ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים
"הפלא השמיני בתבל".
במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.
מדוע זה קורה?
התשובה פשוטה, אך לא נוחה.
לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.
לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:
“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”
הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.
נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.
לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.
האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.
בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
ככל שחולף הזמן, הולכת ומתרחבת שכבת הציבור ה“חכם” — זה שמבין את משמעותו של מה שמכונה בפי רבים
"הפלא השמיני בתבל".
במקביל, ובאופן כמעט בלתי מורגש, הציבור שמנגד מתחיל לשלם את המחיר.
מדוע זה קורה?
התשובה פשוטה, אך לא נוחה.
לצורך הדיון אניח לרגע בצד את הגופים הגדולים והמוסדיים, ואתמקד דווקא בגופים הקהילתיים — אלו שפועלים על בסיס אמון, ערבות הדדית וחסד.
לאחרונה פניתי לגמ"ח בקהילה שלי בבקשה להפקיד סכום כסף. הגבאי קיבל אותי בשמחה, אך משהו בהתנהלותו היה שונה מהרגיל. לאחר שיחה קצרה, הוא שיתף בכנות:
“עד לפני תקופה ההפקדות מחברי הקהילה היו יציבות וקבועות.
מאז שאתה ועוד כמה התחלתם לדבר על ‘הפלא השמיני’ ועל ההשפעות שלו — החלה תנועה הפוכה.
אברכים ששנים מפקידים כספים בגמ"ח חוזרים ומבקשים למשוך את כל הפיקדונות.
אני כבר יודע למה.
וכשאני רואה בפינת הקפה עוד אברכים משוחחים בהתלהבות על ה’סנופי’ שלכם — אני כבר מדמיין את המבקש הבא
שמגיע למשוך את הכול לטובת ‘מטרת העל’.
היום, הסכומים שאני מאשר למבקשים נמוכים משמעותית מבעבר.”
הדברים הללו לא נתנו לי מנוח.
נדמה שהגיע הזמן להציף את המורכבות, ולא להסתפק בסיסמאות.
אפשר להשקיע — ואף ראוי להשקיע בצורה נבונה, אחראית וארוכת טווח.
אך אפשר, ובוודאי שצריך, גם להרוויח מצוות.
לא כל שקל חייב להיות מנותב ל“סנופי”.
חלק מההון יכול — ואולי צריך — להישאר במקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי, קהילתי וחסד עצום.
יש כספים שעושים מצוות, מחזיקים משפחות, ומניעים חסד — לפעמים לא פחות, ואולי אף יותר, מכל פלא פיננסי כזה או אחר.
האתגר האמיתי איננו לבחור בין השקעה לבין מצווה,
לא מספיק לאזן את תיק השקעות
אלא לדעת לאזן ביניהן.
בעודי מלטש את המילים
קופץ לי התראה חדשה
שמראה לי משמים עד כמה צריך להציף את הנושא
מסכים עם כל מילה
ויותר מזה
להשקיע את הכסף לא אומר לא לקיים מצוות אתה יכול לשים את ה100,000 שלך בסנופי
ולהחליט שכשיבא לפניך צורך דחוף של מכר להלוואה תמשוך את הכסף (כמובן אם לא ירד...)
ובינתיים תהנה מהפירות (מה שכן; אצל הגבאי באמת יהיה פחות אפשרויות.)
2. אם כולם ישקיעו, במידה מסוימת יצטרכו פחות הלוואות 'דחופות'...
מה לגבי המעשרות(או לפחות החומש) מותר(ומצווה) להפקיד אותם בגמ"ח (אולי זה אפילו שיטה אני מניח שלכל הדעות לשים את החומש בגמח ולהוציא לפני חתונת הילדים [על הצד שמותר לתת לחתונת הילדים ממעשרות] זה מותר לכול הדעות)
משום מה כיום אנשים מחלקים בין הפקדה בגמ"ח מהכסף הפנוי לבין המעשרות אבל אפשר להפקיד גם אותם
עקרונית, ברור שאתה צודק, אך אני לא חושב שפות"ש אמר אחרת, הוא רק אמר שצריך איזון, היות שלא על כל דבר אפשר לומר "חייך קודמין"..
דוגמא לדבר, היא אמנם קיצונית, אך היא בהחלט מסברת את האוזן: אדם יש לו 2 מיליון ש"ח שהוא לא צריך ל-30 שנה הקרובות, הוא מניח את ה-כ-ל בשוק ההון, ובעזה"י בסיום ה-30 שנה הללו יתרחשו לו לפחות 3 הכפלות [אם כי מסתבר שיהיו לו בסביבות 4], ואז יהיו לו 16 מיליון...
בו בזמן שיש לו אח רעב ללחם ושכן שנלחם על מחייתו דבר יום ביומו, ולא באמת היה "קורה משהו" אם היה שם בשוק ההון "רק" מיליון וחצי, ואחרי 30 שנה היו לו "רק" 12 מיליון... ועם החצי מיליון הזה הוא היה יכול להחזיק חצי שכונה...
אז זהו שממש ממש לא!
גמחי"ם זה טוב לסכומים קטנים עד בינוניים לטווח בינוני.
גמחי"ם לסכומים גדולים זה אסון טבע מתגלגל, אין שום דרך להבין את העיוות הנוראי הזה.
הגמחי"ם הם אלו שיצרו את האפשרות ההזוייה להיכנס לחובות על מיליונים אין לזה מקבילה בשום מקום בעולם.
ואם הגמחים לא היו קיימים, בחור בשוק השידוכים לא היה דורש יותר מ80 אלף שקל.
מהי הסגולה שהחפץ חיים ממליץ עליה ומעיד שמצליחה לבנים תלמידי חכמים ?!
כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד ומי שרגיל במצווה זו (גמ"ח) בתמידות
זוכה עבור זה לבנים "בעלי חכמה בעלי עושר בעלי אגדה"
והוסיף וכתב שם וזה לשונו: מן תימה על האנשים המחפשים סגולות שיוולדו להם בנים ומוציאין על הסגולות כמה וכמה רובלי כסף ויש שמוציאין למאות ואלפים כל אחד לפי עושרו יותר טוב שיעשו סגלה הנמצאת בדברי חז"ל היינו שיתעסקו תמיד במדת הצדקה או שיעשו גמ"ח קבוע בממונם ויתעסקו בו קבוע כי עקר המצווה הוא העסק התמידי וכו' כמו שמורה הכתוב "רודף צדקה וחסד", עכ"ל.
סיפור נורא לכל מי שחושב סנופי רבית דרבית תראו מה מספר החפץ חיים בעצמו בחשיבות עסק תמידי בגמ"ח:
סיפר הח"ח באחד שלא נתקיימו ילדיו והיו מתים ובקש סגולה לכך. ענה לו הח"ח שיתעסק בגמ"ח ע"י מתן הלוואות וע"י עסק התמידי בחסד יערה עליו ה' ממרום חסד. וכך עשה, התעסק בעירו בדבר זה בקביעות ואכן לתקופת הימים נולד לו בן, וכמה שנים שהתמיד להתעסק בעסק ההלוואות נולדו לו כמה בנים.
לאחר כמה שנים שכח את חסדיו של הקב"ה וביקש להפסיק בהתעסקות זו ולהעבירה לאחר, פנה לח"ח שאינו יכול יותר והח"ח הפציר בו להמשיך בכך, ענה לו שאינו יכול והעביר עסק זה לאדם אחר, ולמחרת בבוקר חזר אותו אדם לח"ח בבקשה להחזיר אליו את עסק ההלוואות משום שבאותו הלילה נחנק בנו.
אמר לו הח"ח כל זמן שעסקת בחסד הקב"ה התנהג אתך במידת החסד וכשהפסקת חזרה אליך מידת הדין, ה"י.
אז זהו שממש ממש לא!
גמחי"ם זה טוב לסכומים קטנים עד בינוניים לטווח בינוני.
גמחי"ם לסכומים גדולים זה אסון טבע מתגלגל, אין שום דרך להבין את העיוות הנוראי הזה.
הגמחי"ם הם אלו שיצרו את האפשרות ההזוייה להיכנס לחובות על מיליונים אין לזה מקבילה בשום מקום בעולם.
ואם הגמחים לא היו קיימים, בחור בשוק השידוכים לא היה דורש יותר מ80 אלף שקל.
כמובן שהבחורים היו דורשים גם אם לא היו גמחים (יש אופציה ללות מהבנק בריבית, מכיר?).
ואכן גמחים זה דבר טוב
לא לכל אחד, אבל דבר טוב.
יש מצווה דאו' אם כסף תלווה את עמי כפי שהאריך הח"ח באהבת חסד
כמי שחי ונושם את עולם הספרים, יש לך יתרון עצום ששווה הרבה כסף בשוק העימוד. בוא ללמוד מהמרצים המובילים איך להפוך טקסט גולמי ליצירה מפוארת שכולם ירצו לקנות, עם שליטה טכנית מלאה בכלים המתקדמים ביותר. הדרך שלך לקריירה מבטיחה מתחילה בקורס עימוד של פרוג!
אני רוצה להאיר נקודה נוספת מי שמרוויח מההפקדה בגמ"ח הוא הרבה פעמים המפקיד עצמו כי הוא הוצא את הכסף מהעו"ש שלו (יש בתי כנסת שמבקשים הפקדה חודשית קטנה לקרן ההפקדות של בית כנסת וכדומה)
הכסף אמנם נשחק מהאינפלציה אבל חוץ מהמצווה הרווחת בעיקר את הקרן
רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.
רכישת קרן כספית:
קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.
איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!
להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
הוראות רכישה לחסומים...
תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.
לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.
הרכישה כמעט בוצעה.
מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.
הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).
הנושאים החמים
Reactions: טובבבבבבב, שקדי, בן מלך 2 ועוד 37 משתמשים40 //