התייעצות קמפיין לעידוד הילדים להתנהגות מעודנת בתח"צ

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #42
הרעיון נפלא
אבל צריך לזכור דבר אחד גם אנחנו המבוגרים שנוסעים בתחבורה ציבורית
עולה לנו העצבים לראש
אין מה לעשות, שאוטובוס לא יוצא, או מאחר, או נהג מחליט שהאוטובוס לא עובד.
או שהוא סתם נוסע כמו חיה, סתם עצבני,
גם אנחנו מתעצבנים, רק אנחנו שולטים בעצמנו קצת
כך שמה שהילדים עושים לא תמיד זה באשמתם, או כדי לפרוק פורקן,
הרבה פעמים זה תוצאה של המתנה ארוכה אחרי יום לימודים ארוך,
נהג שצועק סתם על הילדים ועוד....
בקיצור נושא התחבורה הוא נושא קשה ומורכב
הלוואי שתצליחו!
[ אחד שנוסע קבוע בתח"צ....]
ההתנהגות של הילדים בד"כ, לא נובעת מכך שהאוטובוס איחר או לא הגיע.
הפתרון היחיד זה שהמחבלים לא יהיו נהגים באוטובוסים
שיביאו הודים מבחינתי
הם מדברים בגסות וגורמים לילדים להשתולל
מענין למה גם שיש נהג לא ערבי, מתנהגים לא יפה
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ההתנהגות של הילדים בד"כ, לא נובעת מכך שהאוטובוס איחר או לא הגיע.
שוב אז זה שתי נושאים
א. הנהג ועמידתו בזמנים וכווו
ב. פוגרום של הילדים
מענין למה גם שיש נהג לא ערבי, מתנהגים לא יפה
סורי אבל ראיתי שהם מתנהגים ככה גם לערבים וגם ליהודים וחרדים
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נראה שאין מנוס מלאסור על נסיעה בתחב"צ לאיזור שניתן לארגן אליו הסעה מבחינת כמות ילדים.
ישנם תתי"ם שנסיעה בתחב"צ אסורה לחלוטין ויש הסעות של הת"ת,
כי הם לא מצפים שהילדים יישבו כמו לורדים בריטים.
ובכלל לדעתי זה בעייה של הדור האחרון, נדמה שבדור הקודם ברוב התתי"ם היו הסעות לרוב הילדים,
אני בעד לעודד הורים ולגייס אותם לעשות הסעות לת"ת. בלי זה - אין סיכוי.
אחד הת"ת היה לו כזו הסעה ומחוסר הענות - הוא בטיל את ההסעות
פשוט הורים לא נרשמו
עלות הסעה הייתה כ90 ש"ח לצד אחד לחודש, תכפילו את זה כפול 3-4 פעמים הלוך חזור. וזה לילד אחד
תכפילו את זה מול מספר ילדים בת"ת ?
נעשה חשבון לנגיד 4 ילדים
תעשו חשבון לבד ותבינו מה הורים מעדיפים תחבורה ציבורית מאשר הסעה
מספר ילדיםמחיר בהסעה פרטית לצד 1
מחיר חופשי חודשי לכל היום​
4 פעמים ביום
19069.5360
218069.5720
327069.51080
436069.51440
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הפתרון היחיד זה שהמחבלים לא יהיו נהגים באוטובוסים
שיביאו הודים מבחינתי
הם מדברים בגסות וגורמים לילדים להשתולל
לי אמר נהג חרדי שהוא לא אוהב לעשות מסלול מסוים שעובר ליד ת"ת מסוים בזמן סיום הלימודים
זה לא קשור דווקא למוצא הנהגים (נדמה לי שהילדים דווקא מפחדים מהנהגים הערבים ומתעללים דווקא ביהודים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מיזם מבורך.
אבל לעניות דעתי יש בעיה בשורש.
צריך לעלות על השורש ושם לטפל.
מי יהיה קהל היעד של המיזם?
חיידר שחשוב לו החינוך של הילדים, היה מפעיל מעצמו מיזמים כאלה,
אבל עד כמה שידוע לי בחיידרים כמעט לא נכנסים לנושאים כאלה,
כן עושים כל מיני מבצעים של "ושיננתם" וכדו'.
לדעתי שם שורש הבעיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
לא נראה לי שדובר כאן דווקא על מקומות שהנהגים בעיתיים, יעיד על כך @בשביל השמחה


למרות זאת חינוך הילדים הוא מעל הכל, {וייתכן שגם על זה נאמר שההוצאות חוזרות, זה חלק מהחינוך..}

נראה שאין מנוס מלאסור על נסיעה בתחב"צ לאיזור שניתן לארגן אליו הסעה מבחינת כמות ילדים.
ישנם תתי"ם שנסיעה בתחב"צ אסורה לחלוטין ויש הסעות של הת"ת,
כי הם לא מצפים שהילדים יישבו כמו לורדים בריטים.
ובכלל לדעתי זה בעייה של הדור האחרון, נדמה שבדור הקודם ברוב התתי"ם היו הסעות לרוב הילדים,

{אולי בגלל שהיו גם הסעות שבוצעו ע"י אגד ודן...
דווקא בעניין הזה יש מקום לנציגי הציבור להתערב
ולשנות את הנוהל שביטל את האפשרות להסעות חדשות של חברות התחב"צ..
@אופקים 1 יש סיכוי?}

{לא מדובר על שכונה שיש שם 2 ילדים מהת"ת שבד"כ בלא"ה כבר לא מזיקים בפחות מקבוצות.

ובכ"ז לדעתי הבעייה לא תיפתר לגמרי ללא קמפיין ממוקד עם מודעות ציבורית כללית...
הסעות תלמידים נפתחו על ידי אגד, כשיטה הסטה של ביקושים משעות השיא לשעות אחרות בתמורה להסעה ישירה (על חשבון חלקי של משרד התחבורה), כך שכל הצדדים יצאו מרוצים.

אין לזה התכנות כיום, כי זה מגיע על חשבון נסיעות בשעות השיא.

הביטול של ההסעות הפרטיות היא תוצאה ישירה של מדיניות שגויה של הוזלת מחירי החופשי חודשי לילדים באופן ניכר, והעלאת שכר הנהגים באופן חסר טעם, דבר שגרר מחסור בנהגים בענף ההסעים הפרטיים, ובעקבות כך גם העלאת השכר לנהגים הללו, ועליה ניכרת במחיר הנסיעות הפרטיות, שמשליך בחזרה על ביקושים גוברים לתחבורה הציבורית.

כמובן, שבמקום להקים מוקד מצוקה רכוב בעיר מודיעין עילית, אפשר להפיק קמפיין מודעות נרחב, שיש דרך להתנהג בנסיעה, וזה יכול להיות יותר אפקטיבי, אבל את מי בדיוק מעניינים הנוסעים או הנהגים, העיקר ששרת התחבורה יצרה פרוייקט מדהים ולא יעיל בעלות כספית לא קטנה ועל חשבון משלם המיסים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
הפתרון היחיד זה שהמחבלים לא יהיו נהגים באוטובוסים
שיביאו הודים מבחינתי
הם מדברים בגסות וגורמים לילדים להשתולל
אין לזה קשר למציאות.
כלל הנהגים סובלים מהתנהגות הילדים, וז לא רק ילדי תלמודי תורה, זה גם בנות בבתי הספר, ונערות בגיל תיכון (שאמנם לא משתוללות, אבל בהחלט מרעישות באופן שאפילו המחיצה שהקימו עבור הנהג אינה מצליחה לעמעם את הרעשים)

חשוב להדגיש, שלא מדובר דווקא בילדים מהציבור החרדי, אלא גם ילדים מהציבור שלנו, בציבור הכללי או הדתי הבעיה חמורה שבעתיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
מיזם מבורך.
אבל לעניות דעתי יש בעיה בשורש.
צריך לעלות על השורש ושם לטפל.
מי יהיה קהל היעד של המיזם?
חיידר שחשוב לו החינוך של הילדים, היה מפעיל מעצמו מיזמים כאלה,
אבל עד כמה שידוע לי בחיידרים כמעט לא נכנסים לנושאים כאלה,
כן עושים כל מיני מבצעים של "ושיננתם" וכדו'.
לדעתי שם שורש הבעיה.
כי הם ינסו לעשות קמפיין כזה או דומה יזדעקו שזה מודרני וכל מיני אמידרות בסגנון דומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52

משרד התחבורה הכריע: רשף תפעיל את אבטחת האוטובוסים​


n1logo.png
עידן יוסף חדשות תחבורה ציבורית תגובות

משרד התחבורה הודיע לחברות התחבורה הציבורית על זכיית חברת "רשף" במכרז להפעלת יחידת האבטחה באוטובוסים. היחידה תפעל כניסוי-חלוץ בשבע ערים ותורכב ממאבטחים רכובים על אופנועים. בירושלים וברָהט, שבהן היקפי האלימות גבוהים במיוחד, יופעלו שלושה מאבטחים בכל עיר, ובשאר הערים יופעלו שניים.

 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לענ"ד, קמפיין כזה מתאים אולי לציבור חילוני. לילדים חרדיים זו בושה לעשות קמפיין כזה, הם צריכים לקבל חינוך של ממש!

"איוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו".

באידיש קוראים לזה: שתי סטירות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
לענ"ד, קמפיין כזה מתאים אולי לציבור חילוני. לילדים חרדיים זו בושה לעשות קמפיין כזה, הם צריכים לקבל חינוך של ממש!

"איוולת קשורה בלב נער, שבט מוסר ירחיקנה ממנו".

באידיש קוראים לזה: שתי סטירות...
כדאי לך למחוק את זה כי כל יפי הנפש התעוררו "מכות ?! בדור שלנו ? ישר משטרה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
ברגע שהם יקלטו שיש מחיר להתנהגות שלהם
הם ידעו להתנהג טוב (כמו בכיתה , בטיול וכד’)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיפור בהמשכים מקור [לא] אמין

*סיפור בהמשכים - מקור [לא] אמין*


פרק 1



מושב צלפון 2024


שעון האורלוגין הישן שעמד במרכז הסלון סימן כי שעת השקיעה קרבה. מרגלית פתחי המתינה לנכד שלה שישוב מיום עבודתו העמוס.

מאז סיים את הצבא, עבר נועם לשירות המשטרה בתפקיד יס"מ. אביו שעבד במשטרה קיפח את חייו באמצע פעילות. מחבל שלף סכין והרג אותו למוות. בנו נועם ממשיך דרכו. לא רואה את עצמו עובד בשום עבודה אחרת.

דפיקה קלה על דלת הבית. מרגלית אפילו לא קמה, ידעה שהנכד שלה הגיע. היא דאגה לו בכל מאודה, עוד מאז נולד, אבל מהרגע שאביו נהרג ועבר נועם לגור איתה, דאגה לו אף יותר.

"בא חביב גלבי ורוחי. בא", קרא לו מהספה בסלון, מושיטה את ידיה לחיבוק חם. היא כבר לא צעירה כשהייתה, הגוף לא מתנהג אותו דבר. היא המשיכה לשבת, קשה לה לעמוד עכשיו.

נועם פתח את הדלת, נכנס תוך שהוא סוגר את הדלת חזרה, ומתקרב לעבר סבתו. מתכופף אליה מתרפק על החיבוק. כמה היה נותן רק בשביל לקבל חיבוק כזה מאביו, או מאימו. מרגלית הכירה את התחושות שלו, קראה אותו כמו ספר פתוח.

"אז מה סבתא. מה מספרת? איך עבר עליך היום", נועם התיישב לידה. גופו הרחב נכנס ברוחב שנותר בין סבתו לספה.

"תודה לק-ל יום יום", מרגלית הניחה ידה על פיה נשקה ושלחה אותה לשמיים. מעניקה נשיקה למי שאמר והיה העולם. "לא עשיתי כלום היום. איפה אני כבר לא כמו פעם. הייתי קמה בבוקר מכינה פיתה, ומרק, וחלבה, וסחוג, ולפעמים גם לחוח. היום בקושי למיטה יש לי כח ללכת". צחקה. צחוקה היה מר. "ביקרת את אמא?" העבירה נושא, לא רוצה להתרכז בעצמה.

"האמת שלא הייתי אצלה כבר כמה שבועות נראה לי שלושה", נועם נשמע מבואס. כאוב.

מרגלית אספה את שארית כוחותיה מהיום המשעמם שעבר עליה. מוציאה מהמקרר קערה של אורז וקציצות. חיממה לנכד האהוב שלה, והגישה לו לשולחן. "בא יא איבני. תאכל משהו".

"סבתא. אל תטרחי אני יכול להכין לעצמי", נועם התיישב ואכל בתיאבון.

"למה לא הלכת לבקר את אמא", מרגלית הביטה בצלחת מתמלאת נחת. נהנית לראות אנשים שבעים. "אתה יודע אמא יש רק אחת", חייכה בעצב.

הבית כמעט ולא ידע רגעי אושר. אפילו ביום שסיים נועם את הצבא, אף אחד לא דאג לעשות לו מסיבת שחרור, או כל דבר שחייל אחר היה עושה ברגע שהשתחרר. את הכסף שקיבל מהצבא שמר לימים אפלים שאולי יבואו.

"אני יודע סבתא", נועם הניח את המזלג על השולחן, מביט בעיניה הטובות של סבתו. "אבל אני לא מסוגל ללכת עכשיו, את זוכר מה היה שם בפעם שעברה. המלחמה הזאת לא עושה טוב לאנשים".

"כן אני יודעת", הביטה מרגלית בתמונה של בעלה המנוח שממוסגרת בגדול ומונחת על ארון הנעליים במסדרון. יש לה עוד תמונה קטנה בחדר השינה שלה. "גם סבא שלך לא ידע לקבל את המלחמה הזאת טוב", היא נזכרה כיצד שמע בשמחת תורה את ההזעקה הראשונה, הוא כבר היה בדרך לבית הכנסת, מיד חזר וירדו שניהם לקומה התחתונה. אין להם ממ"ד בבית. כל הלחץ, הכאב, והידיעות שהגיעו מהשטח גמרו אותו. חצי שנה הצליח לשרוד אבל התקף לב אחד סיים את הסיפור.

"סבתא לא התכוונתי לצער אותך", נועם המשיך להביט בעיניה של סבתו. דמעות גלשו על לחייה. הוא קם והעניק לה חיבוק אוהב. "אני אבקר את אמא שוב בקרוב".

"אבל חשוב לי שתזכור. נכון שאני גידלתי אותך, והענקתי לך. אבל זה בגלל שאמא לא יכלה לעשות את זה", מרגלית ניגבה את עיניה. "וודאי לי שאם אמא הייתה יכולה, היא הייתה עושה עבודה נפלאה. הרבה יותר טוב ממני". מרגלית קמה נעזרה בנכדה, ונשכבה במיטתה. "תודה יא איבני. שהשם ישמור לי עליך".

"תודה סבתא. שישמור גם עליך". נועם כיסה אותה ויצא מהחדר.

התמונה הקטנה של זכריה פתחי הביטה בה. מרגלית הביטה בו בחזרה. "איך עזבת אותי כאן לבד יא זכריה. איך? תשמור לי על נועם. תבקש שם רחמים עליו. מסכן הילד!!! כל כך הרבה סבל עבר עליו. הגיע הזמן שינוח".



השעה כבר מאוחרת. נועם שתף את הצלחת בה אכל. והתיישב בספה. לרגע אחד הביט על הבית. מחשבה על קניית רהיטים חדשים עבור סבתא שלו, עוברת בראשו מידי יום. ובכל יום חוזר המשפט הקבוע שלה ומהדהד בראשו. נשמה תשמור את הכסף שלך. אתה יודע איך אומרים שקל לבן ליום שחור. אין לדעת מה ילד יום יא איבני.

בדיוק מה יותר שחור מעכשיו!!!

מדינה במלחמה. אבא איננו. סבא איננו. אמא אין. וסבתא שרק דואג ודואג בגללי.


נועם נשכב בספה מוציא את הסלולרי מכיסו. רוצה להעביר את המחשבות. שיחה נכנסת מופיעה במסך. נאסר אבו-סאלח.

"הלו", נועם ענה קולו עייף. מבקש לישון.

"יש לי חדש", נאסר העביר מלל קצר. "במקום הקבוע בעוד שעה?"

נועם התרומם במהירות. מנתק. מתארגן. לפני שיצא העביר מבט אחרון לעבר סבתו. מתלבט האם להשאיר לה פתק למקרה שתתעורר. לקח את מפתחות הרכב, מחליט לא להשאיר פתח. אין לו זמן. אסור לו לאחר. כל שניה קריטית.

הוא יצא נושק למזוזה. מתפלל תפילה חרישית לבורא עולם שישמור על סבתו. ועלה לתוך רכבו, מנהיג את הרכב קדימה למקום המפגש.

בליבו קיווה לטוב. אולם גופו ידע גם ידע שבכל פעם שניפגש עם נאסר אבו-סאלח משהו רע קורה.
.....

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה