מידע שימושי וואו!! איזה נוסטלגיה 😱 אשכול לגילאי 30+ 😃

פעם פעם היינו יושבים כל המשפחה ביחד לאכול ארוחת צהריים, וברקע נילי המאירי סיפרה סיפורים בפינת הילד. (לא בלשכת התעסוקה). חדשות ברדיו היו רק שלש פעמים ביום. לא היו ערוצים. היה "הגל הקל" לעולים חדשים, ברשת א' היו שירים, וברשת ב' הקשיבו למה שהיה. בשתיים זה היה תוכנית לילדים. המנהלת בבית הספר שלנו, בית יעקב, ממש אמרה לנו שחשוב להקשיב לחדשות. האמת היא שזה היה בזמן שהחדשות היו בלי כל הלכלוך של היום. אבל עדיין כשהייתי בחורה, הם הפכו ללא ראויות והפסקנו לגמרי לשמוע, גם פינת הילד.
מי שזוכר, יודע מי זה חנוך רוזן מה"תסכית": האורלוגין של סבא.
גיל אלדמע וחבורת הילדים מלמדים שיר חדש.
רעיה אדמוני מקריאה חיבורים שילדים שלחו לה.
ללה הילה הטובה שאמא שלה חולה ואבא מטפל בה. ויש לה מציבוביקים קטנים.
היה את הפנקס של אדון סיפורון.
היה ילדים שנהיו קטנים ולא הצליחו לרדת מהארון למעלה
היה החתול הג'ינג'י יושב בפינה... ג'ינג'י שלנו חתול מדהים, יודע הכל ו... (לא זוכרת)
היה סיפור שהשיר שלו היה:
טוב טוב בעולם,
הכל סביב שר ורן
שמש צוחקת ברום
וירח מביט בחלון
ולי טוב טוב היום
משאירה לאחרים להוסיף עוד.
לחתול בשק לבוגרים, לא הקשבנו, זה כבר לא התאים.
 
החתונות בזמני היו אחרות לגמרי.
הקידושין היו בתוקף למרות שלא חיכו לכלה עם קשתות.
פשוט החברות עמדו בשני טורים, נתנו ידיים כמו בריקוד "יש לנו תיש" יודעים מה זה?
כתבו כאן על בורקס בחתונה, אז זה לא היה הבורקס של היום (כמו שלהבדיל כשאומרים אוהל של אברהם אבינו, זה לא האוהל מבד שמכירים מהיום - לפי הזוהר הקדוש)
זה היה "פוסטטים" תחתיות בצק עלים, אפו את זה עיגול שלם ומעליו עיגול עם חור. בפנים היה רוטב בשרי עם חתיכות בקר או קורקבנים או כבדים. (תלוי בכסף שהיה למחותנים...). וזו הייתה המנה הראשונה האולטימטיבית.
לחתונה היו מגיעים ילדים רק אם הם היו קרובים באמת. או ירושלמים שאמא שלהם הייתה אומרת, "תאכלו תאכלו כי בבית אין...".
לא היה דבר כזה להזמין חברות של אחיות לחתונה.
במעגלי הרוקדים היו כולם ביחד, מעגל בתוך מעגל, בלי אביזרים שונים ומשונים. הציבור היה משמח את הכלה, ולא הכלה את הציבור. היא לא היתה צריכה כמו היום לתזז ממעגל למעגל ולתת תשומת לב לכל אחד. היא היתה המטרה! תוך כדי הריקודים, דאגו להושיב אותה, שחלילה לא תתעייף מידי, ורוקדים מסביבה. תמיד היתה את המומחית שנכנסה לאמצע המעגל לרקוד לה קאדאצ'קע.
רב הילדים היו מסתכלים על האוכל או העוגות, ולא נגעו עד שאבא או אמא שמו להם בצלחת...
אחת המתנות שכמעט כל כלה קיבלה הייתה סט מברשת מראה ומסרק, כשעל גב המברשת והמראה רקמה של פרחים.
 
לדעתי זה עב"ם לחברים/ות בפורום

צפה בקובץ המצורף 2147533

טוב זה כתוב מה זה, לא?!
מה פתאום זה אבטיחים ומלונים של פעם 🤣🤣
@המטבח של סימא - כמובן סוכריות. נראה לי שאני זוכר אותם למרות שהגיל שלי לא מתקרב לשלך..
 
החתונות בזמני היו אחרות לגמרי.
הקידושין היו בתוקף למרות שלא חיכו לכלה עם קשתות.
פשוט החברות עמדו בשני טורים, נתנו ידיים כמו בריקוד "יש לנו תיש" יודעים מה זה?
כתבו כאן על בורקס בחתונה, אז זה לא היה הבורקס של היום (כמו שלהבדיל כשאומרים אוהל של אברהם אבינו, זה לא האוהל מבד שמכירים מהיום - לפי הזוהר הקדוש)
זה היה "פוסטטים" תחתיות בצק עלים, אפו את זה עיגול שלם ומעליו עיגול עם חור. בפנים היה רוטב בשרי עם חתיכות בקר או קורקבנים או כבדים. (תלוי בכסף שהיה למחותנים...). וזו הייתה המנה הראשונה האולטימטיבית.
לחתונה היו מגיעים ילדים רק אם הם היו קרובים באמת. או ירושלמים שאמא שלהם הייתה אומרת, "תאכלו תאכלו כי בבית אין...".
לא היה דבר כזה להזמין חברות של אחיות לחתונה.
במעגלי הרוקדים היו כולם ביחד, מעגל בתוך מעגל, בלי אביזרים שונים ומשונים. הציבור היה משמח את הכלה, ולא הכלה את הציבור. היא לא היתה צריכה כמו היום לתזז ממעגל למעגל ולתת תשומת לב לכל אחד. היא היתה המטרה! תוך כדי הריקודים, דאגו להושיב אותה, שחלילה לא תתעייף מידי, ורוקדים מסביבה. תמיד היתה את המומחית שנכנסה לאמצע המעגל לרקוד לה קאדאצ'קע.
רב הילדים היו מסתכלים על האוכל או העוגות, ולא נגעו עד שאבא או אמא שמו להם בצלחת...
אחת המתנות שכמעט כל כלה קיבלה הייתה סט מברשת מראה ומסרק, כשעל גב המברשת והמראה רקמה של פרחים.
ובכלל, מי הלך לחתונה ללא מתנה לחתן והכלה? ,ס'פאסט נישט...
 
לכביש של ז'בוטינסקי קראו הכביש השחור.
נסעו עליו מכוניות סוסיתא. כבר כתבו על המכונית אבל שכחו את הבדיחה:
סוס וסוסיתא התנגשו. הסוס מת........ מצחוק
מי זוכר שהילדים היו חייבים פומפה כדי לשחק ב"אוטובוס".

בבני ברק ובירושלים, (ולא בתל אביב), ילדים שיחקו ברחוב עם כל ילדי השכונה ביחד.
מה שיחקו?
תופסת, מחבואים, מאוחר יותר המציאו את "קדרים באים". כדור: תפסוני, מחניים הגדול ומחניים הקטן.
סימני דרך - היו מציירים עם אבן גיר על הרצפה חיצים והוראות שונות ומשונות: חפשו חמש סוגי עלים, קפצו עשר פעמים על רגל אחת ועוד.
מחפשים את המטמון. רמזים שהוליכו ממקום למקום. בכל מקום שהגענו אליו, חיפשנו היכן החביאו את הרמז הבא, עד שמצאנו את המטמון - החברים מהקבוצה השניה.
מאוסף הגוגואים היינו מכינים משרוקיות ומאווררים. לשם כך ששפשפנו אותם במרץ על מרצפות הרחוב עד שנהיה בהם חור, דרכו רוקנו את הפנים והוספנו מקלות ארטיק למאוורר...
המרצפות של פעם התאימו לקלס, עד שהחליפו אותם לקטנות.
גם בבית לקלס התאימו 4 מרצפות קטנות של עשרים על עשרים.
אולי לכן, לא שמחנו כשהחליפו לחדשות של השלושים על שלושים....

בבית הספר שלנו שיחקו במשחק שנקרא "אולר" למרות ששיחקנו אותו עם מחוגה, בעזרתה כבשנו שטחים על אדמה רכה. יש משהי שזוכרת?

לבית הספר הלכנו עם תיקי אוכל מבד ושרוך, שתפרנו בעצמנו בעבודת יד בבית הספר. חיברנו את החלקים עם תפר שיניים. בתוך התיק הייתה מפית גם אותה רקמנו בשעורי מלאכה.
זוכרות את הבד המשובץ שהעיריות תרמו לבתי הספר לשעורי מלאכה?
ואם כבר בית ספר, הזכירו שכפולים.
הייתה מכונת "סטנסילים" שבשבילה היו חייבים דפים מחוספסים. במזכירות היתה ארונית מגירות מיוחדת, בה שמרו את הסטנסילים לשימוש חוזר.
אחריה הגיעה כתוספת מכונת ספירט. המורה הייתה כותבת חזק על נייר רגיל שמתחתיו היא היחה נייר קופי מיוחד. היה אותו בארבעה צבעים. במכונה היה ספירט שהעביר את הכיתוב או הציור לדפים מבריקים מיוחדים למכונה. כל דף כזה עם הקופי מאחורה לא הספיק להרבה שיכפולים, כי הצבע נגמר.

אז בעצם היום רק המורות המבוגרות אומרות שיכפולים, הצעירות אומרות צילומים.

מי זוכרת את הזמנים שעל הלוח למעלה המורות לחשבון הצמידו ציר מספרים מאחד עד מאה, בשביל לוח הכפל?
 
המשחקים שלנו…
  • חמש אבנים וגוגואים שעברו מיד ליד
  • קלאס על אספלט סדוק בשכונה
  • גולות שנשמרו בכיסים
  • חבל קפיצה מתנגן ברוח
  • מחבואים עד שהחושך ירד - “זה היה פעם – וזה היה מספיק” מי עוד זוכר…?
 
הלבן של פעם, זה שכבר לא היה בזכוכית, (את הזכוכית אני לא זוכרת...) היה בקופסאות עגולות לא חלקות אלא פסים פסים לגובה. המכסה היה מתכת שמקופלת למטה. כדי לפתוח משכו חתיכת מתכת כדי לחתוך את המסגרת.
גבינה סביון בקופסא מלבנית נמוכה.
שפופרת קטנה שלממרח אנשובי.
קופסא צהובה עגולה ונמוכה של "גולדבאנד" מרגרינה חלבית.
ובקשר לממתקים: העיקריים היו ביסקוויטים ובייגלאך בשלוש צורות: עגול, שמיניות או מקלות.
היה גם שלווה קטנה של אשבול ושלווה גדולה לבנה מנופחת.
סוכריות שונות כבר כתבו כאן,
 
עונשים של “העתק 50 פעם”
עד היום....
האמת שזה קיים היום לצערי (נכון ללפני כמה שנים שהייתי בתלמוד תורה, אני בחור בן 18 פלוס….)
וכיום בתור בן ישיבה ורב בתלמוד תורה- אני נגד זה.
לעניות דעתי לא העונש מעניש אלא ההסבר- הרחבה מפורטת בפרופיל שלי ❤️
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  13  פעמים
למעלה