סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרק 43

"אני גמורה, אין לי כח לארגן מזוודה לנסיעה להורים שלי!" מתאוננת חני.
נהנתי בפרק הזה שעם השנים לא חלפה לה האצילות להציע לארגן את המזוודה כשהיא עייפה. ביחס לפרקים קודמים שם כן עברו כל מיני מחוות והתחלפו תפקידים.
כן לדעתי אפשר למצוא משהו בסיסי שהוא שכח שא''א בלעדיו
וכולם ידעו בדיוק מי לא ארזה את המזוודה (טיטולים לתינוק/ מטרנה)
 
קצת ריענון עם פרק הפוך, הזוג בהתבגרותו לפני ואחר כך הזו"צ.
מהיום תצטרכו יותר להתעמק בפונט... :)

פרק 44

"מה קורה? למה את נראית ככה?" מתעניין מוישה.

"מה זה ככה?" מיתממת חני.
אהבתי את הגיוון.
בפרט שזה לדעתי מגדיל את הפער בין העולמות.
הצחיקה אותי האותנטיות הפשוטה שיכולה להתרחש בכל בית.
 
חשבנו שבשלב הזה של החיים מוישה עצמו כבר לא זוכר איך קוראים לו... 😜
חח גדוול!!
מדהים😯
כל פרק אתה מגלה את עצמך מחדש.
כיף להיכנס פעם בתקופה לפורום ולגלות מקבץ לא קטן של פרקים.
תודה רבה!!
נ.ב.
אני חושבת שיש כאן בהחלט מקום לדון על הוצאה של הפרקים כספר הומוריסטי (עם חידוד של פאנצ'ים בפרקים בודדים)
נראה לי שכדאי לך לחשוב על זה ברצינות או לכל הפחות להתייעץ עם מביני דבר.
תודה רבה על המחשבה!! אני בהחלט מהרהר בעניין רבות בתקופה האחרונה.
נהנתי בפרק הזה שעם השנים לא חלפה לה האצילות להציע לארגן את המזוודה כשהיא עייפה. ביחס לפרקים קודמים שם כן עברו כל מיני מחוות והתחלפו תפקידים.
כן לדעתי אפשר למצוא משהו בסיסי שהוא שכח שא''א בלעדיו
וכולם ידעו בדיוק מי לא ארזה את המזוודה (טיטולים לתינוק/ מטרנה)
היה כאן נסיון הקצנה מוגזם. אבל נראה לי שאם זה היה דבר בסיסי זה לא היה מצחיק. צפוי מדי, לא?
אהבתי את הגיוון.
בפרט שזה לדעתי מגדיל את הפער בין העולמות.
הצחיקה אותי האותנטיות הפשוטה שיכולה להתרחש בכל בית.
תודה רבה!!
 
פרק 45

"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..."מתלונן מוישה.

"תדבר בצורה יפה..."דואגת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לדבר בכבוד".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שאם זה יהיה יותר מדי עדין הוא לא יבין..."

"הוא יבין".

"לא, לא בתור שהוא טיפש, בתור שהוא לא ירצה להבין".

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי".

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה".

"כן שווער, שלום וברכה, בקשר לשבת שבע ברכות אנחנו לא מסכימים בשום אופן שהסעודה תהיה בבית שלנו כמו שהוצע! אנחנו פשוט לא יכולים!" פולט מוישה בתקיפות.



"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..." מתלונן מוישי.

"הכל טוב, תחשוב על הצורה הכי יפה..." עוזרת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לכבד, הכל בסדר, תהיה רגוע".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שהוא לא יבין..."

"הוא יבין אותך".

"אני לא בטוח, אני גם לא יודע איך בדיוק לפנות אליו..."

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי, הוא יבין את המצב..."

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה רבה!!!"

"כן ששששווער, זאאתתת אומררת אבבא, כאיללו...... רקקק רציתי ללההגיד תודה על השששש"ס". פולט מוישי ברעד.
 
פרק 45

"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..."מתלונן מוישה.

"תדבר בצורה יפה..."דואגת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לדבר בכבוד".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שאם זה יהיה יותר מדי עדין הוא לא יבין..."

"הוא יבין".

"לא, לא בתור שהוא טיפש, בתור שהוא לא ירצה להבין".

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי".

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה".

"כן שווער, שלום וברכה, בקשר לשבת שבע ברכות אנחנו לא מסכימים בשום אופן שהסעודה תהיה בבית שלנו כמו שהוצע! אנחנו פשוט לא יכולים!" פולט מוישה בתקיפות.



"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..." מתלונן מוישי.

"הכל טוב, תחשוב על הצורה הכי יפה..." עוזרת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לכבד, הכל בסדר, תהיה רגוע".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שהוא לא יבין..."

"הוא יבין אותך".

"אני לא בטוח, אני גם לא יודע איך בדיוק לפנות אליו..."

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי, הוא יבין את המצב..."

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה רבה!!!"

"כן ששששווער, זאאתתת אומררת אבבא, כאיללו...... רקקק רציתי ללההגיד תודה על השששש"ס". פולט מוישי ברעד.
אחד הטובים!
 
היה כאן נסיון הקצנה מוגזם. אבל נראה לי שאם זה היה דבר בסיסי זה לא היה מצחיק. צפוי מדי, לא?
זה נכון, מצד שני ההגזמה פה כבר לקחה את זה מידי רחוק שאפילו לא הצלחנו להזדהות .
לדעתי מה שהוא היה צריך לשכוח זה מטפחת אחת לרפואה (לא את השלישית של שבת בצהריים, והיא הגיע עם פאה...) זו מצוקה קיומית
האופציות הן להשאיל מטפחת מהשוויגער הכבודה או להסתובב עם גרביון על הראש....
 
פרק 45

"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..."מתלונן מוישה.

"תדבר בצורה יפה..."דואגת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לדבר בכבוד".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שאם זה יהיה יותר מדי עדין הוא לא יבין..."

"הוא יבין".

"לא, לא בתור שהוא טיפש, בתור שהוא לא ירצה להבין".

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי".

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה".

"כן שווער, שלום וברכה, בקשר לשבת שבע ברכות אנחנו לא מסכימים בשום אופן שהסעודה תהיה בבית שלנו כמו שהוצע! אנחנו פשוט לא יכולים!" פולט מוישה בתקיפות.



"אין, אני כבר לא יודע איך להגיד..." מתלונן מוישי.

"הכל טוב, תחשוב על הצורה הכי יפה..." עוזרת חני.

"כמובן, השאלה היא איך אני מבטא את זה כמו שצריך".

"אל תדאג זה יזרום ממך, רק לכבד, הכל בסדר, תהיה רגוע".

"אני יודע, הבנתי, אבל יש מצב שהוא לא יבין..."

"הוא יבין אותך".

"אני לא בטוח, אני גם לא יודע איך בדיוק לפנות אליו..."

"הבנתי שלזה אתה מתכוון, אבל אני אומרת לך אני מכירה את אבא שלי, הוא יבין את המצב..."

"אוקיי, אני מתקשר".

"בהצלחה רבה!!!"

"כן ששששווער, זאאתתת אומררת אבבא, כאיללו...... רקקק רציתי ללההגיד תודה על השששש"ס". פולט מוישי ברעד.
 
פרק 46

"מה קורה, מה נשמע?" נכנס מוישה הביתה נסער. "היית צריכה לשמוע איזה צעקות חטפתי למטה מאחד השכנים!"

"מה, על מה?" נלחצת חני.

"סתם, התווכח איתי מי זה שמוריד את הזבל ומטפטף על כל הבניין".

"אנחנו".

"מה אנחנו?"

"סתם, צוחקת, ברור שלא אנחנו, מה הוא טען, שזה אנחנו?"

"בדיוק. הוא טוען שיש לו ראיות למרות שהטיפות הם רק מקומה שתיים..."

"ראיות? באמת ליצן..."

"ממש ככה, הבהרתי לו שאם הוא עצבני עליי על זה שהעזתי לחשוב לבנות, ולא היה נעים לו שהוא מנע את זה, אז שלא יפרוק את זה עליי..."

"אואה, קיצוני..."

"ואז הוא פתח עליי פה, שחבל לך על הזמן! אפרופו, אני מוריד את הזבל עכשיו, הריח של הטיטולים פה זוועה!"

"באמת חב... אוי, נו, מה? הרגע שטפתי! הפסיעות מהנעליים המלוכלכות שלך עוד מילא, אבל השקית מטפטפת לי על כל הסלון ופולטת דברים בלתי מזוהים, אתה לא רואה? טוב, נו נו, לא נורא!" מרגיעה חני, אוספת את הפריטים המבחילים ומעבירה סמרטוט על טיפות הגועל.



"מה קורה, מה נשמע?" נכנס מוישי הביתה נרגש. "היית צריכה לשמוע איזה מחמאות קבלתי למטה מהשכן גולוולד!"

"מה, על מה?" מסתקרנת חני.

"סתם, החמיא לי שאני נראה בן תיירה רציני".

"אתה?"

"מה את מתפלאת?"

"חלילה, סתם, צוחקת, ברור שאתה נראה בן תיירה, אבל מה הוא בא להגיד?"

"סתם להחמיא, אסור? אה, הוא גם החתים אותי על בנייה שהוא רוצה לעשות, הוא רוצה להוסיף חדר".

"אה, חח..."

"מה חח הוא רוצה שהחד... אה, אוי ויי, יש מצב שרק לכן הוא החמיא לי?"

"זה מה ש... לא משנה, חתמת לו?"

"כן, ואז הוא עוד יותר הרביץ שבחים על המידות שלי, שחבל לך על הזמן! קטע שלא אחז... מה קורה? את חיוורת נורא פתאום!"

"יש פססייעעוותת, אתתה עבררת לי בשטטיפפה..." מגמגמת חני בערפול, וצונחת מתעלפת היישר על צורת כפות הרגליים פרי יצירתן של גרביו של מוישי ברצפה הבוהקת.
 
או שיש סיבה אחרת לחוסר התגובות...? :unsure:
אצלי זה לא עומדת בקצב...
אין לי זמן לקרוא כ"כ הרבה עמודים...
אז פעם בכמה ימים אני רואה את האשכול בדף הראשי. נכנסת, קוראת פרק אחד/ שניים ויוצאת...

עריכה: ואולי יש עוד סיבה....
אין סיבה לכתוב תגובות כי הפאנצ'ים ברורים וחדים וכל מילה מיותרת...
 
אצלי זה לא עומדת בקצב...
אין לי זמן לקרוא כ"כ הרבה עמודים...
אז פעם בכמה ימים אני רואה את האשכול בדף הראשי. נכנסת, קוראת פרק אחד/ שניים ויוצאת...

עריכה: ואולי יש עוד סיבה....
אין סיבה לכתוב תגובות כי הפאנצ'ים ברורים וחדים וכל מילה מיותרת...
אואה, תודה רבה!!

אם הבעיה של ניק היא לא כמו שתיארת אלא חוסר זמן להגיב, אפשר לייצר מן תגובה קבועה כזו על פרק טוב (לדוגמה: חזק, טובבב וכו' וכו') ועל פרק פחות (לדוגמה: לא עפתי, אבל חמוד) ולהגיב אותה בכל פעם, ורק כשיש מרווח זמן לפרט.

פשוט, המצב שנוצר הוא שאחרי כל פרק שאין תגובות, בלי קשר למצב הדירוג שיכול להיות טוב מאוד, אני בחרדה שהפרק לא טוב ולא אומרים לי את זה... :)

תודה מראש!
 
פרק 47

"אוי ויי, הלך הכיור הבשרי!" מגיחה חני ומספרת למוישי ששוכב על הספה.

"לא נכון... מה נשבר?" קופץ מוישי.

"מה זה נשבר, קבלתי זרנוק לתוך הפנים!"

"מהצינור או מהברז?"

"מהלמטה של הברז, כאילו מהצינור, כן".

"אוי ויי, אוקיי, בסדר גמור, אני אתקן!"

"סורי מוישי, אבל מתי? אני באמצע שטיפת כלים שם..."

"אה, בסדר גמור, חמש דקות ואני על זה!"

כעבור עשרים דקות:

"מוישי?"

"מה?"

"סיימת עם הכיור?"

"עם הכיור? מה זאת אומרת? עובד פיקס! כבר לפני רבע שעה, אמרתי לך!"


"אוי ויי, הלכה הנורה במטבח!" מגיחה חני ומספרת למוישה שבאמצע לעשות השוואות רווחים בשוק ההון.

"מה זאת אומרת, התנפצה?" מגיב, ממשיך בחישוביו.

"לא , חס וחלילה, רק נשרפה!"

"נשרפה נשרפה, או רק הפסיקה לעבוד?"

"מה? נראה לך שהייתה שריפה, חח..."

"אוקיי, בסדר גמור, אני אתקן!"

"סורי מוישה, אבל מתי? אני באמצע שטיפת כלים, ונהיה די חשוך שם..."

"אה, בסדר גמור, חמש דקות ואני על זה!"

כעבור שעתיים:

"מוישה?"

"מה?"

"סיימת עם הנורה?"

"מה נורה? אוייי, לא נכון! אז זה מה שאמרת לי אז? עד שפעם אחת רציתי לעשות מהר מה שאת מבקשת ממני... רחמים עליי, הייתי בטוח שאמרת לי משהו על הכיור, החלפתי את כל הצנרת במטבח!"
 
נערך לאחרונה ב:
בלי קשר למצב הדירוג שיכול להיות טוב מאוד, אני בחרדה שהפרק לא טוב ולא אומרים לי את זה
אל חשש. אם הפרקים לא היו טובים - הם לא היו צוברים כל כך הרבה לייקים. זו אינדיקציה מצויינת כדי לדעת שהפרקים אהובים מאוד על הקהל.
אני חושבת שבד"כ מגיבים כשיש לתגובה מה לתרום, לציין פרק מסויים שהתעלה על עצמו באופן מיוחד, משהו ספציפי בפרק שהיה מוצלח, או לחילופין הערה / הצעת ייעול.
 
"מה נורה? אוייי, לא נכון! אז זה מה שאמרת לי אז? עד שפעם אחת רציתי לעשות מהר מה שאת מבקשת ממני... רחמים עליי, הייתי בטוח שאמרת לי משהו על הכיור, החלפתי את כל הצנרת במטבח!"
לא הסתדר לי, הוא עשה את כל זה בחושך?

יש לציין ש
כעבור שעתיים:
לא אמין במיוחד.
זה אמור להיות כעבור שנתיים...
 
"מה נורה? אוייי, לא נכון! אז זה מה שאמרת לי אז? עד שפעם אחת רציתי לעשות מהר מה שאת מבקשת ממני... רחמים עליי, הייתי בטוח שאמרת לי משהו על הכיור, החלפתי את כל הצנרת במטבח!"
פאנץ' מפתיע. הייתי בטוחה שהפאנץ' יהיה שכעבור שנתיים היא עדיין שוטפת כלים לאורה של תאורת חירום... : )
 
אל חשש. אם הפרקים לא היו טובים - הם לא היו צוברים כל כך הרבה לייקים. זו אינדיקציה מצויינת כדי לדעת שהפרקים אהובים מאוד על הקהל.
כן, אבל עדיין, יש לי הרגשה לפעמים שאולי נכנסו יותר אנשים ולא דרגו ובעצם לא אהבו ולי פשוט אין מושג על זה...
אני חושבת שבד"כ מגיבים כשיש לתגובה מה לתרום, לציין פרק מסויים שהתעלה על עצמו באופן מיוחד, משהו ספציפי בפרק שהיה מוצלח, או לחילופין הערה / הצעת ייעול.
כן, עדיין לא פותר לי את ההרגשה הזו שאין לי ידיעה... ודי חשוב לי לדעת אלו פרקים מוצלחים יותר ואלו פחות.
לא הסתדר לי, הוא עשה את כל זה בחושך?
תיקנתי בקטנה, שהיה די חשוך...
תודה רבה על ההערה!!
יש לציין ש

לא אמין במיוחד.
זה אמור להיות כעבור שנתיים...
חח זה החידוש
פאנץ' מפתיע. הייתי בטוחה שהפאנץ' יהיה שכעבור שנתיים היא עדיין שוטפת כלים לאורה של תאורת חירום... : )
האמת, בהתחלה זה היה הפאנץ', ואז עלה לי הנוכחי במוחי...
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום לכולם,
אז קבלו אותו....
****אשכול טיסות זולות***
למי? -
לכל מי שצריך לטוס, לכל יעד שהוא. ואינו מתמצא או אין לו בקיאות בעניין.
איך? - כותבים לאן רוצים לטוס, תאריכים מדוייקים, ומקבלים אי"ה לינק.
מי? - כל מי שרוצה יכול לעזור באשכול, לכל מי שיש ידע בסיסי באתרי חיפוש הטיסות.
כמה?
- אין כאן שום רווח כספי הכל בשביל העזרה איש לאחיו.
מה? - יהיה כאן בל"נ מענה לבקשות, וגם מעת לעת מבצעים לזמן מוגבל של חברות תעופה.

ואם יש לכם נסיון שאתם רוצים לחלוק אותו עם הציבור, אז קדימה....
דבר חשוב נוסף: המטרה של האשכול הינו טיסות זולות לכן הטיסות המוצעות יהיו משולבות לפעמים חניות ביניים אחת או שניים, ולפעמים תחזיקו חזק... משולבות נסיעה עם אוטובוס או רכבת, רק בכדי להוזיל את הכרטיס.

גילוי נאות מאד חשוב: אין לפותח האשכול כל רווח כספי מהעניין כלל ועיקר!!!

--------------------------

אז לפני שאתם מבקשים תנסו להיעזר לבד בסורקי הטיסות הללו:
מנסיון כדאי לעבור לגלישה בסתר בעת החיפוש - אחרת המחירים עולים!!!
סקיי-סקאנר - SKYSCANNER (הכי זול בדרך כלל)

גוגל-טיסות (קצת יותר יקר אבל לפעמים יש יוצאים מן הכלל)

סקיי-פיקר - קיווי (אתר מאד מאד נוח, משלב גם הגעה ליעד עם אוטובוס או רכבת!!!! אך לא תמיד זול במיוחד, מצויין מאד כ'מראה מקום' ואז לחפש אצל השאר)

צ'יפ-פלייט (מערכת שסורקת כמה סורקים ביחד, לא מצאתי משהו מיוחד בזה)

וויז-איר (מצויין ליעדים במזרח אירופה כמו קברי צדיקים, אך לא רק. וכן למי שרוצה להוזיל את הכרטיס גם במחיר של יציאה משדה התעופה רמון)

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה