לשנות כי זה מכניס כסף לקופת העיריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
יש לי שאלה למה אנשים אוהבים את העיר בני ברק?
מה יש בה?
יש בה מתח ולחץ חברתי מטורף ממש.
מה חוץ מזה?
הרבה תורה הרבה רוחניות ופחות עולם הזה....
זה חלק אחד של כאלו שזה איכפת להם
יש כאלו שאוהבים את הלחץ
ויש כאלו שנולדו בה ולא מכירים משהו אחר, ואין שום מקום שדומה לה, אז הם נשארים בה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
בתור תושב עיר היוקרה ק"ס אני לא מכיר את הדבר הזה, אבל בפעם הראשונה נחשפתי לעובדה שבהרבה ערים בישראל התושבים צריכים לקנות בעצמם פח לבניין...
זה נראה כמו איזה חוק מתקופת המנדט שאיש לא טורח לשנות כי זה מכניס כסף לקופת העיריה
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
אבל בגלל המצב הכלכלי של העיר אולי יש לזה הצדקה, ובבני ברק בעבר גם הייתה הצדקה.
אבל עם ההכנסות מהמגדלים אין היום שום הצדקה לזה בבני ברק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
להפך, בק"ס יש פח צפרדע או טמון לכל כמה בניינים, גם במקומות שיש חדר אשפה זה לא שייך לבניין מסוים ופחי האשפה מפלסטיק משולמים ע"י העיריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לא ידעתי שגם בק"ס זה ככה.
אבל בגלל המצב הכלכלי של העיר אולי יש לזה הצדקה, ובבני ברק בעבר גם הייתה הצדקה.
אבל עם ההכנסות מהמגדלים אין היום שום הצדקה לזה בבני ברק.
אין כאן שום עניין כלכלי, אלא תפיסה שנשארה אי שם בשנות ה־90, ואולי אף קודם לכן. שיטה שהתאימה לבניין בן שלוש קומות עם שש דירות, שבו שלוש עגלות אשפה של 360 ליטר היו פתרון “מתקדם”. אלא שקיים כיום פתרונות מקדמים — ובכל זאת, משום מה, הפתרון נותר זהה.


התוצאה היא שכל בניין מקדיש חצי מהחצר לעגלות אשפה במשך שעות היום, ובלילה אותן עגלות יוצאות לבלות על המדרכות, כחלק בלתי נפרד מנוף העיר. כמובן, על חשבון הולכי הרגל, העגלות והמרחב הציבורי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
ממש סבל
אני חשבתי על פתרון יצרתי פשוט כל דייר שרואה פח על המדרכה ושזה דבר מסוכן מאוד פשוט להוריד את הפחים לכביש שיפריע לנהגים מה שיצור פקקים עד שיתעשתו אלו מלמעלה שיושבים על כיסאות העור שלהם, פשוט נמאס כל ערב ובוקר לראות ילדים הולכים בצורה מסוכנת על הכביש....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
ממש סבל
אני חשבתי על פתרון יצרתי פשוט כל דייר שרואה פח על המדרכה ושזה דבר מסוכן מאוד פשוט להוריד את הפחים לכביש שיפריע לנהגים מה שיצור פקקים עד שיתעשתו אלו מלמעלה שיושבים על כיסאות העור שלהם, פשוט נמאס כל ערב ובוקר לראות ילדים הולכים בצורה מסוכנת על הכביש....
לצערי הפקקים גם כך קיימים , ולא נראה שמישהו שם מתייחס לפקקים (נושא לדיון נפרד;) )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מה היה עושה הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, אם הסכר היה מט ליפול ונשען על גופו הצנום?

כדי לקבל את המענה לשאלה הזו, הכירו את יחסי השכנות ביני לבין הדוד 'מגודל המידות' בליל הסדר בבית סבא.

אני תמיד משובץ לשבת לצידו. ולא סתם לצידו, אלא לזה השמאלי. למה זה משמעותי ודרמטי? נו באמת, תבינו לבד.

השיבוץ הזה הוא כורח המציאות, משום שבצד הזה של השולחן יש מקום לשניים וחצי אנשים. הוא שניים, אני חצי.

שידוך מתבקש בסך הכול, אם אתה שדכן רשע.

מזיגת הכוס הראשונה מגיעה. הוא מסמן לי למזוג לו, כדרך בני חורין. אני מוזג לו יין סמוק ארומטי בעל פיגמנטים עזים. מהסוג שאם תכניס למכונת כביסה, המכונה תהפוך בורדו, והבגד המוכתם יישאר בעינו.

הוא כמובן לא מוזג לי בחזרה. בני חורין לא נוהגים נימוסי גומלין.

ואז מגיעה ההסבה. 130 קילו תופסים זווית של 90 מעלות. אני, שלד אדם צר, לא מצליח לנשום. עומד, או שמא נמחץ, בין הצורך להחזיק את הסיטואציה – תרתי משמע – לבין היציאה מהתמונה שתיתן לקרקפתו לפגוש מרצפת קרירה.

אני חנוק, מנסה לשאוף חמצן דרך האוזניים. הוא לוגם שליש כוס, השאר מטפטף על ה"קיטל" הצח שלי – נוסך אותות גבורה לעמידתי האיתנה.

המרפק שלו בצלעות שלי. השפיץ של כתפו על האף. הוא לוקח את הזמן שלו, לא ממהר להתרומם. אני מנסה לספק למוחי מנת חמצן הכרחית להישרדות ומוריד לאוזניים הוראה לשאוף אוויר. הן מסרבות פקודה, לא שומעות בקולי.

בהסבה הבאה אני מנסה לשכנע אותו שההלכה בעניין התעדכנה למקרי קיצון מעין אלו: מהיום מסבים על צד ימין, "שמא יחניק קנה ווושט של שכנו".

הוא לא משתכנע. תופס שתי כזיתות מצה. כל כזית בגודל של סיפור המרגלים המקראי, בלי עין הרע. ככל שההסבות מתקדמות, הן מחמירות. האיש שעון עליי במלוא כובדו ומפורר עליי חלקיקי מצה לאלפים.

חלקי מצה פוגשים יין ספוג. הענק מתרומם ומסנן לעברי בלי בושה: "אתה שרויה! צא להחליף קיטל".

קיבלתי את הערתו, אבל בחרתי להחליט על העיתוי. בהסבה של האפיקומן הדוד כבר מעט שתוי. הוא תופס זווית, ובתזמון מתואם להפליא אני יוצא להחליף קיטל – לא להכשילו לשרות בשרויה חלילה.

הפעם ההסיבה הייתה מלאה ומוחלטת. הסכר קרס, והמסובים נחנקו מצחוק. לא עזר להם הטיפ של צד שמאל במקרה הזה. כעבור 7 שעות של הסיבה הערנו אותו: "דודנו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
אני מצטט את הפוסט של מפתח האתר:

רציתי לשתף פלטפורמה שפיתחתי לאחרונה, שהתחילה כצורך להנגיש לימוד אנגלית והפכה למערכת לימודית שלמה (SaaS) שכבר מעוררת עניין לשיתופי פעולה ברמה גבוהה.

המטרה הייתה לייצר חוויית למידה חכמה שמשלבת מורה AI אישי עם תכנים שמותאמים דינמית לרמת המשתמש.

מה יש במערכת (Features מרכזיים):
- מורה AI אישי: צ'אט אינטראקטיבי לתרגול שיחה חופשית שמתקן טעויות בזמן אמת.

- שליטה במהירות הקראה: אינטגרציית TTS כולל "Slow Mode" לשיפור ההגייה.

- מחולל מבחנים אוטומטי: המערכת מייצרת מבחנים (אמריקאי + פתוח) מבוססי AI לפי נושא השיעור והרמה.

- מנגנון Retention: מערכת XP, ניהול Streaks ואתגרים יומיים.

- דשבורד ניהול (Admin): מעקב אחרי התקדמות תלמידים ושליחת הודעות מערכת גלובליות.

הצד הטכני ב-Lovable:
- אינטגרציה מלאה ל-Supabase לניהול משתמשים ושמירת דאטה.

- שימוש ב-Edge Functions לייצור תוכן מותאם רמה (יסודי עד תיכון) – שליטה באורך הטקסט ובמורכבות השפה.

- UI/UX מותאם מובייל: בנייה כ-PWA עם דגש על רספונסיביות גבוהה ושימוש ב-Safe Areas.

- חיבור ל-Google Calendar לתזמון למידה.

בניתי את זה מתוך אמונה שבינה מלאכותית היא העתיד של סגירת פערים לימודיים, במיוחד בתקופה כזו.

כרגע המערכת פתוחה לשימוש בחינם לגמרי.
לכניסה למערכת:
https://deep-dive-lingo.lovable.app/
  • תודה
Reactions: אלצ'י1 //
7 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה