מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

[להודות ולהלל!]

אולי מוניות ב"ב?

נכון מוניות בני ברק

 

[חישי]

לפני כמה שנים היו אטובוסים כאלה ???

 

[2996]

צפה בקובץ המצורף 2154367סוכרית תרנגול, עוד קיים?

לפי כמות הפעמים שהזכירו באשכול הזה את הסוכריה הזאת
התרנגולת הצמיחה כבר זקן

 

[LeviMishpach]

בסופו של דבר הדבר הכי נוסטלגי זה לדבר על זה שפעם פעם מחירי הדירות היו כמו מכירי השכירות היום...
(השווי הממוצע של דירות בשנת 1990 היה 181 אלף שקל, ב-1987 השווי היה 74 אלף שקל ובשנת 1984 השווי עמד על 22 אלף שקל (!)
ושהיינו שוכרים דירה בפחות מ 1,000 ש"ח
זה באמת נוסטלגיה...

והלוואי ותחזוא…

 

[Maker]

מי היה שר את זה?

תן כיף..
למעלה עדיף..
למטה כדאי....
אריה דרעי זכאי..

סטירה ודי...

 

[Yaakovkl]

משחקי פקקים
שטר של 200 בצבע אדום 100 בצבע חום 50 בצבע סגול 20 בצבע ירוק

מי זוכר את השטר של עשר שקל בצבע זהב...

 

[מיכל ש.]

הטופי הארוך עם התססן בפנים!!! , המציצה בצעי אדום לבן עם הפתעה שהתחבאה מתחת...
לא מוצאת תמונות.. משהו כזה.. אבל טעיםםםם

א"א לשכוח!!!

 

[מנסיון]

זוכרים את המושים שהיינו אוספות- מכתביות עם בובות חרסינה שבהתחלה כל מכתבייה הייתה מושקעת ובסוף זה היה ציור של בובת חרסינה על תות\תפוח\אגס וכו... חייבת להשיג תמונות
ואת האוסף מכתביות (עם ריח...)

 

[צללית123]

עמי חכמי, הזכירו?

 

[טלוש]

וואו!
איך התאמצנו להשיג גם את אלף A וגם את אלף B...

 

[יהודי קטן]

בסופו של דבר הדבר הכי נוסטלגי זה לדבר על זה שפעם פעם מחירי הדירות היו כמו מכירי השכירות היום...
(השווי הממוצע של דירות בשנת 1990 היה 181 אלף שקל, ב-1987 השווי היה 74 אלף שקל ובשנת 1984 השווי עמד על 22 אלף שקל (!)
ושהיינו שוכרים דירה בפחות מ 1,000 ש"ח
זה באמת נוסטלגיה...

המחיר והתשלום היה כמובן בדולרים ובחוזה נקבע שכל תשלום הוא בדולרים לפי שער היציג ביום התשלום
התנודתיות של השקל היה גבוה והמחירים היו צמודי דולר
כך שלפעמים היה פער עצום בין התשלום הראשון לאחרון

 

[אגוזים]

הזכרת לי את הדיסק עם הסרט "הוא זכאי" והשירים שבני אלבז הוציא על המאסר.
ישיבת שאגת אריה.

הדיסק געגועים לאריה........

 

[משה 05276]

עדיין קיים

לא קיים כיום
זה לא חוקי

 

[יונלה]

לפני 40+ שנה היה לקקן כמו מקל,מזכיר את לקקן המקל האמריקאי אדום לבן,
בקצה הלקקן היה כמו קצה אצבע עם ציפורן ארוכה, מפלסטיק, בצבע ורוד,
אספנו אותם ושמנו על האצבעות כמו ציפורני מכשפה,
הלקקן היה טעים,
קנינו אצל חנינה בשוק מאה שערים.

 

[שוקו מיונז]

זקנה קבצנית ליד שלוימלה, שמי שנתן לה 10 אגורות היא זרקה עליו בחזרה.

 

[אילת בריטמן]

פעם פעם היינו יושבים כל המשפחה ביחד לאכול ארוחת צהריים, וברקע נילי המאירי סיפרה סיפורים בפינת הילד. (לא בלשכת התעסוקה). חדשות ברדיו היו רק שלש פעמים ביום. לא היו ערוצים. היה "הגל הקל" לעולים חדשים, ברשת א' היו שירים, וברשת ב' הקשיבו למה שהיה. בשתיים זה היה תוכנית לילדים. המנהלת בבית הספר שלנו, בית יעקב, ממש אמרה לנו שחשוב להקשיב לחדשות. האמת היא שזה היה בזמן שהחדשות היו בלי כל הלכלוך של היום. אבל עדיין כשהייתי בחורה, הם הפכו ללא ראויות והפסקנו לגמרי לשמוע, גם פינת הילד.
מי שזוכר, יודע מי זה חנוך רוזן מה"תסכית": האורלוגין של סבא.
גיל אלדמע וחבורת הילדים מלמדים שיר חדש.
רעיה אדמוני מקריאה חיבורים שילדים שלחו לה.
ללה הילה הטובה שאמא שלה חולה ואבא מטפל בה. ויש לה מציבוביקים קטנים.
היה את הפנקס של אדון סיפורון.
היה ילדים שנהיו קטנים ולא הצליחו לרדת מהארון למעלה
היה החתול הג'ינג'י יושב בפינה... ג'ינג'י שלנו חתול מדהים, יודע הכל ו... (לא זוכרת)
היה סיפור שהשיר שלו היה:
טוב טוב בעולם,
הכל סביב שר ורן
שמש צוחקת ברום
וירח מביט בחלון
ולי טוב טוב היום
משאירה לאחרים להוסיף עוד.
לחתול בשק לבוגרים, לא הקשבנו, זה כבר לא התאים.

ניסן ורחמים משיכון ב'
הרוח בערבי הנחל- מוטי ברכאן
כל יום שישי רעיה אדמוני הייתה מקריאה סיפור מהספר של הרב זוין
גבעת האירוסים של יצחק נוי
אנחנו כן הקשבנו לחתול בשק
<מחיקה אוטומטית - מכיל תוכן בעייתי>
אלפרד ושפיפון
תעלומה בסנטה קטרינה
דו קרב של דוד גרוסמן
החזרת אותי שנים אחורה.. איזה כיף..

 

[א-ירושלמית]

יש לי בלת"ק ארוך, אבל לבינתיים:
גינת חב"ד ברח' חנה, מי יודע שהשם המקורי שלה הוא 'גן ירוק' ע"ש סימה משהו? בכניסה העליונה לגן (לא המדרגות, הכניסה הישרה) יש אבן עם פסיפס ועליה הכתובת הזאת.
מול גן חב"ד היו פעם שני דברים נוסטלגיים: הגבעה שעליה עשו את ההדלקה בל"ג בעומר (ואח"כ בנו עליה את קאליב), ו-צרכניית ויזניץ על דמויותיה הססגוניות: גב' לאבין (ע"ה), העובד עם המשקפיים העגולות, הבת של גב' לאבין (זכורה לי כאישה שהיתה נראית תמיד טוב), השומר בכניסה. איזור הקניות היה בצד ימין מהכניסה, אבל בתקופת פורים פסח הפכו את החלק של הכניסה לאיזור של ממתקים/ מוצרי נקיון, בהתאמה. בצד שמאל היו מדרגות למחסן.
(לא ראיתי שהזכירו את זה.)

והכביש הלבן ששנים לא היה סלול, עד שמישהו בעיריה החליט לקדם אותו? הכביש שקוראים לו היום "שפע חיים". עד אז, רח' דברי חיים התעגל ועלה כלפי מעלה - עד שהגיע חזרה לכיכר, וזהו. הרמזורים גם הגיעו רק אח"כ, כשסללו את הכביש סופית.

בצומת אפריון, איפה שהיום "שובע", היה החנות 'רחל'. זוכרים אותה? נכנסו לחצר מתעגלת, ואז החנות.
ואפיריון, בכלל, נקרא על שם האולם. אבל מישהו עוד זוכר את השלט הלבן עם האותיות הכחולות 'אולמי אפריון חי'?
מישהו הזכיר את כדי החלב העצומים בבית החרושת של תנובה, במורד רח' שמגר?

מישהו זוכר שקוי 35-36 לרמות עברו ברח' דוד? היו שתי תחנות: ליד הגינה, (מתקנים בצבע צהוב, או מתקני עץ? לא זוכרת לדייק כרגע), ויותר לקראת סוף הרחוב. איפשהו ממול רח' דוד, בצמוד לגז-נוני, היתה החנות של הרב אמנון יצחק. כמה כסף שפכתי על הקלטות שלו...

 

[א-ירושלמית]

"יש לך שיחת גוביינא מ.. אמאזהדניאלתקחיאותימהביתספר"

"יש לך שיחת גובינא מאפסשתיםחמששלוששמונהאפסאפסאפסאחתאאאאהההההה....."
זאת היתה הדרך לקבל שיחת טלפון על חשבון הבית.

אח"כ יצא בזקכרד, עד היום אני זוכרת את מספר הכרטיס ואת הקוד הסודי (של ההורים שלי, כמובן.)
אגב, מי שיודע מה זה בזקכרד, שיקום.

 

[א-ירושלמית]

עוד כמה שנזכרתי, עדיין בלת"ק רציני:

מי זוכר שהשטח בו נמצא היום האולם הגדול והיפה של בית ישראל - היה בו מחסן של הוצאה לפועל (שעלו אליו ברמפה כחולה מזעזעת), ובצד - חנות מכשירי הכתיבה קומפקטית של פריזנד?

 

[א-ירושלמית]

השיר של ליפא עם כל ארגוני החסד:
לב מלכה, יד עזרא...

לפני יותר מ25 שנה, בקהילה (מקווה שאני לא טועה) הוציאו מגזין שהוא הצטלם בו כדוגמן - הוא דגמן את כל החסידויות שיש להם ביגוד מיוחד.
היו שם: סקווירא (ציצית עם פתח עגול, מגפיים), תו"י (זברות), חב"ד, גור, ועוד כמה.
הסבירו שם שלקחו אותו, כי הוא 'מחליק' בקלות ובטבעיות לכל סוג של ביגוד - והיה גם הסבר על מהות הביגוד.