התייעצות את אמא? איך את מתמודדת עם נקיפות מצפון???

  • הוסף לסימניות
  • #21
יש מושג בפסיכולוגיה
אמא טובה דייה (דונלד ויניקוט)
כדי לגדל ילד בריא (נפשית ורגשית) לא צריך להיות אמא מושלמת, להיפך אמא שתמיד רצה לתקן, חרדתית זה מה שמזיק.
ואגב, אמא שמרגישה אשמה ומצפון זה קשר מאד לא בריא עם הילד.
תזכרי שכל זמן שלא הזנחת את הילד והבאת לו את צרכיו הבסיסיים הפיזיים הרגשיים והנפשיים ואת נוכחת בחייו. וכן, גם טועה ---את האמא הטובה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
ואגב, אמא שמרגישה אשמה ומצפון זה קשר מאד לא בריא עם הילד.
המשפט המוזר נכתב על ידי אמא כל שהיא בעולם?
טרם נתקלתי באמא (טובה, רק הטובות חשות כך) ללא נקיפות מצפון.
והכרתי הרבה אמהות: חרדיות, דתיות, חילוניות, ולהבדיל אלפי הבדלות- גויות.
כולללללללן, כולל נאמנות שיטות שפר ודומיו, כוללללן בסקלה שבין נקיפת מצפון בודדת לבין אינסוף נקיפות מצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
היום הכי שמח שלי בחיים - היה היום שבו הבנתי שנקיפות מצפון זה דבר אימהי ואין אמא חסרת נקיפות.
זה היה היום שבו הבנתי שאין אמא מושלמת, יש אמא שמשתדלת מאוד ועושה ככל שביכולתה.
וכן - מן הסתם לא יהיה יום שבו אני ארגיש למעלה מכל ספק שמילאתי את תפקידי הכי הכי טוב שיש...
זה לא הסיר ממני את הנקיפות מצפון, זה כן המעיט אותן, הבנתי שאני בסדר גם כשאני טועה.

כמו שכתבו לפני - יש להבדיל בין נקיפות מצפון שלא מקדמות לשום מקום, לבין דברים שאולי באמת כדי להתיעץ לגביהם ולשנות התנהלות, אולי חסר לנו מידע/זוית ראיה נוספת כדי להגיע למקום טוב יותר.

דבר שהכי חשוב להבין - אמא שיש לה נקיפות מצפון היא אמא טובה נקודה. זה אומר שהיא רוצה יותר ושהילדים שלה נמצאים בראש מעיניה. אם אין לאמא שום נקיפות מצפון - זה אות אזהרה שמשהו לא תקין אצלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
המשפט המוזר נכתב על ידי אמא כל שהיא בעולם?
טרם נתקלתי באמא (טובה, רק הטובות חשות כך) ללא נקיפות מצפון.
והכרתי הרבה אמהות: חרדיות, דתיות, חילוניות, ולהבדיל אלפי הבדלות- גויות.
כולללללללן, כולל נאמנות שיטות שפר ודומיו, כוללללן בסקלה שבין נקיפת מצפון בודדת לבין אינסוף נקיפות מצפון.
בוודאי שיש נקיפות מצפון כי אנחנו לא מלאכיות
השאלה היא כמה זה מפעיל אותך והאם זה מנהל אותך בקשר שלך מול הילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
סתם מעניין בשביל מי שפתחה את האשכול- כשאומרים ייסורי מצפון בתור אמא, האם זה בהקשר ספציפי של משהו שקורה עם הילדים? או שמא זה איזה מן גלים כאלו של תחושות שפתאום מרגישים מחשבות כמו "אני לא אמא מספיק טובה" תחושות כאלו שכאילו "הילדים שלי נדפקו" זה מאוד משנה לאיך מתמודדים עם זה להבין מה זה.

כי לפעמים התחושות חוסר ערך שלנו בתור בני אדם מתלבשים לנו גם בכל מיני תפקידים שאנחנו עושים

אז אם אפשר דוגמא לסבר לכולם פה את האוזן, איזה סוג מחשבות זה הייסורי מצפון, אני לא חושב שהייסורי מצפון שיש לאמא א' דומות לייסורי מצפון שיש לאמא ב', ככה שמיקוד פה יתן לציבור פה כח להבין בדיוק במה מדובר. ציינתם שזה מגיע בתקופות "לא וורודות" אז זה נשמע כאילו זה מגיע על רקע של ערך עצמי, כאילו תחושות לא טובות שקשורות אל עצמינו בתור בני אדם ואז זה מביא ראיות מהחוסר תפקוד שלנו בתור אמא או אבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
סתם מעניין בשביל מי שפתחה את האשכול- כשאומרים ייסורי מצפון בתור אמא, האם זה בהקשר ספציפי של משהו שקורה עם הילדים? או שמא זה איזה מן גלים כאלו של תחושות שפתאום מרגישים מחשבות כמו "אני לא אמא מספיק טובה" תחושות כאלו שכאילו "הילדים שלי נדפקו" זה מאוד משנה לאיך מתמודדים עם זה להבין מה זה.

כי לפעמים התחושות חוסר ערך שלנו בתור בני אדם מתלבשים לנו גם בכל מיני תפקידים שאנחנו עושים

אז אם אפשר דוגמא לסבר לכולם פה את האוזן, איזה סוג מחשבות זה הייסורי מצפון, אני לא חושב שהייסורי מצפון שיש לאמא א' דומות לייסורי מצפון שיש לאמא ב', ככה שמיקוד פה יתן לציבור פה כח להבין בדיוק במה מדובר. ציינתם שזה מגיע בתקופות "לא וורודות" אז זה נשמע כאילו זה מגיע על רקע של ערך עצמי, כאילו תחושות לא טובות שקשורות אל עצמינו בתור בני אדם ואז זה מביא ראיות מהחוסר תפקוד שלנו בתור אמא או אבא.

אני מבינה שאתם גבר, כי כל אמא מבינה על מה מדובר :)
טוב, גם כתבתם בלשון זכר, אבל בכל זאת השאלה מגיעה ממקום גברי.
בכל אופן - אני חושבת שהגדרתם בעצמכם מעולה את סוג הנקיפות המדוברות.
ואכן - הערך העצמי של רוב הנשים נשען על האימהות שלהן, אולי כי הן מגדירות את עצמן ראשית כל אימהות, ואח"כ כל שאר ההגדרות, אולי לכן כשהערך העצמי לא יציב - זה לעיתים קרובות מתלבש על השאלה "האם אני אמא טובה לילדים שלי", ונוצרת תחושה - כמו שהגדרתם - שאולי הילדים נדפקו מעצם היותי האמא שלהם...
וזה נפוץ מאוד עד כדי שהרבה נשים כאן הזדהו עם השאלה...
כאמור, יש תקופות שזה ממש רודף ומציק, ויש תקופות פחות, אבל באופן כללי - אימהות נוטות להגדיר את עצמן לפי רמן אימהותן. ומאוד בקלות מגיעות לחשוב האם הן מספיק טובות, בכל נושא שהוא.
מהניסיון שלי - אימהות מכל הקצוות עלולות להרגיש לא מספיק טובות, אימהות שמתקשות בסדר נקיון אמרו לי שהן תמיד מרגישות שהילדים נפגעים מזה, ואימהות שזה נקודת החוזק שלהן אמרו לי אותו הדבר... שאולי זה על חשבון הילדים... :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
מכינה להם מיטה נקיה, מכסה בשמיכה ומשכיבה לישון ;)
כן מדברת על הנקיפות מצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
גם אני חושבת שנקיפות מצפון על היותי אמא לא טובה- נשענות על ערך עצמי המותנה באמהות,
צריך לחדד: נקיפות מצפון יכולות להיות גם אשמה וגם חרטה
חרטה- על משהו מסוים שעשית לא טוב- זה דבר מבורך, זה חלק משלבי התשובה..
אשמה- זה גרוע
חרטה- מתחרטים על מעשה
אשמה- מאשימים בן אדם
כל האמהות מושלמות, אבל גם כל האמהות חסרות, וכל האמהות טועות זה לא סותר
נבראנו עם חסרונות וזה מושלם- יש לנו מה לעשות פה ולאן לשאוף. אין בעוה"ז מלאכים- מלאכים זה רק בשמים
אני אמא- (וגם סבתא ב"ה)
ואין לי נקיפות מצפון של אשמה על אמהותי
מתחרטת לפעמים על פעולות מסוימות ומשתדלת לתקן להבא
יחי ההבדל ה(לא) דק!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
ראיתי את זה לפני הרבה זמן, כמעט עד הסוף.
ולא, לא התרגשתי.
פשוט ישבתי ובכיתי.
כי הלוואי והייתי כפי מה שהם מתארים בסרטון. ואני לא כזו!
לא יודעת אם אצליח להסביר את עצמי, אבל, הבעיה בעיני בסרטון הזה, שיש פה איזושהי הנחת יסוד (לדעתי מוטעית) שזה מה שאמא, ואז, מה קורה כשאמא לא כל מה שמתואר פה בסרטון?

בערב הורים מסויים הקרינו את הסרט הזה ושמתי לב שפשוט ישנן 2 סוגי אמהות:
אלה שצריכות את ההכרה והכבוד על כל הטירחה שלהן (ובצדק גמור), הסרט הזה ממש מנחם ומעודד (בכו מהתרגשות)
אבל יש סוגי אמהות שמרגישות לא מושלמות חרף כל מה שהן עושות (בכו מתסכול והן מועטות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ייסורי מצפון לאורך זמן, זה רק למי שחושבת שהיא יותר חכמה מהבורא יתברך.
מי שמכירה ויודעת שהעולם מנוהל ע"י המלך בעצמו, אין לה גרם של מצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
אני גם מאלה שאוכלות יסורי מצפון.

אני מתמודדת ע"י עבודה חשיבתית ועבודה עשייתית.

בעניין החשיבה, אני מרגישה שהכלי המשמעותי זה פשוט להתחזק באמונה.
לדעת שלא הכל בידיים שלי, להוריד גאווה בלחשוב ש"אני" הפתרון של הילד בחיים, יש לו את המסלול שהוא צריך לעבור, אני מצטערת שאני הצינור שממנו מגיע הקושי, אבל מחדירה לעצמי חזק שאסור לי לחשוב שאני הורסת לו את החיים כי צעקתי עליו שלא באשמתו. להתפלל להתפלל להתפלל, גם באופן כללי וגם פרטני כשאני עושה טעויות.

מיפה אני לוקחת את זה לעשיה, עשיתי טעות כלפיו, מבקשת סליחה, מסבירה את עצמי, מציגה את עצמי גם בכן אדם.
משתדלת מחר להיות יותר סבלנית ואם לא יכולה כל היום, אז לפחות משתדלת שיהיה בוקר נעים/ ארוח"צ שהם אוהבים במיוחד/יותר יחס במשחקים וכדו'.

ויש גם "פיצוי" לא באמת, לא חושבת שזה חינוכי, אבל אני כן יכולה להעיד על עצמי שאני נותנת להם המון המון אהבה, ואני רואה עליהם שב"ה יש קשר של פתיחות וטוב ורק מתפללת שהטעויות שלי לא יהרסו את החלק הטוב הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
ייסורי מצפון לאורך זמן, זה רק למי שחושבת שהיא יותר חכמה מהבורא יתברך.
מי שמכירה ויודעת שהעולם מנוהל ע"י המלך בעצמו, אין לה גרם של מצפון.
אם מעולם לא כעסת על איש, אם מעולם לא חלפה בך מחשבה של "חבל שעשיתי כך ולא להיפך", אם אף פעם לא הרגשת שעשו לך עוול, ואם אף פעם לא הצטערת על משהו שכבר קרה - אז אולי, אולי, אולי יש לך זכות לומר משפט כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מצפון זה כלי מדהים להתקדמות ועבודת המידות , כמובן צריך להיות במינון הנכון,
אני שמחה שיש לי ייסורי מצפון שיש לי רגשות חרטה לפעמים אני חושבת שהלמידה הכי גדולה לילד זה לראות את אמא מתנצלת בפניו כי טעתה לגבי השיפוטיות שלה כלפיו,
אני לוקחת את המצפון למקום של למידה מהעבר והסקנת מסקנות לעתיד,
אם יש מצפון לא יעזור לטאטא אותו , אם יש רגש כלשהו של חרטה יכול להיות שהוא לא במקום אבל הכי טוב זה לנתח למה ככה אני מרגישה,
לפעמים זה בצדק ואז תמיד אפשר להבנות ולהשתנות וזה החינוך הכי חשוב בעולם,
כי אין בנא מושלם יש אנשים שמשתנים ובשביל זה נבראנו....
ואם אני מסיקה שהדבר שעשיתי היה נכון נרגע לי המצפון....

כמובן שעל דברים שהיו בעבר צריך להאמין שכך ה׳ כיוון והכל משמיים אבל זה לא סותר שצריך לעשות עבודה לעתיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אם מעולם לא כעסת על איש, אם מעולם לא חלפה בך מחשבה של "חבל שעשיתי כך ולא להיפך", אם אף פעם לא הרגשת שעשו לך עוול, ואם אף פעם לא הצטערת על משהו שכבר קרה - אז אולי, אולי, אולי יש לך זכות לומר משפט כזה.
ייסורי מצפון לאורך זמן

שימי לב!
ייסורי מצפון לאורך זמן
מצפון רגעי הוא תופעה אנושית מתבקשת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא יודעת אם המושג לאורך זמן זה המושג הנכון
כי אם יש מצפון על משהו שבאמת אמור להיות עליו מצפון ולא עושים כלום כדי להשתנות אז יש מצפון לאורך זמן.
מצפון על דברים שלא ניתנים לשינוי זה באמת המקום לומר אין ביוכלתי לעשות כלום וכך ה' רצה שיהיה וזהו
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
שימו לב שההיפך מנקיפות מצפון זו לקיחת אחריות ופה נעוץ ההבדל המשמעותי,
לאיזה כיוון אנחנו פונות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הוא בן שנה וכל השכבה זה תוכנית של החיים,
צריך לנדנד חצי שעה. ולא,- בכלל לא תכננתי להרגיל אותו.
ואוי ואבוי אם אני רגע מפסיקה כי הוא פוצח בסדרת צרחות מטורפת..
אחרי חצי שעה שאני בטוחה שכבר נרדם הוא פותח עין אחת ואם הוא רואה שזזתי מהמיטה ה' ישמור..
נכון להיום החלטתי שאני משכיבה אותו בלי נדנוד . יש לו בעריסה הכל שמיכה, בקבוק, מוצץ
בינתיים הוא כבר בוכה 3 וחצי שעות רצוףף.
החלטתי שאני שמה אותו בחדר לבד. שיהיה שם עד שירדם. (עם דלת פתוחה)
האם זה נכון כך לעשות?
אני בלחץ כי היום זה דור שכל בעיה קטנה של ילד תולים בעבר של הילד ועושים נקיפות מצפון לאמהות..

פליז, מחכה לעידוד ועצות מכל המנוסות כי אני גמורה ואיך נכון לנהוג (הוא מאד מאד מפונק בלי קשר ואני מחכה הווו מחכה שכבר יגדל)
אגב. לא הולך לשום מטפלת. כי אף אחת לא מוכנה להחזיק כזה ילד מפונק. ואני עובדת איתו מהבית ומצמיחה קרניים אוטוטו..
(הייתי כבר בשלושת המימדים. היימליך, מוח אחד. הוצאת עין הרע. ברכה מרב.. ז המה שעלה לי עכשיו)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה