התייעצות ראיית חשבון או תכנות - מה שווה עכשיו?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מתייעצת לגבי לימודי המשך לשנה הבאה....
אשמח לשמוע פרטים בעיקר לגבי ההשמה בתחום. משכורת וכו'
וגם עד כמה הלימודים באמת מפרכים כמו שאומרים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לגבי הביקוש - ב2 המקצועות יש די הצפה, אבל עדיין בראיית חשבון הרבה יותר קל להשיג עבודה.
הלימודים קשים ב-2 המקצועות אבל בראיית חשבון הדרישות הזויות, לעומת תכנות שהלימודים יותר אפשריים.
בהצלחה בכל מסלול שתבחרי!

הערה לגבי הלימודים בראיית חשבון - כיום איגוד הסמינרים הוריד את הדרישות באופן משמעותי, לעומת מה שהיה לפני שנתיים - שלוש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לגבי ההצפה בראיית חשבון- קצת רחוק...
להלן נתונים:
בחינות סופיות – ביקורת
שנהמספר נבחניםמספר מועדיםמספר שעברו
20172,30121,460
20181,9492917
20191,7252937
20209501618
20211,5392881
20221,7732863
20232,31021,177
20242,42621,398
20251,2001602
סך הכול15,873158,853

בחינות סופיות – פיננסית

שנהמספר נבחניםמספר מועדיםמספר שעברו
20179721586
20181,6642672
20191,6982918
20201,82821,234
20211,5572920
20221,5442925
20231,98631,259
20242,05421,227
20251,0781595
סך הכול14,381168,336

רק מי שעבר גם פיננסית וגם ביקורת יכול לקבל רישיון רו"ח.
יש עליה קלה במס' הנבחנים בשנים האחרונות, לאחר מס' שנים של ירידה, אבל עדיין ההיצע לא מכסה את הביקוש של מקומות העבודה.
כמובן שהכי קל למצוא עבודה בת"א, אבל גם בערים אחרות יש ביקוש.
לגבי איגוד הסמינרים- יש הרבה בנות שיותר קשה להן לסיים לימודים במתכונת לימודים זו. מה שנראה בציבור שבאיגוד הלימודים הרבה יותר קלים לא ממש נכון.
אם יש עוד שאלות ספציפיות יותר אשמח לענות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לגבי ההצפה בראיית חשבון- קצת רחוק...
להלן נתונים:
בחינות סופיות – ביקורת
שנהמספר נבחניםמספר מועדיםמספר שעברו
20172,30121,460
20181,9492917
20191,7252937
20209501618
20211,5392881
20221,7732863
20232,31021,177
20242,42621,398
20251,2001602
סך הכול15,873158,853

בחינות סופיות – פיננסית
שנהמספר נבחניםמספר מועדיםמספר שעברו
20179721586
20181,6642672
20191,6982918
20201,82821,234
20211,5572920
20221,5442925
20231,98631,259
20242,05421,227
20251,0781595
סך הכול14,381168,336

רק מי שעבר גם פיננסית וגם ביקורת יכול לקבל רישיון רו"ח.
יש עליה קלה במס' הנבחנים בשנים האחרונות, לאחר מס' שנים של ירידה, אבל עדיין ההיצע לא מכסה את הביקוש של מקומות העבודה.
כמובן שהכי קל למצוא עבודה בת"א, אבל גם בערים אחרות יש ביקוש.
לגבי איגוד הסמינרים- יש הרבה בנות שיותר קשה להן לסיים לימודים במתכונת לימודים זו. מה שנראה בציבור שבאיגוד הלימודים הרבה יותר קלים לא ממש נכון.
אם יש עוד שאלות ספציפיות יותר אשמח לענות.
התמחות אפשר להתחיל לפני שעוברים את המבחנים הסופיים, כך שמתחילים את ההתמחות אפילו שנה ושנתיים לפני שניגשים אליהם בכלל.
מה שגורם שלחסרי ניסיון יהיה קשה יותר למצוא עבודה, כי יש יחסית הרבה היצע.
שוב, לא ברמה של תיכנות אבל לא כמו שהיה לפני כמה שנים.
בכל אופן לעובדים מתחילים הנושא של שיעור המעבר בבחינות הסופיות פחות רלוונטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בהחלט.
אבל באיגוד המצב יותר טוב מבממוצע הארצי,
ובפיננסית יש יותר מעבר מאשר בביקורת.
תלוי מתי...
במבחנים האחרונים (פיננסית וביקורת) איגוד הסמינרים מקום אחרון ו2 לפני האחרון...
1769611938568.png

1769611971382.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
תלוי מתי...
במבחנים האחרונים (פיננסית וביקורת) איגוד הסמינרים מקום אחרון ואחד לפני האחרון...
נכון, בגלל שהדרישות ירדו, אז מצד אחד יותר בנות יכולות לגשת למבחנים הסופיים, אבל מצד שני הם פחות מוכנות...

ועוד משהו - אם אני מבינה זה בחינות הקיץ שלשם ניגשות הבנות שלא הצליחו לעבור את כל המבחנים כדי לגשת למועד חורף, ונזקקו למועדי ג' וד'. אז זה בדרך כלל הבנות הפחות מוכשרות (יחסית כמובן, לא באה להעליב אף אחת :) )
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #12
התמחות אפשר להתחיל לפני שעוברים את המבחנים הסופיים, כך שמתחילים את ההתמחות אפילו שנה ושנתיים לפני שניגשים אליהם בכלל.
מה שגורם שלחסרי ניסיון יהיה קשה יותר למצוא עבודה, כי יש יחסית הרבה היצע.
שוב, לא ברמה של תיכנות אבל לא כמו שהיה לפני כמה שנים.
בכל אופן לעובדים מתחילים הנושא של שיעור המעבר בבחינות הסופיות פחות רלוונטי.
התמחות אי אפשר להתחיל לפני שמסיימים עם הבחינות הפנימיות
כך שאפשר להמרח שנה ושנתיים בעבודה לפני שניגשים בכלל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
התמחות אפשר להתחיל לפני שעוברים את המבחנים הסופיים, כך שמתחילים את ההתמחות אפילו שנה ושנתיים לפני שניגשים אליהם בכלל.
איך שהבנתי, תכנית הלימודים אצלינו כוללת: שנתיים לימודים ומבחנים מטעם איגוד הסמינרים.
ושליש ראשון של שנה ג' - למידה (מהבית בעיקר) ל-2 מבחני המועצה האחרונים, וכן, קיימת גם אפשרות להתחיל סטאז' מייד בתחילת שנה ג' ואת מבחני המועצה לעשות בסוף שנה ג' בקיץ. אבל זה לא מומלץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
תלוי מתי...
במבחנים האחרונים (פיננסית וביקורת) איגוד הסמינרים מקום אחרון ו2 לפני האחרון...
צפה בקובץ המצורף 2168666
צפה בקובץ המצורף 2168667
איך זה שאצלנו, במוסד שבו אני לומדת, לא שמעתי על הנתונים ההזויים האלו, זה קביל? ש-6 בנות עוברות מתוך 27?
הבנתי שזה קשה. וצריך להשקיע.... אבל לא שזה המצב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
איך שהבנתי, תכנית הלימודים אצלינו כוללת: שנתיים לימודים ומבחנים מטעם איגוד הסמינרים.
ושליש ראשון של שנה ג' - למידה (מהבית בעיקר) ל-2 מבחני המועצה האחרונים, וכן, קיימת גם אפשרות להתחיל סטאז' מייד בתחילת שנה ג' ואת מבחני המועצה לעשות בסוף שנה ג' בקיץ. אבל זה לא מומלץ.
לעבוד אפשר בכל שלב - ברגע שמשהו מקבל אותך.
לגבי התמחות - צריך קודם כל לעבור את כל המבחנים של האיגוד כדי שהמועצה תאשר את ההתמחות.
זה יוצא בסביבות כסלו של שנה ג'. לא לפני כן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
זה לא נכוןןןןןן
איגוד הסמינרים 96% עוברות
תלוי מתי...
במבחנים האחרונים (פיננסית וביקורת) איגוד הסמינרים מקום אחרון ו2 לפני האחרון...
צפה בקובץ המצורף 2168666
צפה בקובץ המצורף 2168667
כנראה זה מלפני כמה שנייםםםםםם היום הם 96% עוברות באיגוד הסמינריםםםם
הבנות שם הם תותחיות על!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
איך זה שאצלנו, במוסד שבו אני לומדת, לא שמעתי על הנתונים ההזויים האלו, זה קביל? ש-6 בנות עוברות מתוך 27?
הבנתי שזה קשה. וצריך להשקיע.... אבל לא שזה המצב.
זה הבנות שלא הצליחו לגשת סתיו עם כולן...
תסתכלי על הנתונים של מועדי סתיו, הם יותר משקפים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בראיית חשבון הלימודים בהחלט מפרכים
למידה ללא הפסקה ויש מלא מבחנים שחובה לעבור אחרת את לא מקבלת תעודה(המבחנים שהוזכרו לעיל)
בתיכנות בשונה מראיית חשבון רוב הסמינריפ הולכים על התוכנית של מה"ט
בתוכנית כל מה"ט צריל לעבור בסך הכל 2 מבחנים ממש קלים שמי שלמדה תיכנות במגמה בתיכון
זה ממש כמו הבגרות...
המבחנים הם בעיקר פנימיים ושל מי קמא טק למי שעושה אבל בשניהם אין ציון עובר ואת לא חייבת לעבור שום מבחן
בסוף יקראו לך לראיון עבודה ושם תצטרכי להוכיח את הידע שלך
זאת אומרת מבחינת הלימודים- ראיית חשבון הרבה יותר אינטסבי עמוס ומלחיץ בשונה מתכנות ששם זה הרבה פחות עומס והרבה פחות מלחיץ(הסמינרים המועטים שעושים משרד החינוך כן יש מבחנים שצריך לעבור ותוכנית לימודים הרבה יותר קשוחה)

