התייעצות ראיית חשבון או תכנות - מה שווה עכשיו?

  • הוסף לסימניות
  • #81
מה שקרה בהייטק שכולן למדו תוכנות ונהיה הצפה אדירה.
זה בדיוק מה שיקרה עכשיו בראיית חשבון הנהלת חשבונות וכו'.
הסמינרים מפוצצים עכשיו מסלולים ועוד כמה שנים הצפה מטורפת.

כווווולן למדו תכנות ועכשיו כוווולן לומדות את מקצועות החשבונאות.
יש חילוק אדיר בין הנהלת חשבונות לראיית חשבון, בהנהלת חשבונות אכן יש הצפה כי הלימודים לא כאלו מורכבים,
ראיית חשבון + מבחני מועצה, הרבה יותר מורכב, אני לא רואה שהולך להיות הצפה,
ההצפה שקיימת היום זה בהייטק, מה יהיה בעתיד? אנחנו לא נביאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
יש חילוק אדיר בין הנהלת חשבונות לראיית חשבון, בהנהלת חשבונות אכן יש הצפה כי הלימודים לא כאלו מורכבים,
ראיית חשבון + מבחני מועצה, הרבה יותר מורכב, אני לא רואה שהולך להיות הצפה,
ההצפה שקיימת היום זה בהייטק, מה יהיה בעתיד? אנחנו לא נביאים.
מסכימה לגבי ההבדל בין הנה"ח לראיית חשבון, אבל- בסוף בשוק צריך הרבה יותר מנהלות חשבונות מרואות חשבון
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
לא יהיה יותר מורכב מסמסטר א' שנה א',
זה כמו ילד שלומד א' ב', בהתחלה השפה החשבונאית ממש קשה ואח"כ מתרגלים.
תלוי למי
יש גם הרבה ילדים שבכפל וחילוק זורמים וכזה הופך למורכב, יותר מתקשים (שברים לדוגמא....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מה שקרה בהייטק שכולן למדו תוכנות ונהיה הצפה אדירה.
זה בדיוק מה שיקרה עכשיו בראיית חשבון הנהלת חשבונות וכו'.
הסמינרים מפוצצים עכשיו מסלולים ועוד כמה שנים הצפה מטורפת.

כווווולן למדו תכנות ועכשיו כוווולן לומדות את מקצועות החשבונאות.
לא באותה רמה של הייטק.
נכון שלומדות הרבה אבל כל הזמן צריך עוד.
(ממה שאני רואה בשטח. כל הזמן מחפשים מנהלות חשבונות וכו'....)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
בתור בוגרת איגוד הסמינרים, הלימודים קשים מאד, מאד, מאד, ואכן באיגוד הסמינרים אחוזי הבנות שלא עוברות הוא גדול הרבה יותר ממה שזה נשמע, מנסיון של חברות שתקועות הרבה מאחורה.
מזדהה ממש.
אני עובדת בתחום עכשיו שנה שלישית.
א"א להגיד שהמשכורות גבוהות בכלל.
אני רואה דרושים בעיתון למשרות הרבה פחות נחשבות באותו תעריף לשעה...
מה שכן יש פוטנציאל לעלות בהמשך / בתור עצמאית שזה אמור להיות ממש הרבה יותר שווה
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נכון שבהתחלה יש את הקושי של ההבנה הבסיסית
בתכלס רכוש קבוע ונדל"ש זה לא בשמיים
אבל בסמסטר הנ"ל יש צבר של קורסים ונושאים מאוד כבדים, שצריך הרבה מאוד השקעה ותרגול
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
נכון שבהתחלה יש את הקושי של ההבנה הבסיסית
בתכלס רכוש קבוע ונדל"ש זה לא בשמיים
אבל בסמסטר הנ"ל יש צבר של קורסים ונושאים מאוד כבדים, שצריך הרבה מאוד השקעה ותרגול
מה שקשה בעיקר זה דוחות מאוחדים,
אבל העניין הוא שהכל בנוי על נושאים שנלמדים לפני כן, אם ברורים בנושאים הקודמים אז זה לא כזה קשה,
מבירורים רציניים שעשיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
מזדהה ממש.
אני עובדת בתחום עכשיו שנה שלישית.
א"א להגיד שהמשכורות גבוהות בכלל.
אני רואה דרושים בעיתון למשרות הרבה פחות נחשבות באותו תעריף לשעה...
מה שכן יש פוטנציאל לעלות בהמשך / בתור עצמאית שזה אמור להיות ממש הרבה יותר שווה
זה מאוד תלוי אם עובדים בחברה או במשרד רו"ח,
יש עוד הרבה משתנים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
מה שקשה בעיקר זה דוחות מאוחדים,
מי החליט?
אם משקיעים בזה הרבה זה דוקא סביר.
מיסים למשל ממש קשה (מיסים - IAS 12 , לא מסים של ייעוץ מס)
ויש עוד דברים.
ולעומתם הנושאים שלומדים בשנה א' הם בדיחה. (לא שבשעת מעשה חושבים שזה קל. אבל מציאות שיותר עוברות בתחילה וכמה שמתקדמים , יותר נתקעים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
מי החליט?
אם משקיעים בזה הרבה זה דוקא סביר.
מיסים למשל ממש קשה (מיסים - IAS 12 , לא מסים של ייעוץ מס)
ויש עוד דברים.
ולעומתם הנושאים שלומדים בשנה א' הם בדיחה. (לא שבשעת מעשה חושבים שזה קל. אבל מציאות שיותר עוברות בתחילה וכמה שמתקדמים , יותר נתקעים)
בסופו של דבר, לכל אדם יש נושאים שמאתגרים אותו יותר ואחרים שפחות.
אין כלל חד משמעי שקובע מה נחשב מורכב ומה לא.
אצלי לדוגמה, מיסים - IAS 12 הוא יחסית פשוט, למדתי אותו הסמסטר הזה והוא לא נתפס בעיניי כמורכב במיוחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
בסופו של דבר, לכל אדם יש נושאים שמאתגרים אותו יותר ואחרים שפחות.
אין כלל חד משמעי שקובע מה נחשב מורכב ומה לא.
צודקת לגמרי
זה גם עניין של במה השקעת יותר ובמה פחות
וגם של עוד עניינים אישיים כמו כמה היית עמוסה בתקופה הזו............

מה שאני רוצה לומר זה שיש בהחלט קושי בכל מיני חומרים בסמסטרים המתקדמים יותר.
אבל זה לא בלתי עביר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
בסופו של דבר, לכל אדם יש נושאים שמאתגרים אותו יותר ואחרים שפחות.
אין כלל חד משמעי שקובע מה נחשב מורכב ומה לא.
אצלי לדוגמה, מיסים - IAS 12 הוא יחסית פשוט, למדתי אותו הסמסטר הזה והוא לא נתפס בעיניי כמורכב במיוחד.
לא דומה ולא כמעט.
את רק נגעת ממש מלמעלה במאקרו ב IAS 12
בשנה ד יש קורס שלם רק עליו, ולא, לא מתעסקים בקורס בדוחות התאמה למס, ןחישוב ניכוי תרומות וכדומה, וגם אני מצטרף ל @רו"חית שבמובנים מסוימים זה יותר קשה ממאוחדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
מיסים למשל ממש קשה (מיסים - IAS 12 , לא מסים של ייעוץ מס)
ויש עוד דברים.
ולעומתם הנושאים שלומדים בשנה א' הם בדיחה. (לא שבשעת מעשה חושבים שזה קל. אבל מציאות שיותר עוברות בתחילה וכמה שמתקדמים , יותר נתקעים)
הזדהות מלאה!!!
להתראות בשנה ג סמסטר ב...
זה הקושי המדובר!!! לפחות רובו!!!
באמת בוגרות השנים האחרונות זוכרות את זה כקושי מטורף!!! שלא מספיק מדובר!!!
אבל,
אל תשכחו מה מטרת האשכול- לייעץ מה עדיף לבחורה מתלבטת,
ובד"כ רוב הבוגרות לא ממליצות אבל גם לא מתחרטות...
לכן לגופו של ענין אם אין אופציה בתכנות אולי ראית חשבון זה אופציה...
ללא קשר לרמת הקושי.
וכן-
אשמח לדעת האם מומלץ ללמוד אדריכלות?
יש אופציה נוספת שגם היא עולה מאד בסמינרים...
גם את זה ניתן לשקול היום בשונה מבעבר שהיה פחות מונגש.
מומלץ לברר על זה מקרוב, יש הרבה משרדים חרדיים של בנות משלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
צודקת לגמרי
זה גם עניין של במה השקעת יותר ובמה פחות
וגם של עוד עניינים אישיים כמו כמה היית עמוסה בתקופה הזו............

מה שאני רוצה לומר זה שיש בהחלט קושי בכל מיני חומרים בסמסטרים המתקדמים יותר.
אבל זה לא בלתי עביר.
בשנים א ו ב יש קורסים שהם פחות בתחום החשבונאות כמו הסתברות, משפטים וכו
אבל בשנה ב יש קורסים קשים כמו מיסים ומדידה!!
אין ספק ששנה ג קשה הרבה יותר כי כל הקורסים עוסקים בחשבונאות עצמה ולא בתאוריה מסביב כמו כלכלה , משפטים וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
מהשטח
בכל משרד רוח צריך כמה מנה"ח לעבודה השוטפת.
בסוף בתחום הביקורת, מספיק רו,ח אחד על כמה מנה"ח
עוד רגע AI מייתר את המנהלי חשבונות והרואי חשבון הם אלו שישארו בתחום....
 
אמנם איגוד הסמינרים מציג נתוני מעבר גבוהים אבל וזה אבל שיודעת כל בוגרת האיגוד
הם לא נותנים להמון בנות לגשת
אז תעשו את החשבון שלכם
ותיכנסו לתוכנית עם המון אורך רוח שקדנות והתמסרות
לגבי ההשמה ברור שבראיית חשבון יש יותר עבודות. גם להתמחות תעברו בראש על חברות ומשפחה ותחפשו רואת חשבון ללא עבודה ומתכנתת לא עבודה
[אגב עבודה תוך כדי הלימודים [קשה ומאתגר] תוכל בס''ד לשדרג לכם את המשכורת בהתמחות [לרף הגבוה של שכר למתמחים]
בהצלחה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
תוכניות מלאות של הגרלה 2446
המסקנות:
עיריית בית שמש לא יודעת קרוא וכתוב.
הפרוייקט יכלול 5/6 קומות ללמטה כמו התוכנית המקורית
יבנה בצורת H כדי לאפשר 2 כיווני אויר בכל הדירות (@די )
עד 8 בקומה
79-85 יח"ד בבנין
7 בניינים
אגב, ההגשה היתה ב 9/3 ולא כמו שמפורסם. התאריך שמופיע באתר ההנדסה הוא תאריך חתימת המהנדס.
בשורות טובות לכולם!
עודכן: אדר תשפ"ה

אם הכסף היה יכול לכעוס, הוא היה כועס ואפילו זועם:
איך אתה מזניח אותי להצטמק בעו"ש, בזמן שהחברים שלי מקבלים ריבית ללא מאמץ???
כן, כמו שאתה שומע. בלי מאמץ מקבלים ריבית חסרת סיכון.
נכון, אתה צריך אותי עומד הכן
כדי לסגור את התשלום האחרון עם הקבלן...
אבל בזמן שעוד נותר עד התשלום,
אני עובד עבור הבנק
במקום עבורך!

איך עושים שהכסף שלנו יעבוד עבורנו?!
קרן כספית!

אם יש לכם מעט או הרבה כסף שממתין בצד
תשקלו להניח אותו בקרן כספית.
כל הפרטים בהודעה שלפניכם...


קרן כספית זאת קרן נאמנות שקונים מבית השקעות - המנפיק ומוכרים למנפיק.
ניתן לשלוח פקודת קנייה או מכירה בכל שעות היום
אך הפקודה מתבצעת בשעות אחר הצהרים.

כמה תשואה צפויה?

התשואה צפויה להיות צמודה לריבית בנק ישראל.

בתי ההשקעות כמו מיטב, מגדל ועוד מנפיקות קרנות כספיות
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות.

קרן נאמנות מציעות למשקיעים להשקיע כסף בקרן
ומנהל השקעות ישקיע את הכסף בהתאם לתשקיף הקרן (ניתן לקרוא את התשקיף באתר מאיה)

עד כאן זאת בריכת השקעות בלי חלוקה מסודרת לכל משקיע ומשקיע.
כדי לעשות סדר בזכויות של כל משקיע
בית ההשקעות מייצר יחידות השתתפות.
כל יחידת השתתפות נרכשת ב 1 ש"ח או 10 ש"ח
וכל משקיע שרוצה לרכוש יחידת השתתפות
נכנס לאתר הבנק ורוכש כמה יחידות שהוא רוצה.

מכיון שערך הנכסים בקרן מניב תשואה
מנהל ההשקעות בקרן מעדכן מידי יום את שוויה של כל יחידת השתתפות לפי שוויה העדכני.

רכישת יחידות בקרנות נאמנות נעשית בבורסה לניירות ערך
משקיע הרוצה לרכוש יחידות קרן נאמנות
יוכל לרכוש יחידות השתתפות באמצעות בורקר (בנק או בית השקעות) המורשה לפעול בבורסה.
ומנהל ההשקעות ימכור לו יחידות השתתפות
כאשר המשקיע רוצה לצאת מההשקעה
עליו לבצע מכירה
ומנהל ההשקעות ירכוש ממנו את יחידות ההשתתפות.

תשואת קרן כספית
צפוייה להיות כמו ריבית בנק ישראל
שנכון לעכשיו עומדת על 4.5%.

לאחר היציאה מההשקעה הברוקר ינכה את המס
המס על הרווח הוא 25% ריאלי.

תמהיל ההשקעה
קרן כספית לרוב מחזיקה בתמהיל כזה:
  • פקדון בנקאי.
  • מק"מ. (אג"ח ממשלתי)
  • אג"ח קונצרני בדירוג גבוה.
יתרונות קרן כספית:
  • מס 25% צמוד למדד (באופן שהעלייה במדד המחירים לצרכן תהיה זהה לתשואה, לא ישולמו מיסים כלל!)
  • דחיית מס עד למועד המכירה.
  • קנייה דרך הבנק נוח ונגיש. (חפשו באתר הבנק: 'לאתר שוק ההון' או 'טרייד')
  • אין עמלות ברכישה דרך הבנק.
  • נזיל.
  • ניתן להשקיע כל סכום.
יתרונותיה של קרן כספית שקלית עבור המשקיע:

1. אין עמלת דמי שמירה בבנק (עמלה הנקראת לעיתים "דמי ניהול" של הבנק) בעקבות תקנות בנק ישראל. כלומר התשואה כולה הולכת לטובת קונה הקרן. (נכנס לתוקף בתחילת 2013)

2. אין עמלת קניה/מכירה ללקוח מצד הבנק אצלו רוכשים את הקרן. בנוסף אין עמלת שיעור הוספה (למעט קרן אחת -בדקו) המגיעה למנהל הקרן.

3. מנהל הקרן אינו משלם עמלות קניה מכירה (או משלם עמלות אפסיות) כשהוא מנהל את הקרן. כלומר נשאר יותר תשואה לקונה הקרן.

4. דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הכספיות אפסיים ועומדים על כ 0.13% בממוצע בלבד. בנוסף לעיתים יש מבצעים של עד 0 דמי ניהול.

5. התשואה דומה מאוד לריבית בנק ישראל וברוב מוחלט של המקרים גבוה יותר מכל ריבית על פקדון לטווח של עד 90 יום.

6. טווח ההשקעה המקסימאלי (בממוצע בקרן) של הקרנות עומד על 90 יום. כלומר סיכון נמוך.

7. סיכון נמוך עקב השקעה במגוון פקדונות ואג"חים בדרוג מקסימאלי. במקרים רבים הסיכון נמוך אף יותר מהשקעה בפקדון.

8. אין צורך בסכום מינימאלי להשקעה. ניתן אפילו לקנות בשקלים בודדים ללא עלויות נוספות.

9. ניתן להשקיע בהוראת קבע.

10. מס ראלי - תשלום המס על הרווח הינו רק על הרווח מעל לגובה האינפלציה. כלומר אם האינפלציה 2% והתשואה השנתית היא 2% - המשקיע בקרן פטור ממס. בפקדון המשקיע משלם 15% נומינלי על הרווח בכל מקרה.

11. נזילות - ניתן לקנות או למכור את הקרן בכל יום מסחר. פקדון חייבים לסגור לתקופה על מנת לקבל ריבית מועדפת.

12. דחיית מס - אין צורך לשלם את המס עד למימוש (מכירת) הקרן. כך ניתן לצבור רווח גבוה יותר לאורך זמן.

13. ניתן לקזז את תשלום המס עם הפסד מנייר ערך אחר. כלומר במידה והרווח על ההשקעה בקרן עלה מעל לאינפלציה ויש צורך לשלם מס אזי ניתן להפחית תשלום זה על ידי קיזוזו עם נייר ערך או קרן אחרת (פטורה) שעליה המשקיע הפסיד. לא ניתן לקזז מס על רווח מפקדון.

14. שקיפות - מנהלי הקרנות מפרסמים את ההרכב המדויק של הקרן ונתונים רבים אחרים. (הכל מופיע בעמוד הקרן באתר FUNDER).

15. יכולת השוואה - ניתן להשוות בכל יום את התשואה ונתונים אחרים עם קרנות אחרות (אתר FUNDER מספק כמות עצומה של נתונים בנושא זה ומאפשר השוואה קלה ונוחה).

16. פיקוח - לכל קרן נאמנות יש נאמן שמפקח על מנהל הקרן שיעמוד כל יום בהתחיבויותיו. בנוסף רשות ניירות ערך מפקחת באופן הדוק על מנהלי הקרנות ועל הנאמנים.

17. וותק - הקרנות הכספיות כבר צברו ניסיון. הן קיימות מאז תחילת 2008 ובכל שנה הרוויחו למשקיעים בהן תשואות חיוביות וגבוהות ביחס לפקדונות באותה שנה.

18. יתרון לגודל - הקרנות הכספיות כבר מנהלות סכום ענק של מיליארדי שקלים והיכולת שלהן לדרוש ריבית גבוה על הפקדונות בתוך הקרן גדולה משל כל טייקון אחר.

19. רכישה בטוחה - אין צורך לתת מחיר קניה או מכירה (לימיט) בזמן הקניה או המכירה מכיוון שהקרן לא סחירה בבורסה ומחיר הקניה או המכירה צמוד לתוצאות הקרן במדוייק.

20. הקרנות הכספיות הינן הקרנות בעלות הסיכון הנמוך ביותר מבין כל המכשירים הקיימים כיום בישראל ומשמשות בהרבה מקרים רבים כקרן הראשונה להשקעה אצל חסרי ידע פיננסי מוקדם.
חסרונות קרן כספית:
  • אין הגנה מאינפלציה.
  • יש דמי ניהול.
  • אין התחייבות לתשואה. עם זאת התשואה דומה לריבית בנק ישראל. אין פקדון בנקאי עם תנאי נזילות דומים שמבטיח ריבית כמו התשואה של קרן כספית.
  • קרן כספית לא מתאימה לאזרח אמריקאי! (אזרח אמריקאי יכול לפנות לאפיקים אחרים כמו פקדון בבנק או אג"ח ברכישה ישירה)
סיכונים בקרן כספית:

השקעה בקרן כספית כרוכה בנטילת סיכונים. עם זאת השקעה בקרן כספית
פחות מסוכנת מלהשאיר את הכסף בעו"ש.
השקעה בקרן כספית מוגדרת כהשקעה בסיכון מועט.

האם קרן כספית מסוכנת יותר מפיקדון בנקאי?!

כאמור כספי המשקיעים בקרן כספית מפוזרים ב:
פיקדונות בנקאיים.
אג"ח ממשלתי.
ואג"ח קונצרני בדירוג גבוה.

אם כן, השקעה קרן כספית הינה עם פחות סיכון מפיקדון בנקאי, כי יש פיזור.
בנוסף החלק המושקע באג"ח ממשלתי, נחשב להשקעה אף סולידית יותר מפיקדון בנקאי לפחות מבחינת החשש לחדלות פירעון.
מאידך בפיקדון בנקאי אין תנודות בתשואה ויש איתנות בכך שתשואה ידועה ומובטחת מראש. בקרן כספית אין הבטחה על כלום, לא על הקרן ולא על התשואה.
יש אנשים שאם מישהו מבטיח להם, זה עושה להם טוב.
למרות שאין לכך משמעות במבחן התוצאה...
במקרה שבנק יפשוט רגל, ולא יהיה בידו לשלם את הבטחותיו
הוא לא ישלם את הבטחתו לאף אחד. לא לקרן כספית ולא למפקידים פרטיים.

רשימת קרנות כשרות

רשימת קרנות כספיות כשרות בקישור:

האם יש הבדלים בין הקרנות הכספיות?

רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.

רכישת קרן כספית:

קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.

איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!

להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
הוראות רכישה לחסומים...

תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.

לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.

הרכישה כמעט בוצעה.

מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.

הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה