התייעצות בעקבות התחזית של פרופסור ליאו ליידרמן להתחזקות השקל, איך "מתגוננים"?

  • הוסף לסימניות
  • #21
על איזה אירוע אתה מדבר?
האירוע המדובר באשכול הזה הוא תחזית של ד"ר ליאו ליידרמן.
אתה מודע לזה?
קראת מה שהוא כתב?
אני רק מסביר שמה שאנחנו רואים שהדולר יורד, ומה שכותב הד"ר הנכבד במאמרו שהשקל יעלה, אלו שני עניינים שונים, ואיננו נמצאים אפילו לא בתחילתה של מגמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
כסף שמושקע כרגע בS&P לטווח הקצר (מתכננים לפדות עוד שנה שנתיים)
עדיף להעביר עכשיו לקרנות אחרות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
'על הנייר' ולטווח קצר.
לטווח ארוך אין לזה כל משמעות.

אתה רוצה 'לגדר'?
תכין כסף. וכשהדולר ירד לשנקל, תקנה.

בנוסף, בכתבה שם יש עוד שלושה תרחישים שונים.
איזה תרחיש יתקיים לבסוף? אי אפשר לדעת.
למה לטווח ארוך אין משמעות?
כי השקל שוב יחלש? זה יחזור ל3.5?????
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בלת"ק.
מאחורי הרבה תחזיות עומד כלכלן מוערך.
ועדיין רובם מחטיאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בכל מקרה (גם בלי איזושהיא ידיעה דרמטית מהסוג שהכותרת באה לספק...)
צריך לתכנן מודל יציאה לפני מועד היציאה המתוכנן.
הבעיה שלא יודעים מתי בדיוק...
זכייה במחיר למשתכן שלא יודעים מתי תמומש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
רק שואל
אתה יודע מה גורם לעליות או ירידות בתחום
ולכן אתה ממליץ?
יש איזשהו קו שבו כבר לא תצהיר שהיד עוד נטויה?
סתם מתעניין.

לא, אני סתם תוקע נתונים כמו ילד מטומטם.

אני סתם עונה.

אם תשאל יפה, אולי תקבל תשובה... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
האם יש סיכון שגם מדדים עוקבי S&P ייפגעו מהתחזקות השקל, או שהסיכון הוא רק על השקעה ישירה בS&P?
או במילים אחרות, השקעות עוקבות מדדים מושפעות גם משינויים בשערי מט"ח?
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
  • הוסף לסימניות
  • #31
כי אין לי כוח לכתוב יותר מידי, מי שרוצה יכול לחפש בעצמו.

יש סיבה למה הזהב עולה בתקופה האחרונה מאד. דווקא בתקופות של חוסר יציבות, הוא מהווה עוגן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
האם יש סיכון שגם מדדים עוקבי S&P ייפגעו מהתחזקות השקל, או שהסיכון הוא רק על השקעה ישירה בS&P?
או במילים אחרות, השקעות עוקבות מדדים מושפעות גם משינויים בשערי מט"ח?
הם מושפעות אם אני עכשיו מממש אותם
 
  • תודה
Reactions: DAY
  • הוסף לסימניות
  • #34
אבל אני השקעתי בשקלים, נכון?
המדד הוא עוקב S&P כך שההשקעה היא לא בדולרים.
אז היכן ההשפעה של שערי המט"ח נכנסת כאן?
יש קרנות שקליות ויש דולריות בשקליות אתה לא משלם בצורה ישירה עמלת מט"ח
נכס הבסיס בד"כ בדולר
ההשקעה היא במדד ולא במטבע יש סיכון מטבע במימוש
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
יש קרנות שקליות ויש דולריות בשקליות אתה לא משלם בצורה ישירה עמלת מט"ח
נכס הבסיס בד"כ בדולר
ההשקעה היא במדד ולא במטבע יש סיכון מטבע במימוש
כלומר, התשואה שאני אראה בדוח השנתי תתעלם מהתמורות במטבע, אבל אם אני אממש עכשיו אני אקבל פחות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
לענ"ד אין ממש בכל הדיון, אולי תחכימו אותי מעט.
בפשטות, אדם המושקע במניות כלל אינו חשוף לשערי מט"ח, מהסיבה הפשוטה שמניות הם נכסים ולא מזומנים.

אם יש לך נכס (נניח גוש זהב, או לחילופין חברה ריווחית) ששוה 100 דולר, ופתאום הדולר צנח ב50 אחוז, האם אפשר לומר שהנכס שלך ירד מערכו?
פשוט שלא. הוא פשוט יתומחר ביותר דולרים מאשר לפני כן.

במקרה שלנו, אם יש לך בעלות חלקית בקבוצה של חברות רווחיות (בלע"ז מניות), השווי השקלי שלהם לא נגזר מהיחס לשווי הדולרי, אלא מהרווחיות שלהם בשקלים. לכן לא אמור להיות לך אכפת כמה זה שווה בדולרים ואיזה תנודות המניות שלך חוות בדולרים.

במילים אחרות. אם יש לך מניות בשווי 100 דולר שהם 310 ש"ח (בקירוב). ופתאום הדולר צונח ב - 50%, אזי עדיין המניות שלך יתומחרו ב310 ש"ח, וכל התנודה תושפע רק מהבחינה של השווי ביחס לדולר, שזא לא כ"כ מענין אותך כתושב ישראל.
@השקעות R הון אולי תחווה דעתך על הענין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לענ"ד אין ממש בכל הדיון, אולי תחכימו אותי מעט.
בפשטות, אדם המושקע במניות כלל אינו חשוף לשערי מט"ח, מהסיבה הפשוטה שמניות הם נכסים ולא מזומנים.

אם יש לך נכס (נניח גוש זהב, או לחילופין חברה ריווחית) ששוה 100 דולר, ופתאום הדולר צנח ב50 אחוז, האם אפשר לומר שהנכס שלך ירד מערכו?
פשוט שלא. הוא פשוט יתומחר ביותר דולרים מאשר לפני כן.

במקרה שלנו, אם יש לך בעלות חלקית בקבוצה של חברות רווחיות (בלע"ז מניות), השווי השקלי שלהם לא נגזר מהיחס לשווי הדולרי, אלא מהרווחיות שלהם בשקלים. לכן לא אמור להיות לך אכפת כמה זה שווה בדולרים ואיזה תנודות המניות שלך חוות בדולרים.

במילים אחרות. אם יש לך מניות בשווי 100 דולר שהם 310 ש"ח (בקירוב). ופתאום הדולר צונח ב - 50%, אזי עדיין המניות שלך יתומחרו ב310 ש"ח, וכל התנודה תושפע רק מהבחינה של השווי ביחס לדולר, שזא לא כ"כ מענין אותך כתושב ישראל.
@השקעות R הון אולי תחווה דעתך על הענין?
אבל אם תרצה לממש כאן ועכשיו את האחזקות שלך,
ישאר לך 155 ש"ח ותו לא.

כי תהליך קניית המניות שלך התרחש כך:
המרת שקל לדולר.
קנית עם הדולר מניה.
מכרת את המניות, קיבלת דולרים. והמרת אותם חזרה לשקלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לענ"ד אין ממש בכל הדיון, אולי תחכימו אותי מעט.
בפשטות, אדם המושקע במניות כלל אינו חשוף לשערי מט"ח, מהסיבה הפשוטה שמניות הם נכסים ולא מזומנים.

אם יש לך נכס (נניח גוש זהב, או לחילופין חברה ריווחית) ששוה 100 דולר, ופתאום הדולר צנח ב50 אחוז, האם אפשר לומר שהנכס שלך ירד מערכו?
פשוט שלא. הוא פשוט יתומחר ביותר דולרים מאשר לפני כן.

במקרה שלנו, אם יש לך בעלות חלקית בקבוצה של חברות רווחיות (בלע"ז מניות), השווי השקלי שלהם לא נגזר מהיחס לשווי הדולרי, אלא מהרווחיות שלהם בשקלים. לכן לא אמור להיות לך אכפת כמה זה שווה בדולרים ואיזה תנודות המניות שלך חוות בדולרים.

במילים אחרות. אם יש לך מניות בשווי 100 דולר שהם 310 ש"ח (בקירוב). ופתאום הדולר צונח ב - 50%, אזי עדיין המניות שלך יתומחרו ב310 ש"ח, וכל התנודה תושפע רק מהבחינה של השווי ביחס לדולר, שזא לא כ"כ מענין אותך כתושב ישראל.
@השקעות R הון אולי תחווה דעתך על הענין?
זה אולי נכון ביחס לאינפלציה הפנימית בארה"ב. כלומר, חלק מעליית המדדים הם בעצם שיקוף של האינפלציה. ואגב, זה גם מתורגם באופן מעשי לחישוב אחוזי הרווח הגולמי. משמעותי במיוחד לגבי חובת המס, שמחשבת גם את שחיקת ערך הכסף.
אבל כאן הנידון הוא שונה לגמרי. כשמשקיע ישראלי קונה מדד S&P, בעצם הוא עושה עסקת מט"ח בכניסה ועסקת מט"ח ביציאה, מאחר שהחברות שם נסחרות רק בדולרים. אמנם הוא לא משלם בפועל עמלת המרה כי זה נכלל בדמי הניהול של החברה, אבל בפועל ההמרה הזו חייבת להיעשות.
הרי אם הוא עצמו היה מעוניין לקנות מניות אמריקאיות באופן אקטיבי, היה עליו להמיר קודם את השקלים לדולרים. אז אמנם הוא לא קונה בעצמו את המניות או את המוצרים מחקי המדד אלא חברת הניהול שהוא בחר, אבל סוף סוף העסקה הזאת נעשית.
מכיון שכך, מאחר וכאן הדיון הוא על שינוי בשער השקל ולא בשער הדולר. (ערך הדולר מול שאר המטבעות לא אמור להשתנות, רק ערך השקל, ומול כל המטבעות ולאו דוקא המטבע האמריקאי), ממילא התשואה נפגעה.
[אמנם אם היה התחזקות השקל ביחס לשוק המקומי היתה מתורגמת לירידת מחירים בשווקים השונים בארץ לא היתה כל כך משמעות להתחזקות השקל, כי גם כוח הקניה שלו היה עולה במקביל. אבל מאחר ולא מסתבר שזה יקרה, וודאי לא באופן דרסטי מותאם להתחזקות השקל, נמצא שבסופו של דבר נשארת עם הפסד].
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
קראתי, לדעתו נפילת המשטר באיראן עשויה להביא להתחזקות השקל ברמה קיצונית מאוד.

כנראה שאין חולק, שנפילת המשטר באיראן אמורה לחזק את השקל
המחלוקת על שיעור ההתחזקות ועל משך הזמן של תהליך ההתחזקות.
ליידרמן סבור שתהיה התחזקות בשיעור משמעותי ובקצב אגרסיבי.

אציין, שליאו ליידרמן הוא כלכלן מאוד מוערך
ומוכר ככלכלן עם תחזיות הגיוניות הוא לא מהסוג של מייצרי הכותרות.
מכיוון שאני רחוק מאוד מההבנה העמוקה של ליידרמן
ומאוד מחשיב את דעתו וגם למדתי ממנו המון.

אין לי מה להוסיף על דבריו
מלבד כך שכל תחזית כלכלית רחוקה להיות מדע מדויק
ותלויה בהרבה גורמי מאקרו ומיקרו ולכן יש סבירות לא מבוטלת שהיא תתבדה
כפי שרואים פעמים רבות.

מי שרוצה לגדר את הסיכון בהשקעה במניות חו"ל
הדרך הקלה לעשות זאת היא באמצעות קרן מגודרת מט"ח

מי שרוצה להרוויח מתרחיש התחזקות השקל
שיקנה מניות ביטוח ובנקים
ומניות ישראליות עם חשיפה ליבוא ולתיירות.

לסיום, משקיע פאסיבי צריך לדחות על הסף תכנים כאלו.
ועדיף לו שלא להיחשף כלל למידע.

מקווה שהדברים ילקחו בפרופורציה
ולא יוצאו מהקשרם בסגנון תגובות כמו שקיבלתי על מאמר הקוונטים
ממתי כלכלן מעורך, נהפך למומחה גאו-פוליטי?
נניח שאיראן תקרוס.
אתה יודע מה זה יגרום לציר הסוני?
מה יהיה המצב במקרה של סיפוח סוריה לשליטת הסולטן הטורקי המודרני?
תראה למשל, איך ברגע שאיראן נחלשה רציני, לפתע סעודיה נזכרה שהיא יותר קרובה למחבלים מאשר לישראל.
בקיצור, לא חסרות צרות לישראל, הולך זה מגיע חברו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
וסליחה על המחשבה ההפוכה, (לא בתור מבין אלא עוד דעה)
קריסת המשטר שם יכולה לגרום לשוק בארה"ב לעלות – שזה, סופו של דבר, "מלחמה שלהם שהם ניצחו"...
והשאלה היא אם לא די מיצינו את העליות בשוק בארץ בעקבות כל המלחמה בשנתיים האחרונות (שזה, א"א לעולם לדעת מה יהיה, אבל לא בטוח ששווה לבנות על זה).
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה