מצב
הנושא נעול.
עמדת "מימונדלן" שוב גנבה את ההצגה והפעם באקספו הבנייה בארנה: אלפי מבקרים, בהם שר השיכון יצחק גולדקנופף, רה"ע בית שמש שמואל גרינברג ורה"ע צפת יוסי קקון, שהגיעו לפרגן לחברת הענק.
1769627149164.png
 
קידוש ה': בסיום 'אקספו הבניה החרדי' בארנה, התיישבו עובדי אחד הדוכנים לשיעור גמרא משותף, נצפה מצטרף לשיעור: רפאל וואהל יו"ר מיזם זה מזה, יזם האקספו בארץ ישראל
 

קבצים מצורפים

  • 12.zip
    3.5 MB · צפיות: 41
אני רוצה להקדים, סביר להניח שרבים לא יאהבו את דבריי, ואני מכבד אותם ואת דעתם.
זו דעתי האישית, ומצאתי לנכון את המקום המכובד הזה לפריקת הגיגי בנושא. בתקווה שיהיו גם כאלה שיזדהו עם הדברים.
מכיון שנתקלתי בלא מעט שהזדהו ואף שוחחנו על כך במקום, אני מרהיב עוז ומפרסם את הדברים בתקווה שלא יבלעוני חיים על שהעזתי לגעת בפרה הקדושה.

ובכן,
גם אני קראתי את המודעות והקמפיין שבישר על אקספו הבניה החרדי. וכבעל מקצוע העוסק בעבודת כפיים בתחום טרחתי ועליתי ירושלימה.
הפסדתי שעות עבודה רבות, הטלטלתי קשות בדרכים (כולל טעות בדרך שעלתה לי בעוד שעת סיבובי סרק) והתייצבתי.

נפתח בחלק החיובי:
עיני נפערו מתדהמה ובליבי התחולל ריקוד של שמחה, לנוכח המהפכה בהא הידיעה המתחוללת בשנים האחרונות לה נחשפתי לראשונה במלוא הדרה!
כמות בעלי המקצוע חרדים למהדרין בתחומים בהם לא דרכה כף רגלו של חובש כיפה שחורה מאז קום המדינה, מדהימה.
ולא, לא מדובר בשטיבל בו החבר של החבר ששמע מהחבר שלמד פעם אצל מישהו שלמד - כולם בעלי מקצוע משכמם ומעלה, הבנתם בתחומים בהם עוסקים ניכרת לעין כל.
אין מה לומר, לא התחרטתי לרגע שהגעתי - רק לראות את זה היה שווה הכל.

וכעת לחלק הפחות חיובי:
ראשית, וזה סתם הערה טכנית - לא היה במקום להכניס לפה ולו ביסקוויט עבש. איני חושב שאמורים להאכיל את הציבור,
טכנית, אנשים מגיעים מדרכים ודי הגיוני שרובם המוחלט לא חשב על אוכל מראש ולכן כיבוד קל היה משנה מאוד לטעמי את התחושה הטובה.
וכן, אני יודע שהיה במקום אוכל בתשלום - תודה על ההערה....
תכלס, אני כבעל מקצוע העוסק בפועל במלאכת כפיים, הבנתי וככל הנראה הייתה זו הבנה מוטעית - כי הכנס מיועד גם לבעלי המקצוע ולא רק לצרכן הסופי.
התאכזבתי מאוד לגלות שלמעשה למעט אי מעט ספקי חומרי גלם שהציגו במקום, בגדול לא היה לי מה לחפש שם.
אני מסכים שראיתי כמה חידושים שיכולים לעזור לי איכשהו אם אי פעם אתקל בצורך דומה, אבל שוב זה דברים שבחיפוש אינטרנטי פשוט הייתי מגלה וגם מוצא את החרדי העוסק בנושא.
אבל ניחא, אתלה זאת בחוסר הבנה שלי בכך שאיני מקהל היעד של האירוע.

וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק דתי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שהצבת שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
אני רוצה להקדים, סביר להניח שרבים לא יאהבו את דבריי, ואני מכבד אותם ואת דעתם.
זו דעתי האישית, ומצאתי לנכון את המקום המכובד הזה לפריקת הגיגי בנושא. בתקווה שיהיו גם כאלה שיזדהו עם הדברים.
מכיון שנתקלתי בלא מעט שהזדהו ואף שוחחנו על כך במקום, אני מרהיב עוז ומפרסם את הדברים בתקווה שלא יבלעוני חיים על שהעזתי לגעת בפרה הקדושה.

ובכן,
גם אני קראתי את המודעות והקמפיין שבישר על אקספו הבניה החרדי. וכבעל מקצוע העוסק בעבודת כפיים בתחום טרחתי ועליתי ירושלימה.
הפסדתי שעות עבודה רבות, הטלטלתי קשות בדרכים (כולל טעות בדרך שעלתה לי בעוד שעת סיבובי סרק) והתייצבתי.

נפתח בחלק החיובי:
עיני נפערו מתדהמה ובליבי התחולל ריקוד של שמחה, לנוכח המהפכה בהא הידיעה המתחוללת בשנים האחרונות לה נחשפתי לראשונה במלוא הדרה!
כמות בעלי המקצוע חרדים למהדרין בתחומים בהם לא דרכה כף רגלו של חובש כיפה שחורה מאז קום המדינה, מדהימה.
ולא, לא מדובר בשטיבל בו החבר של החבר ששמע מהחבר שלמד פעם אצל מישהו שלמד - כולם בעלי מקצוע משכמם ומעלה, הבנתם בתחומים בהם עוסקים ניכרת לעין כל.
אין מה לומר, לא התחרטתי לרגע שהגעתי - רק לראות את זה היה שווה הכל.

וכעת לחלק הפחות חיובי:
ראשית, וזה סתם הערה טכנית - לא היה במקום להכניס לפה ולו ביסקוויט עבש. איני חושב שאמורים להאכיל את הציבור,
טכנית, אנשים מגיעים מדרכים ודי הגיוני שרובם המוחלט לא חשב על אוכל מראש ולכן כיבוד קל היה משנה מאוד לטעמי את התחושה הטובה.
וכן, אני יודע שהיה במקום אוכל בתשלום - תודה על ההערה....
תכלס, אני כבעל מקצוע העוסק בפועל במלאכת כפיים, הבנתי וככל הנראה הייתה זו הבנה מוטעית - כי הכנס מיועד גם לבעלי המקצוע ולא רק לצרכן הסופי.
התאכזבתי מאוד לגלות שלמעשה למעט אי מעט ספקי חומרי גלם שהציגו במקום, בגדול לא היה לי מה לחפש שם.
אני מסכים שראיתי כמה חידושים שיכולים לעזור לי איכשהו אם אי פעם אתקל בצורך דומה, אבל שוב זה דברים שבחיפוש אינטרנטי פשוט הייתי מגלה וגם מוצא את החרדי העוסק בנושא.
אבל ניחא, אתלה זאת בחוסר הבנה שלי בכך שאיני מקהל היעד של האירוע.

וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק חרדלי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שלהציב שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
ביקורת חשובה מאוד
לגבי הסמרטופונים לא רצית להתייחס אבל אני אתייחס כל הזמן מנסים לקחת לחרדים פה את המודל האמריקאי
שיותר עובדים שם אם לוקחים שיקחו עד הסוף גם במקום של הטכנולוגיה בארצות הברית רוב רובם של בעלי המלאכה מתנזרים לחלוטין מזה ובתוכם עשירים גדולים עם אלפי עובדים סטאמר בארצות הברית לא נחשבת בכלל לחסידות הסגורה ביותר מצורף בזה כתבה של אקספו מהתקופה האחרונה ניתן לראות בודדים עם כלי זה
 
נערך לאחרונה ב:
אני לא מבין מדוע צריכים לעשות ארועים מעורבים ולא ארוע לנשים וגברים בנפרד
לא אמרתי שזה היה אירוע מעורב, ממש לא.
ציינתי את החוסר הקפדה על שטח ניטרלי לחלוטין, ודווקא בגלל שהאירוע היה לגברים זה בלט כל כך הבודדות שהסתובבו בין הקהל.
 
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק חרדלי על גבול החילוני?
ואני מוחה על הוצאת שם רע על ציבור שלם.

ההתנשאות המבנית של רבים מהחרדים על הציונות הדתית כאילו הם בהכרח טובים יותר, היא בושה וחרפה.

ולא, לא אגיב כאן מעבר.
 
אני רוצה להקדים, סביר להניח שרבים לא יאהבו את דבריי, ואני מכבד אותם ואת דעתם.
זו דעתי האישית, ומצאתי לנכון את המקום המכובד הזה לפריקת הגיגי בנושא. בתקווה שיהיו גם כאלה שיזדהו עם הדברים.
מכיון שנתקלתי בלא מעט שהזדהו ואף שוחחנו על כך במקום, אני מרהיב עוז ומפרסם את הדברים בתקווה שלא יבלעוני חיים על שהעזתי לגעת בפרה הקדושה.

ובכן,
גם אני קראתי את המודעות והקמפיין שבישר על אקספו הבניה החרדי. וכבעל מקצוע העוסק בעבודת כפיים בתחום טרחתי ועליתי ירושלימה.
הפסדתי שעות עבודה רבות, הטלטלתי קשות בדרכים (כולל טעות בדרך שעלתה לי בעוד שעת סיבובי סרק) והתייצבתי.

נפתח בחלק החיובי:
עיני נפערו מתדהמה ובליבי התחולל ריקוד של שמחה, לנוכח המהפכה בהא הידיעה המתחוללת בשנים האחרונות לה נחשפתי לראשונה במלוא הדרה!
כמות בעלי המקצוע חרדים למהדרין בתחומים בהם לא דרכה כף רגלו של חובש כיפה שחורה מאז קום המדינה, מדהימה.
ולא, לא מדובר בשטיבל בו החבר של החבר ששמע מהחבר שלמד פעם אצל מישהו שלמד - כולם בעלי מקצוע משכמם ומעלה, הבנתם בתחומים בהם עוסקים ניכרת לעין כל.
אין מה לומר, לא התחרטתי לרגע שהגעתי - רק לראות את זה היה שווה הכל.

וכעת לחלק הפחות חיובי:
ראשית, וזה סתם הערה טכנית - לא היה במקום להכניס לפה ולו ביסקוויט עבש. איני חושב שאמורים להאכיל את הציבור,
טכנית, אנשים מגיעים מדרכים ודי הגיוני שרובם המוחלט לא חשב על אוכל מראש ולכן כיבוד קל היה משנה מאוד לטעמי את התחושה הטובה.
וכן, אני יודע שהיה במקום אוכל בתשלום - תודה על ההערה....
תכלס, אני כבעל מקצוע העוסק בפועל במלאכת כפיים, הבנתי וככל הנראה הייתה זו הבנה מוטעית - כי הכנס מיועד גם לבעלי המקצוע ולא רק לצרכן הסופי.
התאכזבתי מאוד לגלות שלמעשה למעט אי מעט ספקי חומרי גלם שהציגו במקום, בגדול לא היה לי מה לחפש שם.
אני מסכים שראיתי כמה חידושים שיכולים לעזור לי איכשהו אם אי פעם אתקל בצורך דומה, אבל שוב זה דברים שבחיפוש אינטרנטי פשוט הייתי מגלה וגם מוצא את החרדי העוסק בנושא.
אבל ניחא, אתלה זאת בחוסר הבנה שלי בכך שאיני מקהל היעד של האירוע.

וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק חרדלי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שהצבת שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
אתה ממש צודק גם לי זה ממש צרם
 
לא אמרתי שזה היה אירוע מעורב, ממש לא.
ציינתי את החוסר הקפדה על שטח ניטרלי לחלוטין, ודווקא בגלל שהאירוע היה לגברים זה בלט כל כך הבודדות שהסתובבו בין הקהל.
בגלל שהארוע מיועד לגברים זה עוד יותר גרוע בעיני שהסתובבו שם נשים, מילא היה רשמית מעורב מי שלא היה מעוניין לא היה מגיע
ופרסומת עם אישה זה כבר ממש מוגזם
 
ואני מוחה על הוצאת שם רע על ציבור שלם.

ההתנשאות המבנית של רבים מהחרדים על הציונות הדתית כאילו הם בהכרח טובים יותר, היא בושה וחרפה.

ולא, לא אגיב כאן מעבר.
תודה על ההטרלה, והסטת הנושא כאן.
אתה מוזמן לפתוח אשכול חדש ולהטריל שם על הנושא, תודה.
 
תודה על ההטרלה, והסטת הנושא כאן.
אתה מוזמן לפתוח אשכול חדש ולהטריל שם על הנושא, תודה.
אתה צודק שזו הטרלה
אבל נראה לי שיהיה יותר מדויק אם תכתוב דתי לאומי (דת"ל) ולא חרדל"י
חוץ מזה אני בשוק שהיה כ"כ הרבה דיבור על האירוע ואתה היחיד שמתלונן אם זה נכון מה שכתבת (ברמנית וכו) זה מטורף
ובקשר לכיבוד נראה לי הגיוני שבאירוע כזה לוקחים כסף על אוכל
 
נקודה למחשבה נכונה, ראויה ונכבדה!
אם כי לא רואה שום בעיה בהשתתפות ציבור חרדל"י או דתי.
הלוואי וכולם יקחו בעלי מלאכה יהודים גם אם לא חרדים.
עי' כאן בכמה אשכולות כמה מעדיפים ללכת ולפרנס ערבים ולא יהודים.
 
אני רוצה להקדים, סביר להניח שרבים לא יאהבו את דבריי, ואני מכבד אותם ואת דעתם.
זו דעתי האישית, ומצאתי לנכון את המקום המכובד הזה לפריקת הגיגי בנושא. בתקווה שיהיו גם כאלה שיזדהו עם הדברים.
מכיון שנתקלתי בלא מעט שהזדהו ואף שוחחנו על כך במקום, אני מרהיב עוז ומפרסם את הדברים בתקווה שלא יבלעוני חיים על שהעזתי לגעת בפרה הקדושה.

