התייעצות טיפול רגשי, מינימום פעם בשבוע?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אמרתי לה שאני מרגישה שפעם בשבוע זה הרבה
אז היא אמרה זה כמו שמישהו יתחתן ויגיד שזה הרבה מידי
מה הקשר?

אני לא כ"כ סומכת עליה בנושא הזה כי יש לה אינטרסים
כנראה...
מה ??? מה היא באה להגיד בזה?
היא לא נשמעת אמינה ומקצועית
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
זה מוזר
כי היא דווקא המון שנים בתחום
לצערינו זה מקצוע שרבים בו לא ראויים לו.
שוב - אני מאוד נזהרת כי יכול להיות שהיא בסדר גמור, תנסי למצוא מישהו שאת יכולה להתייעץ איתו
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
לא צריך להגזים שאם את לא נותנת בה אמון מאה אחוז, גם באינטרסים הכלכליים שלה, זה אומר שיש בעיה.
הכול תלוי אופי ויש כאלו שקשה להם לתת אמון עד כדי כך. לא כל המטופלים מתמסרים ברמה הזאת, לדעתי זה לגיטימי.
גם לא צריך להגזים עם הביקורת שהייתה כאן על המקצועיות שלה, בגלל איזה דימוי לא מוצלח שהיא אמרה. גם לה יש אופי, ויש לה את סוג ההומור שלה, ולא כל משפט לא מוצלח שהיא אומרת (בפרט שהוא לא קשור לעצם הטיפול) הופך אותה לבעייתית. אם יש מטפלות לא מקצועיות הבעיה בהם לא במשפטים מהסוג הזה.
כמובן שנה של טיפול זה זמן מספיק בשביל לחשוב עליו, וכל דבר מתאים לעורר חשיבה, ובטח חוסר אמון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אמרה שפעם בשבועיים זה לא טיפול
משום מה אני לא מצליחה להאמין לה

הטיפול נמשך כבר שנה
לא ממש בהתחלה
אענה כאיש מקצוע:
יתכן שהיא מצויינת והיא צודקת ויתכן שהיא לא צודקת.

תשימי לה את הדברים על השולחן, ותבקשי שהיא תשכנע אותך.
תגידי לה שהדמיון לחתונה לא מדבר אליך ואת רוצה שכנוע.

אם קשה לך לומר לה את זה תעדכנו. אבל תשתדלי שלא יהיה קשה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
אענה כאיש מקצוע:
יתכן שהיא מצויינת והיא צודקת ויתכן שהיא לא צודקת.

תשימי לה את הדברים על השולחן, ותבקשי שהיא תשכנע אותך.
תגידי לה שהדמיון לחתונה לא מדבר אליך ואת רוצה שכנוע.

אם קשה לך לומר לה את זה תעדכנו. אבל תשתדלי שלא יהיה קשה.
לא חושבת שהיא צריכה לשכנע, אלא להסביר. בצורה קצת יותר טובה ממשל לא קשור, אבל תפקיד של מטפל אינו לשכנע את המטופל לעשות משהו שהוא לא רוצה, אלא להסביר לו למה לדעתו כך נכון ולאפשר למטופל את הבחירה
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אמרתי לה שאני מרגישה שפעם בשבוע זה הרבה
אז היא אמרה זה כמו שמישהו יתחתן ויגיד שזה הרבה מידי
מה הקשר?

אני לא כ"כ סומכת עליה בנושא הזה כי יש לה אינטרסים
כנראה...
תראו- אני לא יכנס לשאלה האם המטפלת הזו היא טובה או לא, מקצועית או לא וכו' כי אני לא מכיר ולא יודע, מה שכן אני יכול להגיד- שחשוב מאוד שתהיה מטרה ברורה לטיפול- וכאן אתם צריכים לדעת, למה אני הולכת לטיפול? מה אני רוצה להשיג בזה? סתם לפרוק בפני מישהו? מה המטרה שלי? לאן אני רוצה להגיע? לפתור איזה שהיא בעיה ספציפית? בדרך כלל אדם מתחיל טיפול בגלל מטרה שיש לו, והוא מפסיק טיפול א' בגלל שהמטרה הושגה חלקית, או לגמרי או לא הושגה בכלל (כאן יש פן של איבוד אמון של המטפל)
מטופל שיורד לו החשק לטפל בעצמו ומרגיש שהטיפול כבד עליו זה אומר שהוא יכול לסבול מDROPOUT מסיבה מסוימת וזה דבר לא טוב, תשאלו את עצמכם, למה זה בעצם כבד לי פעם בשבוע? אם תענו לשאלה הזו-כאן יכול להיות מידע מאוד חשוב בקשר לכל היחס שלכם לטיפול עצמו! בעצם אתם לא סתם מרגישים כך, הרי אתם שנה אצלה, אז למה זה קורה עכשיו? אולי השגתם את המטרה מבחינתכם? במה אתם מטפלים? אולי אתם מרגישים שהיא לא קולעת לנקודה?
ועוד פן חושב שבדרך כלל המטפל צריך לתת כמה זמן בערך נראה שמתעסקים בבעיה הזו שהוגדרה? טיפול זה לא חתונה- טיפול זה שימוש בידע מקצועי של האדם השני כדי להשיג מטרות מסוימות, אגב גם תחזוקה שוטפת יכולה להיות מטרה לגיטימית לאדם שמרגיש שצריך את זה, אבל תמיד אתם צריכים לשאול את עצמכם, מה המטרה שלי??? מה אני רוצה להשיג בטיפול הזה? למה התחלתי אותו בכלל?
לגבי השאלה האם יש לה אינטרסים או לא? בוודאי שיש לה, אבל השאלה היא אם היא מכניסה את האינטרסים האישיים שלה בתור מניפולציה על המטופל ומציגה לו ש"הטיפול" נצרך ולמעשה היא לא אומרת אמת, כאן זה צריך להדליק נורה אדומה! אם לכם יש תחושה שבעצם היא לא מקיימת את הטיפול כי באמת אני צריכה את זה- אלא מהסיבה שהמטפלת מרגישה מאויימת מהפסקת הטיפול בגלל אינטרסים אישיים שלה- זה נקודה של משבר באמון!! צריך לברר את זה היטב! תשאלו אותה למה את חושבת שאני צריכה טיפול פעם בשבוע? מה המטרה? אם יש לה תשובה טובה ואמיתית שמשכנעת אתכם אז ממילא אבל אתם צריכים להרגיש באמת שהדברים צודקים ולא סתם ללכת על עיוור, יכול להיות שבעצם אתם לא מפיקים מהטיפול הזה את המיטב כי הוא הגיע לשיא שלו וזה באמת הזמן לפרוש בשיא!
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
א. בשביל שטיפול יצליח חייבים אמון של המטופל במטפל.
ב. לא בטוח שהיא לא מטפלת טובה, יתכן שבשבילך היא פחות טובה.
ג. לא משנה אם זה פעם בשבועיים או יותר מזה, בסופו של דבר את חייבת להתחבר לטיפול ולרצות בו.
לא אומרת מה לעשות, רק מעלה נקודות.
ד. האם את חושבת שיש עוד מה להסביר לה בענין או שכבר מיצית?
מכאן תחשבי את מה מתאים לך לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אמרתי לה שאני מרגישה שפעם בשבוע זה הרבה
אז היא אמרה זה כמו שמישהו יתחתן ויגיד שזה הרבה מידי
מה הקשר?

אני לא כ"כ סומכת עליה בנושא הזה כי יש לה אינטרסים
כנראה...
נשמע גרוע ממש
מקובל פעם בשבוע אם אחרי שנה רוצים להוריד לשבועיים זה מקובל בהחלט
מטפלת שאומרת ככה- משו לא מריח טוב
היא אמורה לכבד את הבקשה שלך ויכולה לחשוב ביחד איתך מה נכון ומה לא. אבל בסוף להשאיר את הבחירה בידייך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
זה מוזר
כתבת שזה טיפול 'דינמי' זה אומר שכל דבר שעולה בטיפול כולל האמון במטפל הרצון לרווח פגישות אמור להיות חלק ממה שעולה בטיפול בין המטפל למטופל.
כמובן שאין כאן מקום לשיפוטיות של המטפל בכדי להבין צריך לדעת הקשר ונימה של הדברים אך כמו שכתבו כאן גם האמון במטפל וגם השיח סביב הנושאים האלו חייב לתועלת הטיפול להיות מדובר.
תאמרי לה שאת חושדת בה שהיא אינטרסטית וכו' כמובן לא צריך ממקום של תקיפה אלא ממקום של שיתוף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
תשמעי את עומקא דליבא של השבוע
מדבר בדיוק על זה.
אם לא קשה לך
אשמח מאוד שתעלי לכאן
(אם מותר)

שאלתי אותה
את מרשה לי?
אז היא אמרה "לא"
"פעם בשבועיים זה תחזוקה"

משפטים כמו
זה יקח שנים, את עוד תשבי על הכסא הזה הרבה
או כל מיני משפטים שממרידים אותי נגד אנשים מסוימים

זה מראה על מקצועיות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
שאלתי אותה
את מרשה לי?
אז היא אמרה "לא"
"פעם בשבועיים זה תחזוקה"

משפטים כמו
זה יקח שנים, את עוד תשבי על הכסא הזה הרבה
או כל מיני משפטים שממרידים אותי נגד אנשים מסוימים

זה מראה על מקצועיות?
ממש לא.
מטפלת לעולם לא אמורה "להרשות" וק"ו "לא להרשות" למטופלת שלה דברים. את אדם עצמאי ובוחר. (אגב, מטופלת גם לא אמורה לאפשר מצב שבו מטופלת שואלת אם היא מרשה לה משהו, אלא אם כן זה בהומור וגם אז לא בטוח).
והיא בחיים לא אמורה לומר משפטים כמו מה השדגשתי שמחלישים ויוצרים תלות.
אפשר לשאול מה ההכשרה שלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
זו תשובה קצת ארוכה, אך מגיעה מנסיון אישי טרי.
מנסיון אישי, הפסקתי לפני תקופה טיפול דינמי לאחר התייעצות ומחשבה, בדיוק מהסיבה שאת מתארת- משהו באמירה הזאת- שעוד נדבר כאן הרבה ביחד, ו"לוקח זמן לתהליך" ועוד ביטויים שלא ממש נותנים צפי לסיום התהליך, ביחד עם הרגשה שזה כבר כבד ולא ממש נחוץ,
אבל-
רק אחרי שברור ממש שהסיבה הראשונית שבגללה הלכת לטיפול תטופל בעתיד באופן ודאי,
שיש הסבר מניח את הדעת לסיים טיפול- השיטה הדינמית לא מתאימה לי, מעדיפה שיטת-...
ומישהו מבחוץ שמבין, כמו לב שומע שיודעים לכוון אותך מה ואיך לשאול את המטפלת ולבנות אמון מחדש או נותנים הכוונה ברורה לעזוב טיפול,
אגב, אם יש רב שמכיר את המטפלת, כמה שזה נשמע מוזר שרב מתעסק בזה, אבל הרבה רבני השכונות מכירים מטפלות או יודעים איפה לברר עליהם, מומלץ להתיעץ אם סיבת הטיפול משמעותית.
אפשר גם להציף את השאלות מולה אם את מספיק כנה ופתוחה איתה, ואם לא זה עצמו סימן שאלה...

בקיצור- לא מפסיקים טיפול בלי סיבה מהותית- הרי יש סיבה שהלכת והיא גורם מקצועי,
אבל גם לא ממשיכים אם משהו באמון נשבר.
אפשר לקחת הפסקה של שבוע- שבועיים למחשבה ומשם הדרך יותר ברורה.
בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בקשר לכל היחס שלכם לטיפול עצמו! בעצם אתם לא סתם מרגישים כך, הרי אתם שנה אצלה, אז למה זה קורה עכשיו? אולי השגתם את המטרה מבחינתכם? במה אתם מטפלים? אולי אתם מרגישים שהיא לא קולעת לנקודה?
מוסיפה שגם יכול להיות שעכשיו הגיעו ל'נקודה' ומה שעולה מציף מידי, וגם על זה חשוב לדבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אם לא קשה לך
אשמח מאוד שתעלי לכאן
(אם מותר)

שאלתי אותה
את מרשה לי?
אז היא אמרה "לא"
"פעם בשבועיים זה תחזוקה"

משפטים כמו
זה יקח שנים, את עוד תשבי על הכסא הזה הרבה
או כל מיני משפטים שממרידים אותי נגד אנשים מסוימים

זה מראה על מקצועיות?
 
  • תודה
Reactions: 280
  • הוסף לסימניות
  • #40
מוסיפה שגם יכול להיות שעכשיו הגיעו ל'נקודה' ומה שעולה מציף מידי, וגם על זה חשוב לדבר
אמת בהחלט גם יכול להיות, אבל בגלל שיש כאן הייפ של קצת חוסר אמינות- לא הייתי אומר שזה הכיוון. לדעתי מטפל אמור גם לטפל בסוגית המוטיבציה הטיפולית ולא רק להגיד לאדם לעבור תהליך- אם אדם מרגיש שנשבר לו שכבד עליו והמטפל לא מדבר על זה ישירות, אלא פשוט מנסה לכפות בכח את הטיפול, ולא מנסה להבין מאיפה זה נובע, הרי מה הגורם המכוון בטיפול אם לא הנפש של המטופל? זה מראה על שיטה קצת מנותקת של המטפלת שהיא לא כל כך שמה לב למטופלת שיושבת מולה- כאילו אם המטפל שלי לא מתיחס בצורה ישירה לדברים שאני אומר לו על הטיפול עצמו? אז מה מנחה אותו?
אגב זה נכון ש"צריך לדבר" אבל כשהמטפל לא מדבר איתך, אז אין כאן עם מי לדבר כי לא מעניין אותה היא רוצה רק להמשיך הלאה בטיפולים שגרתיים ולכפות את זה בכח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

כמה הבהרות לגבי הקטע הנ"ל. 1. זה לא סיפור בהמשכים;) ולכן לא מתחייבת לעלות עוד קטעים נוספים. 2. זה לא ממש סיפור. זו התמודדות. התמודדות אמיתית, מהחיים. מכירה מקרוב את הבחורה שהתמודדה איתה. מכירה גם את ההורים שלה. 3. אני לא מפחדת מביקורת.


מעולם לא השתתפתי בפעילות הסמינר. על מחנות קיץ וחורף יכולתי רק לחלום.
אף פעם לא הבנתי את הסיבה שעומדת מאחורי ה'לא' הנחרץ של אמא. גם את הסירוב של אבא לא הצלחתי להבין.

גדלתי בבית שלא שואלים בו שאלות.
אבא ואמא החליטו. וכשההחלטה נפלה, הייתי צריכה ליפול לידה. ולא משנה כמה הנפילה הזו ריסקה, ריסקה אותי מבפנים.

כשניסיתי לברר למה רות כהן - שאבא שלה ראש כולל נחשב ואמא מנהלת סמינר גדול, לא מפספסת אף תוכנית. קיבלתי תשובה אחת, ברורה: "מה זה משנה איך זה אצל האחרים? ככה זה אצלינו בבית".

שנאתי את 'האצלינו', שנאתי את 'הבית' וגם 'ככה', זו בכלל לא תשובה.

המציאות הכריחה אותי להדביק שפתיים. כמעט תמיד, מצאתי את עצמי שותקת.

שתקתי מול מורה מבולבלת שבאמת לא הצליחה להבין למה אני נעדרת מכל פעילות חברתית.
שתקתי מול חברות שלא ניסו להכאיב לי כששאלו למה אני חולה בקביעות לפני מחנות.

שתקתי מול ההיגיון.

ופתאום, כבר שום דבר לא היה אכפת לי.
ככל שניסיתי להסביר את עצמי, הבנתי עד כמה אני נשמעת מגוחך.
ככל שניסיתי לתרץ את אורח החיים שלי, הבנתי עד כמה אני שונה, מוזרה אפילו בעיני עצמי.

חברות דיברו על המצב הכלכלי שלנו, שאולי הוא הסיבה העיקרית שבשלה אני לא מגיעה לאף טיול או מחנה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

מורות התייעצו ביניהן מה אפשר לעשות עם ההסתגרות המוזרה שלי וכיצד ניתן לפתור אותה. ולי, כבר שום דבר לא היה אכפת.

התרגלתי להיות אחרת: התלמידה ההיא, בספסל האחורי, שאף אחד לא שומע אותה: הילדה עם העיניים הגדולות שעומדת מאחורי הסורגים, צופה במשחקי 'שבויים' מהצד, נושכת שפתיים מול המציאות: הבחורה מאחורי המחיצה.

כולם דיברו על ההתנהגות המסתורית שלי. על הסודות שאני מחביאה. ולי, באמת ששום דבר כבר לא היה אכפת.
איבדתי כל רגש. של שמחה או כאב. איבדתי כל תחושה. של סיפוק או החמצה.

איבדתי את עצמי.
וזה, היה הפחד הגדול ביותר שלי.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום לכולם,
לפני שבועיים התקשר אלי אברך שבנה 2 יחידות דיור מעל הקומה שלו.

הבניה הסתייימה לפני שנה, ומאז חייו אינם חיים.

האברך שכר את שירותיו של מפקח בניה (כך כולם המליצו לו לעשות, ויפה עשה).
וב"ה הבניה הסתיימה, אבל...!!! המפקח לא היה נוכח כל הזמן בשטח והקבלן עשה כל מה שהתחשק לו ללא מפריע.

לשתי היחידות נכנסו זוגות צעירים (ממש אחרי החתונה).

ובקומה מתחת, תחת חדר השינה של הזוג מהקומה מעל, מאחת היחידות, נמצא חדר שינה של אחת הבנות, וקרוב לשם חדר ההורים.

ובלילה, גם שנגמר הקול ששון וקול שמחה, השכנים היו שותפים לכל החמשה קולות...

שמעו ה-כ-ל, דיבורים , לחישות, נחירות, צעדים, שעון מעורר, ועוד ואכמ"ל.

בעלי הדירה חשבו שאולי הבעיה היא בזוג הנ"ל, ומהר דאגו לפנותם, אבל, גם בזוג השני, אותה השירה והזימרה.

בעלי הדירה היו אובדי עצות, במיוחד שהבת הגדולה שמעה קולות מוזרים וניגשה להורים לשאול אותם מה זה, ההורים נבהלו...

הם קראו בתחילה למי שהציג את עצמו כיועץ אקוסטי, אבל בפועל הוא היה "מודד רעש מוסמך" שעל הדרך גם מבצע עבודות של אקוסטיקה...משהו לא הסתדר להם.

ובעל הדירה חיפש, ומצא את הפרטים שלי, אינני אוהב להכנס לפרויקט שכבר ביקר בו יועץ אקוסטי, ולכן בשביל להתחמק, ביקשתי ממנו שישלח אלי את הדוח שכתב היועץ.
וכבר בקריאת הדוח הבנתי שאין לו מושגים באקוסטיקה.

ריחמתי על בעל הדירה, והסכמתי להגיע לביקור.

הגעתי לדירה וביצעתי מדידות רעש עם תוכנת תדרים, ואת האמת, לא מצאתי חריגה כמו שכתוב בדוח, אבל כן שמעתי בתדר 500 הרץ, זימזומים קלים.

ובלילה, נדדה שנתי, וכן ביומיים שלאחר מכן.

לא הצלחתי להבין, כיצד תקרה של בטון בעובי 200 מ"מ עם סומסום מעבירה רעש נישא, שלטענת המודד הקודם הוא בגובה של כ80 דציבלים.

התייעצתי עם המהנדס האקוסטי מהטובים בעולם, (בשיחת ועידה עם 5 אקוסטיקאים), שגם היה פעור פה למשמע אזניו, ולא ידע מה לומר לי.

אף פעם לא התלוננו על רעש נישא מרצפה לקומה שמתחת, אלא על רעש הולם בלבד, קרי, צעדים, גרירת כיסאות ועוד.
אבל אני לא ויתרתי, ושינסתי מתניים לפתור את הבעיה.

טוב, כתבתי דוח אקוסטי, נעזרתי בתוכנה מקצועית ובניסיון אישי, והעברתי ללקוח.

בדוח כתבתי שלפני העבודה, יפרק את הריצוף ונראה מה נגלה שם.

אני מצרף לכם תמונות:
1772740855591.png
1772739413436.png

מתחת לריצוף, הקבלן מילא את החלל שהיה בגובה של כ מעל 20 ס"מ בכל המרעין בישין שהוא מצא, מחתיכות של בטון, קרמיקה, אל תשאלו מה שהלך שם.

1772739516964.png

1772739545602.png

ועכשיו הכל מובן.

קודם כל כלל ראשון, לא משתמשים בחצץ, או בסומסום, אלא אם כן מניחים יריעה אקוסטית מתחת.
ובודאי שלא משתמשים באבנים, בלוקים, ובפנלים, ומרצפות.

מה שגרם לרעש להישמע זה החללי אויר (כיסי אויר).

ואם כבר משתמשים במילוי, זה רק בחומר שנקרא "פומיס יווני" יש לו יכולות אקוסטיות מדהימות.
בעל הדירה יפרק את כל הריצוף נראה עוד מה נגלה שם, ואשתף אתכם.

בהמשך לפי הדוח שכתבתי לו נבצע טיפול אקוסטי מקיף (אני לא קבלן), ובע"ה גם בזה נבצע מדידה אקוסטית לאחר העבודה, ונראה מה נקבל.

שיתפתי אתכם האדריכלים והמתכננים, שתשימו לב על הפרט הקטן הזה, כי ללקוח, זה פרט גדול.
תשתמשו עם פומיס יווני, ותקפידו על כל ההוראות לפי המפרט אקוסטי של היצרן.
בהצלחה לכולם.
אם הגעתם עד לכאן, זה אומר שזה היה מעניין.
תודה על ההקשבה.
וגם, אני פה בשבילכם, תשאלו, אל תתביישו, ואשתדל לעזור.
ecocare-דואגים לשקט שלך.
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה