דרוש מידע חיזוק בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה

[הטעם המושלם]

איך מחזקים בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה בת 4?
הקושי מאוד משמעותי. משפיע בחברה ובתפקוד היומיומי. (נמנעת מליזום משחקים עם חברות, מלהצטרף לפעילויות, מלנסות דברים חדשים, מלהיות עצאית יותר ועוד.)

 

[R.V.K.A]

איך מחזקים בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה בת 4?
הקושי מאוד משמעותי. משפיע בחברה ובתפקוד היומיומי. (נמנעת מליזום משחקים עם חברות, מלהצטרף לפעילויות, מלנסות דברים חדשים, מלהיות עצאית יותר ועוד.)

אני לא יודעת לייעץ לך טיפים לחיזוק הביטחון העצמי,
אבל אולי לעודד קצת.
אחותי הייתה כך עד גיל 6 בערך, ולאט לאט זה בא לבד. נכון לעכשיו יש לה מלא חברות שרוצות בחברתה.

 

[הטעם המושלם]

אני לא יודעת לייעץ לך טיפים לחיזוק הביטחון העצמי,
אבל אולי לעודד קצת.
אחותי הייתה כך עד גיל 6 בערך, ולאט לאט זה בא לבד. נכון לעכשיו יש לה מלא חברות שרוצות בחברתה.

הלוואי אמן.
הגננת טוענת שזה ברמה חריגה לגיל.

 

[R.V.K.A]

הלוואי אמן.
הגננת טוענת שזה ברמה חריגה לגיל.

גם אצלינו אמרו את זה
אני יודעת שההורים שלי הזמינו אליה חברות לבית והיו מפנקים קצת בסוכריות וכאלה.
אולי זה עזר? יכול להיות.

מה שכן, טיפול רגשי אפילו מהקופה יכול לעזור מאד.

 

[אוהבת את עצמי]

להחמיא לה כמה שיותר להוכיח לה שהיא יודעת לעשות הרבה דברים אולי לנסות תרפיה באמנות בע"ח מוזיקה לשלוח לחוג דרמה וכו

 

[הטעם המושלם]

מה שכן, טיפול רגשי אפילו מהקופה יכול לעזור מאד

היא מקבלת. מחפשת מה עוד.

 

[מאופסת]

המון המון פידבק חיובי, אבל אמיתי!
בגיל הזה ההורים יכולים להשפיע בענק

 

[המליונרית]

הנחית הורים
יש טעויות קטנות שהורים עושים והם משפיעים בגדול

 

[קיצור דרך לעבודה]

איך מחזקים בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה בת 4?
הקושי מאוד משמעותי. משפיע בחברה ובתפקוד היומיומי. (נמנעת מליזום משחקים עם חברות, מלהצטרף לפעילויות, מלנסות דברים חדשים, מלהיות עצאית יותר ועוד.)

אני שאלה
את מספרת לה דברים טובים על עצמה?
לא מקסימה ואיזה יופי וכל הכבוד
אלא - את נדיבה, ואכפתית, וייסודית, ואמינה, וזריזה...
לא בלהקריא רשימת מכולת
אלא לפדבק אותה עם מילים כאלה על כל מעשה ומקרה ביום יום...
הכוח שלך כאמא לבנות לה את הדימוי העצמי וממילא את הביטחון העצמי הוא מטורף!
ע"פ תמי יהל

במקביל הייתי בודקת אם יש עיכוב התפתחותי כלשהו שמביא להימנעות הזאת:
למשל - קושי בשליפה בדיבור, הזעת יתר, קשיים בגמילה ופספוסים, שיווי משקל!
ועוד המון תחומים מוטוריים ופיזיים שיכולים להשפיע באופן בלתי צפוי על הביטחון
(נניח ילדה שנמנעת מלדבר בגן - אולי פשוט יש לה בעיות שליפה ולכן היא נמנעת?
או קושי בשיווי משקל שמפריע על השחרור והביטחון במשחקים חברתיים...
ע"פ שיטת הרב ובר שליט"א

 

[ילילי]

איך מחזקים בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה בת 4?
הקושי מאוד משמעותי. משפיע בחברה ובתפקוד היומיומי. (נמנעת מליזום משחקים עם חברות, מלהצטרף לפעילויות, מלנסות דברים חדשים, מלהיות עצאית יותר ועוד.)

תנסי להזמין הביתה חברות.
כל פעם אחת.

יכול להיות שבאחד על אחד לבת שלך יהיה יותר ביטחון וזה יכול לקדם אותה מאוד.

 

[רגעים יפים]

איך מחזקים בטחון עצמי ודימוי עצמי לילדה בת 4?
הקושי מאוד משמעותי. משפיע בחברה ובתפקוד היומיומי. (נמנעת מליזום משחקים עם חברות, מלהצטרף לפעילויות, מלנסות דברים חדשים, מלהיות עצאית יותר ועוד.)

נקודה למחשבה-
לפעמים מה שמרגיש כמו חוסר ביטחון
הוא בעצם קושי של הילדה להבין את הקודים החברתיים סביבה,
או קושיי בוויסות חושי,
כשילדה לא בטוחה איך נכון לגשת או להגיב,
היא עלולה לבחור בהימנעות
אפשר לחזק את תחושת המסוגלות שלה
דרך תפקידים קטנים בבית ומפגשי "אחת על אחת" בסביבה בטוחה.
במקביל, כדאי לבדוק כיוון של תקשורת או ויסות חושי אצל אנשי מקצוע,
כדי לתת לה את התיווך המדויק שיעזור לה להשתלב בביטחון.

 

[חמדאי]

קודם כל, מזהה איתך. גם לי יש בת שהיה לה בעבר (היום הרבה הרבה יותר טוב! ב"ה) קושי בדימוי עצמי- היא באה אחרי ילדים מאד דומיננטיים וחזקים.
לעיתים זה יושב על קושי ספציפי שהילדה חווה חוסר מוצלחות בו- כמו קשיי שפה, שליפה וכו' (היא מספרת את הנלמד בגן?, בבית איך היא?)
דבר שני- אני מאד למדתי איך לפנות אליה,- באיזה טון, באיזה מנגינה, פחות במילים של דרישה אלא יותר במנינה נעימה רגע, בנוסף, הרבה פעמים אני יכלה למר לה- אויש שכחתי... לא שמתי לב... גם למבוגרים זה יכול לקרות- להוריד לה את הלחץ שלה מהציפיות של הסביבה
מאד מאד עזר
ודבר שלישי וחשוב מאד! זה באמת לפדבק אותה על כוחות שיש בה!! אפילו דברים קטנטנים. ממש להסביר מה זה אומר עליה. לדג': אספה משחקים- לפדבק אותה "שמתי לב שאספת את המשחקים בזריזות. זה מראה שאת זריזה" כו'
הרבה הצלחה!

 

[boaz CBT]

יכול להיות שהילדה הזו היא בכורה?
הרבה פעמים הורים לילדים בכורים לא כל כך יודעים את התפקיד שלהם במערכת היחסים בין הילד לבינם, כשהם מקבלים "דיווח" על בעיה כלשהי מהגננת, הם חושבים שלילדה יש בעיה וצריך לרוץ למטפלים ריגשים וכו', אבל זה חוסר הבנה מהותי על המקום של ההורים בעולם של הילדה, בדרך כלל כאשר ילדים בגיל צעיר כל כך חווים קשיים חברתיים ותפקודיים זה מעיד על משהו "לקוי" בין הקשר של ההורים לבין הילדה, אם אני צודק שהיא בכורה, הגיוני מאוד שהורים לא מבינים את היכולת שלהם לפתח לילד את העולם הנפשי שלו, הרבה פעמים מסתפקים בזה שהילד הוא חמוד, ונמצאים בנוכחותו, אבל לא מבינים דבר מאוד חשוב- צריך להיות ביחד עם הילד ומה הכוונה? לא רק לתת לו להיות בעולם שלו בבית, אלא לפעמים בכורים (וגם אם לא מדובר בבכורה זה צורך של הרבה ילדים בלי קשר, בפרט אם יש להם אחים בגיל צעיר ואין להם באמת מערכת יחסים איתם) פשוט שההורים יהיו החברים שלהם, בעצם ההורים הם הצוער של הילדה ל"אנושות" ומי היא בעצם ומה היא, לכן חשוב שיהיה להורה זמן איכותי עם הילדה אפילו שהיא קטנה שההורה משחק איתה, ללא שום ביקורת בזמן הזה הערות וכדומה, המטרה של הזמן הוא ליצור תחושה אצל הילד שיש מישהו שנהנה להיות איתו, שאוהב אותו, פשוט לשחק איתה בבובות להיכנס לעולם שלה, ולא לתת לה להסתדר לבד. פשוט המטרה? שיהיה לו כיף! לדעתי אם תעשו את זה בהתמדה במשך כמה שבועות אתם תראו שהילדה שלכם פורחת, בזמן הזה (שאמור להיות בערך חצי שעה או רבע שעה לפחות) פשוט להיות איתה להקשיב לה לדבר איתה ולתקשר איתה, הקשר החם עם ההורים (וגם האבא כדאי שיכנס לעניין הזה) יתנו לילדה ערך עצמי גדול מאוד- לדעתי ההורים הם הצד פה שצריך הדרכה, כי ילדים בגיל הזה מושפעים בעיקר מההנהגה של ההורים, ואם ההורים יבינו את כוחם הם יצליחו להכניס ללב הילדה תחושת ערך גדולה.
מעבר לזה לתת לילדה תפקידים- ולהמנע מ"הורות יתר" (הכוונה לא לתת לילד לטעות ולפחד עליו על כל דבר) בקיצור הדרכת הורים ממוקדת לדעתי תעזור לפתור את הבעיות הללו בלי התערבות חיצונית של מטפלים וטיפולים רגשיים מיותרים וכו'
אגב- להרבה הורים יש בעיה עם הנקודה הזו דווקא מהסיבה הפשוטה- שגם ההורים שלהם היו כאלו, ולכן הם לא מבינים את זה בטבעיות, ולא רק שהם לא "מבינים את זה" אלא גם יש להם קושי נפשי ליישם את זה, הדבר שאנו לומדים מההורים שלנו בדרך כלל זה איך שאנחנו נהיה ההורים של הילדים שלנו, ולכן ילד שלא ראה אצל ההורים שלו דברים, יחווה קושי גדול לעשות דבר שונה לילדים שלו, במצב כזה מומלץ לעשות תהליך כלשהו להבין את הקושי שיש להורה להיות נוכח ביחד עם הילד

 

[הטעם המושלם]

יכול להיות שהילדה הזו היא בכורה?
הרבה פעמים הורים לילדים בכורים לא כל כך יודעים את התפקיד שלהם במערכת היחסים בין הילד לבינם, כשהם מקבלים "דיווח" על בעיה כלשהי מהגננת, הם חושבים שלילדה יש בעיה וצריך לרוץ למטפלים ריגשים וכו', אבל זה חוסר הבנה מהותי על המקום של ההורים בעולם של הילדה, בדרך כלל כאשר ילדים בגיל צעיר כל כך חווים קשיים חברתיים ותפקודיים זה מעיד על משהו "לקוי" בין הקשר של ההורים לבין הילדה, אם אני צודק שהיא בכורה, הגיוני מאוד שהורים לא מבינים את היכולת שלהם לפתח לילד את העולם הנפשי שלו, הרבה פעמים מסתפקים בזה שהילד הוא חמוד, ונמצאים בנוכחותו, אבל לא מבינים דבר מאוד חשוב- צריך להיות ביחד עם הילד ומה הכוונה? לא רק לתת לו להיות בעולם שלו בבית, אלא לפעמים בכורים (וגם אם לא מדובר בבכורה זה צורך של הרבה ילדים בלי קשר, בפרט אם יש להם אחים בגיל צעיר ואין להם באמת מערכת יחסים איתם) פשוט שההורים יהיו החברים שלהם, בעצם ההורים הם הצוער של הילדה ל"אנושות" ומי היא בעצם ומה היא, לכן חשוב שיהיה להורה זמן איכותי עם הילדה אפילו שהיא קטנה שההורה משחק איתה, ללא שום ביקורת בזמן הזה הערות וכדומה, המטרה של הזמן הוא ליצור תחושה אצל הילד שיש מישהו שנהנה להיות איתו, שאוהב אותו, פשוט לשחק איתה בבובות להיכנס לעולם שלה, ולא לתת לה להסתדר לבד. פשוט המטרה? שיהיה לו כיף! לדעתי אם תעשו את זה בהתמדה במשך כמה שבועות אתם תראו שהילדה שלכם פורחת, בזמן הזה (שאמור להיות בערך חצי שעה או רבע שעה לפחות) פשוט להיות איתה להקשיב לה לדבר איתה ולתקשר איתה, הקשר החם עם ההורים (וגם האבא כדאי שיכנס לעניין הזה) יתנו לילדה ערך עצמי גדול מאוד- לדעתי ההורים הם הצד פה שצריך הדרכה, כי ילדים בגיל הזה מושפעים בעיקר מההנהגה של ההורים, ואם ההורים יבינו את כוחם הם יצליחו להכניס ללב הילדה תחושת ערך גדולה.
מעבר לזה לתת לילדה תפקידים- ולהמנע מ"הורות יתר" (הכוונה לא לתת לילד לטעות ולפחד עליו על כל דבר) בקיצור הדרכת הורים ממוקדת לדעתי תעזור לפתור את הבעיות הללו בלי התערבות חיצונית של מטפלים וטיפולים רגשיים מיותרים וכו'
אגב- להרבה הורים יש בעיה עם הנקודה הזו דווקא מהסיבה הפשוטה- שגם ההורים שלהם היו כאלו, ולכן הם לא מבינים את זה בטבעיות, ולא רק שהם לא "מבינים את זה" אלא גם יש להם קושי נפשי ליישם את זה, הדבר שאנו לומדים מההורים שלנו בדרך כלל זה איך שאנחנו נהיה ההורים של הילדים שלנו, ולכן ילד שלא ראה אצל ההורים שלו דברים, יחווה קושי גדול לעשות דבר שונה לילדים שלו, במצב כזה מומלץ לעשות תהליך כלשהו להבין את הקושי שיש להורה להיות נוכח ביחד עם הילד

היא אכן בכורה, ואקח לתשומת ליבי.
אבל חשוב לי להדגיש.
הילדה נמצאת בגן שפה. יש לזה סיבה.
אנחנו בתחילת שנה חלמנו שזה יהיה שנה אחת והיא תחזור לגן הרגיל.
בינתיים היא לא בכיוון בכלל.
את כל מה שכתבתי כאן- זה מדיווח של הגננת בגן הרגיל שהיא משולבת שם.

 

[boaz CBT]

היא אכן בכורה, ואקח לתשומת ליבי.
אבל חשוב לי להדגיש.
הילדה נמצאת בגן שפה. יש לזה סיבה.
אנחנו בתחילת שנה חלמנו שזה יהיה שנה אחת והיא תחזור לגן הרגיל.
בינתיים היא לא בכיוון בכלל.
את כל מה שכתבתי כאן- זה מדיווח של הגננת בגן הרגיל שהיא משולבת שם.

אני מבין את התחושה לגבי הימצאותה בגן שפה, והרצון להחזיר אותה לגן רגיל כמה שיותר מהר, אני מניח את המסגרת הטיפולית היא מקבלת בגן השפה שזה דבר חשוב מאוד לילדה, אבל שימו לב! אם גם תשקיעו בעצמכם בתור הורים, תקראו כמה שיותר ספרים בנושא, אפילו תלכו לייעוץ להורים בעניין, אתם תקצרו כל תהליך שהילדה צריכה לעבור- כי ההורים הם המקור ההשפעה הכי עוצמתי שיכול להיות בחיים של ילד, ולכן השקעה במקור הזה הוא הדבר הנכון בשביל לעזור לה!
אני בטוח שיש סיבה להמצאותה בגן שפה, אולי זה בעיות התפתחותיות וכו', גם אם נראה שמקור הבעיה הוא משהו כביכול גופני וכדו' עדיין ההורים פה הם החלק הארי שיכול או לגרום לבעיה להמרח, או שיכולים להוביל לפתרון מהפכני, הכל תלוי בכם, זה נושא שיש ללמוד אותו, אומרים לא סתם שהבכור מקבל פי שתיים, ואומרים בדרך צחות- כיוון שההורים עושים עליו את כל הנסיונות החינוכיים אז מגיע לו שכר בתור שפן נסיונות... בכל אופן- את מירב התשומת לב שלכם אתם צריכים לקחת ללימוד ההורות, יש הורים שזה נושא שממש צריך ללמוד אותו מאפס, ולא די להם במה שהם "רכשו" באינטואיציה מההורים שלהם.
שיהיה איתה המון בהצלחה, אני באמת מאמין שאתם יכולים להצליח איתה והיא תעלה על דרך המלך! אבל ההשקעה צריכה להיות במקום הנכון. ולא רק להגיד אוקיי היא בגן שפה- ויש כאן מומחים שלוקחים אותה לטיפול, אז אני יכולה להמתין שהתהליך הזה יעבוד, כמה שיותר מוקדי השפעה על הילד מבפנים ומבחוץ יכולים לגרום למהפכות- וכמובן מעל הכל- תפילות!

 

[ילדה שלי]

לי דוקא הסבירו שילדים כאלה צריכים מההורים משהו אחד- חום ואהבה!! בלי לנסות לטפל בהם.
את הטיפול המקצועי הם מקבלים במסגרת שבה הם נמצאים ובבית הם צריכים לנוח... לקבל מההורים רק חום ואהבה.

אני עובדת קשה מאוד לנסות ליישם את זה- לנתק את הפן הטיפולי ולהיות עם הילדה רק בשביל להיות איתה שיהיה לה כיף ולא לחשוב תוך כדי איך והם הצלחתי לקדם אותה.
אשמח לעצות.

 

[חילזון]

היא אכן בכורה, ואקח לתשומת ליבי.
אבל חשוב לי להדגיש.
הילדה נמצאת בגן שפה. יש לזה סיבה.
אנחנו בתחילת שנה חלמנו שזה יהיה שנה אחת והיא תחזור לגן הרגיל.
בינתיים היא לא בכיוון בכלל.
את כל מה שכתבתי כאן- זה מדיווח של הגננת בגן הרגיל שהיא משולבת שם.

היא מאובחנת במשהו ?
אם זה למשל תקשורת או חרדה חברתית אז יש הסבר להתנהגות שלה

 

[-רות-]

היא אכן בכורה, ואקח לתשומת ליבי.
אבל חשוב לי להדגיש.
הילדה נמצאת בגן שפה. יש לזה סיבה.
אנחנו בתחילת שנה חלמנו שזה יהיה שנה אחת והיא תחזור לגן הרגיל.
בינתיים היא לא בכיוון בכלל.
את כל מה שכתבתי כאן- זה מדיווח של הגננת בגן הרגיל שהיא משולבת שם.

זה מענין, אבל מה אומרת הגננת של גן השפה?
היא אמורה לדעת יותר טוב האם יש משהו נוסף שצריך לעשות מחוץ למסגרת העזרה שבגן השפה. לא?
יש מסגרת תומכת לילדה כבר עכשיו, והם כבר מכירים אותה, וגם רואים אותה בפועל בתוך קבוצת חברות. מה הם אומרים?

 

[boaz CBT]

לי דוקא הסבירו שילדים כאלה צריכים מההורים משהו אחד- חום ואהבה!! בלי לנסות לטפל בהם.
את הטיפול המקצועי הם מקבלים במסגרת שבה הם נמצאים ובבית הם צריכים לנוח... לקבל מההורים רק חום ואהבה.

אני עובדת קשה מאוד לנסות ליישם את זה- לנתק את הפן הטיפולי ולהיות עם הילדה רק בשביל להיות איתה שיהיה לה כיף ולא לחשוב תוך כדי איך והם הצלחתי לקדם אותה.
אשמח לעצות.

גם חום ואהבה זה משהו שצריך לדעת איך לתת... וחוץ מזה, אין דבר כזה סטריליות ההורים בסוף יוצקים תוכן לחיים של הילד- דוגמא אישית תקשורת כל מה שההורים עושים משפיעים על הילד, ולכן הורים הם המנטורים של הילד מגיל 0 אין דבר כזה שה"אנשי מקצוע" הם אחראים על הילד וההורים מנותקים, תמיד בפרט בגיל כל כך צעיר צריכים להיות מעורבים

 

[הטעם המושלם]

היא מאובחנת במשהו ?
אם זה למשל תקשורת או חרדה חברתית אז יש הסבר להתנהגות שלה

עיכוב התפתחותי. היה עיכוב שפתי משמעותי. עכשיו ב"ה די הדביקה פערים.

זה מענין, אבל מה אומרת הגננת של גן השפה?
היא אמורה לדעת יותר טוב האם יש משהו נוסף שצריך לעשות מחוץ למסגרת העזרה שבגן השפה. לא?
יש מסגרת תומכת לילדה כבר עכשיו, והם כבר מכירים אותה, וגם רואים אותה בפועל בתוך קבוצת חברות. מה הם אומרים?

היא אומרת שבגן שפה התפקוד שלה הרבה יותר טוב.
עכשיו הם עושים שינויים. אני מקווה שיהיה יותר טוב.