ובכן,
גם אני קראתי את המודעות והקמפיין שבישר על אקספו הבניה החרדי. וכבעל מקצוע העוסק בעבודת כפיים בתחום טרחתי ועליתי ירושלימה.
הפסדתי שעות עבודה רבות, הטלטלתי קשות בדרכים (כולל טעות בדרך שעלתה לי בעוד שעת סיבובי סרק) והתייצבתי.

נפתח בחלק החיובי:
עיני נפערו מתדהמה ובליבי התחולל ריקוד של שמחה, לנוכח המהפכה בהא הידיעה המתחוללת בשנים האחרונות לה נחשפתי לראשונה במלוא הדרה!
כמות בעלי המקצוע חרדים למהדרין בתחומים בהם לא דרכה כף רגלו של חובש כיפה שחורה מאז קום המדינה, מדהימה.
ולא, לא מדובר בשטיבל בו החבר של החבר ששמע מהחבר שלמד פעם אצל מישהו שלמד - כולם בעלי מקצוע משכמם ומעלה, הבנתם בתחומים בהם עוסקים ניכרת לעין כל.
אין מה לומר, לא התחרטתי לרגע שהגעתי - רק לראות את זה היה שווה הכל.

וכעת לחלק הפחות חיובי:
ראשית, וזה סתם הערה טכנית - לא היה במקום להכניס לפה ולו ביסקוויט עבש. איני חושב שאמורים להאכיל את הציבור,
טכנית, אנשים מגיעים מדרכים ודי הגיוני שרובם המוחלט לא חשב על אוכל מראש ולכן כיבוד קל היה משנה מאוד לטעמי את התחושה הטובה.
וכן, אני יודע שהיה במקום אוכל בתשלום - תודה על ההערה....
תכלס, אני כבעל מקצוע העוסק בפועל במלאכת כפיים, הבנתי וככל הנראה הייתה זו הבנה מוטעית - כי הכנס מיועד גם לבעלי המקצוע ולא רק לצרכן הסופי.
התאכזבתי מאוד לגלות שלמעשה למעט אי מעט ספקי חומרי גלם שהציגו במקום, בגדול לא היה לי מה לחפש שם.
אני מסכים שראיתי כמה חידושים שיכולים לעזור לי איכשהו אם אי פעם אתקל בצורך דומה, אבל שוב זה דברים שבחיפוש אינטרנטי פשוט הייתי מגלה וגם מוצא את החרדי העוסק בנושא.
אבל ניחא, אתלה זאת בחוסר הבנה שלי בכך שאיני מקהל היעד של האירוע.

וכעת לנקודה העיקרית שמציקה לי כל כך:
מדוע, אקספו המתיימר להציג את בעלי המקצוע ה"חרדים", אמור להראות כשוק חרדלי על גבול החילוני?
מדוע הסתובבו נשים בקהל?
מדוע עמדה מגישת בירה (ברמנית בלע"ז) בטיבורה של התערוכה והגישה משקאות לגברים?
מדוע נדחפו נשים בחוסר טאקט וצניעות משוועת בכדי לגשת לדוכן שם עמלו קשות להגיש דוגמיות סושי לציבור?
מדוע בפרסומת המוקרנת במסכי ענק במקום יש תמונה של אישה?
וכי בשם פרנסתם של ישראל מותר להפר ברגל גסה מוסכמות שברור היה במשך כל השנים שלא פורצים?
הרי כל הסיבה שאני רוצה לפרנס את אחי, כי הוא מייצג את הערכים עליהם אנחנו נאבקים ונלחמים.
מדוע באירוע שמיועד כולו לבני הציבור החרדי, אשר לשמחתנו הרבה רוב מניין ובניין ממנו מתנזר כליל מהחזקת סמרטפונים -
חלק ניכר מההגרלות וההרשמות לקבלת מידע המשכי היו באמצעות סריקת ברקוד?
האם מארגני האירוע עד כדי כך מנותקים עד שלא העלו בדעתם שהצבת שומרת באחת הכניסות היא מעשה מכוער שאין לו מקום באירוע חרדי?
אני כבעל מקצוע חרדי, שנתקל לא מעט מתגובות מזלזות רק כי יש לי כיפה זקן ופאות וכן, בעיקר מתוך הציבור החרדי שהתרגל לצערי לראות בבעלי המקצוע החרדים סוג ב',
שמחתי כל כך לראות שיש פתאום הכרה במקצועיות שלנו, בעובדה שאפשר להיות שומר תורה ומצוות וגם להיות בעל מקצוע, אבל על חשבון ערכים?

(אני אמנע מלהתייחס לסמרטפוניה שהתחוללה במקום, ולעוד כמה בעיות רוחניות והתמקדתי דווקא בנושא בו יש מוסכמה ציבורית רחבה,
ואולי כך אצליח למזער במעט את נחשול התגובות המתלהם שבוודאי בוא יבוא.)
אני מקווה שהפרסום כאן לא עלול לגרור תביעת דיבה, משום שאיני יודע כיצד משיגים את מארגני האירוע בכדי לקבל תגובה.
רק מציין מקום שתוכל להוסיף שם הרבה
 
ואני מוחה על הוצאת שם רע על ציבור שלם.

ההתנשאות המבנית של רבים מהחרדים על הציונות הדתית כאילו הם בהכרח טובים יותר, היא בושה וחרפה.

ולא, לא אגיב כאן מעבר.
נשמה, הדברים שכתבת הם על גבול ה"לא שווה תגובה", אבל אנסה בכל זאת לסבר לך קצת את האוזן עם לוגיקה פשוטה, החרדים לא "מתנשאים" על הציונות הדתית, זה לא גזענות של אשכנזים/מזרחים, למעשה זה לא גזענות משום כיוון, זה הבדלי השקפה מהותיים, במסגרתם הציבור החרדי ברובו שמרן יותר מרוב הציבור הדת"ל על כל גווניו, ומה שצרם לו (ובצדק לדעתי) זה שהוא חשב שהוא מגיע לאירוע חרדי נטו- כלומר הכי שמרן שיש, והוא גילה שהאווירה שם היתה החל ממעט פחות שמרן קרי חרד"ל ועד ללא שמרן כלל- קרי חילוני. (אגב, בדיוק כמו שהיה לו ביקורת על הסמארטפונים בפהרסיה של החרדים שהיו שם ועל עוד עניינים שנתפסו בעיניו כפחות שמרנים)
זה הכל- לא צריך לקחת את זה למקומות לא קשורים ולא עניניים!
מקווה שלא עברתי על "כשם שמצווה", לפחות ניסיתי...
 
להגיד לך מה המשקפת דרכה אתה רואה את הטוב והרע בארוע (ובחיים)?

'האם אנחנו מצליחים להיות סופר חרדים וסופר מקצועים'

אז שתדע שיש בעלי מקצוע חרדים חלטורות, ויש חרדים שלא מפריע להם כמה נשים בקהל, ויש חרדים שלא מתביישים בזה שיש להם סמארטפון ויש חרדים שמורים ומקצועיים.
הדירוג מי טוב יותר ומי פחות, ממש מיותר.

לארוע היה מטרה להפגיש, ליצור שיתופי פעולה, להביא חשיפה, והמטרה הצליחה גם אם לא בדיוק באופן שרצית.
אירוע הנושא את הכותרת "חרדי" אמור להיות כזה שמתאים לכל אחד להסתובב בו.
ולכן נשים בקהל, זה קו שכולם מסכימים איתו גם מי שלא רואה בזה בעיה אישית.
 
 
אירוע הנושא את הכותרת "חרדי" אמור להיות כזה שמתאים לכל אחד להסתובב בו.
ולכן נשים בקהל, זה קו שכולם מסכימים איתו גם מי שלא רואה בזה בעיה אישית.
אם הוא היה מציג רק את הטענה הזו הייתי מסכימה ותומכת, מהאופן בו הוא הציג את עמדתו אני מבינה שנקודת המוצא היא שונה.
 
נשמה, הדברים שכתבת הם על גבול ה"לא שווה תגובה", אבל אנסה בכל זאת לסבר לך קצת את האוזן עם לוגיקה פשוטה, החרדים לא "מתנשאים" על הציונות הדתית, זה לא גזענות של אשכנזים/מזרחים, למעשה זה לא גזענות משום כיוון, זה הבדלי השקפה מהותיים, במסגרתם הציבור החרדי שמרן יותר מהציבור הדת"ל על כל גווניו, ומה שצרם לו (ובצדק לדעתי) זה שהוא חשב שהוא מגיע לאירוע חרדי נטו- כלומר הכי שמרן שיש, והוא גילה שהאווירה שם היתה החל ממעט פחות שמרן קרי חרד"ל ועד ללא שמרן כלל- קרי חילוני.
זה הכל- לא צריך לקחת את זה למקומות לא קשורים ולא עניניים!
מקווה שלא עברתי על "כשם שמצווה", לפחות ניסיתי...
לא הבנתי מה הבעיה לעמוד לצד דתי/חרדל"י???
ממש לא אנושי ולא מענטשי.
האשכול נוזל לכיוון נעילה.. אבל חייב לומר את מה שצ"ל.
 