בנוגע לעבודה
בראיית חשבון חד משמעית יש הרבה יותר עבודות (מי שלא טובה מספיק פשוט לא מקבלת רשיון בכלל ככה שזה לא גורם להצפה כמו בתיכנות שמה לא צריך רישיון מיוחד...)

בתיכנות לעומת זאת המצב קצת בקרשים ויש הרבה בנות שבלית ברירה פונות לביטוחים וכאלה ועכשיו לכשנכנסה הבינה מלאכותית אז בכלל...
לכי לתיכנות רק אם את משוגעת לדבר ובאמת מעונינת לעבוד בזה ולא סתם כי זה כסף קל כי לבנות האלה בדרך כלל בסוף אין עבודה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
לדעתי לא הולכים למקצועות בשביל משכורת
תלכי תבררי שלא תיפלי בפח ובסוף לא תאהבי
מתייעצת לגבי לימודי המשך לשנה הבאה....
אשמח לשמוע פרטים בעיקר לגבי ההשמה בתחום. משכורת וכו'
וגם עד כמה הלימודים באמת מפרכים כמו שאומרים...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
מה דעתכם על ציור שלא רק אתם יצרתם?
מה דעתכם על ציור שלכם שמאייר אחר ממשיך?

ואחריו עוד אחד. ועוד אחד.


אנחנו בוחנים עכשיו היתכנות לפרויקט קהילתי מיוחד:
ציור אחד גדול, שנוצר בשיתוף פעולה של כמה ציירים מהקהילה.

כל מאייר שמשתתף מקבל לזמן מוגבל את הציור, ממשיך אותו לפי ראות עיניו, ואז מעביר הלאה.
בסוף – נחשף ציור אחד גדול, עם סיפור של קהילה שלימה מאחוריו.

------------------------

יחד עם ההתלהבות, למדנו מניסיון עבר דבר חשוב:
כדי שאתגר כזה באמת יעבוד ויגיע לקו הסיום – הוא צריך אנשים שמגיעים לא רק עם כישרון, אלא גם עם מחויבות.


ולכן חשוב לנו לומר מראש:
האתגר מיועד למי שמרגיש שהוא יכול ורוצה להשתתף בצורה פעילה לאורך הדרך.
לא מתוך לחץ, אלא מתוך רצון להיות חלק ממשהו שנבנה ביחד.


------------------------

הפרטים המלאים עדיין מתגבשים,
וכרגע אנחנו רוצים לבדוק דבר אחד פשוט:
האם
יש כאן מספיק אנשים שמתאים להם אתגר כזה – וגם יכולים להתחייב אליו?


אם כן – נשמח שתיכנסו לקישור המצורף ותענו על סקר קצרצר.
הוא יעזור לנו להבין את רמת העניין, להכיר את המשתתפים, ולבנות את הפרויקט בצורה שתכבד את הזמן וההשקעה של כולם.

ואם כרגע זה פחות מתאים – הכול טוב, אולי בפעם הבאה 🙂


מעניין אתכם?
הצטרפו עכשיו.

----------------------------------

בנוסף
– נשמח מאוד לשמוע אתכם גם כאן.
מחשבות, רעיונות, הסתייגויות, הצעות לשיפור, או סתם תחושת בטן – הכול לגיטימי ומוזמן.

אני אהיה זמין באשכול, אקרא כל תגובה, ואשמח לדון יחד על כל נושא שיעלה, כדי לחדד, לשפשף ולבנות את האתגר בצורה הטובה והמדויקת ביותר לקהילה.

פעם חשבתי שכדאי להוציא אישורים ולבנות ממ"ד. נכון, יש עלויות וזו לא בניה רגילה, אבל מה לא עושים בשביל הביטחון.

היום בשעת מלחמה, אחרי ששהיתי במשך יממה שלמה בבית עם ממ"ד, אני לא מצליח להבין איך אפשר לעבור את המלחמה עם ממ"ד.

הנה עשרת הסיבות למה ממ"ד זה נטל ולא נכס!
ואם יש לכם ממ"ד בבית, תקראו את זה ותגידו אם לא בא לכם לרוץ באזעקה הבאה למקלט הציבורי הקרוב לממ"ד שלכם...

1.
עזבו את אלה שבאופן רשמי הממ"ד הוא החדר הפרטי שלהם, הם סובלים יותר מכולם מהמלחמה, באמת רחמים... תנסו פעם להמשיך לישון כשמתמקמים לכם במיטה עוד ארבעה אנשים שמתנדנדים עם תהילים ביד, והכי מעצבן שאחד מבני הבית שמאוד רוצה שיתחשבו באלה שישנים בחדר דואג להשקיט כל העת את מי שנמלט לממ"ד בלופ של 'שששששש....' עולה ויורד באורך של עשרים שניות כל אחד.
אם היו שואלים אותי, הייתי מעדיף שידליקו לי באמצע שינה טרנסים בפול ווליום, רק לא את הששששש המתחסד הזה...


2.
מבחינה מדעית אין קשר בין בעלי ממ"דים לשמירה על משקל, ולכן אם אתם בדרך ל- או באמצע ה- 'דיאטה', כדאי שתדעו שבירידה ועלייה של מדרגות שורפים קלוריות הרבה יותר מאשר בהליכה רגילה במישור, מה גם שהדרך מהחדר שינה שלכם ועד הממ"ד היא במקסימום 3-7 מטר, ובמדרגות מדובר על בין 20 ל40 מטר, ועכשיו תוסיפו על זה את אפקט המהירות שבתוך הבית אתם הולכים אבל עד המקלט יש תחרות ריצה בין השכנים, אחרת תישארו לעמוד עד שהאירוע יסתיים...
אז אתם שם בממ"ד שצריכים להתחיל להוריד קלוריות, רק שתדעו שלרדת במדרגות זה פי 5 מהליכה במישור, ולטפס שימו לב, זה פי 20.
מה אתם אומרים, ניפגש במקלט?


3.
ומה עם ה'נפש'? גם אם ב"ה לא חטפנו פגיעה פיזית מאיזה רסיס תועה ה'נפש' דורשת את שלה, תמיכה רגשית וחיזוק הדדי מסייע במעבר חלק יותר של המלחמה מבחינה נפשית, במקלט תוכלו לפגוש בעלוני חיזוק, ציורי קיר מרגיעים, או סתם שכן חייכן שמנעים את האווירה, בבית, הסיכוי שלמישהו יהיה כח לזרוק בדיחה ב3:45 לפנות בוקר הוא אפסי, לעומת זאת במקלט הסיכוי שלא יהיה אחד כזה הוא אפסי...
אם יתמזל מזלכם אולי תצליחו לתפוס את צוות הסיוע הנפשי מטעם העירייה שייקלע למקלט שלכם בדרכם לעזרה דחופה בזירת נפילה, אל תוותרו להם, תשאלו את השאלות הנכונות, וסתם בשביל הסקרנות תנסו לראות אם הם לא מגלים בעצמם סימני מצוקה, מאוד יכול להיות שגם הם צריכים עזרה...


4.
מכירים את השכן המטופטפ בהגזמה? זה עם החולצה המגוהצת, הנעליים המבריקות והשיער המסורק.
עכשיו תשכחו את כל מה שידעתם אליו, ותדמיינו 'כרית' בצורה של השכן הזה...
נכון שבא לכם לראות את זה? אז רק שתדעו שמספר ה'פרצופי כרית' שיש במקלט בשעות הלילה, עולה על מספר הכריות שיש לכם בבית כולל אלה שעדיין ב'בוידעם' ולא נכנסו עדיין לכלל שימוש.


5.
אוהבים להסתכן ולראות 'יירוטים'? נראה אתכם מתחמקים מתחת עיניה הפקוחות והלחוצות של אמא ומתגנבים לחלון בסלון כדי לחזות במטר ה'מטאורים' שנוחת על אזור המרכז.
בדרך ל'מקלט' תמיד אפשר להתחמק איכשהוא החוצה, אל דאגה בתוך המקלט יש מספיק המולה שתסיח את דעתה של אמא, והיא תוותר על ללכת לחפש אחריכם בחוץ ברחובה של עיר. לא מומלץ, אבל אפשרי בהחלט.


6.
אני לא רוצה להפחיד, אבל 'מקלט' בתחושה שלי בטוח יותר משמעותית מ'ממ"ד'.
וודאי אם מדובר בממ"ד שמחכה לטיל בקומת הגג.
'מקלט' ממוקם בדרך כלל מתחת לאדמה מה שנותן תחושת בטחון מסוימת שגם אם תהיה פגיעה ישירה, המקלט ישרוד את זה.

מצד שני אם מכניסים למשוואה את כמות הפציעות בדרך למקלט, ה'פגיעה הישירה' הופכת לאופציה רחוקה יותר, ועדיין בגלל שהירידה למקלט היא באחריותנו והפגיעה של הטיל פחות... ההמלצה המושכלת שלי היא עדיין תהיה 'מקלט' בדגש על ירידה זהירה במורד המדרגות.


7.
אם אתם אחראים על 'וועד הבית' בבניין, ולא מצליחים לארגן ישיבת וועד כבר שנה וחצי, אז שתדעו שאם רק היה לכם מקלט בבניין, הייתם יכולים לקבל החלטות מהירות בסבב הצבעות מהיר תוך ניצול ציני של הלחץ שבו אנשים נמצאים כדי לקדם את האינטרסים שלכם בבניין.
עכשיו לכו תנסו להוציא כל שכן מהממ"ד שלו, בהצלחה.


8.
תחשבו על זה, את הממ"ד בבית אתם צריכים לפנות בסופו של דבר לטובת הדיירים המקוריים של החדר, אבל את השטח עליו השתלטתם ב'מקלט' תוכלו לנצל אחרי המלחמה למגוון פעילויות, רק ש'וועד הבית' לא ישמע...

9.
'זכות הרבים' זה לא צחוק!
לכולנו יש זכויות ועם כל הכבוד ל'צדיקים' שיש לכם בבית, אין מה להשוות ביניהם לבין ה'מסה' הגדולה של תינוקות של בית רבן שיש בכל 'מקלט' ממוצע בבני ברק, עליהם שום טיל איראני לא יכול!


10.
אוהבים קונספירציות? בואו למקלט. שם תשמעו מגוון רחב והזוי של עדכונים על אירועים מסתוריים שאולי התרחשו וכנראה שלא, אבל 'כתב החדשות' שזה עתה התחיל את דרכו לא מפסיק לשאול שאלות מעוררות מחשבה על כך שייתכן ואין בכלל מדינה ששמה 'איראן' והכל זה המצאה של ה'בונים החופשיים' שרוצים להשתלט על העולם.

הוא אפילו אמר פעם שיש מצב שה'בונים החופשיים' הם אלה שעומדים מאחורי הקמפיין על כך שצריך לבנות ממ"דים בכל הארץ, הכל כדי שלא יהיה לאנשים דרך להתעדכן במה קורה באמת...

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה