התייעצות תסכול מהעבודה

  • הוסף לסימניות
  • #1
"היי לכולן,רציתי לשתף במשהו שיושב לי על הלב לאחרונה ואולי חלקכן מזדהות...אני מרגישה לאחרונה תסכול די גדול בנוגע לעבודה שלי. למדתי והשקעתי במקצוע מסוים, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי עוסקת בתחום אחר לגמרי.

זה יוצר תחושה של החמצה, כאילו אני לא באמת מביאה לידי ביטוי את היכולות שלי. רציתי לשאול אתכן – מי שנמצאת או הייתה בסיטואציה כזו, איך אתן מתמודדות? יש לכן טיפים איך למצוא סיפוק בעבודה שהיא לא 'המקצוע' שלי, או איך לשמור על האנרגיות למרות הפער הזה?

אשמח מאוד לשמוע מהניסיון שלכן. תודה רבה!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
זה באמת מתסכל.
את מרגישה החמצה כי זה לא המקצוע שלמדת והשקעת לחינם, או שאת לא נהנית היום במה שאת עושה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מכירה את המושג השתדלות?
מהותה היא שאנחנו עושים את מה שאנחנו יכולים כדי שלפי דרך הטבע נוכל להתפרנס בכבוד.
וה' - הוא זה שמביא את התוצאה - רק הוא.
ולך רק נשאר לעמוד מהצד בתור מתעניינת בתוכנית האלוקית שנתפרה במיוחד למידותייך - ולהנות מהצורה בה הקב"ה בכבודו ובעצמו נתן לך את האפשרות לפרנס את ביתך בכבוד.
לא אומרת לך שזה לא מתסכל,
אבל תשני את ההסתכלות - נקודת המבט הנכונה היא שאת למדת את המקצוע הזה - כדי שתוכלי לעסוק במשהו אחר...
או כדי שתוכלי לעסוק במה שלמדת אחרי שעסקת במה שאת עוסקת עכשיו.
תני לזה את המקום ואת ההבנה שזה תוכנן בשבילך מראש!! ולא הפוך.
ולא בטוח בכלל שבמה שלמדת היית נהנית יותר או מרוויחה יותר...
לא חסרות דוגמאות.

נ.ב. אני כותבת מאותו מקום בדיוק....
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כדי שיהיה סיפוק מהעבודה לאורך זמן חייבים לעבוד במה שאוהבים!!
לא הגיוני לרוץ לעבודה כל יום, לעשות מאמץ מטורף ולא ליהנות! זה גורם לשחיקה, לתפקוד לא יעיל ותפוקה לא מספקת וכו
תנסי כן לשלב את המקצוע שלמדת, אפילו להתחיל בקטנה, בין לבין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
האמת שאני כן עוסקת שעתיים שלוש ביום במקצוע שלמדתי ועיקר התסכול הוא שאני יכולה לפעמים להרוויח שם יותר ממה שאני מרוויחה ביומיים כשכירה אז התשובה של כולם מצוין תעזבי את השכירה אבל מרגיש לי לא נכון אני צריכה לפרנס בית וחייבת את המשכורת הקבועה קשה לי עם זה שכל יום אני צריכה לתת 7 שעות מהיום שלי בשביל חברה...
והבוסים היום מנצלים את העובדה הזאת והיחס בהתאם אני אישה יציבה ולא מעונינת לעזוב עבודה כי "אני לא נהנית" מי אמר מה יהיה לי בעבודות אחרות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
יש מושג של השלך על ה' יהבך.
לי רב אמר אם אין הנאה בעבודה - לעזוב אותה, ופרנסה משמים.
היה קשה מאוד מאוד בהתחלה,
אבל רק כך הגעתי למקום שכן התחברתי.
הדשדוש במקום אחר לא יכול להגמר בלי צעד מהותי [שגם מורה על בטחון בה' שלא ישליך חסדו מאתי].
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
האמת שאני כן עוסקת שעתיים שלוש ביום במקצוע שלמדתי ועיקר התסכול הוא שאני יכולה לפעמים להרוויח שם יותר ממה שאני מרוויחה ביומיים כשכירה אז התשובה של כולם מצוין תעזבי את השכירה אבל מרגיש לי לא נכון אני צריכה לפרנס בית וחייבת את המשכורת הקבועה קשה לי עם זה שכל יום אני צריכה לתת 7 שעות מהיום שלי בשביל חברה...
והבוסים היום מנצלים את העובדה הזאת והיחס בהתאם אני אישה יציבה ולא מעונינת לעזוב עבודה כי "אני לא נהנית" מי אמר מה יהיה לי בעבודות אחרות?
ברור את לא עוזבת עבודה יציבה כל עוד אין לך משהו אחר במקום!

זה המסלול.. מתקדמים לאט לאט
אין פתרונות קסם

אין ספק שזה שוחק וכל בוקר לנשום עמוק ו.. מכירה מקרוב מידי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
"היי לכולן,רציתי לשתף במשהו שיושב לי על הלב לאחרונה ואולי חלקכן מזדהות...אני מרגישה לאחרונה תסכול די גדול בנוגע לעבודה שלי. למדתי והשקעתי במקצוע מסוים, אבל בפועל אני מוצאת את עצמי עוסקת בתחום אחר לגמרי.

זה יוצר תחושה של החמצה, כאילו אני לא באמת מביאה לידי ביטוי את היכולות שלי. רציתי לשאול אתכן – מי שנמצאת או הייתה בסיטואציה כזו, איך אתן מתמודדות? יש לכן טיפים איך למצוא סיפוק בעבודה שהיא לא 'המקצוע' שלי, או איך לשמור על האנרגיות למרות הפער הזה?

אשמח מאוד לשמוע מהניסיון שלכן. תודה רבה!"
אני עובדת בעבודה הרגילה שלי,
ומנגנת להנאתי בכמה כלים.
לא את כל הכישורים אני מבטאת בעבודה,
אז אני משקיעה בתחביב שלי מאד;
הולכת למורה מקצועית, מתחזקת את הכלים ומשפצרת אותם כשצריך.
אני לא סובלת בעבודה, אבל פחות מגשימה את מלוא הכשרון דרכה.
אז למדתי קצת להפריד ולהרגיש מסופקת מהתחביב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
זה באמת מתסכל.
את מרגישה החמצה כי זה לא המקצוע שלמדת והשקעת לחינם, או שאת לא נהנית היום במה שאת עושה?
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
אני אמנם בת 22 אבל תמיד חושבת קדימה כדי להרוויח יותר כסף ובעיקר סיפוק יש אנשים שקמים בבוקר וושים את מה שאוהבים ויש אנשים שנפלו ברשתות השכירים למיניהם ככה אני ראוה את זה בכל אופן
ברור שיש השתדלות אבל אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש עכשיו ברו שזה לא אופציה עם ילדים ועול של בית...
אבל אם אנחנו מדברים על השתדלות מרגיש לי שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
ויהיו כאלו שיחלקו עלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
זה נשים מהדור הקודם ;)
פעם עבודה היתה סוג של חתונה קתולית.. עד 120
היום כולן עוברות ומתקדמות מהר מאד
וזה גם מקובל
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מתסכל אותי הרעיון שיש נשים שלעד ולנצח נצחים נשארות בעבודה שלהם עם אותה המשכורת...
אני אמנם בת 22 אבל תמיד חושבת קדימה כדי להרוויח יותר כסף ובעיקר סיפוק יש אנשים שקמים בבוקר וושים את מה שאוהבים ויש אנשים שנפלו ברשתות השכירים למיניהם ככה אני ראוה את זה בכל אופן
ברור שיש השתדלות אבל אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש עכשיו ברו שזה לא אופציה עם ילדים ועול של בית...
אבל אם אנחנו מדברים על השתדלות מרגיש לי שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
ויהיו כאלו שיחלקו עלי...
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פעם עבודה היתה סוג של חתונה קתולית.. עד 120
היום כולן עוברות ומתקדמות מהר מאד
וזה גם מקובל
נכון.
החיים מאד דינמיים, ויש הרבה שינויים ולפעמים הם מאד מהירים...
מי שמתחיל בעבודה מסוימת - ממש לא בהכרח שימשיך בה.
השינויים קורים גם בגלל הדינמיות של החיים אבל גם בגלל שאנשים מנסים לעבור לעבודה יותר ’מכניסה’ או לעבודה עם יותר סיפוק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
האמת כי אני מפחדת שאשאר עם משכורת נמוכה עד הפנסיה...
יצא לי לראות מקרוב לאחרונה הרבה משפחות כאלו אני גדלתי בבית אחר אמא שלי שכל היום עובדת ומתקדמת בחיים (בלי שהיא ויתרה על להיות אמא על בית וילדים) והיום כן ההורים שלי חיים ברחבות לעומת משפחות אחרות שהאמא שנים באותה מקצוע עם אותה משכורת...
פשוט מפחיד אותי להיות גם שם... במקום להתקדם בחיים ולא מהמובן של מימוש עצמי וכו שזה דבר חשוב והכרחי אני מדברת על משכורת מכובדת ועל התקדמות כלכלית בחיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
לדעתי האישית, אני חושבת שאם התסכול שלך נובע מהפחד להשאר באותה עבודה עד הפנסיה, וזה לא שעכשיו קשה לך ואת סובלת בה, כדאי שתיזכרי שהחיים דינמיים ומשתנים.
בדר’’כ אלה שנשארים באותה עבודה עם אותה משכורת, זה כאלה שלא היה להם בראש ולא היתה להם מודעות, לשנות ולהתקדם בחיים. יש להם עבודה - וזהו. לא חשבו על משהו אחר.

את נשמעת לי טיפוס שיודע מה הוא רוצה, ואת מלאת מוטיבציה לעשות את זה.
יש לך בראש את העניין של התקדמות, ויש לך מודעות ושאיפה לשינוי.
ולכן, כמובן שהכל בעז’’ה ובסיעתא דשמיא, אבל יש סיכוי גדול שבהמשך תתקדמי ולא תיתקעי באותו מקום.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #15
האמת התגובה שלי לא תעזור פה כי אני בדיוק באותו מצב כמו שלך עם אותן מחשבות
ולא רואה באופק אופציה להתקדם עם המקצוע שרכשתי
אז אם בסוף יוצא לך איזה שהיא תובנה אשמח שתשתפי :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
ומה עושים אם המשכורת יחסית בסדר, השעות בסדר
אבל מרגישה אפס סיפוק מהעבודה , לא מרגישה שכיף ונחמד ללכת לעבודה
כן רוצה להנות בעבודה , להרגיש שאני ממצה קצת מהיכולות והכישורים שלי,
אבל להתחיל לעבור עבודות זה לא תכלס, כי בסופו של דבר צריך את המשכורת בשביל לחיות...
אבל זה שוחק לגמרי
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שימי לב,
1. ממליצה בכל עבודה לחשוב על זה שאת עושה חסד עם אנשים-לקוחות ויש לך הזדמנות לעזור ,טיפ שקיבלתי ומאוד עוזר לי מדי פעם
2. תמיד יש לאן להתקדם ולאן לשאוף ולא לחשוש להחליף עבודה ולהתקדם ,בטוחה שתצליחי בעז''ה
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
ומה עושים אם המשכורת יחסית בסדר, השעות בסדר
אבל מרגישה אפס סיפוק מהעבודה , לא מרגישה שכיף ונחמד ללכת לעבודה
כן רוצה להנות בעבודה , להרגיש שאני ממצה קצת מהיכולות והכישורים שלי,
אבל להתחיל לעבור עבודות זה לא תכלס, כי בסופו של דבר צריך את המשכורת בשביל לחיות...
אבל זה שוחק לגמרי
מזדהה מאד מאד!!!
חוסר המיצוי מתסכל הרבה יותר ממשכורת נמוכה,
ובעניין של לעבור עבודה יש גם את הקושי הנפשי לחפש עבודה ולעבור ראיונות אכזבות וכו'
ויש מקצועות כמו תכנות שהולכים לפח עם הזמן שעובר, ואין צפי כ"כ לעבודה בתחום,
אז זה חיפושים מייגעים בלי תוצאות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אני מרגישה שיש לי את יכולות לעבוד גם 10 שעות ביום בתור בחורה עבדתי 12-14 שעות בביום כולל מוצ"ש
שעבודות מסג זה של 7000 בחודש זה לא השתדלות אם אני יכולה יותר
צריכה להגדיל שכר פר שעה ולא דרך הגדלת שעות כזו שזוהי ודאי לא השתדלות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אז התסכול הוא -
כי היום את לא נהנית?
כי את חושבת שתישארי שכירה עם משכורת נמוכה עד הפנסיה?
כי את מרגישה ’בשביל מה למדתי מקצוע’?
כי העתיד מלחיץ אותך?
אני רק מנסה לדייק את תחושת התסכול, על מה היא יושבת.
אולי הדיוק והמיקוד, יעזרו לך.
כי המשכורת נמוכה ואני רוצה להגדיל אותה
כי העבודה לא מספיק ממצה, זה עבודת ביניים כזו לא משהו שאפשר להישאר בו הרבה שנים
כי המקצוע שלמדתי הלך כמעט לגמרי לפח (תכנות...)
ואני לא יודעת אם שווה לעשות הסבת מקצוע למשהו אחר לחלוטין (אדריכלות)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כולם מוזמנים
גאה בעצמי שניחשתי כבר לפני שבועיים שדוד בן הוא מקסימילאן
נהניתי מכל רגע בקריאה, מקווה שגם אתם
ספר פשוט מטורף
לדעתי - הכי טוב בינתיים מכל הסדרה
ותודה ל
@יונה ספיר על שהוא נגמר בנימה עצובה אך אופטימית מאוד
קצת הפריע לי שהעלילה המרכזית לא הייתה שנת ההתגלות, אלא כל המסעות בעבר / בבועת האוצרים
ושכמו תמיד דני לא הצליח לקבל את המקום הראשון
אגב, האם למישהו זה היה הפתעה שהתפרצות הר הגעש הייתה האר"ן? זה היה ברור לי מהשניה הראשונה
יאללה שוטו
  • שכוייח!
Reactions: טונקס1 //
12 תגובות
לאתגר:

לשאלות על האתגר - שימו לב לתייג את @שבשבה.
בהצלחה.
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה