התייעצות כמה דמי כיס אתם נותנים לבנות התיכון/סמינר שלכם?

[שלום! אני יעל.]

את מכירה חברות, ואני מכירה את עצמי. אני לא מרוויחה כמו ההורים שלי ומסתדרת ב"ה.

אז יש לך אופי מעולה ברוך השם.
תודי להשם
יש כאלו שאין להם את זה, ואם ההורים לא מחנכים כמו שצריך -
מאיפה יהיה להם מודעות לא לקנות מה כל מה שרואים בסופר?

 

[הבזק של שפיות]

בהחלט יכול להיות.
ומצד שני יש ילדים שאם יגבילו אותם כל הזמן וישללו מהם כסף, הם כל הזמן יחפשו וידרשו אותו יותר.
כנראה שזה כל ילד לגופו

לומר שכל ילד לגופו זה תמיד משפט נכון בחינוך, זה בעצם העיקרון של "חנוך לנער על פי דרכו".

 

[רבקהנ]

אז יש לך אופי מעולה ברוך השם.
תודי להשם
יש כאלו שאין להם את זה, ואם ההורים לא מחנכים כמו שצריך -
מאיפה יהיה להם מודעות לא לקנות מה כל מה שרואים בסופר?

אני לא אתווכח מידי כי באמת אין לדעת...
אבל קשה לי להאמין שיש מישהו שחושב שהוא צריך לרוקן את הסופר. למה שמראש תהיה לו חשיבה כזאת?
אם באתי שבעה מבית מלא באוכל ובדברים שאני אוהבת, יש סיבה להתנפל על המדפים?
לדעתי דווקא לקנות את כל מה שרואים בסופר מגיע בעיני ממקום לא מאוזן, של חוסר גדול שצריך למלא.
אולי אלו לא הילדים עצמם אלא ההורים שלהם שהתנהגו בבזבזנות.
ההורים שלי בפירוש לא בזבזנים, הם חסכנים מאוד! אבל לא על חשבון הילדים, לא על חשבון דברים שחשובים להם.
יש דברים שההורים שלי לא הרשו לי אבל ידעתי שזה נטו מעיקרון חינוכי, ואם הוא ישתנה הם יתנו לי גם כמה כאלו.

 

["השלך על ד'"]

כמו שכבר אמרו, תלוי מי החברה ואולי גם איפה.

 

[שלום! אני יעל.]

אני לא אתווכח מידי כי באמת אין לדעת...
אבל קשה לי להאמין שיש מישהו שחושב שהוא צריך לרוקן את הסופר. למה שמראש תהיה לו חשיבה כזאת?
אם באתי שבעה מבית מלא באוכל ובדברים שאני אוהבת, יש סיבה להתנפל על המדפים?
לדעתי דווקא לקנות את כל מה שרואים בסופר מגיע בעיני ממקום לא מאוזן, של חוסר גדול שצריך למלא.
אולי אלו לא הילדים עצמם אלא ההורים שלהם שהתנהגו בבזבזנות.
ההורים שלי בפירוש לא בזבזנים, הם חסכנים מאוד! אבל לא על חשבון הילדים, לא על חשבון דברים שחשובים להם.
יש דברים שההורים שלי לא הרשו לי אבל ידעתי שזה נטו מעיקרון חינוכי, ואם הוא ישתנה הם יתנו לי גם כמה כאלו.

שיהיה ברור
אני לא באתי נגד ההורים שלך, הם מכירים אותך ואחייך יותר טוב ממני ופעלו כמו שצריך, כלפיכם.
אבל לקחת את זה כשיטת חינוך לדעתי זה לא בריא לכל סוגי הילדים
לא דברתי על "להתנפל על הסופר". ממש לא. תקראי שוב מה כתבתי.
הולכים לקניות בלי רשימה, ומה שבא לראש - קונים.
מעדנים יקרים על בסיס יומיומי, מוצרים יקרים, דגנים בלי חשבון וכו וכו
אין צורך להתפס על הדוגמאות.
זה קורה גם בבגדים - קונים מה שרואים ואוהבים.
אלו אנשים שלא מסתכלים על המחיר בכלל. זה עובר להם ליד האוזן בקופה
וזה דברים שהיה אפשר לחסוך עם חינוך כלכלי נכון.

 

[רבקהנ]

שיהיה ברור
אני לא באתי נגד ההורים שלך, הם מכירים אותך ואחייך יותר טוב ממני ופעלו כמו שצריך, כלפיכם.
אבל לקחת את זה כשיטת חינוך לדעתי זה לא בריא לכל סוגי הילדים
לא דברתי על "להתנפל על הסופר". ממש לא. תקראי שוב מה כתבתי.
הולכים לקניות בלי רשימה, ומה שבא לראש - קונים.
מעדנים יקרים על בסיס יומיומי, מוצרים יקרים, דגנים בלי חשבון וכו וכו
אין צורך להתפס על הדוגמאות.
זה קורה גם בבגדים - קונים מה שרואים ואוהבים.
אלו אנשים שלא מסתכלים על המחיר בכלל. זה עובר להם ליד האוזן בקופה
וזה דברים שהיה אפשר לחסוך עם חינוך כלכלי נכון.

דווקא רוב הדוגמאות שאת נותנת כן היו נכונות לגבי המשפחה שלי,
ועדיין אנחנו חיים כיום ברמת החיים שמתאימה לרמת ההכנסה שלנו, כמו שגם ההורים שלי חיים לפי רמת ההכנסה שלהם. זה לא שהם זלזלו בערך של הכסף, אבל באמת הם יכלו לאפשר לעצמם את זה.

 

[שלום! אני יעל.]

דווקא רוב הדוגמאות שאת נותנת כן היו נכונות לגבי המשפחה שלי,
ועדיין אנחנו חיים כיום ברמת החיים שמתאימה לרמת ההכנסה שלנו, כמו שגם ההורים שלי חיים לפי רמת ההכנסה שלהם. זה לא שהם זלזלו בערך של הכסף, אבל באמת הם יכלו לאפשר לעצמם את זה.

כבר כתבתי שאת מיוחדת
אין לי מה להוסיף.

 

[גרד"ק]

אצל חמותי זה בערך הגישה,
רוב הילדים יצאו לארג'ים מאד, ומתקשים לרדת ברמה
אלו שלא - זה או הגדולים שגדלו בתקופות יותר מצומצמות, או אלו שזה האופי שלהם.

 

[מבוזבזת]

בעקבות שעות המתנה ארוכות באסיפת הורים...
הבנתי שאני לא לבד בהתחבטות הזו

הבנות צורכות המון!
אמא אחת אמרה לי שהבת שלה רוצה לקנות כל! יום! שייק ב24 שקלים. וזו רק יריית הפתיחה.
ויש ימים ארוכים של למידה למבחנים, יש יציאות, יש התערבויות (!), יש רעב בהפסקה ושומרת שפתחה קיוסק (אמיתי! שמעתי מכלי ראשון) ועוד בלי הפסקה.
זה מעבר, כמובן, לביגוד, הנעלה ואיבזור בלתי פוסק.
הכיס שלי מוגבל אבל יותר מכך זו שאלה חינוכית,
למה אנחנו מחנכות? מה הסטנדרט? ואיפה הגבולות? ולמען השם, איך קובעים אותם?

נותנים לפי דרישה? איך מחליטים מה לגיטימי?
יש תקציב קבוע? כמה? מה עושים כשנגמר?

אז מה אתן עושות?

בציבור הליטאי יותר מקובל שבת עובדת ומממנת לעצמה יציאות עם חברות, רעב בהפסקה (לממתקים ומאפים) וכדו'
לעומת קניות של בגדים ומחנות שזה יותר מקובל ההורים (שוב, תלוי סגנון וכמה כסף יש להורים וכמה הבת מבינה את הערך של כסף)
בציבור החסידי זה פחות מקובל. לא אומרת שלא קיים אבל פחות.
וזו באמת יותר בעיה.
בנוסף לא כל אמא רוצה שהבת שלה תמכור בחנות נעליים או במכירה... עדיף לה לשלם לבת שלה מאשר חלילה לחספס אותה בשביל כסף.
מצד שני זה אפילו חינוכי שילדה לומדת שעל כסף עובדים.
במיוחד אם היא דורשת כל יום שייק ב24 שקלים.
שתתחיל להרוויח 30 לשעה ולממן לעצמה.
ולכן כדאי למצוא מקום שמור וכן לאפשר לבת להרוויח מעט כסף.

 

[מבוזבזת]

אני באמת מאמינה בסכום קבוע. זה מחנך לאוריינות פיננסית, אחריות, דחיית סיפוקים ומדמה את העולם האמיתי...
השאלה היא כמה??


בנוסף, יש כאן בתגובות התעלמות מוחלטת מהפן החינוכי.

כמעט כולן ממליצות לעבוד ולהכניס כסף.

זה באמת מה שאנחנו מנסות לייצר כאן? פשוט להסיט את בעיית הכסף? לגדל דור שרגיל לפינוקים ובזבוזים בלי הכרה?

יש כאן הרבה מעבר לכסף שיש או אין

מנסה למקד

לצורך העניין, נניח שאני יכולה לתת לכל אחת 200 ש"ח בחודש בלי בעיה. אפילו 400. (בנוסף, כמובן, לכל הצרכים הבסיסיים פלוס פלוס. רק לבזבוזים) זה מה שאני רוצה? זה מה שאת עושה?

ואם כן, מי אמר שזה מספיק? תמיד תהיינה בנות שמוציאות יותר. איפה הגבול? איך מחליטים על גובה הסכום?
איפה עובר הקו בין שאלה פיננסית לשאלה חינוכית?

פחות מקובל לתת לבת דמי כיס.
ההורים שלי נתנו לבחורים, שרחוקים מהבית.
לבנות פחות. את רוצה משהו? תבקשי, ניתן לך.
ולגבי קניות של פינוקים כשלומדים עם חברות אפשר לסכם מה מקובל עליך (לקנות חטיף, דוגמא)
וצה יקר / מוגזם ואם הבת רוצה שתממן מהכסף שלה.
זה מאוד חינוכי כי כך היא לומדת ערך של כסף.
לי נשמע לא הגיוני שאמא נקרעת לעבוד 8 שעות ביום ועוד משרה מלאה בבית
כדי שבזמן הזה הבת תבלה עם חברות בפינת הגלידה ע"ח הברון

 

[דקל]

ואני הקטנה חושבת, שניתן לפנק ילדים גם בלי לתת דמי כיס.
פשוט מידי פעם לקנות/להכין אייס/וופל בלגי/שוקולד, כל אחד כיד הדימיון הטובה עליו וכמובן להוסיף מילים מעריכות בע"פ/בכתב... זה עובד יופי!
יש לי בת בתחילת תיכון, ויש לה כל מה שהיא צריכה, ישתבח שמו. לפעמים אנחנו נסרב לבקשה מסוימת שלה מבחינה עקרונית - והיא יודעת מצוין שזה לא כי לא רוצים לתת לה אלא מסיבה שונה. ואנחנו לא חיים בפזרנות. ממש לא.
וכמו שאמרתי, את פינוקיה היא מקבלת ישיר - ללא דמי כיס.
תכל'ס, הבחורונת ממש לא ממורמרת (כי היא מתפנקת והיא לא מרגישה חסר כלשהו) והיא יודעת לעמוד על שלה מול חברות שטוענות שונה, ואף אספה סביבה קבוצה שאוחזת כמוה. ואני מהצד שמחה כי אני חושבת שהיום לעמוד מול החברה ולאמר "אז מה! אני חושב/מתנהג שונה וזה סבבה לי לגמרי" זה משהו חשוב מאד, בכל גיל.
מה שאני כן מעודדת את החבר'ה שלי זה לחסוך את הכסף שהם קיבלו ולא להשתמש בו מיד לאיזה שמונץ (כמובן שאם בא להם הוא שלהם וברשותם) רק לדעת ששקל לשקל מצטרף ובסוף יש סכום ענק ששווה לדברים שווים יותר... במילים פשוטות? דחיית סיפוקים.
בינתיים זה עבד...

 

[אידינע]

אני אומרת לה: מהכסף שלך. שווה לך?
אם היא אומרת כן, לפעמים אני משלמת את זה, או משתתפת בעלות. כי זה מראה לי שחשוב לה באמת.
אבל המציאות היא שברוב הפעמים היא מחליטה שלא שווה לה.

 

[קרעפט]

והמסעדה היתה מפוצצת בבנות סמינר, אפילו כיתות שלימות
כנראה טרנד חדש (עשה רושם שבאו ללמוד למבחנים)

אכן טרנד חדש יחסית (ולא רק באיקאה) ללמוד במקומות מעין אלו
את חלקן ניתן לראות עם מחשב נייד, פלא שהסמינרים מעלימים עיניהם מהתופעה

 

[nori]

אין הגדרה אחידה להכרה....
למעשה, בנות שעובדות מבזבזות יותר. פשוט כי יש להן.
לא בטוחה בכלל שכל אחת שואלת את עצמה האם שעות העבודה שוות את ההנאה הרגעית.

מכירה הרבה נשים כבודות ומחושבות מאוד שמכניסות כסף כבר כמה עשורים ועמלות עלוי בפרך ועדיין לא למדו לשאול את עצמן את השאלה הזו. (מצוי בכל השכבות אבל עוד יותר בבתים שבהם פרנסה מן השמים והשתדלות זה לחלשים)

ממש לא חד משמעי.
אני עבדתי מגיל מאד צעיר ואת רב הכסף חסכתי והשתמשתי רק לאחר נישואי. מניחה שזה קשור גם לאופי מולד אבל גם לחינוך.

ממש נושא מעניין ובעיני זה תלוי בכלל בסוג הבחורה. ולגבי בחורי ישיבות? רוב האימהות כן נותנות לבחורים כסף נזיל לקניית דברים מעבר לבגדים או שגם זה לא? כי אם כן אז הבחורה יכולה להרגיש קיפוח אם נותנים רק לאחיה ולמרות שהם בישיבה כל הזמן וכו אז יש לשים לב לא לתת למשהו בלי שום עבודה ולאחר לבקש ממנו לעשות ביביסטרים

אני לא חושבת שיש קשר בין בחורי ישיבה לבנות סמינר.
הבחורים שוהים שבועות מחוץ לבית ולעתים יכולים להיות רעבים פשוטו כמשמעו. לרגעים אלו חשוב שיהיה דמי כיס. בנוסף הם צריכים כסף לנסיעות, לספר, למקוה ואפילו פתאם לאיזה משחה בבית מרקחת.
הבנות גם אם יוצואת ליום ארוך יכולות להתארגן עם אוכל. יותר מזה הם גם יכולות לסיע בניהול מלאי המזון בבית ולדאג שיהיה אוכל זמין ואהוב בין אם לקחת החוצה (פריכיות, יוגורט, פרי) ובין אם זה להכין לעצמם משהו מבושל אפילו במקרה שאמא לא הכינה..
אבל מעבר לזה מצטרפת שגם בחורים וגם בחורות חשוב לפנק מדי פעם. הדגש צריך להיות על המדי פעם אחרת זה כבר לא פינוק אלא הרגל שלאו דוקא תואם את המצב הכלכלי של המשפחה.

 

[גרד"ק]

שאלת תם - פינוקים מהבית זה לא נחשב?
אייס קפה ביתי, פיצה ביתית, וכל ז... לא עושה להם את זה?
להביא מהבית אוכל בשפע ליום לימודים ארוך... זה לא שווה?

 

[המיינסטרימית]

לי קצת קשה עם הרעיון של דמי כיס קבועים

משום שעם הזמן זה הופך לברור מאליו

אבל כן אחת לכמה זמן לברר, מה המצב הכלכלי של הבחורונת ולתת לה שטר שיהיה לה.

מידי פעם היא הולכת לסופר? נשארה עם עודף? תגידי לה , קחי לך שיהיה לך...

אם זה הסמינר שבחרתם עבורה וזו הסביבה שאתם גדלים בה אז יש לזה השלכות ולא חושבת שהבת צריכה לספוג את המחיר החברתי.

 

[חשבונאית]

שאלת תם - פינוקים מהבית זה לא נחשב?
אייס קפה ביתי, פיצה ביתית, וכל ז... לא עושה להם את זה?
להביא מהבית אוכל בשפע ליום לימודים ארוך... זה לא שווה?

לא!!
אני עונה ממבט של תלמידת סמינר לפני 15 שנה
כשקבוצה של חברות יוצאת לקנות אוכל ולאכול אותו בחנות סמוכה, לא יועיל לשבת שם עם האוכל הכי מושקע שיהיה-מהבית.

 

[המיינסטרימית]

מנסיון ,

כשבת שומעת לעיתים קרובות

"מה המצב הכלכלי שלך? את צריכה ..?"

היא מעצמה תגיד, לא לא הכל בסדר, תודה רבה

והיא הרבה יותר תעריך את הכסף ואת ההורים היקרים שלה.

 

[קומבינה]

משכורת של עובד שכיר

תמורת עבודה, לא בחינם.

 

[גרד"ק]

לא!!
אני עונה ממבט של תלמידת סמינר לפני 15 שנה
כשקבוצה של חברות יוצאת לקנות אוכל ולאכול אותו בחנות סמוכה, לא יועיל לשבת שם עם האוכל הכי מושקע שיהיה-מהבית.

ודאי, גם אני לא הייתי מתנזרת בכזה מקרה
השאלה מה התדירות שלו.. ואם זה פנוק פינוק, או ארוחת צהרים שגרתית