הדיון על הציבור הדתי היא הטרלה שהצליחה, וחבל.
זה היה טעות סופר שלי, שאולי לא הייתה צריכה להכתב והצליחו ב"ה בהצלחה רבה להסיט וללכלך את האשכול. לא אמחק את זה כעת כי מי שיבוא כעת לא יבין מה הולך כאן.
אז בא נסכים שהייתה זו טעות סופר, וחלאס.
ולמי שמתלונן על שאר הדברים, התלוננתי רק על הנשים, את שאר תלונתי מיסגרתי בסוגריים.
תודה
 
שאילה:
האם כשמארגנים אירוע ציבורי לבני המגזר החרדי, (בלי לגרוע מאומה מאיכותם וטיבם של בני שאר המגזרים,) האם על האירוע להתנהל בצורה 'חרדית'? או לא?
נ"מ: נשים בקהל.
לגבי הסמארטפון למרות שאני מיצר על הכלי הזה אני מסכים איתך כי שורה סופית יש לאנשים סמארטפון ואני מלמד עליהם זכות שיש להם היתר לצורך פרנסה. אז זהו, אני לא יתלונן על זה שהם הוציאו אותו באקספו בניה...
ברור שמצופה בלי נשים.
מבחינתי הדיון הוא לא על נקודה ספציפית שטעונה שינוי, אלא על עמדת המוצא של השואל שמשתמעת בין השורות.
 
לא הבנתי מה הבעיה לעמוד לצד דתי/חרדל"י???
ממש לא אנושי ולא מענטשי.
האשכול נוזל לכיוון נעילה.. אבל חייב לומר את מה שצ"ל.
מי דיבר על לעמוד???
הוא דיבר על זה שאירוע עם נשים זה לא חרדי
מה קשור לעמוד ליד דתי /חרדל"י
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לראשונה:🥇
הפּוּבְּליציסט ומוביל מיזמי אֶקְסְפּוֹ ו ״זֶה מִזֶּה״ רפאל וואהל מדבר על הכל

כלכלה חרדית ועצמאית:
בין ברוקלין 🇺🇸 - לבני ברק 🇮🇱
עם חזרתו לארץ אחרי שש שנות רילוקיישן בהם ניהל את הסניף הניו יורקי של חברת גיוס ההמונים היהודית צ'רידי וואהל מפורר יחד עם מינצברג מיתוסים רבים:
איך נראית כלכלה חרדית עצמאית כשכל נותני השירותים – מנהג האוטובוס ועד הכבאי – הם חרדים?
למה בארה"ב רוב העשירים החרדים צומחים ממקצועות צווארון כחול, בעד שבארץ רגולציה חונקת, לימודים אינסופיים וחסמים מקצועיים משאירים מאות אלפים תחת תקרת זכוכית של 6–8 אלף ₪ לחודש?

למה אין גמחי״ם ! לנישואי ילדים בארה״ב 👀
איפה נכנס שוק ההון כתשתית אמיתית לבניית עתיד כלכלי, ומה אפשר ללמוד מהמודלים האמריקאיים בלי לוותר על עולם התורה?
וואהל חושף מבפנים את סיפור קמפייני המצ'ינג, את מהפכת האקספו במגזר החרדי, את הכוח של עסקים חרדיים, ואת הקריאה להעברת מרכז הכובד: פחות תלות, יותר אחריות, יותר מקצועיות – מבפנים ולמען עצמנו.
החזון קדימה – יצירת מסלולים מקצועיים קצרים ומכובדים, שחרור חסמים, ונתינת כלים לאברכים ועובדים חרדים להתפרנס בכבוד בתוך המסגרת הערכית.
יוטיוב:
לכבוד

מכתבים למערכת "השקפה היומית",

שלום וברכה, אחדשה"ט;

ואני באתי בדבריכם; בדבר עניין חשוב מאד לאנ"ש ולפרנסתו ולקיום חומותינו הק'. ותקוותי שמכתבי זה יקבל את הבמה הראויה ויעורר את הדיון הנחוץ בדבר "קיום סוחרי הטינקו" בקרב אנ"ש. או אם נכון הדבר לקרוא לזה ה"ביטחון הרוחני" של עולם הטינקו.

כידוע לכולם, הטינקו הוא כלי חשוב בסיוע לאנ"ש. באמצעותו משפחות בני תורה מתאפשר להם ללמוד תורה וב"ב לצאת להתפרנס כשהבית נשאר נקי ללא רבב, והרי אמרו "כל תלמיד חכם שנמצא רבב וכו" (שבת קיד א).

חשיבות קיום הטינקו אף מתחדדת בצורך העצום שלו לכבוד שבת קודש ויו"ט, במיוחד בעיתות לחץ, תקופות של מעצרים, מזג אוויר קשה - בימים שאינם יומא דאסתנא אלא רוח מזרחית מסרחת (יעויין שבת קטז ב) שמביאה איתה חול ואובך קשים ביותר,

ודו"ק, סוחרי הטינקו גם ניחונים באהבת המלאכה וחדוות היצירה, ואהבת בתי ישראל רבות ראינו אותם איך הם מחבבים כל טינקו וטינקו ברוך, ומגדלים אותם באהבה אנשי כפיים ממש, בחום ובקור, בגשם ובשלג

יש לזכור גם כי סוחרי הטינקו שומרים על גבולות היידישקייט - בלעדיהם, אנשים מאנ"ש יתפתו וירכשו את הטינקו באון ליין וכו', ורק שמירה על ענף הטינקו החרדי השלם תיתן את המענה לכל הפיתויים הללו וכו',

וכחשיבות נחוצה יש לעורר על הצורך שלא להיות תלויים באחרים, אם חס וחלילה תבוא מלחמה כמו גיוס בני הישיבות או מגיפה כמו קורונה, שאז לא נוכל לקנות את הטינקו, וכפי שאמרו שלוחי דרבנן כדוגמא שד"ר ר' משה דפני על החלב - שנחוץ גם לעניינינו, וגם פה, "אם נבנה על יבוא טינקו מחוץ לאנ"ש, נהיה תלויים בעשירים התורמים של יאיר לפיד. אם יום אחד יחליטו לסגור ברז – לא יהיה כאן טינקו". או כמו שאמר מקים עולה של תורה ר' אריה קרעי שליט"א ש"פתיחה של הטינקו ליבוא מחוץ למגזר תגדע את פרנסתם של כל סוחרי הטינקו באנ"ש, המשמשים ככיפת ברזל רוחנית לשימוש באינטרנט חלילה".

חשיבות הדברים כמובן מצטרפת להלוך-ילך שבימים אלו שבאנשי שלומינו, עם הקריאה ל"צאו והתפרנסו זה מזה" של ר' יחיאל וואהל,

אי לכך, הצעתי היא כזאת, ואני מעמיד אולתה על שלחן של מלכים מאן מלכי רבנן;

א. לייסד את מועצת הטינקו. יהיו בה חברים 5 סוחרי טינקו, ביניהם של המותגים טינקו, דרימי, שארק, שיאומי, ורובורוק + 2 נציגי ציבור, חברי עיריית בני ברק ומודיעין עילית + חבר מקופה חשובה כמו קופת העיר וועד הרבנים לענייני צדקה.
ב. חלוקת מכסות לטינקו. המועצה תקבע לכל סוחר את מכסת הטינקו שיוכל למכור לאנ"ש. המיכסה תיגזר לפי היסטוריית המכירות שלו בעבר של מוצרי טינקו.
ג. המועצה תקבע מחיר מינימום לטינקו, לבל יבוא כל סוחר ויוריד מחירים כפי תאוות הממון שלו.
ד. השמדת מכשירי טינקו שמעבר למיכסה: בכל ראשית שנה המועצה תקבע כמה מכשירי טינקו יימכרו השנה, עם צפי של כלכלנים לגודל השוק החרדי. בכל שבוע, המועצה לבחון כמה מכשירי טינקו יש במלאי לכל המוכרים, ותשמיד את המלאי העודף.
ה. ייאסר כליל להזמין מכשירי טינקו מחנויות שמחוץ לערים החרדיות. אינטרנט כמובן מאן דכר שמיה.
ו. סבסוד מוכרי טינקו הפסדיים. באם יימצאו מוכרי טיקנו הפסדיים, קרן עולם התורה תפריש מעט כדי לסבסד אותם, במטרה לשמור על הענף כחי נושא את עצמו.

צאו והתפרנסו זה מזה, כלכלה שחור לבן!

תקוותי שדברים היוצאים מן הלב, שייכנסו ללב, ואי"ה, הבטחון הרוחני שייותר לנו עם קיום עולם הטינקו, יתן לכולנו שפע רוחניות וגשמיות, לשכון לבטח בערינו, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו.

זעירא מן חבריא (בנדוד של אחד מחברי הכנסת)
בהמשך לאשכול ממי שהיה שם באקספו הבניה, והתאכזב. הן מרמת הצניעות והן מלהכניס דברים לפה זהו הזמן לשים דברים על דיוקם.

תחילה, עם יד הלב. הציבור החסידי, בחושיו המחודדים, יודע להכיר טובה! ומוקיר טובה לעושים והמעשים להתפתחות הכיס החסידי.
כשאנו רואים אנשים המשקיעים את מרצם וכספם כדי לפתוח פתחי פרנסה, הלב מתמלא הערכה.
אי אפשר להתעלם מהכוונה הנקיה של יבואני ה"אקספו" , הרצון לעזור ליהודים להתפרנס בכבוד הוא קודש קודשים.
אנו מצדיעים להם על עצם היוזמה והרצון הטוב.

אבל כאן נגמרת הדיפלומטיה ומתחילה האמת הכואבת. אמת הנכתבת בדמעות על כך שצריכים להעלות נושא זה על האתר.
מילים שיכתבו לאחר שפירגנו בכל הכבוד הראוי את מובילי הרצון למודעות אדירה על תחילת תהליך תפיחת כיס המשפחה החרדית.

ישנו כשל לוגי עמוק כאשר אדם שכל ליבו פועם למען רווחת הכלל, מתוך אהבת ישראל טהורה בעל חזון המאיר לרבים את הדרך לפרנסה בכבוד, ובכל פרויקט שלו מרגישים את הנשמה, את הדאגה הכנה ואת המחשבה העמוקה. שעומד מאחורי מנגנוני גיוס כספים פועל להנדס את שוק התעסוקה החרדי ללא חקר ה"שפה" המקומית לעומק.
שימו לב שגיוס כספים עובד על רגש רגעי ותצוגת תכלית, אך לעומת זאת בניית קריירה בציבור החרדי דורשת הבנה של הנפש, של הקהילה ושל הצרכים הייחודיים של הבית החסידי.

אי אפשר להביט על ציבור חסידי אמריקאי ענק עם המנטליות שלו שיצרו בעצמם שוק עבודה מוצלח עבורם, עם תערוכות רלוונטיים עבורם. ולזעוק לעבר יושבי הארץ "תביא לי גם" כמו ילד מתוק וחמוד בחיידר שרואה ממתק שחבירו קיבל על הצטיינות בעבודת המידות. וכן, עם כל הכבוד, הציבור שלנו אינו מחפש גימיקים של "נהגים ואינסטלטורים" כפתרון קסם, אלא מקצועות עם כבוד, עם יצירה ועם עתיד!

אכן, בגדול בתחילה נראה שרעיון האקספו בארץ די עבד בחצרות הקודש בעלזא, קרלין וגור עם גימיקים מטורפים: "כמעט כמו באמריקה", אבל הנה הכשלון בהתגלמותו כאשר מנסים ללכת רחוק עם העסקים המצליחים ללא התחשבות בצרכים המינימליים של פוקדי האקספו, דבר שלא קרה בשוק האקספו החסידי באמריקה.
רגע לפני שחושבים על אקספו יותר מטורף עם סיכוי לכישלון יותר גדול, תנו לי להצדיע למקום האחד שכבר שנים עושה היסטוריה בשקט, במקצועיות ובמסירות נפש: בעלי הבית-הקהילה העסקית-חרדית הגדולה בעולם.

כאן המקום לעצור ולהצדיע הצדעה מטורפת ל"פרוג". הם לא היו צריכים אקספו נוצץ כדי לשנות את פני המגזר. מזה שנים הם מכשירים דורות של גרפיקאים, מעצבים, ואנשי קריאייטיב מהשורה הראשונה. הקרדיט על אינספור עסקים שנפתחו, על משפחות שמתפרנסות בכבוד ועל הקמפיינים הכי יפים שאתם רואים ברחובות – שייך אך ורק לבוגרים שלהם ולמערכת המופלאה הזו.

בפרוג לא "מכניסים עובדים לשוק" כלאחר יד; הם מעניקים כלים, בונים מקצוענות ומטפחים השראה. הם מבינים את השפה הישראלית, את הראש החסידי ואת הצורך בפרנסה שמשלבת בין אומנות לבין שמירה על ערכים. כל קמפיין מרהיב שיוצא תחת ידי בוגר פרוג הוא הוכחה שפרנסה לא קונים בירידים נוצצים, אלא בלימוד מעמיק ובבניית זהות מקצועית.

הסיכום: די לחיקויים, כן למקצוענות
אי אפשר לבוא לארץ ולחשוב שאם זה עבד באמריקה, זה יעבוד כאן בשיטת ה"העתק-הדבק".

יבואני האקספו החרדית היה כדאי שתלמדו מהטובים ביותר. תנו את הכבוד למי שבאמת בנה כאן את עולם התעסוקה החרדי. הציבור לא מחפש מוטיבציה מלאכותית; הוא מחפש כלים אמיתיים, כאלו שכבר מזמן הפכו לסמל ולדוגמה בבית פרוג.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה