דרוש מידע בית ספר לילדה עם ASD

  • הוסף לסימניות
  • #41
ולשלוח אותה לכיתת תקשורת בבית ספר רגיל פחות נראה לי מתאים
למה פחות מתאים? כל מקרה לגופו, אבל לילדים בתפקוד גבוה או קרוב לגבוה זה בדרך כלל הפתרון האופטימלי.
בבית ספר כוללני אין מספיק הזדמנויות חברתיות ודוגמה מ"חברת השווים". בשילוב יחידני אין בדרך כלל מספיק סיוע ותיווך כדי להצליח להפיק תועלת מהשילוב בחברה.
כיתת תקשורת בבית ספר רגיל משלבת בין שני העולמות - גם חשיפה לחברה וגם סיוע ותיווך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אם היא בתפקוד גבוה תשימי אותה בבית יעקב רגיל עם סל

השילוב של ילדים עם אוטיזים בסביבה רגילה מאוד חשוב לתפקוד ולדרך שהם עושים
אני ממש לא ממליצה
כמובן זה אישי וכל ילד/ה נכון לו משהו אחר-

לרוב ילד ASD גם אם הוא גבוה צריך את הסביבה הקטנה את התיווך
ואח''כ בהדרגה להשתלב בכיתה רגילה
אבל אם הם נכנסים ישר לכיתה רגילה סביר מאוד שיצברו חרדה, חוסר שת''פ ועוד...
בגן זה משהו אחר מכיתה,

והכי מעצבן שסל שילוב לא באמת תורם לילדה כלום חוץ מקצת דימוי עצמי נמוך על זה שהיא יוצאת לשיעורים פרטניים- על הדרך גם מפסידה את הזמן בכיתה הרגילה ושוב- מרגישה פחות שייכת- חרדה חברתית וכ'..


מסכמת שוב שבטוח הכל זה אישי וא''א ללמוד
כתבתי מהנסיון שלנו תפקוד גבוה מאוד
ורק אחרי שעברה לכיתת תקשורת גילינו כמה היא היתה בחרדה כל הזמן
כמה היה קשה ומעייף הכיתה הרגילה,
בטוחה שהיא תשוב ותשתלב בהמשך
אבל קודם כל לדאוג לרווחה הנפשית באופן מושלם לילד
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני מכירה את הפוליטיקות בבני ברק הנוגעות לסולם ולשתילים.

ההמלצה החד משמעית שלי בבני ברק היא סולם. זהו בית ספר שיובא לעיר על ידי ועד הורים שחיפש את המענה המיטבי לבנותיו (מכירה אישית את הנוגעים בדבר - רעיתו של אחד מהם מנהלת בית ספר תקשורת בעצמה ומכירה את הסטנדרטים לפני ולפנים). נערך סקר שוק מקיף מאד ונחתם חוזה דקדקני בין המוסד הנבחר לועד ההורים, המבטיח את הטיפול המיטבי והמקצועי ביותר לבנות.

הניסיונות לשים לו רגליים ולהמשיך עם מדיניות המונופול ששררה קודם לכן - כולי תקווה שמשרד החינוך ומבקר המדינה שהוכנסו לתמונה יהיו ערים לכך ויעשו סדר כפי שצריך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
אני גם צריכה בי"ס לילדה לשנה הבאה תפקוד בינוני בבית שמש.
אמרו לי שסולם בבית שמש רמה מאוד גבוהה והם כל הזמן מנסים להביא אותם לרמה של כיתות רגילות..
לי פחות רלוונטי אז נשאר שתילים שהם היחידים (לציבור החרדי) בבית שמש עם תפקוד בינוני
אז גם אשמח ממש למידע על שתילים בבית שמש דווקא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
אני גם צריכה בי"ס לילדה לשנה הבאה תפקוד בינוני בבית שמש.
אמרו לי שסולם בבית שמש רמה מאוד גבוהה והם כל הזמן מנסים להביא אותם לרמה של כיתות רגילות..
לי פחות רלוונטי אז נשאר שתילים שהם היחידים (לציבור החרדי) בבית שמש עם תפקוד בינוני
אז גם אשמח ממש למידע על שתילים בבית שמש דווקא.
בית שמש זו בירת החינוך המיוחד החרדי
אין עוד אופציות חוץ משתילים?
נראה לי מוזר
תבררי טוב טוב טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
  • הוסף לסימניות
  • #48
  • הוסף לסימניות
  • #49
וואו , איזה התכתבות לא עניינית וממש נמוכה,
אני מגיעה מתחום החינוך מיוחד, מכירה את רשת סולם ורשת שתילים
בכל רשת יש את הבעיות שלה ובכל רשת יש את האנשים המיוחדים שלה, את המורות המסורות שנותנות הכל בשביל שהתלמידים יתקדמו, סתם ללכלך זה לא יקדם לשום מקום ..
וכל מקרה לגופו, @מנגו תות ממליצה לך לבדוק מה הכי טוב לבת שלך, לעשות סיור במקום, לשאול הורים ולא ניקים...
ולהתפלל ולהיות עם יד על הדופק
בהצלחה רבה
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
וואו , איזה התכתבות לא עניינית וממש נמוכה,
אני מגיעה מתחום החינוך מיוחד, מכירה את רשת סולם ורשת שתילים
בכל רשת יש את הבעיות שלה ובכל רשת יש את האנשים המיוחדים שלה, את המורות המסורות שנותנות הכל בשביל שהתלמידים יתקדמו, סתם ללכלך זה לא יקדם לשום מקום ..
וכל מקרה לגופו, @מנגו תות ממליצה לך לבדוק מה הכי טוב לבת שלך, לעשות סיור במקום, לשאול הורים ולא ניקים...
ולהתפלל ולהיות עם יד על הדופק
בהצלחה רבה
די שקוף את מי את מייצגת
במקרה הגיבו פה ניקים שהם גם הורים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בית שמש זו בירת החינוך המיוחד החרדי
אין עוד אופציות חוץ משתילים?
נראה לי מוזר
תבררי טוב טוב טוב
גם אני חשבתי ככה...יש באמת בעיקר הרבה סוגי גנים, אבל הבנתי שבי"ס חרדי יש רק סולם ושתילים, סולם לת.גבוה
אם יש עוד מידע אשמח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
במקרה הגיבו פה ניקים שהם גם הורים...
במקרה הזה, הורים הם לא תמיד הוכחה מספיקה.
כאחת שעבדה במוסדות רבים של חנוך מיוחד,
תקשורת ולא תקשורת,
אני יודעת שיכולים להיות הורים מרוצים עד הגג ולצידם הורים ממורמרים שלא גומרים לחפש את המערכת ולהרגיש שעושים להם עוול.
הורים לילדים בחינוך מיוחד הם אנשים יקרים ומיוחדים,
שלעיתים קרובות לא השלימו עם המציאות של הילד המיוחד שלהם,
מחפשים אשמים למצב של הילד שלהם,
או סתם אנשים שקשה להם ולכן רואים לפעמים דברים לא בצורה אובייקטיבית.

ולעצם הענין,
דווקא עבדתי יותר תחת סולם מאשר תחת שתילים,
אבל יכולה להעיד, שבכל מקום יש בעיות, פוליטיקות, וכל מיני דברים שאנשים לא אוהבים לדבר עליהם בחוץ.
המורות/ גננות בכל מסגרת שאני מכירה מסורות עד עומק נשמתן.

ולהשמיץ בפורום ציבורי כזה, נראה לי מעבר ללשוה"ר, פשוט לא הוגן.
במקרה נפלתם על חויה לא טובה עם מוסד כזה או אחר.
לא נכנסת לפרטים, יכול להיות שאתם צודקים-
פשוט תשלחו הודעה פרטית. או תמצאו דרך לתקשר אישית.

זו דעתי, בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מה זה 'מי שצריכה'? לכל תלמיד במוסד תקשורת יש זכאות לשעה נקודה משהו פרטניות בשבוע.
לא תמיד עובד ככה
לפעמים מעגנים משאבים כדי לתת יותר לכל ילד
וזה כך לא רק בתקשורת
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אם היא בתפקוד גבוה תשימי אותה בבית יעקב רגיל עם סל

השילוב של ילדים עם אוטיזים בסביבה רגילה מאוד חשוב לתפקוד ולדרך שהם עושים
לסל המדובר בכיתות חנמ אין כמעט משמעות
בלי טיפת השוואה למה שתקבל בבית ספר חנמ
ואוטיזם זו סקאלה רחבה
אין פה כללים איפה טוב ואיפה פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אגב קטן
השיבוץ בחנמ הוא לא להחלטת ההורים
אלא הרשות המקומית
הורה יכול לבקש, לא בהכרח בכלל יקבל.

בבית שמש יש מענה מגוון
מציעה לפנות למחלקה ברשות לדיוק מענים
יש שם צוות מקסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
למה פחות מתאים? כל מקרה לגופו, אבל לילדים בתפקוד גבוה או קרוב לגבוה זה בדרך כלל הפתרון האופטימלי.
בבית ספר כוללני אין מספיק הזדמנויות חברתיות ודוגמה מ"חברת השווים". בשילוב יחידני אין בדרך כלל מספיק סיוע ותיווך כדי להצליח להפיק תועלת מהשילוב בחברה.
כיתת תקשורת בבית ספר רגיל משלבת בין שני העולמות - גם חשיפה לחברה וגם סיוע ותיווך.
המידע הזה מניסיון?
כי לי במשפחה יש נער תקשורת בתפקוד מאד מאד גבוה
שמסגרת תקשורת ברמה גבוה היתה הכי טובה לו
בלי שום השוואה למסגרת רגילה שהרבה פעמים מתקשה להחזיק אותם
וכנל החברה.
הקושי נשאר
גם אם התפקוד גבוה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
המידע הזה מניסיון?
כי לי במשפחה יש נער תקשורת בתפקוד מאד מאד גבוה
שמסגרת תקשורת ברמה גבוה היתה הכי טובה לו
בלי שום השוואה למסגרת רגילה שהרבה פעמים מתקשה להחזיק אותם
וכנל החברה.
הקושי נשאר
גם אם התפקוד גבוה.
כיתת תקשורת בבית ספר רגיל זה לא מסגרת רגילה, זו מסגרת חנ"מ.
וכמו שכבר אמרתי, כל מקרה לגופו - זה תלוי גם בילד וגם בהיצע המסגרות, שיש ביניהן הבדלים גם אם הן מאותו סוג.
באופן כללי, כיתת תקשורת בבית ספר רגיל מאפשרת לקיים איזון בין הצורך במסגרת "מוחזקת" לבין הצורך בחברה רגילה, שמשתנה בהתאם לצרכי הילד.
הכיתה היא כיתת חנ"מ על כל המשתמע. צוות מתאים, מעט ילדים בכיתה. אבל בגלל שהכיתה היא חלק מבית ספר רגיל, יש גם אפשרות לשילוב בכיתות הרגילות. התלמידים נכנסים לשיעורים ו/או פעילויות חברתיות, ותלמידי הכיתות הרגילות נכנסים ל"שילוב הפוך" בכיתה הקטנה.
השילוב בכיתה הרגילה יכול להיות על כל הטווח בין סמלי לכמעט מלא. יכול להיות תלמיד שלומד בכיתה הרגילה כתלמיד מן המניין, ורק יוצא מדי פעם לפעילות בכיתה הקטנה או לטיפולים קבוצתיים/פרטניים (או אם הוא מרגיש צורך ב"מקום מקלט"), ויכול להיות תלמיד שלומד בכיתה הקטנה וכמעט בכלל לא משתלב בכיתה הגדולה, וכמובן גם הרבה אמצע, כמו למשל תלמיד שמשתלב במקצועות מסוימים או פעילויות מסוימות. זה תלוי בית ספר ותלוי תלמיד. לכל בית ספר יש דרך משלו לקיים את השילוב, עם איזשהו טווח לגמישות בהתאם לצרכים של הילד, וצריך שתהיה התאמה כי לא כל צורה של שילוב תתאים לכל ילד.
גם בתפקוד גבוה כמובן יש קשיים, אבל בתפקוד גבוה הקשיים הם בתחומים יחסית "מתקדמים". אלו לא דברים שאפשר לטפל בהם בתנאי מעבדה בטיפול פרטני, וגם באופן קבוצתי בכיתת תקשורת זה לא אותו דבר כמו בחברה רגילה. צריך את תנאי השטח כדי ליצור את המצבים החברתיים שעליהם צריך לעבוד. ילדים כאלו צריכים להתנסות בחברה רגילה, וכיתת תקשורת בבית ספר רגיל מספקת את ההזדמנויות לזה, במגוון רמות. יש ילדים שאפשר לעבוד איתם על לצאת להפסקה ולהשתלב במשחק. יש ילדים שצריך ליצור להם הזדמנויות אחד על אחד, ואת זה עושים למשל במסגרת טיפולים עם "שילוב הפוך", כלומר ילד או קבוצה קטנה של ילדים מהכיתה הרגילה מצטרפים לטיפול ויוצרים מעין קבוצה חברתית ממוקדת.
עוד נקודה שרלוונטית לחלק לא קטן מהאוטיסטים בתפקוד גבוה זה הרמה הלימודית. אלו מהם שגם בעלי כישורי למידה גבוהים צריכים מענה גם לזה, ומוסדות כוללניים בדרך כלל פחות מותאמים לזה.
יש לי בת ובן על הרצף, וניסיון עם ארבע כיתות תקשורת בארבעה בתי ספר שונים עד כה, מיסודי ועד תיכון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אני שוב פעם שואלת, מהי האוכלוסיה בבית ספר סולם בבית שמש/ בני ברק
האם מחרדי על שלל גווניו ועד דתי- חילוני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
שלעיתים קרובות לא השלימו עם המציאות של הילד המיוחד שלהם,
מחפשים אשמים למצב של הילד שלהם,
או סתם אנשים שקשה להם ולכן רואים לפעמים דברים לא בצורה אובייקטיבית.
גועל נפש

סליחה, אבל אין לי משהו אחר להגיד על המשפטים האלה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה